## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Eruvin Chapter 5

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Eruvin 5:20:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Eruvin 5:20:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:20:1)

**אבל אם היתה של רבים ויש לה שני פתחים כו' אין מערבין את כולה כו'.**
**בגמרא** פליגי תרי לישני אם מערבין לרחבה לחצאין והרא"ש פסק דמערבין לרחבה והנה ללשון זה אמר אפילו לרע"ק דאמר רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה עד כאן לא אמר רע"ק כו' אבל הכא הני נפקי בהאי פיתחא והני נפקי בהאי פתחא. מוכח דאם אין לעיר אלא פתח אחד מודה דאין מערבין לרחבה לחצאין אמנם לא מוכחא רק דלרע"ק אין מערבין דרגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה, אבל לרבנן אפשר דלהאי לישנא אף אם אין לעיר רק פתח אחד מערבין לחצאין מידי דהוי שני חצירות. ואולי דבזה מודה האי לישנא דלרבנן לא דמי לשני חצירות. דהתם כל חצר קבוע לתשמיש בני בתים הפתוחים אליו אלא דיש להם דריסת רגל לעבור דרך חצירותם לרה"ר, אבל כאן ברה"ר שמשתמשים בכולו ולכולהו מיוחד הוא בשוה אם אין רק פתח אחד מודו דאסורים היינו שאוסרים זע"ז, רק בשני פתחים אמרינן דהני נפקי בהאי פתחא המיוחד להם ובהא פליג אלישנא בתרא ודו"ק. וכן חזינא דהגמרא פריך לרב נחמן מהא דאמר אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כו' דתורת פתח עליו ואפילו לחומרא ואכתי הא הוה בני מרפסת רגל המותרת במקומה ואפ"ה אוסרין על בני חצר דתשמישם קבוע טפי בחצר מבני חצר פנימי בחיצונה כמו"ש הריטב"א ודוקא אם עבוד דקה היינו פתח קטן אחר לא לחצר אינם אוסרים וה"נ סברה הגמרא בל"ק לרב פפא, אלא דל"ב חידש לן דלא מהני כלל בדה"ר של רבים אף צורת הפתח ודו"ק.
**ואם** נאמר כן אזלא תלמודא דירושלמי כלישנא קמא דילן דקאמר תני בשם ר"י אין מערבין אותה חציין כו' לחי מכאן ולחי מכאן כו' לא על הדה איתאמרת אלא על הדה כו' אין בה אלא דלת אחד עלי' תני ר"י אין מערבין אותה חציין כו' ודוקא שאין בו אלא דלת אחד הא שני דלתות מערבין חצאין דלכל חד איכא פיתחא וזהו כל"ק דגמרא דילן. וכן משמע מתוספות ד"ה כמאן דלא כרע"ק דאף לרבנן אם אין בה אלא פתח אחד אין מערבין חציץ לרחבה אף ללישנא קמא. והא דאמר בירושלמי בני מבוי שנתנו קורה בחצי מבוי אלו מותרים ואלו אסורים נתנו אלו ואלו או"א אסורים, היינו דוקא כשאינו מפולש לרה"ר, אבל מבוי המפולש לרה"ר שיש לו שני פתחים מערבין חציה לשיטת הירושלמי וכן לל"ק דגמרא דילן וז"פ.
**והא** דמהני בעיר של רבים שיור אע"פ שאין פתחיהן לעיר ולא מצי לערב עמה הוא עובדא דאביי בגמרא דילן, ובירושלמי ר' בא ר' ממל כו' בפתוחין לתוכה, פירוש שהבתים של שיור פתוחין לרה"ר דמצי לערב עם העיר אם בעי, א"ר מנא מכיון שפתוחין לתוכה נעשה כולן רשות אחת. פירוש דסברת ר' מנא דדריסת הרגל של רבים אוסרתן והוי כשני חצירות הפתוחות למבוי ולא עירבו זה עם זה דאסרי אהדדי חדא אחברי', ודווקא כשהן אינן פתוחים לעיר לא אסרי אהדדי אך הירושלמי סובר לעיל דלרחבה מערבין חציין וצ"ל דפריך דאכתי לחי בעי שלא יהי' פרוץ במילואו למקום האסור דבני השיור אסורים בעיר ולחי מיהא בעי או שני פסין כמו שביארו הקדמונים וז"פ ולכך ניחא שפיר הא דקאמר על השיור ובלבד ישראל הא דירת כותים לא הוי שיור, דאזיל לטעמי' שיהיו פתוחין לתוכה דאי בעי לערובי הוי מצי מערבי. אבל לגמרא דילן שאף אחורי הבתים לעיר הוי שיור ואע"ג דלא הוי מצי לערובי כחדא ה"ה דירת גוים שמה דירה דלא גרע מבית תבנא והוי שיור, וכן כתב המג"א בשם תשובות הר"ן ז"ל דעו"ג הוי שיור והש"ק לא דק.
**ועלה** בדעתי לומר, דהא דאמר בירושלמי דנתנו אלו ואלו, אלו ואלו אסורים היינו בנשתתפו כל חצי מבוי בפ"ע אבל לא נשתתפו החיצונים דהמה אסורים לטלטל במבוי שלהם רק בד' אמות תו לא חשיבא דהר"ג שלהם דיאסרו על חלק הפנימי המעורב ומתוקן בלחי בפ"ע, אך זהו דוקא בעירבו חצירות עם בתים, אבל לא עירבו חצירות עם בתים דמותרין לטלטל כלים ששבתו במבוי אוסרין על חלק הפנימי והא דפריך הגמרא מבוי נמי אסרי אהדדי דמוקים לה כר' יהודא ואיהו סובר דאסור לטלטל במבוי שלא נשתתפו בו [יעוי' מש"כ בחדושי לשבת] אבל סתימת רבינו והסבר הקדמונים דהוי כחצר אחד שלא נשתתף אינו מורה זה ולכן לא עמדתי להעמיק בזה ודו"ק. ובחדושי על הגמרא הארכתי עוד.