## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 1

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 1:2:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/1:2:1)

**אלא חיוב מצוה זו כך הוא כו' ומגיד שבחו של הקב"ה כו' שואל צרכיו כו' ואח"כ נותן שבח והודיה לד' כו'.**
**מפורש** בספרי פ' ברכה שמ"ג שמשה לא פתח בצרכן של ישראל עד שפתח בשבחו של מקום ואחר כך בצרכן של ישראל ואח"כ סיים בשבחו של מקום וכן דוד וכן שלמה וכן תקנו אנשי כנה"ג שבתחילה פתחו בשבחו של מקום ואח"כ בצרכן כו' וסיימו בהודאה יעוי"ש. וזה שאמרו בתוספתא מנחות פרק ששי הלל ושבח ותפלה מעכבין זה את זה, הלל הוא בראש התפילה ושבח הוא סוף התפלה שהוא ההודאה, ותפלה שלשה אלו מעכבין זה את זה ולכן למד רבינו מהתוספתא דמדעכבין על כרחין דכולהו הוו דבר תורה כמו תפלה לשיטת רבינו. ובספר האמונות לר' סעדיה גאון כתב במאמר ג' כו' השכל מחייב כו' לצוות ברואיו לעבדו והודות לו בעבור שבראם יעוי"ש, ולכן חשבו זה באגדה ריש עו"ג יבוא זה כו' דחשיב מצות שמצוין בני נח ויבוא דריוש על דניאל שלא ביטל את התפלה כו' דהיא מצוה ראשית דבר תורה ודוק. ולכן לא חשיב יבוא שר הסריסים ויעיד שלא נתגאל במשתה יינו דזה הוי דברי סופרים יעוי' ודוק ויעוי' דברי רבינו בחיי בשער חשבון הנפש בחשבון הט' וראוי לך שתדע אחי יעוי"ש לשון קדשו.