## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property Chapter 8

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:4:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:4:1)

**וממשכנין מנכסי השני בשבע ומנכסי השלישי בשבע.**
**המתבונן** יראה דיש פסידא להקדש ארבעה עשר סלעים ויש ע"ז ארבעה עשר המשועבדים מנכסי השלישי ועשרה מנכסי השני. והנה אם נאמר כפירוש רבינו דשניהן משלמין בשוה או כפירוש רש"י וראב"ד דהארבעה משלם השלישי ובעשרה שניהם שותפים ונמצא דאחד משלם חמשה והג' משלם תשעה, הוא דומה ממש למשנתינו דפרק מי שהיה נשוי (דף צ"ג) דשם יש שלש מאות בנכסים לגבות ויצאו שלשה כתובות האחת של מאה והשניה מאתים והג' שלש מאות דפליגי ר' נתן ורבנן דמשנת ר' נתן דשעבוד המנה אינה שותף רק במנה ליטול שליש והך של מאתים אינה שותפת רק בשני מאות ליטול שליש ממנה הראשונה ומחצה במנה השניה והשלישית שייך כולו לבעלת שלש מאות, ורבי סבר דכל כמה דלא גביא המנה הרי היא שותפת כמו בעלת ב' וג' מאות וגובה בעלת מנה כל חובה והשניה מחצה והשלישית שליש מחובה, כן הכא להיפוך לסברת ר' נתן לא חל חוב ההקדש מעיקרא רק בעשר סלעים על נכסי שניהם ובארבעה המותר חל החוב רק על השלישי שאמר בכ"ד שהוא נתחייב על הארבעה לבדו, אמנם לסברת רבי תמן כל זמן שלא נתפרע חוב הקדש כפי מה שמשועבד ממה שנתחייב השני זה עשרה סלעים שניהם שותפים להפרע מהם עד פרוטה אחרונה ונמצאו שניהם שותפים לפרוע מה שמגיע הפסד להקדש. וכאשר תעיין בהרי"ף שם תראה כי הוא שקול במאזני צדק, לכן לא מוזר דרב חסדא אמר גם היכי שכל אחד הוסיף עשר שאין שום חילוק לרבינו בין חזרו שניהם כאחד בין בזה אחר זה דנפ"מ לשיטת משנתינו דסתמה כר' נתן תמן וא"כ גם כאן חילוק דאם חזרו כאחד משלם השלישי ט"ו והשני חמש אבל לפום הלכה כרבי אין נפ"מ וא"ש לשון משלשין ביניהם דברייתא ודוק. ולא דמי לשנים שערבו דפסק רבינו דגובה המלוה מאיזה שירצה דתמן הלא ערב כל אחד לבדו אבל כאן לא אמר ליתן כ"ד רק כשיותן אליו החפץ של הקדש ואי דנכוף אותו ליטול החפץ יותר ממה שרוצה ליתן בחפץ זה לאו תקנה היא דלא גמר ויהיב ונמצא אין החפץ מתחלל יפה ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:5:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:5:1)

**עיין** כסף משנה ולח"מ בזה, ומתבאר בשיטתו דאם שתקו הבעלים ולא אמר רק עשרים אף שאמר השני בכ"א אינו נותן הבעלים רק עשרים וחמש בצירוף החומש, וזה מנהיר שמעתתא דפריך הגמ' למימרא דחומש עדיף כו' ודמשני הגמ' הכא דחומשא דרווחא דהקדש עדיף ולפירוש רש"י וראב"ד תמוה דהכא משלם החומש עם ההוספה של חבירו על הקרן ואי דפריך דיכפו גם במע"ש ליתן האיסר מלבד הסלע וחומש סלע ע"ז לא משני שפיר. אמנם לפירוש רבינו א"ש דהכא חומש עדיף דעדיף מה שמוסיף הבעלים חומש יותר ממה שחבירו מוסיף בקרן ונותנין להבעלים בעשרים אף שחבירו אמר בעשרים וחמש אם לא רצה הבעלים ליתן יותר ממה ששוה בשווי הקרן מפני דרווחא דהקדש החומש. ובירושלמי משני דגבי מע"ש הואיל ויכול להערים יעו"ש ודוק. ומה שפירש רבינו דאין מוסיף חומש על מה שהוסיפו האחרים בקרן אף אם הבעלים הוסיף עליהן פרוטה, היה נראה לי דוקא בהוסיף פרוטה לבד לפי שאין בחומשו פרוטה נמצא דבהוספתו אין דין חומש לכן לא מוסיף חומש גם על עלויו של זה אבל כי הוסיף איסר דעל ההוספה איכא דין חומש אז מוסיף גם על הששה שהוסיפו האחרים חומש וזה נאות אבל אינו מתחוור בלשון רבינו ז"ל ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:8:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:8:1)

**בלח"מ** וכשיטת הראב"ד:
**נ"ב** וכשיטת הרי"ף בעו"ג (דף י"ג):


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:9:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:9:1)

**הקדיש או החרים.**
**נ"ב** עו"ג (דף י"ג) וכפירוש דקאי אתרווייהו:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:11:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:11:1)

**מי שהחרים בזה"ז מטלטלין כו' לכהנים הנמצאין באותו מקום כו' שאין שדה חרמים כו'.**
**צריך** להבין כיון דמטלטלין ניתנין בחרמי כהנים לאנשי משמר משום דלר' יהודא איתקש למקרקעי א"כ אמאי לא ילפינן נמי היקשא דכשם דקרקע חרמים אינו נוהג רק ביובל כמו כן לא ינהוג במטלטלים אלא בזמן שהיובל נוהג. ונראה פשוט דכיון דהא דלאנשי משמר יליף בגז"ש מלכהן לכהן לכן יליף מטלטלין מהיקש לקרקע דדבר הבא בגז"ש חוזר ומלמד בהיקש. אבל הא דאין שדה חרמים רק בזמן היובל הוא מהיקש דשדה אחוזה שיוצאה ביובל לכהנים ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש כ"מ זבחים נ' יעו"ש.