## Ohr Sameach on Mishneh Torah, Trespass Chapter 1

###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Trespass 1:1:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Trespass 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Trespass/r/1:1:1)

**וכל הנהנה בשוה פרוטה כו'.**
**נ"ב** לשון המשנה פרק הזהב (דף נ"ה):


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Trespass 1:3:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Trespass 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Trespass/r/1:3:1)

**כל המועל בזדון לוקה ומשלם מה שפגם מן הקדש כו'.**
**התמיה** מפורסמת הא קיי"ל בכל התורה אין אדם לוקה ומשלם וכן פסק רבינו גבי תרומה פ"ו דתרומות ואינו משלם מה שאכל שאינו לוקה ומשלם, וכן שקלו וטרו טובא בפסחים (דף כ"ח) באוכל חמץ של הקדש אם מיפטר מטעם קים ליה בדרבה מיניה בכרת לר' נחוניא בן הקנה ומלקות לדידן כמו כרת לר"נ. ודחוק לומר דלצדדין קתני כגון בשלא התרו בו, ואו לוקה או משלם, דאף כי מוקמינן למתניתא כן, דחוק כי רבינו יסתום כזה בדברי קדשו המזוקקים שדרכו לפרש ולא לסתום. לכן נראה לי דרך חדש בזה, דבכתובות ריש אלו נערות שקיל וטרי בקנסא דאונס ופתוי דאינו לוקה ומשלם יעו"ש, ולכאורה צריך ביאור, דבמכות אמר טעמא דר' מאיר דלוקה ומשלם דיליף ממוציא שם רע מה למוציא ש"ר שכן קנס ס"ל כרע"ק דאמר עדים זוממין קנסא, וא"כ רבנן דסברי ע"ז ממונא וממוציא ש"ר לא ילפינן שכן קנסא, א"כ בקנס ודאי דצ"ל לוקה ומשלם כמו במוציא ש"ר ומאי קאמר תמן דאין אדם לוקה ומשלם גבי קנסות, וכבר עמדו ע"ז רבנן בתוס' שם יעו"ש והנראה לנו, דהא דגלי קרא כדי רשעתו דאדם לוקה ואינו משלם דוקא היכי שהממון עם המלקות אין באין על דבר אחד, כמו בא על הממזרת ואחותו שכן בא על אחותו בוגרת, ומפותה ויתומה אין לה קנס וממון ובכ"ז לוקה, שהמלקות הוא על הביאה האסורה והתשלומין הוא על מוהר בתוליה ובושת ופגם וצער, וכן בחוסם פי פרה שהתשלומין הוא על מה שהפסידו מה שזכתה לו תורה והמלקות הוא אף בחוסם פרתו של עצמו או של הפקר, וכן בחובל הלא כי חבל פחות מש"פ לוקה ג"כ אבל תשלומין אינו רק בפרוטה, א"כ המלקות אינו על שהפסידו ממון וכיו"ב, וכן באינו עושה מעשה עמך לאו ליכא וממון משלם, וכן בעדים זוממין אין המלקות על מה שבא התשלומין דכי מעידין שפלוני בן גרושה ג"כ לוקין, נמצא דהמלקות רק על עדותן שקר בפני ב"ד והתשלומין הוא על הממון שרצו להפסידו, וכן תרומה אם אכל תרומת עצמו ג"כ לוקה, אבל היכי שהתשלומין עם המלקות שניהן באין על דבר אחד בכה"ג חד רשעה הוי ולוקה ומשלם כיון דליכא מלקיות בלא תשלומין ושניהם משם אחד ודבר אחד לוקה ומשלם:
**ובזה** נתיישב לנו מה שהקשו מחברים בסוף חולין פ' שילוח הקן דבעי איך סבר ר' יהודה בלאו הניתק לעשה אם לוקין עליו אמר ת"ש גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי ר"י כו' ש"מ טעמא דר"י משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו, וקשה דבמכות (דף ט"ז) אמר והרי גזל כו' משכון כו' ומשני התם כיון דחייב בתשלומין אין אדם לוקה ומשלם ועיי"ש בריטב"א שגירסא זו עיקר, א"כ קשה הכא גבי גנב וגזלן אע"ג דר' יהודה סבר לאו הניתק לעשה לוקין עליו בכ"ז בהא מודה דאין אדם לוקה ומשלם ואיך גנב וגזלן לוקין וצ"ע והנה כאשר שאלוני השבתי, דכוונתו עפ"י מה דאמרו בחולין פרק או"ב דאם שחט אותו וא"ב לע"ז ולא התרו בו משום ע"ז רק משום או"ב דסבר ר' יוחנן דחיוב מיתה שוגג אינו פוטר ממלקות אע"ג דפוטר מממון, א"כ שפיר משכחת לה כגון שגנב והוציא לרה"ר בשבת ולא התרו בו רק משום גניבה ולא משום שבת א"כ מחיוב ממון מיפטר ומחיוב מלקות לא מיפטר ואינו משלם ושפיר לוקה, אבל משום לאו הניתק לעשה לא שייך לומר כיון דמיפטר מהשבה מחמת חומר אחר דפטור ביה אטו משום זה לא יהיה לאו הניתק לעשה דהלאו יש בו השבה רק בדמים קנינהו ומיפטר מהשבה, וזה היה נכון, אך צ"ע א"כ מאי משני שם במכות, הא ר' יוחנן אמר אין לנו אלא זאת ועוד אחרת, וא"כ משכחת במשכון ששרפו בשבת ולא התרו בו רק במלקות ולא במיתה דשבת וא"כ אינו משלם משום ח"מ שוגגין ושפיר לוקה, אך שם יש כמה גוונא וע"כ דלא חש הגמרא להא או מטעמי אחריני ואכ"מ. אולם לפי מה שהעלינו לעיל א"ש בפשיטות, דשאני גנב וגזלן דעל פחות מש"פ ליכא מלקות כמו דליכא חיוב תשלומין דהא דאמרה רחמנא לאו הוא על העול שהפסידו ממון בתורת גניבה או גזילה, א"כ המלקות והממון רשעה חדא, דשניהן באין על דבר אחד ובכה"ג לוקה ומשלם, וא"כ בסוגיא דמכות גבי גזל משני כיון דאם נאבד או נשרף חייב בתשלומין א"כ לא פקע עדיין חיוב תשלומין ואיכא משום והשיב את הגזילה ולא נבטל העשה עדיין וכן כתב רבינו בכ"מ דלאו הניתן לתשלומין אין לוקין עליו [ודעת כמה חכמים דטעמו משום דניתק לעשה והעשה לא נתבטל עדיין, עיין שעה"מ הלכות חמץ ומצה וכן מסתבר] ולאו דמשכון אע"ג דלא ניתן לתשלומין [כמוש"כ ההמ"ג ז"ל] בכ"ז הא אין אדם לוקה ומשלם דהתשלומין אינו מענין המלקות דהתשלומין אינו על העבירה ולא מסיבת העבירה דאף כי חבל ברשות ב"ד ג"כ משלם אם אבד או נשרף, והלאו הוא על החבלה שלא ברשות והתשלומין אינו מתחייב רק בשעה שנאבד מן העולם כמוש"כ התומים סימן צ"ז א"כ בכה"ג אין אדם לוקה ומשלם, ובמשכון פחות מש"פ צ"ע אם עבר על לאו ולוקה [וצ"ב למה לא נזכר בשום דוכתא] וא"כ במוציא ש"ר דהמלקות והתשלומין הוא על דבר אחד שפיר לוקה ומשלם, ומעתה א"ש מה דמקשה הגמרא בכתובות על כל חיובי קנסות אין אדם לוקה ומשלם דלא מצינן למילף ממוציא ש"ר דהוי דבר אחד [אם לא לחד שנויא דמשני ר"פ בכתובות (דף מ"ה) אליבא דר' יהודה לשיטת רש"י דאף אם לא בעל לוקה משום לאו דלא תלך רכיל ומאה סלע משלם דוקא כי בעל והפסיד בתוליה דמשלם כפל המוהר כמוש"כ הקדמונים ודו"ק] וא"כ שפיר אמר גם רבינו דבמעילה לוקה ומשלם דחזינא דהתשלומין בהקדש הוא מסיבת שהוא הקדש שכן מצאנו שמשלם אף פחות משו"פ מה שאינו משלם זה לשום אדם אם לא שרק שכיון שהוא של הקדש חייבתו תורה בתשלומין כזה, ועיין דברי רבינו לקמן פ"ז ה"ח המועל פחות מש"פ בין בזדון בין בשגגה משלם את הקרן כו' דרק על הקדש חייבתו תורה ומלקות בלא תשלומין לא מצאנו בהקדש א"כ המלקיות הוא מצד שהוא הקדש והתשלומין ג"כ מצד שהוא הקדש א"כ חדא רשעה הוי ולא דמי לעדים זוממין שהלאו על עדות שקר בפני ב"ד והתשלומין מצד שרצו להפסידו, ואעפ"י שבירושלמי ריש אלו נערות משמע איפכא דהיכי שאינו דבר אחד לוקה ומשלם ורק גבי עדים זוממין דלא נמצא חיוב תשלומין בלעדי שיעידו שקר פליגי חכמים עיי"ש דמסיק דהדר ביה תמן ולמסקנא לא קאי בה, ושיטת הבבלי כמו שפרשנו בס"ד [ובאמת כפי הנראה מלישנא קמא דמפרש פלוגתא דרי"ש ורע"ק בהתרו בו למיתה וסבר רע"ק דאינו לוקה ומת מכדי רשעתו הרי דעל דבר אחד קאי הך כדי רשעתו והוא כפי שיטת הירושלמי ודוק]:
**ולפ"ז** יתישב מה דאמר ר"פ (בכתובות דף ל"ה) לאביי, לרבה דאמר חדוש הוא שחדשה תורה בקנס דאע"ג דמיקטל משלם מתניתין כמאן מוקים לה אי ר"מ קשיא בתו אי כרנבה"ק קשיא אחותו כו' הניחא אי סבר לה כר"י כו' אלא אי סבר לה כר"ל היכי מתרץ לה, והוא לפלא דר"פ גופיה סובר כרבה בהא מלתא דבקנס אע"ג דמיקטל משלם גבי פרה גנובה לו, וכבר עמדו ע"ז רבנן בתוספות. ובזה יתבאר היטב דרב פפא לטעמיה דאמר לקמן דלר"י אף כי לא בעל לוקה משום לאו דלא תלך רכיל דעל לאו שאין בו מעשה לוקין ומאה סלע אם לא בעל אינו משלם דזה משלם כופל מוהר בתוליה שמסרה אליו והוא שלם לה שהוציא עליה ש"ר א"כ המלקות והתשלומין באין על שני דברים ואיהו סבר ע"כ עדים זוממין ממונא כדמוקי ליה במכות (דף ד') יעו"ש וא"כ יש ללמוד ממוציא ש"ר דעדים זוממין ממונא אבל בקנסא כמו במוציא ש"ר אף במקום דבאו על שני דברים המלקות והתשלומין ג"כ לוקה ומשלם, וא"כ א"ש מה דבא על אחותו וממזרת לוקה ומשלם ואיהו לא סבר בקנס דמת ומשלם דרק לר"מ שמענו גבי גנב וטבח בשבת כו' וא"כ אוקימתא מרווחת דאתיא כר' יהודה, וזה יתכן לרב פפא אבל לאביי דמפרש טעמא דריש לקיש דחייבי מלקיות שוגגין פטורים הוא משום דילפינן מחייבי מיתות מגז"ש דרשע רשע, א"כ לר"י צריך למילף אפכא חייבי מיתות מחייבי מלקיות מה בחייבי מלקות משלם ולוקה היכי דהתשלומין קנסא כן בחייבי מיתות מת ומשלם היכי דהתשלומין קנס, ובפרט לר"י דלדידיה שמעינן הך גז"ש בב"ק (דף פ"ו) גבי סומא דפוטרו מחייבי מלקיות יעו"ש וא"כ קשה בתו, אבל רב פפא סובר כרבא דילפינן מכה מכה וגז"ש דרשע רשע לא גמירי לדבר אחר דבהדיה כמוש"פ בתוס' ודוק:


###### Ohr Sameach on Mishneh Torah, Trespass 1:5:1
[Ohr Sameach on Mishneh Torah, Trespass 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ohr%20Sameach%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Trespass/r/1:5:1)

**והחומש [הרי הוא] כתחלת ההקדש ואם נהנה בו מוסיף חומש כו'.**
**זה** הלשון סתום דאטו בסוף הקדש מי ליכא מעילה כדפריך גמ' תמן רק לענין אם פודה את החומש אם צריך להוסיף חומש אמר דכתחלת הקדש דמי, ובהלכות ערכין היה לו להביאו ומאי אסמכיה כאן ואם נהנה בו וצ"ע: