## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life Chapter 6

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:5:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/6:5:1)

**שהרגו בעד אחד:**
**נ"ב,** עיין השגות, ורבינו לדעתו בספר המורה חלק ג' פרק מ' בסופו עיי"ש ותבין דעתו, ויעוין במש"כ בהלכות מלכים:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:10:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/6:10:1)

**וכן אם נכנס לקרן זוית והמיתו שם בשגגה כו' קרובין למזיד:**
**הכוונה,** לפי שהנכנס ונהרג ממנו לא הוי ליה לאזדהורי, והממית לא היה לו ליכנס בכלי זיין בקרן זוית, כיון דיכול להכנס שם בקרן זוית איש אשר לא ידע לאזדהורי, תו לא הוי ליה ליכנס בכלי זיין ולכן הוי קרוב למזיד, אבל בהמניח הרי בעל הכד לא הניח כדו ברשות ואי משום דאידך בעי לאזדהורי ביה שלא לשבר את הכד אמרינן דבקרן זוית אין לו לחשוב שבעל הכד הניח את כדו שלא ברשות לכן פטור השובר, והוי כמו דאמרו למסקנא שאין דרכן של בני אדם להסתכל בדרכים, אטו אם ימית בכלי ברזל את חבירו דרך הילוכו בדרך יהיה נחשב לאנוס, נמצא דאדרבא מה דאמרו שם בהמניח דהמשבר פטור דאידך לא הוי עביד ברשות ואיהו היה מהלך כדרכו מטעם זה כאן חייב דאידך לא הוי ליה לאזדהורי ביה ואידך כי נכנס בכלי זיין לא היה לו רשות ועיין כ"מ ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:12:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/6:12:1)

**מי שהיה דולה וכו' פטור מן הגלות שזה כמו אנוס הוא וכו' שהרי דרך נפילה מצוי וכו':**
**הכס"מ** כתב, ורבינו ברוחב שכלו נתן טעם לדבר. והנה באמת הוא מחלוקת גדולה בגמרא בין רב חסדא לרבא, ורבינו פסק כרבא בפרק אלו הגולין, וז"ל הגמרא, אמר רב חסדא ל"ק כאן שהרגו דרך ירידה כאן שהרגו דרך עליה, דרך ירידה דישראל גלי איהו נמי סגי ליה בגלות, דרך עליה דישראל פטור הוא נהרג, ופירוש, דטעמא דדרך עליה לדידיה משום דלא סגי ליה בגלות ולית ליה כפרה ונהרג מן גואל הדם כמוש"ב רבינו בהלכה ד' ולכך גלי קרא דגר תושב שהרג לישראל (בזמה"ב) אינו נקלט וכל ישראל נעשין כגואלי הדם לכן נהרג, א"ל רבא ולאו קו"ח הוא, ומה דרך ירידה דישראל גלי איהו נמי סגי ליה בגלות דרך עליה דישראל פטור איהו נהרג, ורבא סובר דדרך עליה קרוב לאונס ולכך גואל הדם נהרג אם הרגו וגר תושב שהרג דרך עליה לישראל פטור, והא דנהרג הוא באומר מותר יעו"ש, וכן פסק רבינו גם באומר מותר כרבא לעיל פרק ה' ובפרקין הלכה י', ולזה כוון רבינו בנועם לשונו, ולא משכלו לבדו הוציא כן, ובאמת יפלא קצת סברת רב חסדא, ואולי סובר דדרך ירידה כיון דטבע הכבד לירד למטה במהרה וכיו"ב ודבר מצוי הוא לכן הנהרג פשע בנפשו דה"ל לאזדהורי, אבל דרך עליה לא היה צריך הנהרג לשמור את עצמו, וקרוב לזה בנכנס לנגר שלא ברשות דאמרו בפרק המניח (דף לב) לפי שאינו דומה ליער והביאו בתוספות מהירושלמי דאף אם ראוהו כשנכנס אינו גולה, וטעמא ע"כ משום דאיהו פשע בעצמו שלא היה לו לכנוס לרשות חבירו שלא ברשות, כן סבר רב חסדא בדרך עליה וזה נכון. ובאמת דבריו בהלכות ב' ג' ד' המה הצעה לכל מש"כ בהפרק הזה, וכאן ביאר דרך ירידה גולה ודרך עליה אונס פטור מן הגלות ואם הורגו גוה"ד נהרג וזה ברור:
**ודברי** רבוותא בתוספות סו"פ כיצד הרגל וסנהדרין אינו מובן לי, שעמדו דמאשר לא צדה דכתיב בפרשת משפטים טפי ה"ל למעט נתכוין לצד זה והלך לצד אחר מגלות דדמי לפטורא טפי מהא דממעטינן מיניה נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבעה יעו"ש. ויפלא מאי פטורא דקא שמענא, הא האי דפטור בנתכוין לזרוק שתים וזרק ארבעה דלא סגי ליה בגלות וקרוב למזיד והוי כמו שצדה להרוג רעהו ואם הרגו גואל הדם פטור, אבל נתכוין לזרוק בצד זה ונפל לצד אחר פטור מטעם דהוי אנוס ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו, וכן בגר תושב בזה דאנוס אם הרג לישראל פטור ובזה נהרג וצ"ע, ויותר תימה מה שהקשו לרבנן דמחייבי אם נשמט הברזל מקתו והרג לגלות, מ"ש מנתכוין לזרוק שתים וזרק ארבעה, ויפלא דתמן מזיד הוי אבל כאן בנשמט הברזל מקתו לא הו"ל למיסק אדעתיה שישמט הברזל מקתו ולא נתכוין לזריקת הברזל רק לבקוע העץ, ונראה מדעתם דכולהו פטורי מטעם אנוס וז"א, ובדברי רבינו מבואר כ"ז היטב:
**אמנם** כפי הנראה דכל עיקר דין מקלט הוא מטעם שמא יהרגנו גואל הדם, א"כ שפיר אמר ר' יוחנן ריש מכות ומה הוא שעשה מעשה במזיד אינו גולה, לפי שהגואל הדם מותר להרגו בכ"מ, הן שלא עשו במזיד מעשה דכאשר זמם ולא כאשר עשה, א"כ לא שייך גואל הדם שעדיין חי הוא ולמה יגלו, וע"כ דאף במקום דלא שייך דין גואלי הדם הו"א דיגלו משום כפרה כדפריך תלמודין, וכן מוכח דישראל שהרג בשגגה את העבד גולה, אע"ג דעבד אין לו חייס ומותר בבתו ומאן איהו גואל דמו, הא כתב רבינו בריש הלכות אלו דכל הראוי לירושה הוי גואל הדם ומאן איהו יורשי העבד, ועיין בנזיר (דף סא) בשיטה וע"כ דגולה משום כפרה, וכן מהא דנגמר דינו ומת מוליכין עצמותיו לשם, הרי דמשום כפרה מגלין אותו. ואולי יש ליישב בזה דברי רבינו בהא דאם הרג גר תושב את העבד גולה, דכתיב והיו לכם הערים למקלט מגואל ודריש לכם ולא לגר תושב, הוא שגר תושב אינו נקלט מגואל הדם ונהרג, דלזה דין כל ישראל כגואלים, לכן גר תושב שהרג העבד שאין לו דין גואל הדם אינו נהרג רק גולה כמש"כ רבינו ועיין כס"מ, ולכן שפיר כתבו בתוספות ריש מכות ד"ה מעידין כו' שחייב גלות, דבשותק ואינו טוען מזיד הייתי גולה אעפ"י דאין אדם מתחייב עפ"י עצמו, משום דאם מזיד יהרגנו גואל הדם בכ"מ ונמצא דפוטר עצמו מיד גואל הדם ולא מתחייב עצמו ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:13:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/6:13:1)

**קצב שהיה מקצב כו':**
**נ"ב,** כן מפורש בירושלמי, וסוגיא דילן א"ש למעיין. ולפי גירסתו בפרק ו' מחובל ומזיק הלכה ד' ואב"א הא והא לנזיקין, א"כ לכולהו שינויי ירידה לצורך עליה עליה היא ופטור מגלות יעו"ש, ודוק: