## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 29

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath 29:3:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath 29:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/29:3:1)

**וזה נוסח ההבדלה וכו' המבדיל בין קודש לחול.**
**בפסחים** ק"ד מאי חתים רב אמר מקדש ישראל לייט עלה אביי כו' נראה דבביצה ולקמן קי"ז יומא טבא דישראל הוא דקבעי ירחי וקבעי לשני מקדש ישראל ויעוי' בפרק יש נוחלין ברשב"ם ד"ה שבת אינה צריכה קדוש ב"ד, אין מקדשין אחד בשבת להיות שביעי שלו שבת, לכן כי אמר מקדש ישראל בהבדלה מיחזי כאלו שבת צריכה קדוש ב"ד וישראל מקדשי ליום אחד שיהא שביעי שלו שבת ודו"ק.


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath 29:12:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath 29:12:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/29:12:1)

**היה אוכל בשבת כו' ואם היה בתוך השתי' פוסק ומבדיל ואח"כ חוזר לשתייתו.**
**הנה** בגמרא אמר ע"ז דאע"ג דחביבה מצוה בשעתה מ"מ הכא אפוקי יומא עדיף לכן משהה לה אחר ברכת המזון ואמר ע"ז אנא לא חכימא אנא ולא חוזאה אנא ולא יחידאה אנא אלא גמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשא כוותי.
**להבין** דברי חכמים וחידותם נראה דבסברה זו דאפוקי יומא עדיף כי היכי דלא ליהוי כטונא וזה עדיף מהא דחביבה מצוה בשעתה, פליגי אמוראי גבי יו"ט במוצאי שבת. דמר סבר דקידוש עדיף לאקדומי להבדלה משום דעדיף טפי לאחר כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא וכמו שפירש רשב"ם שם דלא יתכן לומר דקדוש היום הוי דבר תורה דרבינו סבר דגם ההבדלה דבר תורה יעוין בההמ"ג הלכה א' ומאן דסבר דהבדלה קודם לקדוש טעמא כדאמר דמלך שיוצא מלוין את המלך ואח"כ יוצאים לקראת אפרכוס, ולכאורה לשיטת רבינו הו"ל לומר דקידוש היום דיו"ט הוי דרבנן והבדלה דשבת היא דבר תורה א"כ הבדלה קודם ואע"ג דבהתפלל אז לא הוי דבר תורה דמה שעל היין אינו מן התורה לשיטת רבינו מ"מ כיון דכשלא התפלל הוי דבר תורה תו גם כשהתפלל לא חילקו חכמים בנוסח הקדימה. אמנם זה אינו דכבר פירש בשו"ת שאגת אריה סי' כ"ב דאין זה מעלה לאקדומי הא דזה הוי דבר תורה דהוי כמו דבר הרשות נגד דברי תורה ואין קפידא אי מקדימין דברי סופרים נגד דברי תורה יעו"ש היטב. לכן אמר טעמא דאין כבוד שבת להתעסק עם האפרכיס קודם שמלוה את השבת. ולזה אמר דלסברתו לסייע דעדיף לאחר לאפוקי יומא מחביבה מצוה בשעתה אית לי' הנך דאמרי דקידוש קודם להבדלה אע"ג דשם ללות המלך תחילה הוי יותר מחביבה מצוה בשעתה דהרי כל היום הנך טרוד בשבת ועכשיו ביציאתו צריך ללוותו דבי' הוא עסוק אפי"ה מקדמינן לקידוש כי היכי דלא להוי עלן כטונא כש"כ הכא דמאחרינן להבדלה אחר המזון אע"ג דחיוב חל עליו תוך הסעודה. וזהו שאמר לא חכימא אנא זה רבי יהושע בן חנני' שאמר לסבי דבי אתונא חכימא דיהודאי אנא בפ"ק דבכורות, ולא חוזאה אנא, זה שמואל שאמר נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא ואמר במד"ר פ' נצבים אסטרלוגין אנא יעו"ש הביאוהו תוספות פ"ק דתענית דף ז' וזהו חוזה, ולא יחידאה אנא זה רבה בר נחמני דאיהו אמר יחיד אנא בנגעים ואהלות ב"מ פרק הפועלים, אלא גמרנא זה לוי שאמרו למדין לפני חכמים זה לוי סוף פ"ק דסנהדרין, וסדרנא אנא זה רב דמאן ריש סדרא בבבל אבא אריכא ריש פרק ראשית הגז וכן מורין בבי מדרשא כוותי זה רבנן דאינהו סברי דקידוש קודם להבדלה דאפוקי יומא עדיף כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא. ואינך המה ריב"ח ושמואל ורבה סברי דהבדלה קודם לקידוש ולא סברי הך סברא דלאפוקי יומא עדיף דכל הני סברי בדף ק"ג דהבדלה קודם [לבד מר ברי דרבינא דלא חשיב לי' משום דהוי בשעתי'] ואמר דאזיל בשיטת הני תנאי ואמוראי דפליגי וסברי דהבדלה הוי אחר קדוש כי היכי דלאחר לאפוקי יומא כן הכא מאחרין עד אחר המזון אע"ג דחיוב ההבדלה חל עליו קודם ודו"ק. כן נראה לפרש המליצה הצחה אשר לא מצאנו כמוה בש"ס.
**והנה** כפי הנראה מדברי רבינו דמפרש הך ברייתא דואם אין לו אלא כוס אחד בכבר אכל מבעו"י כרבינו נסים שהביאוהו בתוספות אמנם זה אינו דעד כאן לא שרי' מתניתא להתחיל לאכול קודם הבדלה רק כדי לקיים לברך ברכת המזון על הכוס וזה לשיטת' דברכת המזון טעונה כוס, אבל למאי דפסק רבינו בפרק ז' מהלכות ברכות דברכת המזון אינה טעונה כוס א"כ אסור להתחיל לאכול אף אם שאין לו רק כוס אחד דיבדיל ואח"ז יאכל בלא כוס לברכת המזון לכך הביא דין הברייתא היכא דאכל מבעו"י דמותר לגמור סעודתו דלהבדלה אינה קובעת ופשוט וכן נראה דטעם רבינו דהבדלה וברהמ"ז הוי חדא מילתא דאתו שניהם על מה שכבר עבר וזה ברכת המזון לסעודת שבת שהתחיל לאכול בשבת ובתר עיקר הסעודה אזלינן. אבל הברייתא דמיירי היכא דמתחיל לאכול אחר שכבר הגיע זמן ההבדלה א"כ ההבדלה היא על זמן שבת העבר וברהמ"ז היא על סעודה שאכל משחשיכה כשכבר יצא השבת א"כ המה שני דברים ובזה אין עושין מצות חבילות לכן לפי' הברייתא נשאר שנויא דגמרא דדוקא אין לו שרי לעשות שניהם על כוס אחד וזה נכון.
**ומה** שדייק רבינו שמצות קידוש ובהמ"ז שתי מצות של תורה אם בא להוציא מצות דדבריהם א"כ מאי פריך מיקנה"ז הא קידוש יום טוב הוא מדברי סופרים והבדלה דבר תורה לשיטת רבינו ואולי כיון דאע"ג דברכת המזון אינה טעונה כוס מ"מ אם מברך על הכוס הוי הידור מצוה והוי כחבילות הואיל דהואי מצוה דבר תורה ויעוין מגדל עוז. ולכן גם הידור שלה חשוב חבילות ודו"ק.


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath 29:14:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Sabbath 29:14:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/29:14:1)

**אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח. לפיכך אם נתערב בו דבש או שאור כו' אין מקדשין עליו.**
**בזה** אני מפרש דברי הירושלמי פרק המוציא יין הלכה א' מהו לצאת ביין של שביעית תני ר"ה יוצאין ביין של שביעית פירוש דיין הגדל בשביעית אינו ראוי לנסך ע"ג המזבח דלאכלה כתיב ולא לשריפה כמבואר בגמרא מנחות דף פ"ד דדוקא בעומר גלי קרא לדורותיכם יעו"ש ושל מע"ש ראוי לפדות והוה ליה שעת הכושר, ורק על שביעית שפיר בעי ודו"ק. וכן מפורש בתורת כהנים פ' בהר לאכלה ולא לנסכים עוד בעי מהו לצאת בקונדיטין פירוש המעורב בדבש דאינו ראוי למזבח כו' ושם עוד תני מבושל כדי תבל. מהו לצאת ביין מבושל. ר' יונה אמר יוצאין ביין מבושל. פירוש רישא קאי על הוצאת שבת וכמו דאמר לקמן תני יבש כזית כו' דעל שיעור הוצאה קאי כן הכא הברייתא על שעור הוצאה קאי דתנן במשנה יין כדי מזיגת הכוס. אבל מבושל הוא כמו תבלין ושעורו כהמוציא תבלין דתנן בי' בפרק רע"ק תבלין כדי לתבל ביצה קלה ה"נ יין מבושל הוי כמו תבלין ושיעורו לתבל בו ביצה קלה. וצ"ל מבושל כדי לתבל פירוש כגרוגרות מביצה קלה וכן היא הגרסא בשלהי פסחים, ובפ"ג שקלים נשתבש' הגרסא. ובעי לענין קידוש הואיל ואינו ראוי לנסכים דבעי חי כדדריש בספרי. ופשיט דיוצאין ביין מבושל. נמצא דכל הני תלתא בעיי' בחד טעמא אזלי. שביעית. קונדיטין. מבושל וברור.