## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Damages to Property Chapter 13

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Damages to Property 13:6:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Damages to Property 13:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Damages%20to%20Property/r/13:6:1)

**ואם היתה אפילה כו' פטור על שבירתה:**
**רבינו** השמיט כאן בקרן זוית, משום דעד כאן לא שמענו בקרן זוית רק במקום שאין לו רשות לבעל הכד להניח כדו, לא הוי להנכנס לאיזדהורי ביה ולחשוב שמא הניח זה כד שלא ברשות בר"ה, אבל כאן הניח במקום שיש לו רשות להניח תו הוי לאיזדהורי הנכנס בקרן זוית, דהא מונח כאן בקרן זוית דעצרי, וזה כמוש"כ בהלכות רוצח דמשו"ה בקרן זוית חייב כמזיד דהנכנס בכלי זיין יש לו לשמור עצמו שאידך מהלך ברשות, ודלא כמוש"כ הכסף משנה בשם המגיה שם, ופשוט:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Damages to Property 13:14:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Damages to Property 13:14:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Damages%20to%20Property/r/13:14:1)

**לא יוציא אדם תבנו וקשו לרה"ר וכו' וכל הקודם בהן זכה:**
**דהלכה** ומורין כן כרב אדא בר אהבה משמיה דרב, דמורין כן הואיל ואיתמר ליה בסופה, וכיו"ב בפ"ק דעירובין גבי עירוב מבוי מפולש לרה"ר דפליגי ר"ה וראב"א אליבא דרב, וגם שם הלכה כראב"א עיי"ש, והוי של הזוכה לגמרי כזוכה מן ההפקר אם זכה משעת שבחא. ומש"כ רבינו ואם קדם אדם וזכה בהן כו' אין מוציאין מידו, פירוש משום ספק ואם חזר הבעלים ותפס ממנו תו אין מוציאין ממנו כדין כל ספיקות דמהניא תפיסה אם יחזור ויתפוס וכמוש"ב רבינו בפרק י"ד מהלכות אישות הלכה י"ב יעו"ש ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Damages to Property 13:15:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Damages to Property 13:15:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Damages%20to%20Property/r/13:15:1)

**יש לכל אדם להוציא (זבלו) [את הזבל] כו' ואעפ"כ אם הזיק חייב לשלם וחייבין ע"ז הגלל משום גזל:**
**בטור** אם הזיקו כל הקודם בהן זכה, יצא לו מהא דאמר שם בסוגיא אפילו תימא ר"י מודה ר"י שאם הזיק משלם מה שהזיק, ולפ"ז הא דקתני במשנה שם כל הקודם בהן זכה, פירש הרא"ש הובא בשיטה דמיירי כשהזיקו אז כל הקודם בהן זכה, ולדידן דקנסו גופן משום שבחן גם גופן כל הקודם זכה, ובעושין ברשות לא שייך לחלק בין מידי דאית ביה שבחא למידי דלית ביה שבחא, וכן מה שפרש"י בדרשב"ג כל המקלקלין אפילו ברשות, הא דקתני כל הקודם בהן זכה מיירי כשהזיקו ואף במידי דלית ביה שבחא, וראיות הגר"א אינן מספיקות שלגבי גלל שרשות להוציאו ברשות הרבים מנ"ל יעו"ש. ולשון רבינו כיון שאין בו שבח אם נדוש לא קנסו בו. צ"ב, דתיפוק ליה דהוה ברשות. ואולי דאתא להשמיענו דאף לאחר שלשים יום או שלא בשעת הוצאת זבל דליכא רשותא, וכן כתב בפ"ו מהלכות גזילה ואבידה הלכה ה' בין בשעת הוצאת כו' בין שלא בשעת הוצאת זבלים, או סובר דלכשהזיק הוי ראוי לקונסו אע"ג דהוי ברשות אילו הוי ביה שבחא, רק משום דליכא ביה שבחא לא קנסוהו אף לכשהזיק, וסובר בפירוש הגמרא כהרא"ש דאם משנתנו כר' יהודה ובשעת הוצאת זבלים לפ"ד דגמרא דברשות הא דקתני כל הקודם בהן זכה מיירי כשהזיקו ואפ"ה אין למדין גלל מהן כיון דלית ביה שבח ודלא כהטור, ודוק: