## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods Chapter 8

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:3:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Defilement%20of%20Foods/r/8:3:1)

**בהשגות.** וכן רמון כו':
**נ"ב** לעיל סוף פרק ה' עיי"ש:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:8:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Defilement%20of%20Foods/r/8:8:1)

**טבול יום שהיה תורם כו' ונפלה ממנו חבית של תרומה כו' ואם היה הבור פיטם כו'.**
**בהשגות,** ופירושו שלא היה שם בור (אלא) [אבל] היה תורם היין שבפיטם ונפלה החבית לתוך הפיטם, ואפשר מפני שכבר [נתבטל] -גירסת המחבר [נטבל]- בכניסתו לפיטם משא"כ בבור כצ"ל. וכוונתו דלכן הוי חיבור אם נגע ביין שבפיטם כולו חיבור ליין שבחבית משום דיין שבפיטום הוי טבל כמו שפסק רבינו בהלכות מעשר פ"ג הי"ד, היין משישלה בחבית כו' אבל שבבור לא נגמרה מלאכתו לטבל ושותה עראי כו' ולכן לא הוי היין שבבור חיבור ליין שבחבית, ודומה ממש להך שכתב רבינו לקמן הי"ד בעיסה שקרא לה שם כו' ושם בנטלה חלתה וחזרה לתוכה אינו חיבור משום דכאן לח בלח הוי חיבור טפי, אולם רק ביין שבפיטם דהוי יין טבל שממנה נתרמה החבית ולכן הוי חיבור, אבל יין שבבור שלא הוי טבל כלל כי נגע ביין שבבור לא הוי כנוגע ביין שבחבית, וזה נכון:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:13:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Defilement%20of%20Foods/r/8:13:1)

**ושאר [כל] הנידוכין שדרכן לדוכן במשקין כו'.**
**בהשגות** א"א לשון המשנה כו' משמע שהגוש אינו מחובר משני מינין אלא א"כ נידוכו במשקין אבל אם לא נדוכו במשקין אעפ"י שדרכן לדוך במשקין והן גוש בקערה אינו חיבור כצ"ל, ופירושו שסובר שכמו בכאן אם השום רוב מחבר השמן את המקפה והשום כאחד שאם נגע במקצתו פסל כולה אעפ"י שהן שני מינין, ואם נדוכו שלא במשקין אינן מחוברין משום שהם שני מינין ולא פסל אלא מקום מגעו, אבל מלשון רבינו משמע שאעפ"י שהוא גוף אחד אם נידוך שלא במשקין אינו חבור וע"ז כתב הראב"ד דלא מיירי רק בשני מינין. ולפ"ז הא דתניא בתוספתא והובא בפרק ג' משנה ג' בר"ש ביצים שנקפן לתוך הקערה אינו חיבור התחיל לטרפן ה"ז אינו חיבור טרפן במשקין חיבור כו', להראב"ד אע"ג דבצים מין אחד הוי צ"ל כהר"ש דעומדין חלמון וחלבון ולכך מונין בהך ראשון ושני והוי כשני מינין ולכך לא הוי חיבור רק ע"י משקין, ומיהו לענין איסור דבטעמא תליא נראה דודאי מין אחד הוי, אבל לענין דבר שיש לו מתירין דלא אזיל בתר טעמא כמוש"כ בש"ך סימן ק"ב הווי שני מינים. [ומוכח מזה דלגמוע ביצה חיה הוי שיעורו ליוהכ"פ כמאכל ולא כשתיה דמאכל חשיב וכמו דאמרו ביצה (דף ג') אוכלא הוי ולגומעה חיה הוי כדרך אכילתה יעוין ביצה (דף ד') וברש"י ד"ה מ"ט] ודוק בכ"ז:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:17:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:17:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Defilement%20of%20Foods/r/8:17:1)

**וכן האשה שהיא טבולת יום לשה את העיסה וקוצה לה חלה.**
**משנה** טבול יום פ"ד מ"ב, האשה שהיא טבולת יום לשה את העיסה וכו' והשלישי טהור לחולין אבל בידים מסואבות אינה לשה את העיסה, דידים מטמאים המים דהוי משקה ונעשין תחלה ושוב נעשית העיסה שני, ושני טמא בחולין וכי מפרשת חלה הוי חלה טמאה, אבל טבול יום אינו מטמא משקין ופשוט. ותני האשה להורות שהיא זבה מידי דרגיל להיות באשה, ואף שלהלן בהלכה י"ט כתב רבינו טבול יום כו' חוץ מזב וזבה בשביעי שלהן שאעפ"י שטבלו לא יעשו בבית הבד ולא יתעסקו בטהרה שמא יראו כו' טמאים למפרע כו' כאן באשה לקוץ חלה לעיסתה מותרת עיין נדה (דף ס"ז) וכאן בחלה דרבנן הקילו. ולפ"ז א"ש דמייתי ריש נדה מכאן דלא גזרו בחולין הטבולין לחלה. פירוש אף בטבול יום דזבה דחמור, ויעוין כריתות (דף י') טבו"י דזב כזב דמי ופשוט:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:19:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Defilement of Foods 8:19:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Defilement%20of%20Foods/r/8:19:1)

**טבול יום מטומאת מת כו'.**
**נ"ב,** תוספתא טהרות פ"א טבול יום מטמא מת ובועל נדה כו' מן הזב כו' יעו"ש הגירסא מכת"י צוקרמאנדיל. ופירושו שאינו מטמא משקים ולא הוי כאוכל אוכל שני דבפרק ב' דטהרות מ"ח: