## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 1

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 1:4:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/1:4:1)

**אחר שמחרימין על מי שיש לו מטלטלין:**
**נ"ב** תשובת הרי"ף סימן ס"ה, ועיין משל"מ והבן.
**ובההמ"ג** ויש לתמוה מ"ט לא יהיה נאמן וכו'.
**ונ"ב.** וכן נראה משו"ת הרי"ף סימן ר"ט בקושייתו עיי"ש שמחלק בין אם הוא בידו או לא, והיא שהביאה המשל"מ מהר"מ ריקאנטי ובש"ך ס"ק ד' עיי"ש ודוק.
**ובמשל"מ,** כתוב בתשובת הרא"ש כלל ע"ט כו', ואם השפחה היא ביד ראובן אפילו הודה שמעון לדברי לוי כו' דכל מה שיש ביד האדם בחזקת הוא שלו כו'.
**נ"ב,** תמוה מאוד הא שפחה הואי ועבדים אין להם חזקה עד ג' שנים ואלו הוי טעין שמעון חזרתי ולקחתי הימנו לא היה נאמן, ומכש"כ כשהודה ניחוש לקנוניא הלא זה עדיף מהך דעשוים להשאיל ולהשכיר דפסק בשו"ע ורמז לזה הרב לעיל, וכן בכל בעלי חיים אם יש עדים שהיו של פלוני נוטל מיד הבעל חוב שגבה כיון דלא מהימן לוה לומר לקוח ובחזקת בעליו הראשונים קאי ופלא:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 1:5:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/1:5:1)

**אבל בגדי שבת והמועד גובה וכו':**
**נ"ב** כן נראה משו"ת הרי"ף סימן רנ"ח יעו"ש:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 1:6:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/1:6:1)

**היו לו מטלטלין או קרקע כו' כל ישראל מצווין לפדותו:**
**הנה** מקור ההלכה הוא בפרק המקבל קי"ג ולימא ליה לאו עלי דידי קא רמית א"ל אביי איברא עליה קרמית משום שנאמר ולך תהיה צדקה, ולכן רק על סידור וכיו"ב דילפינן מערכין, אבל כאן דלא מתהני גופא דלוה רק מבריח ארי ממנו כל ישראל מצווין ומצי אמר לאו עלי דידי קרמית, אמנם צריך ביאור אם באמת נכסיו היו משועבדין להעו"ג מקודם, דאז הבע"ח מוקדם הוא העו"ג, אם אמרינן כיון דהפקעת הלואתו מותרת גובין את הקרקע לחובם המאוחר ומצי זבני להו לאלם או שהן אלמים ואנן ידעי דלא יתנו הקרקע אם יגבו להעו"ג אפ"ה גובין דשעבודא דעו"ג לא מצי מפקע לשעבודם וכל ישראל מצווין לפדותו, או דכיון דמן הדין שעבודא דעו"ג קודם לא איכפת להו לאחרינא והן אינם רשאים לגבות כדי שיטול העו"ג כדינו ולא יאסרוהו לישראל הלוה, ועיין שו"ת הרי"ף סימן ר"ט מה שחילק בין אם המעות הן בעיסקא מעו"ג יעו"ש דמורה כפן הראשון שלעולם נותנין לישראל המאוחר, ועיין בתוס' פרק הגו"מ דף קי"ד דאף ע"ג דהפקעת הלואתו מותר מ"מ אם מסהדי לעו"ג לית בזה מידי כיון שאין משלם אלא מה שחייב בדיני ישראל יעו"ש וצ"ע: