## Ohev Ger, Part I; Thirty Two Paths of Wisdom

###### Ohev Ger, Part I; Thirty Two Paths of Wisdom 29:1
[Ohev Ger, Part I; Thirty Two Paths of Wisdom 29:1](https://torahapp.org/share/book/Ohev%20Ger/s/Part%20I%3B%20Thirty%20Two%20Paths%20of%20Wisdom/r/29:1)

**הנתיב התשעה ועשרים** תוספת לשון עם שנוי הענין, בעבור כבוד האומה ואבותיה, ואת הנפש אשר עשו בחרן וית נפשתא דשעבידו לאורייתא בחרן, רצה לרמוז שעקר כוונתם בהרבותם להם עבדים ושפחות היה למען הביא אותם לחסות תחת כנפי השכינה. וכן ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וחזא והא תקנין עובדהא כעובדי שרה אמיה, שלא יהיה נראה כאלו תכף בקחתו אשה דבק באשתו ושכח את אמו. וכן עלי קללתך בני עלי אתאמר בנבואה דלא ייתון לווטיא עלך ברי, שלא ידמה דבור הצדקת כדבור אחת הנבלות המקללות את עצמן. וכן נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכלתי קביל ה' בעותי באתחננותי בצלותי חמידית דיהי לי ולד כאחתי ואף אתיהב לי, התחכם לסלק זכר מריבה ומלחמה בין האמהות. וכן צדקה ממני זכאה מני מעדיא, שלא יובן שהיא צדקת והוא חוטא. וכן ויתנכר אליהם וחשיב מה די ימלל עמהון, לא רצה להזכיר לשון התנכרות כמשמעו, ואמר ששם לבו למה שידבר עמהם, כלומר שדבר עמהם בחכמה. וכן ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד ויכבש מחוזי עממיא וישיצי ית דייריהון ודישתארון בהון יהון ליה פלחין ומסקי מסין, שנה הענין דרך כבוד לאומה. וכן והיית לנו לעינים וגבורן דאתעבידא לנא חזית בעינך, שלא ידמה שהיו צריכין למנהיג נכרי, אחרי היות להם עמוד הענן ועמוד האש. וכן כי אשה כושית לקח ארי אתתא שפירתא דנסיב רחיק, שנה והוסיף ענין לכבוד הנביא. וכן לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל לא תהי אתתא מבנות ישראל לגבר עבד ולא יסב גברא מבני ישראל איתא אמא, הוציא הכתוב מפשוטו, שלא ידמה שהיתה התועבה הזאת בישראל, ואע"פ שתרגם כפשוטו ואת זכר לא תשכב משכבי אשה, שם היא אזהרה ליחיד, וכאן מדבר על המופקר לרבים, ואין אדם מפקיר עצמו לרבים, אלא אם כן רבים נמצאים באומה אשר ארחותיהם עקשים וחפצים בתועבה הזאת, וגנאי הדבר מאד לאומה בכללה. וכן דור עקש ופתלתול דרא דאשני עובדוהי ואשתני, רצה לרמוז שאין העקשות דבר טבעי לאומה, אלא חלוף מנהגה. וכן עם נבל ולא חכם עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו, לא רצה לתרגם מלת נבל, ופירש הנבלות במה שעם היות שקבלו התורה עם כל זה לא שוה להם ולא החכימו; והיתה מחכמת המתרגם, שמתוך גנותם ספר בשבחם, שקבלו התורה האלהית. וכן אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה דנסיתוהי בניסתא והוה שלים בחנתוהי על מי מצותא ואשתכח מהימן, הוסיף לשון והפך הענין לכבוד אהרן, והשנוי הזה באמת קשה מאד להולמו, והלא עשרה פסוקים קודם לכן כתוב על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש, והוא אומר ואשתכח מהימן! ואולי כוונת אנקלוס כי משה ענו מאד, מאשים את עצמו ומליץ בעד אחיו המת, כאומר אם אני חטאתי אהרן לא חטא, כי אני הכיתי בצור ולא הוא.