## Or HaChaim on Genesis Chapter 4

###### Or HaChaim on Genesis 4:1:1
[Or HaChaim on Genesis 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:1:1)

**וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר וְגוֹ׳.** פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א׳ נד) כִּי קַיִן הוּא בְּחִינַת הָרַע וְהֶבֶל הוּא בְּחִינַת הַטּוֹב, וְהוּא נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תיקון סט). וְהִנֵּה בְּאֶמְצָעוּת הַפְלָגַת הַפְּצָעִים שֶׁפָּצַע קַיִן בְּהֶבֶל עַד שֶׁהֲרָגוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין לז:) שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מְקוֹם הַנֶּפֶשׁ, וּבָזֶה הֵסִיר חֵלֶק הָרַע מִמֶּנּוּ וְהֻכַּר הַטּוֹב מֻחְלָט, וְהוּא אָמְרוֹ **קָנִיתִי** וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת זֶה קָנִיתִי אִישׁ שֶׁהוּא מֹשֶׁה אֶת ה׳, שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מְצִיאוּת זֶה לִהְיוֹת עִם ה׳ כְּמֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת יִסּוּרִין שֶׁעָשָׂה לוֹ קַיִן.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ותלד את קין. She gave birth to Cain.** According to our sages Cain represented the spirit of impurity and evil whereas Abel represented good. Abel's soul is supposed to have been reincarnated in the body of Moses (compare *Zohar* 1,54 on this passage). Abel suffered multiple injuries at the hands of Cain because Cain did not know where to inflict a lethal injury. The pains suffered by Abel in the process removed any vestige of evil that may have been in him so that when Moses was born he was totally good. This is what Eve hinted at when she said: קניתי איש את השם. She meant that the perfection of a man such as Moses who could commune freely with G'd, was due only to the sufferings undergone by his ancestor Abel.


###### Or HaChaim on Genesis 4:2:1
[Or HaChaim on Genesis 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:2:1)

**וַתּוֹסֶף וְגוֹ׳ אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל.** טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֶת אָחִיו״ לְלֹא צֹרֶךְ, גַּם הֶאֱרִיךְ לוֹמַר פַּעֲמַיִם תֵּבַת **אֶת**, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״ב) כִּי אַחַר שֶׁנִּצַּח הֶבֶל לְקַיִן וְהִפִּילוֹ, רִחֵם עָלָיו הֶבֶל וְקָם מֵעָלָיו, וְאַחַר כָּךְ קָם קַיִן וְגוֹ׳ וַהֲרָגוֹ (תנחומא, בראשית ט). וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ **אֶת אָחִיו**, פֵּרוּשׁ כִּי נָהַג הוּא עִם קַיִן בְּמִדַּת הָאַחְוָה כַּנִּזְכָּר, אֲבָל קַיִן נָהַג עִמּוֹ בְּלֹא אַחְוָה אֶלָּא כְּאָדָם אַחֵר, וְהוּא אָמְרוֹ **אֶת הָבֶל** בְּלֹא אַחְוָה, וְלָזֶה הִפְסִיק בְּ״אֶת״ ב׳. עוֹד רָמַז בִּב׳ אֶתִּין עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב) כִּי ב׳ תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם הֶבֶל, לָזֶה אָמַר ב׳ פְּעָמִים ״אֶת״, וּבְקַיִן פַּעַם אַחַת ״אֶת״ כִּי לֹא נוֹלְדָה אֶלָּא אַחַת.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ותוסף ללדת את אחיו, She continued to give birth to his brother.** The reason the Torah adds the words "his brother," something quite unnecessary, as well as the repeated use of the word את, has been explained by our sages. They said that in the struggle between Cain and Abel, the latter was first victorious, Cain lying on the ground. Abel then pitied him and moved away. Cain exploited this pity of his brother Abel to attack him and kill him (*Tanchuma Bereshit* 9). The words את אחיו are a hint that Abel acted in a brotherly fashion towards Cain. By placing the word את in front of the word הבל, the Torah alluded to the lack of brotherliness with which Cain related to Abel. Another reason for the word את both times before the name Cain and the name Abel is to indicate that twin sisters were born together with these brothers (*Yevamot* 62).


###### Or HaChaim on Genesis 4:4:1
[Or HaChaim on Genesis 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:4:1)

**וַיִּשַׁע ה׳ וְגוֹ׳ וְאֶל קַיִן וְגוֹ׳.** טַעַם שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּהוֹדָעַת הַמֻּקְדָּם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וְלֹא שָׁעָה אֶל קַיִן וַיִּשַׁע אֶל הֶבֶל״, בָּא לְלַמְּדֵנוּ הַפְלָגַת רִחוּק קַיִן, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהָיָה נַחַת רוּחַ לִפְנֵי ה׳ בְּאֶמְצָעוּת מִנְחַת הֶבֶל, לֹא שָׁעָה לְקַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ, הֲגַם הֱיוֹתוֹ רִאשׁוֹן בַּתְּשׁוּרָה וְגָדוֹל בְּסֵדֶר הַלֵּדָה, יָרַד מַטָּה מַטָּה.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**וישע ה׳ אל הבל, G'd turned to Abel.** The reason the Torah does not first report that G'd did not turn to Cain and his offering, seeing he is reported as having been the first one to bring an offering, is to underline the gulf that existed already between G'd and Cain. Abel's offering caused G'd pleasure and still G'd did not turn to Cain's offering as a result of being in a favourable frame of mind.


###### Or HaChaim on Genesis 4:4:2
[Or HaChaim on Genesis 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:4:2)

וְטַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר **אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל** וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אֶל מִנְחַת הֶבֶל וְאֶל מִנְחַת קַיִן״. כָּאן רָמַז כִּי הָאָדוֹן הָיָה מַרְאֶה פָּנִים שֶׁל רָצוֹן לִמְקָרְבֵי תְּשׁוּרָה, וְהוּא אָמְרוֹ **וַיִּשַׁע אֶל הֶבֶל** וְגַם קִבֵּל תְּשׁוּרָתוֹ, **וְאֶל קַיִן** לֹא הֶרְאָה פָּנִים לֹא לוֹ וְלֹא לִתְשׁוּרָתוֹ.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
The reason the Torah repeats the word אל twice in the sequence אל הבל ואל מנחתו is, to make it clear that G'd displayed favour to the person bringing the offering and to the offering itself. The reverse was true of Cain and his offering.


###### Or HaChaim on Genesis 4:5:1
[Or HaChaim on Genesis 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:5:1)

**וַיִּחַר לְקַיִן וְגוֹ׳.** הִנֵּה הֶחָרוֹן אַף יַגִּיד הַגַּבְהוּת, וּנְפִילַת אַפַּיִם יַגִּיד הַהַשְׁפָּלָה. הֶחָרוֹן אַף הוּא נֶגֶד אָחִיו שֶׁעָלָה בְּמַעֲלוֹת וְהוּא יָרַד לְמַטָּה, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא סִבָּה, שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן מְשֻׁבָּח וּמְעֻלֶּה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הֻכַּר חֶסְרוֹן מִנְחָתוֹ. וְהַשִּׁפְלוּת בְּהַכָּרָתוֹ פְּחִיתוּתוֹ בְּעֵינֵי ה׳.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ויחר לקין מאד, Cain was very angry**. The emotion חרון אף indicates that a person feels superior, whereas the expression נפילת אפים indicates that one feels inferior. Cain felt angry at the superiority achieved by his younger brother. He felt inferior towards his brother thinking that the superior quality of his brother's offering was the cause that his own offering had not been accepted. He believed that this was the reason he had suffered a loss of image in the eyes of G'd.


###### Or HaChaim on Genesis 4:5:2
[Or HaChaim on Genesis 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:5:2)

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: **וַיִּחַר לְקַיִן** – כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא קִבֵּל ה׳ מִנְחָתוֹ, כִּי זֶה יַגִּיד שֶׁמָּאַס הַבּוֹרֵא בִּבְרוּאָיו וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם, לָזֶה חָרָה אַף. וּמִדָּה זוֹ בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו ח:כא): ״וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף״ נֶגֶד אֱלֹהָיו אֲשֶׁר אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָאָה כִּי שָׁעָה ה׳ לְהֶבֶל וְלֹא לוֹ, אָז נָפְלוּ פָנָיו, וְיָדַע כִּי לֹא מִצַּד הַמַּשְׁגִּיחַ אֶלָּא מִצַּד הַנִּשְׁגָּח הוּא סִבָּה לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ הָרָצוֹן, וְאָחִיו יוֹכִיחַ ב׳ דְּבָרִים: יוֹכִיחַ כִּי ה׳ מַשְׁגִּיחַ, וְיוֹכִיחַ כִּי קַיִן מְשֻׁלָּל מֵהָרָצוֹן, כִּי הֵם ב׳ מְנָחוֹת וּפִגּוּל אַחַת.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
Alternatively, when Cain saw that G'd did not accept his own offering he felt angry at the Creator's disdain for His creatures, His not taking any interest in them. This is a very negative character trait. We find an example of such emotions in Isaiah 8,21 where anger is described as leading to blasphemy when someone feels that G'd does not look after him. After Cain found that he had been wrong, that G'd did accept his brother's offering, his anger against G'd turned to anger against G'd's favourite, against his brother Abel.


###### Or HaChaim on Genesis 4:5:3
[Or HaChaim on Genesis 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:5:3)

עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ב׳ קפ״ב:) כִּי כָל הַכּוֹעֵס נִשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. וּבְחִינָה זוֹ מִתְיַחֶסֶת אֶל צֶלֶם אֱלֹהִים שֶׁעַל פְּנֵי אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ **וַיִּחַר לְקַיִן** וּבָזֶה נָפְלוּ פָנָיו, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה וְהוּסַר מִמֶּנּוּ צֶלֶם הַפָּנִים. וְטַעַם הַשְׁפָּלָתוֹ בְּעֵינֵי ה׳ הֲגַם שֶׁלֹּא נוֹדַע חֶטְאוֹ, מַעֲשָׂיו מְעִידוֹת שֶׁרָשָׁע הָיָה.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
The author quotes a saying by our sages that when someone allows his anger to possess him his soul withdraws. He interprets this statement as referring to the divine image, צלם, that is reflected on man's face. [I have not been able to find such a statement. Ed.] Although Cain's specific acts of wickedness prior to his murdering his brother have not been spelled out by the Torah it is clear from his subsequent actions that he was evil.


###### Or HaChaim on Genesis 4:6:1
[Or HaChaim on Genesis 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:6:1)

**וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל קַיִן וְגוֹ׳.** קָשֶׁה אָמְרוֹ **לָמָּה חָרָה** וְגוֹ׳, הַהֵיטֵב יֶחֱרֶה לוֹ עַל הַפְלָגַת שִׁפְלוּתוֹ בְּעֵרֶךְ אָחִיו הַקָּטָן וַיִּפְּלוּ פָנָיו, וּבַמֶּה מֵסִיר בָּשְׁתּוֹ בְּאָמְרוֹ הֲלֹא אִם תֵּיטִיב, זֶה הוּא תִּקּוּן לְהַבָּא וְלֹא לְשֶׁעָבַר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ **לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ** אֵין לוֹ מַשְׁמָעוּת, וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן צָרִיךְ פֵּרוּשׁ.


###### Or HaChaim on Genesis 4:6:2
[Or HaChaim on Genesis 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:6:2)

**אָכֵן** כַּוָּנַת דְּבַר ה׳ הוּא תְּחִלַּת דְּבָרָיו, הוֹדִיעוֹ כִּי הִשְׁגִּיחַ ה׳ בִּב׳ הַרְגָּשׁוֹת אֲשֶׁר עֲבָרוּהוּ, וְעַל כָּל אַחַת הוּא אוֹמֵר ״לָמָּה״ לְכָל הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּחֲרוֹן אַפּוֹ וּנְפִילַת פָּנָיו. וְנָתַן לוֹ טַעַם הַדָּבָר וִיסוֹדוֹ לָדַעַת דַּעַת עֶלְיוֹן וְסוֹדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ **הֲלֹא אִם תֵּיטִיב**, פֵּרוּשׁ: אִם תִּהְיֶה מִבְּחִינַת הַטּוֹב, כָּל מַעֲשֶׂיךָ שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הַטּוֹב וּמֵעַצְמָן הֵם מִתְנַשְּׂאִים, כִּי הַקְּדֻשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה לַאֲחֵרִים. וְצֵא וּלְמַד (בבא מציעא פה:) מִמַּעֲשֶׂה כִּסְאוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּיא שֶׁהָיָה עוֹלֶה מֵעַצְמוֹ לְמַעְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ **שְׂאֵת**, פֵּרוּשׁ: מֵעַצְמוֹ. וְתִתְפָּרֵשׁ שְׂאֵת עַל הַמִּנְחָה גַּם עַל קַיִן עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפְּלוּ פָנָיו שֶׁהוּא צֶלֶם הַנָּאוֹת, אֶלָּא תִּהְיֶה מַעֲלָתוֹ נִשָּׂאָה וְהִיא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁהִיא בְּחִינַת הָרוֹמְמוּת וְהַגְּדֻלָּה, וְהֵם כְּנֶגֶד ב׳ בְּחִינוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן ״וַיִּשַׁע ה׳ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ״ שֶׁהֵם ב׳ דְּבָרִים. **וְאִם לֹא תֵיטִיב**, פֵּרוּשׁ: כְּשֶׁתִּשְׁלֹל בְּדַעְתְּךָ בְּחִינַת הַטּוֹב, **לַפֶּתַח** פֵּרוּשׁ: לְהַתְחָלָתְךָ חָשׁוּב רַע, הִנֵּה בְּחִינַת הָרַע שֶׁנִּקְרֵאת חַטָּאת רוֹבֶצֶת עָלֶיךָ גַּם עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְשׁוֹלֶלֶת מִמְּךָ הַנְּשִׂיאוּת וּמוֹשֶׁלֶת בְּמַעֲשֶׂיךָ. וּמֵעַתָּה מַה מָקוֹם לַחֲרוֹן אַפְּךָ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה סִבָּה לַדָּבָר?


###### Or HaChaim on Genesis 4:6:3
[Or HaChaim on Genesis 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:6:3)

וְאָמְרוֹ **וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ**, כָּאן רָמַז כִּי יֵצֶר הָרָע יֵשׁ בְּטִבְעוֹ בְּחִינַת הַתְּשׁוּקָה לְהַחֲטִיא הָאָדָם, כְּטֶבַע שֶׁבָּאָדָם לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה וְלַחְשׁוֹק זָהָב. וְאָמְרוֹ **וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ**, כָּאן הוֹדִיעַ כִּי הֲגַם כִּי הוּא בְּסֵדֶר זֶה, יֶשְׁנוֹ בְּיָדוֹ לִמְשׁוֹל בּוֹ, וּמֵעַתָּה לָמָּה יִפְּלוּ פָנֶיךָ אַחַר שֶׁבְּיָדְךָ הַדָּבָר לִמְשׁוֹל בּוֹ וּלְהָרִים הַמִּכְשׁוֹל שֶׁהוּא הַחַטָּאת.


###### Or HaChaim on Genesis 4:6:4
[Or HaChaim on Genesis 4:6:4](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:6:4)

**עוֹד** יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: **וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח** – שֶׁהוּא שַׁעַר קַבָּלַת הַמְּנָחוֹת וְהַתְּשׁוּרוֹת, שָׁם רוֹבֵץ הַחַטָּאת לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַעֲלוֹת הַתְּשׁוּרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לְהִנָּשְׂאוֹת. וְאִם תֹּאמַר אַתָּה הָאָדוֹן שַׁלִּיט תְּקַבֵּל הַמִּנְחָה וְלֹא יִהְיֶה מוֹנֵעַ הַחַטָּאת, לָזֶה אָמַר הֵן אֱמֶת אִם תַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה יֵשׁ מָקוֹם לְטַעֲנָה זוֹ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב בִּתְשׁוּבָה כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״לֹא תֵיטִיב״ שֶׁעוֹדְךָ מִתְאַוֶּה וְחוֹשֵׁק לִבְחִינַת הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ **וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ**, וְאַתָּה חָפֵץ לִמְשׁוֹל בּוֹ וּלְגָרֵשׁ אוֹתוֹ לְבַל יִרְבֹּץ לְפִתְחֲךָ. וַהֲגַם כִּי ה׳ יִרְצֶה לְהַפְרִידוֹ מֵעָלֶיךָ, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁאַתָּה תַּרְחִיקֵהוּ מִתְּשׁוּקָתְךָ, כִּי כָל עוֹד שֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בִּבְחִינַת הָרַע הוּא מַמְשִׁילוֹ עָלָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים פ״א:י׳): ״לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר״. וּכְשֶׁהָאָדָם מוֹאֵס בִּדְבָרָיו וּבַעֲצָתוֹ זוֹ הִיא הַשְׁפָּלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ (משלי ט״ז:ל״ב): ״וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר״. וּכְפִי זֶה יְדַבֵּר ה׳ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ תְּמִיהָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה וְגוֹ׳ וְלָמָּה״ וְגוֹ׳, כִּי תְּלוּנָתוֹ עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל מַלְכּוֹ, כִּי אֵיךְ יַחְפֹּץ שֶׁיִּמְשׁוֹל הוּא בּוֹ וְהוּא מַמְשִׁילוֹ עַל עַצְמוֹ, וְהָבֵן:


###### Or HaChaim on Genesis 4:8:1
[Or HaChaim on Genesis 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:8:1)

**וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו.** פֵּרוּשׁ: אָמַר לוֹ דְּבַר אַחְוָה, לְצַד שֶׁקָּדַם אֵלָיו סִבַּת הַשִּׂנְאָה מֵחֲמַת קִנְאָה, יַרְגִּישׁ הֶבֶל מֵאֶמְצָעוּת הַדָּבָר שֶׁיִּשְׂנָאֵהוּ וְיַשְׂכִּיל לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר אֵלָיו הָאַחְוָה, כִּי לֹא נוֹלַד בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה מֵחֲמַת הַדָּבָר לְצַד קִנְאָתוֹ, וְהִטְעָהוּ כְּדֵי לְהַאֲמִין בּוֹ לְתַכְלִית כַּוָּנָתוֹ לְהַפִּילוֹ בַּמִּכְמוֹרֶת הַכָּתוּב אַחַר זֶה. וְלָכֵן נִתְחַכֵּם מַפְסִיק פְּסוּקִים שֶׁעָשָׂה פִּסְקָא וְאֵינָהּ פִּסְקָא בְּפָסוּק זֶה עִם פָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיו.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**-14. ויאמר קין אל הבל אחיו. Cain spoke softly to his brother Abel.** The addition of the word "his brother" indicates that Cain spoke in a friendly manner. Cain had made it plain previously that he was jealous of Abel. He did not want Abel to think that he also hated him on account of that. Therefore he stressed the brotherhood they had in common so as not to put Abel on guard against him. He deceived his brother into thinking that he did not harbour hatred in his heart. Verse 8 should really have been two verses, the first half concluding after the word אחיו. The Torah wrote it as one in order to make us understand why Abel was not on his guard.


###### Or HaChaim on Genesis 4:8:2
[Or HaChaim on Genesis 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:8:2)

**וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה.** צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב הֱיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. גַּם אָמְרוֹ **וַיָּקָם** קִימָה זוֹ לָמָּה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר אֶלָּא ״וַיַּהֲרֹג קַיִן לְהֶבֶל״. עוֹד לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אָחִיו״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ **אֵי הֶבֶל** מַה כַּוָּנַת הַבּוֹרֵא בִּשְׁאֵלָה זוֹ. עוֹד מִי פֶּתִי כְּקַיִן שֶׁיָּשִׁיב לְיוֹדֵעַ וָעֵד ״לֹא יָדַעְתִּי״, וּמִי מַכִּיר הַשְׁגָּחָתוֹ כְּנִבְרָאִים רִאשׁוֹנִים? **עוֹד** מַה יַאֲרִיךְ לָשׁוֹן לוֹמַר **הֲשׁוֹמֵר**? עוֹד אָמְרוֹ ״קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה״, לָמָּה יֻצְרַךְ לוֹמַר **מִן הָאֲדָמָה** וּמַה הִיא הַצְּעָקָה? עוֹד לָמָּה קִלֵּל הָאֲדָמָה אִם הוּא הָרוֹצֵחַ, עָלָיו תָּבֹא קְלָלָה, וּמַה מַעֲלָה וּמַה מוֹרֶדֶת הָאֲדָמָה בִּרְצִיחָתוֹ? אִם לֹא תְּקַבֵּל הִיא דָּמוֹ יִהְיֶה לִלְקִיקַת הַלּוֹקֵק, וּמַעֲשֶׂיהָ נָאִים בְּכַסּוֹת דָּמוֹ, וְכִמְעַט אֵין מַשְׁמָעוּת לְדִבְרֵי ה׳:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ויהי בהיותם בשדה. It was when they were both in the field.** We need to know why the Torah wanted us to know that what follows occurred in the field. Besides, why did the Torah have to mention that "Cain arose?" It would have sufficed to simply state that Cain killed Abel! Furthermore, why did G'd have to ask Cain where his brother Abel was? Why was Cain foolish enough to tell the One who knows everything that he did not know where his brother was? After all, who would be aware of G'd's supervising everything that occurs on earth if not the people with whom G'd had communicated directly such as Adam, Eve, Cain, etc.? Why did Cain add the gratuitous and provocative remark: "Am I my brother's keeper?" Why did G'd have to mention (verse 10) that Abel's blood cried out to Him "from the earth?" Besides, what was the nature of that outcry? Why did G'd curse the earth in addition to the murderer? What harm did it do for the earth to have swallowed Abel's blood? The alternative would have been for the dogs to lick it up. Did earth not act very properly by covering up the blood of the dead? G'd's words almost defy our understanding.


###### Or HaChaim on Genesis 4:8:3
[Or HaChaim on Genesis 4:8:3](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:8:3)

**אָכֵן** הַכַּוָּנָה הִיא לֶהֱיוֹת כִּי קַיִן נִתְקַנֵּא בְּהֶבֶל בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא סִבָּה לְהַשְׁפָּלָתוֹ, כִּי בְּאֶמְצָעוּתוֹ הֻכַּר אָפְלוֹ, וְחָשַׁב כִּי כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶבֶל בַּמְּצִיאוּת יִתְרַצֶּה ה׳ בְּקַיִן כִּי אֵין עוֹד אַחֵר לִבְחוֹר בּוֹ, וְחָשַׁב לְהָרְגוֹ, וְחָשׁ שֶׁתַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ בְּפִגְעוֹ בּוֹ כִּי נִצְטַוָּה עַל הָרְצִיחָה, וְנִתְיַעֵץ עֵצוֹת לְהָרְגוֹ מִבְּלִי שְׁלוֹחַ יָד בּוֹ. וְהִנֵּה זֶה הָאִישׁ אִישׁ אֲדָמָה הָיָה יוֹדֵעַ מוֹצָאֶיהָ וּמוֹבָאֶיהָ וּבָקִי בַּחֲדָרֶיהָ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה א:ד; נדרים לט) כִּי הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ אֵיבָרִים כְּאֵיבְרֵי אָדָם: עֵינַיִם, יָדַיִם וְרַגְלַיִם, פֶּה וְכוּ׳, וְלַמַּכִּיר בָּהּ יֵדַע הַמְּקוֹמוֹת, וּמֵעַתָּה מָצָא הַיּוֹעֵץ רָעָה לְהָרְגוֹ בְּעָרְמָה מִבְּלִי שְׁלוֹחַ יָדוֹ בּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ **וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה** מִתְהַלְּכִים בָּאֲדָמָה מָצָא מָקוֹם לְמוֹעֲצוֹתָיו, וּבְאֶמְצָעוּת מַה שֶׁקָּדַם שֶׁהִטְעָהוּ בִּבְחִינַת הָאַחְוָה הֶאֱמִין בּוֹ הֶבֶל, וּבָזֶה קָם עָלָיו, וּבְקִימָה זוֹ שֶׁקָּם, פֵּרוּשׁ עָמַד עָלָיו, בָּזֶה הֲרָגוֹ, וְהִנֵּה הָעֲמִידָה אֵינָהּ הוֹרֶגֶת, אֶלָּא שֶׁנִּתְחַכֵּם לַעֲמֹד עָלָיו בְּמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה נִבְלָע בָּאֲדָמָה, וְזוֹ הִיא מִיתָתוֹ, וְהָאֲדָמָה הִיא הַהוֹרֶגֶת. וַהֲגַם שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ הַכָּתוּב כָּאן אֹפֶן הַהֲרִיגָה הִנֵּה הוּא גִּלָּה בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר פָּצְתָה״.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
Cain was jealous of Abel because he thought that Abel's existence was the cause that he himself had been degraded. He thought that his own shortcomings had come to light only by comparing him to his brother. Once his brother would be out of the way G'd would have to turn to him seeing there was no one else to turn to. This is why he planned to kill Abel. He realised that the stench of Abel's decaying body would rise heavenwards. Inasmuch as man had been forbidden to murder, Cain sought a way of killing Abel without laying a hand on him. We have heard that Cain was a man of the earth; he was familiar with how the earth functioned. Our sages (compare *Nedarim* 39) say that earth has limbs just like a human being, i.e. the equivalent of hands, feet, etc. Cain knew which part of the earth served as its mouth, its eyes, etc. As a result of this familiarity with the earth he found a way to kill Abel with guile without actually laying a hand on him. The Torah describes that while Cain and Abel walked in the field Cain found a suitable spot to carry out his evil plan. The word ויקם is not part of the act of murder. It means he simply stood over him in a spot where the earth would swallow him. The earth actually did the killing. While the Torah does not spell out the exact nature of Abel's death in **our** verse, it does so in verse 11.


###### Or HaChaim on Genesis 4:8:4
[Or HaChaim on Genesis 4:8:4](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:8:4)

וַה׳ בּוֹחֵן לְבָבוֹת, שְׁאָלוֹ ״אֵי הֶבֶל אָחִיךָ״, לִרְאוֹת הֲיוֹדֶה עַל פִּשְׁעוֹ, וְהֵשִׁיב ״לֹא יָדַעְתִּי״. וְאִם תֹּאמַר הָיָה לְךָ לָתֵת לֵב עָלָיו, לָזֶה אָמַר **הֲשׁוֹמֵר אָחִי** וְגוֹ׳, וְכִי שׁוֹמֵר עֲשִׂיתַנִי עָלָיו, וְלֹא הוֹדָה עַל מַעֲשֵׂהוּ הָרָע, שֶׁחָשַׁב כִּי ה׳ לֹא יַעֲנִישׁ עַל הַסִּבָּה אוֹ לֹא יַשְׁגִּיחַ בָּהּ. וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ ״מָה עָשִׂיתָ״, הוֹדִיעוֹ כִּי מַעֲשָׂיו הָרָעִים הֵם סִבָּה לָאֲדָמָה לִבְלוֹעַ הֶבֶל, וְהוּא אָמְרוֹ **קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה**, פֵּרוּשׁ כִּי הֶבֶל חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ כִּי אֲדָמָה הֲרָגַתּוּ וְקָבַל לִפְנֵי ה׳ מִמֶּנָּה. וְלָזֶה קִלֵּל ה׳ אוֹתוֹ כִּי הוּא הַסִּבָּה, וּבְהִצְטָרְפוּת קִלְלָתוֹ קִלֵּל גַּם לְהָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה פִּיהָ לָקַחַת הֶבֶל מִיָּדוֹ שֶׁלֹּא תִּפְצֶה עוֹד פִּיהָ. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז) שֶׁלֹּא פָּצְתָה עוֹד פִּיהָ וּמְזַמֶּרֶת הִיא זֶמֶר וְשִׁיר לְאֵל עֶלְיוֹן חִיּוּב הַצְּרִיכָה לַעֲשׂוֹת בִּכְנָפֶיהָ, דִּכְתִיב (ישעיהו כ״ד:ט״ז): ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרוֹת שָׁמַעְנוּ״. וּפָחֲדָה בְּעֵת שֶׁאָמַר לָהּ ה׳ שֶׁתִּבְלַע הַמִּצְרִיִּים מִפַּחַד פְּתִיחַת פִּיהָ לִבְלוֹעַ הֶבֶל, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ ה׳ (מכילתא), דִּכְתִיב (שמות ט״ו:י״ב): ״נָטִיתָ יְמִינְךָ״, וְנִשְׁבַּע לָהּ וְאָז בָּלְעָה אוֹתָם בְּפִיהָ. וְאֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה נִתְכַּוֵּן מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ״ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבָּנָן אָמְרוּ בְּאֶבֶן הֲרָגוֹ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה בִּמְצִיאוּת הֲרִיגָה זוֹ יֵעָשֶׂה כָּל גּוּפוֹ פְּצָעִים פְּצָעִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״דְּמֵי״ לְשׁוֹן רַבִּים, וְלֹא הָיְתָה מִיתָתוֹ מִמָּקוֹם אֶחָד כְּדֶרֶךְ הַנִּשְׁחָטִים. וּבָזֶה הוּפְשַׁט הֶבֶל מִכָּל דֶּבֶק רַע כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה׳״. וְיֵשׁ מִדְרָשִׁים רַבִּים בַּכָּתוּב.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
When G'd asked Cain where his brother was, He did so to find out if Cain was aware of his sin. When Cain answered that he did not know Abel's whereabouts, G'd told him that he should have made it his business to know. To this Cain replied: "Have You made me his keeper?" He did not confess his evil deed. He either thought that G'd would not punish him for an indirect act, a cause, or he thought that G'd did not exercise this kind of supervision over man. When G'd persisted by asking: "What did you do?" He informed Cain that his wicked deed was the cause that the earth had swallowed Abel. The words: "the voice of your brother Abel's blood cries out to me **from the earth**," mean that Abel thought it was the earth that killed him, not Cain. This is why he complained to G'd. G'd cursed Cain even more severely than the earth because he was the cause of what the earth had done. Henceforth the earth was no longer permitted to open its mouth (*Sanhedrin* 37). Isaiah 24,16 describes the songs of the earth as originating in its "wings," i.e. its periphery. Had the earth not been forbidden to open its mouth, no doubt its songs would have originated from its mouth. When the earth was to swallow all the Egyptians who had drowned, it was worried about opening its mouth until G'd gave it special permission as alluded to in Exodus 15,12: "You inclined Your right hand and the earth swallowed them." Perhaps this is the problem the sages referred to when they claimed that Cain killed Abel with a stone. As a result Abel suffered many injuries which would account for the Torah writing דמי אחיך צועקים instead of דם אחיך צועק, i.e. the plural for the word blood. Death would not have been due to any single injury as in the case of someone who is slain by the sword. We already explained that the fact that Abel suffered multiple injuries cleansed him of any sins he might have committed prior to his death.


###### Or HaChaim on Genesis 4:15:1
[Or HaChaim on Genesis 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/4:15:1)

**לָכֵן כָּל הוֹרֵג.** טַעַם ״לָכֵן״, לֶהֱיוֹת שֶׁהִכִּיר וְיָדַע שֶׁאִם ה׳ לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ כָּל מוֹצְאוֹ יַהַרְגֵהוּ, בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ רִיחֵם ה׳ עָלָיו וְאָמַר ״כָּל הוֹרֵג״ וְגוֹ׳. וְרָשַׁם ה׳ אוֹת בְּפָנָיו כְּמִשְׁפָּטוֹ הַנָּהוּג בְּעוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁנִּרְשֶׁמֶת בְּמִצְחוֹ לְטוֹבָה אוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ **וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת**, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פרק י״ז) בְּפָסוּק ״וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאוֹת״ (שמות יב:יג), פֵּרוּשׁ לְאוֹת מִצְוָה לָהֶם לִשְׁמִירָה.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**לכן כל הורג קין שבעתים יוקם. This is why he who murders Cain will be avenged sevenfold** (or after seven generations). The reason the Torah wrote **לכן, therefore,** is to show that Cain knew full well that if G'd would not protect him, anyone who encountered him (Cain the murderer) would kill him. G'd placed a sign on Cain's forehead as a sign of pity because Cain had finally shown awareness of G'd's השגחה, supervision of the fate of every individual. This "sign" was the same as the tradition that by merely looking at a צדיק one can tell that he is a G'd-fearing person (compare Exodus 12,13: "this blood will be a sign for you." This means that the מצוה you have performed in preparing the paschal lamb will be accounted as a sign.) Such "signs" act as protection for the righteous against a variety of dangers.