## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 13

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:11:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:11:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/13:11:1)

**יראה לי שכל מקום שאמרנו בענין זה ביין שלנו כו'.** ובהלכה י"ב **אבל המפקיד יין ביד גר תושב כו' ה"ז אסור בשתיה שכל חשש של חילוף וזיוף כו':**
**פירוש** שאע"פ שכל הדברים שאסורים משום נגיעה ואינו אסור רק בשתיה מותר בישמעאלים לגמרי, אבל הדברים שנאסרים בהנאה מחמת מגע עו"ג כמו אם נגע בכוונה אסור בישמעאל בשתיה, דנחית ביה חד דרגא מעו"ג, בכ"ז הנך דאסורים משום זיוף כל הנכרים שוים, ולכן המפקיד אצל ישמעאל בחותם אחד או המשלח על ידו חביות סתומות, או שיצא ולא סגר הפתח בשהחצר של עו"ג דכל הנך אינן אסורין בעו"ג רק בשתיה כמו שפסק רבינו לעיל, בכ"ז גם בישמעאל אסורים בשתיה, ואין חילוק בזה לעו"ג לישמעאל וז"ב בכוונתו, וא"כ קאי על המפקיד בחותם אחד וייחד לו קרן זוית, ואין שייכות למש"כ רבינו לעיל פי"א ה"ז דאין מפקידין אצלו יין דכאן באופן דבעו"ג לא מיתסר רק בשתיה ובכל זה בישמעאל אסור בשתיה, ותמיהת הבית יוסף תמוה.


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:12:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:12:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/13:12:1)

**יראה לי שכל מקום שאמרנו בענין זה ביין שלנו כו'.** ובהלכה י"ב **אבל המפקיד יין ביד גר תושב כו' ה"ז אסור בשתיה שכל חשש של חילוף וזיוף כו':**
**פירוש** שאע"פ שכל הדברים שאסורים משום נגיעה ואינו אסור רק בשתיה מותר בישמעאלים לגמרי, אבל הדברים שנאסרים בהנאה מחמת מגע עו"ג כמו אם נגע בכוונה אסור בישמעאל בשתיה, דנחית ביה חד דרגא מעו"ג, בכ"ז הנך דאסורים משום זיוף כל הנכרים שוים, ולכן המפקיד אצל ישמעאל בחותם אחד או המשלח על ידו חביות סתומות, או שיצא ולא סגר הפתח בשהחצר של עו"ג דכל הנך אינן אסורין בעו"ג רק בשתיה כמו שפסק רבינו לעיל, בכ"ז גם בישמעאל אסורים בשתיה, ואין חילוק בזה לעו"ג לישמעאל וז"ב בכוונתו, וא"כ קאי על המפקיד בחותם אחד וייחד לו קרן זוית, ואין שייכות למש"כ רבינו לעיל פי"א ה"ז דאין מפקידין אצלו יין דכאן באופן דבעו"ג לא מיתסר רק בשתיה ובכל זה בישמעאל אסור בשתיה, ותמיהת הבית יוסף תמוה.


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:14:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:14:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/13:14:1)

**ומותר לישראל להריח בחבית של יי"נ ואין בזה שום איסור כו':**
**הנה** רבינו ניסים פירש דלא חשיב נהנה לפי שאינו מתכוון להנות רק לבודקו אם הוא יין טוב או ריחיה חלא ובהנאה כי אינו מכוון אע"ג דהוי פסיק רישא שרי, יעוין בר"ן פרק גה"נ, ולדבריו א"ש סוגיית הגמרא בע"ז דף מ"ח: קשיא דר"י אדר"י בשלמא דר"י כו' ל"ק התם דקאזיל לאיבוד מתיר הכא דלא קאזיל לאיבוד אסר ועיין רש"י ותוספות ולפ"ז א"ש, דאע"ג דזה וזה גורם אסור היינו דהוי כנהנה, ובשחיקת ע"ז דלא מכוון להיותה זבל רק לאבדה. ובדבר שאינו מתכוון אע"ג דהוי פסיק רישא שרי משא"כ גבי ירקות דאפשר דמכוון להיות הולכת וצומחת, אולם יש לעיין דהא בשעה שיאכל הגדולים שגדלו ע"י זיבלה מכוון להנות רק שאינו יודע שהיא מע"ז וצריך מובן, אמנם אם נימא דזה וזה גורם מותר רק בדיעבד אבל לכתחילה אסר שכזורע ירקות הוא נהנה לכתחילה, אבל תמן הא בעת שחיקתו אינו נהנה בכוונה הוי א"ש ודוק, אך א"כ פלפול הגמרא אח"כ לא שייך כלל דלפ"ז ר' יוסי סבר זוז"ג מותר ורבנן סברי זוז"ג אסור ומאי מקשה, וע"כ כפירוש רש"י או תוספות ודוק:
**והנה** הרי"ף כתב דריחא משהו מיהא איכא, ומש"ה פסק בפת שאפאו עם הצלי דאסור לאוכלו בכותח כיון דיש לו מתירין לאכול אותו עם בשר משהו ג"כ לא בטיל, וזה שיטת רבינו שפסק כן לעיל פ"ט הלכה כ"ג, והא דשרי ישראל להריח בחבית יין נסך אע"ג דמשהו בלא תערובות ודאי אסור, ובפרט באיסורי ע"ז ותקרובותיה שהאוכל כ"ש לוקה, היינו דאימתי אמרינן דמשהו מיהא איכא דוקא בפטומא כמו צלי שבשר מתמעט בצלייתו, ונאכל בתמרות עשנו ונכנס בדגים או בפת, אבל כאן האם נתמעט היין לכן גם משהו לא נחשב, וכן מצאתי שרמז לזה בביאורי הגר"א סימן ק"ח אות ט' יעו"ש, נמצא דבהך דלא הוי פטום כמו מעשה תנור, לשיטת הרי"ף ע"כ דלא הוי אפילו משהו, והראיה דבת תיהא שרי אף דבלא תערובות ודאי אסור משהו, כש"כ בתערובות דלא הוי כלום, ולשיטת התוספות דרבא דמתיר משום דמזיק הוא לפי שנכנס בגופו, שפיר כתבו התוספות דמשהו איכא אף בהנך דלא הוי פטום, אבל בפטומא כמו בשר שנצלה שנתמעט ע"י האש ונתעכל הבשר בתמרות עשנו, שפיר סובר הרי"ף דהוי משהו ובזה לא פליגי כו"ע, וזה כוונת הגר"א באות כ' שם, והשעה"מ לא כתב כן ע"ש ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:15:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:15:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/13:15:1)

**כבר ביארנו שכל דבר שהוא אסור בהנאה אם עבר ומכרו דמיו כו' לפיכך כו' שכרו אסור:**
**מלשונו** התבוננתי ענין נכון, שהפוסקים ובראשם התוה"ב הביאו דהיה עושה עמו בחנם ביין ממשכנים מנכסיו כנגד שכרו, והוא מירושלמי היה עושה עמו בטוה"נ ממשכנים מנכסיו עד כדי שכרו, ורבינו לא הביא רק דהשכר אסור, אבל למשכן מנכסיו לא שמענו, והטעם מופלא, דז"ל הירושלמי [כפי גירסת הקדמונים] נתן לו קרקע בשכרו בכל אתר את אמר אינו נאסר, וכאן נאסר נתן לו בהמה בשכרו כו' וכאן נאסר כו' היה עושה עמו בטוה"נ כו', והיינו דבאמת משמע מגמרא דילן דלא קנסו רבנן פועל רק במידי דתפסי דמיהן וכמו שחלופיהן אסור כן שכרן אסור. וא"כ איך שייך למיקנס בעושה בחנם עד כדי שכרו למשכן מנכסיו, אטו נכסיו חלופי יין נסך הוי ויפלא לאמר כזה, אבל לפי מה שמקדים הירושלמי דאף בהמה וקרקע אם נתן לו בשכרו אסור א"כ הירושלמי לטעמיה אזיל בפרק קמא הלכה ד' דאמר ר' אבהו בשם ריו"ח החליף בהמה בע"ז אסורה, רב חסדא בעי אלו השתחוה לה לא אסרה מפני שהחליף בהמה בע"ז אסרה כו' בפרגמטיא כו', הרי מפורש דעת הירושלמי דסבר דדבר שאינו נאסר בהשתחויה, ה"ה דאינו תפס באיסור דמי ע"ז דאילו משום דמי ע"ז ביד נכרי הרי ר' יוחנן דאמר החליף בהמה בע"ז אסרה, איהו סובר בירושלמי דפרק השוכר אה"פ ה"א דאסור עיי"ש, ולכן לא מקשה רב חסדא רק דבהמה אינו נאסר ודו"ק ולכן שפיר מקשה בפרק כל הצלמים ה"ה, היאך אפשר לביצת ע"ז שתעשה אפרוח, דאם החליפה בע"ז הלא סבר דלא מיתסר, ולכך כיון דאיתמר כאן דנאסר בשכרו ע"כ דלא עשו רבנן שיהא שכרו כדמי ע"ז, ורק קנסא גרידא דקנסוהו בע"ז ובתקרובותיה, א"כ אם היה עושה בחנם הלא הגדיל העול, ועדיפא טפי לקנסו מנשכר שהוא לכדי חייו [דמה"ט לא קנסוהו בשביעית] אבל לשיטת הגמרא דילן דבאיסור דמי ע"ז נתפסין ג"כ בהמות וקרקעות כמו דאמר בדף נ"ד: אעפ"י שאמרו המשתחוה כו' עשאן חליפין אסרן א"כ שפיר אתמר דנתן לו בהמה וקרקעות בשכרו אסור, דעשאום כדמי ע"ז וכמכר, אבל היכי דעביד בחנם לא שייך למקנסיה, וזה שדייק רבינו כבר ביארנו כו' לפיכך עו"ג ששכר כו' אבל בחנם אין ממשכנין, ונכון:
**ושם** בירושלמי, כיתף עמו חבית בחבית את קונסו בחביתו עד כדי שכרו, והפירוש, אם עו"ג שכר את ישראל לישא חבית על כתפו ומה היה שכרו, שהעו"ג נשא חבית היתר של ישראל על כתפו, קונסין את הישראל בחביתו של היתר עד כדי שכרו שאסור בהנאה, וכ"ז כפי שיטתו דלאו משום דהוי כדמי ע"ז ויין נסך קנסו ליה רבנן, אבל לדידן ודאי לא שייך למקנסיה בחביתו ופשוט ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:18:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Forbidden Foods 13:18:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/13:18:1)

**השוכר את הפועל כו' מאה חביות של שכר כו' (של) יין כו':**
**לפי** טעמא דרמב"ן דקבלנות כולא אגרא אכל חדא יהיב, ולפ"ז דוקא בא"ל העבר לי מאה חביות סתם, אבל באמר לו ק' חביות של שכר ונמצא אחת יין דהוי כשכירות בטעות ובהתחלת מלאכה שלו לא נתחייב להעביר כל המאה ויתכן דאשתכח דעל כל חדא שהעביר נתחייב בשכר אותה חביות לבדה בזה מועיל דישליך הנאת אחת לים המלח ובזה השיג ראב"ד, אמנם לטעם הב' דשמא לא היה שוכרו כלל יתכן דאין נפ"מ, וזה סברת רבינו ז"ל ודוק.