## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves Chapter 8

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:7:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Slaves/r/8:7:1)

**והכניסה לו אשתו עבדים ושפחות כו':**
**עיין** לחם משנה, ודא ברור דהספק לא הוי רק בנכסי צאן ברזל ששמאתן בכתובה והבעל קיבל כל אחריותו בזה ספק למ"ד הדין עמה כו' אבל בנכסי מלוג ממה נפשך אם תאמר דכיון דהגוף שלה לא איכפת מה שהפירות שלו ודאי לא יצאו לחירות, ואם תאמר דכיון שהפירות של בעל הוי כמכורין לחוצה לארץ, הא הקנין הזה הוי בעל כרחו דאשה דזכי בנכסי מלוג שלה רק רבנן תקנו דליקני בעל ותו דהיתרא תקנו ליה רבנן דאיסורא לא תקנו רבנן וכמו דאמר פרק השואל גבי בעל בנכסי אשתו מי מעל יעו"ש, ולא זכי בעל להפירות ולא כתב רבינו דמועיל כאן תפיסה שתפוס בעצמו ויצא לחירות דאין תפיסה מועיל בספק קנסא דרבנן, ורק בעו"ג שמפקיעו ממצות ועוד שירדה בו בפרך פסק דמהני תפיסה כמש"כ המגדול עוז, משא"כ כאן דספק אם מכרו לישראל בחו"ל ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:17:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:17:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Slaves/r/8:17:1)

**עבד שהשיאו רבו בת חורין וכו':**
**הנה** שיטת רבינו בכל הלכה זו שעכשיו מגלה דעתו שמפקיע השעבוד מעליו, וצ"ל הא דאמר בגמרא לא עביד איסורא היינו שכיון דאינו רק מעוכב גט שחרור איסורו קל לענין ב"ח וכמו שפסק רבינו שאינו אוכל בתרומה, ודלא כרש"י שפירש שזה הוראה ששחררו מקודם. אולם חילק רבינו בין קריאה בספר תורה להוציא הציבור דשם אם רבו א"ל קרא בתורה יצא לחירות, אבל בתלמוד תורה אף אם למדו לא יצא לחירות, והא דאמר דקטן נאמן להעיד שיצא מבה"ס היינו דלא חיישינן שמא עביד רבו מה שאסור, וכן משמע מדברי הלכות שם. אולם בגמרא שם לפי הגירסא שלפנינו מוכח דשוה זה לקרא בספר וצ"ע בזה:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:20:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:20:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Slaves/r/8:20:1)

**ישראל שתקף (ב)עו"ג קטן או מצא תינוק עו"ג כו':**
**מפורש** הוא בירושלמי פרק הערל הלכה א' בן איש אי את מוהלו בע"כ, ר' יוחנן בעי הא בן קטן את מוהלו בע"כ ואפילו כבנו של ארכינוס, ר' חזקיה בשם ר' בא הא כיני מצא תינוק מושלך הטבילו לשם עבד הרי את מוהלו לשום עבד הטבילו לשום בן חורין את מוהלו לשום בן חורין כו', ולכן פירש רבינו או במצא תינוק מושלך או בתקף עו"ג קטן שבידו לתקוף בו ומסור בידו לעבוד בו לכן יכול לטובלו לשם גר אבל מי שאינו תחת ידו כבנו של ארכינוס אינו מוהלו ומטבילו בלא דעת האב, ובמקום אחר הארכתי דהוי טבילה קודם מילה ואנן קיי"ל דאינו גר עד שימול ואח"כ יטבול, לכן שינה רבינו לשון הירושלמי, ויעוין לחם משנה ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:21:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Slaves 8:21:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Slaves/r/8:21:1)

**קנו עצמן כו':**
**פירוש** ולא מועיל מה שרבו יתקפם במים דכיון דרבו עדיין עו"ג הוא לא קני לגופיה ע"י טבילה ודוק: