## Or HaChaim on Genesis Chapter 43

###### Or HaChaim on Genesis 43:2:1
[Or HaChaim on Genesis 43:2:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:2:1)

**כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ.** אוּלַי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לִזְמַן הֲלִיכָתָם וּבִיאָתָם, וְיֹאמַר גַּם עַל זֶה ״כִּלּוּ״ כִּי צְרִיכִין לְהָבִיא עוֹד. אוֹ לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית י.) כִּי יַעֲקֹב הֵכִין תְּבוּאָה לִשְׁנֵי רָעָב, הָיוּ אוֹכְלִים בְּמֶשֶׁךְ הֲלִיכָתָם וַחֲזָרָתָם מֵהַמְזוּמָן אֶצְלוֹ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר ״כִּלּוּ הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרַיִם״ לוֹמַר אוֹתוֹ הַשֶּׁבֶר כִּלּוּ וְלֹא כָּל הַשֶּׁבֶר שֶׁהָיָה לָהֶם.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**כאשר כלו לאכול, when they had finished eating, etc.** Perhaps the Torah mentions this fact to indicate that they had just enough grain left to last them for a journey to and from Egypt. The reason the Torah describes the supply as if it had already come to an end is that now there was a need to bring more grain. It could also be that the Torah considered the food consumed by the brothers while journeying back and forth as part of the supply that Jacob had stored in anticipation of the famine as we have learned in *Taanit* 10 based on the words למה תתראו in 42,1. This is the reason why the Torah emphasises that what had been eaten up was the "grain they had brought from Egypt" as distinct from their total store.


###### Or HaChaim on Genesis 43:3:1
[Or HaChaim on Genesis 43:3:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:3:1)

**וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר.** אָמְרוֹ תֵּיבַת **לֵאמֹר**, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָמַר אֵלָיו יְהוּדָה הַצָּעַת דְּבָרִים לֵאמֹר אֵלָיו הַתְּשׁוּבָה, וְהַהַצָּעָה הִיא ״הָעֵד הֵעִיד״ וְגוֹ׳, וְהָאֲמִירָה הִיא ״אִם יֶשְׁךָ״ וְגוֹ׳. וְנִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לִשְׁלוֹל תְּשׁוּבָה מֵאוֹפֶן אַחֵר הַנִּשְׁמַעַת מֵהַהַצָּעָה הַנִּזְכָּר, וְהוּא כִּי לְצַד שֶׁהֵעִיד וְגוֹ׳ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּקְחוּ בִּנְיָמִין וְיֵלְכוּ בֵּין לְרָצוֹן בֵּין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ פֵּירוּשׁ הוֹדָעָה זוֹ גְּזֵרָתָהּ הִיא מַה שֶׁיֹּאמַר אַחַר כָּךְ.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ויאמר אליו יהודה לאמור, Yehudah said to him, saying, etc.** The word לאמור here seems to mean that Yehudah made a variety of suggestions to Jacob all of which were in the nature of a reply to Jacob's arguments against sending Benjamin to Egypt. The most important of these was the reference to the Egyptian ruler's warning that the brothers would not be able to see him (and buy grain) unless they had their younger brother with them. The Torah implies that the brothers did not resort to another reply, namely that they would take Benjamin with them regardless of whether Jacob approved or not. The word לאמור then means they waited for Jacob's word, i.e. permission.


###### Or HaChaim on Genesis 43:3:2
[Or HaChaim on Genesis 43:3:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:3:2)

**אוֹ** יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: **לֵאמֹר הָעֵד** וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אָמַר לָנוּ זֶה וְהֵעִיד עָלֵינוּ עֵדִים בְּהַתְרָאָתוֹ. עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר: הֲשִׁיבֵנִי עַל טַעֲנָה זוֹ אִם יֵשׁ לְךָ תְּשׁוּבָה לְהָשִׁיב לַאֲדוֹנֵי הָאָרֶץ. עוֹד יִרְצֶה שֶׁיֵּשׁ עוֹד לוֹמַר טַעַם אַחֵר מִלְּבַד זֶה, וְהוּא סַכָּנַת שִׁמְעוֹן הַנָּתוּן בְּבֵית כֶּלֶא לְעָרֵב הוֹכָחַת דָּבָר כִּי לֹא מְרַגְּלִים.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
Alternatively, one could read the words העד…לאמור together. It would mean that Joseph had not only warned them but had done so in the presence of witnesses in order to make his threat more potent. Yehudah may also have challenged Jacob to give him another answer if he had one. After all they also had to consider the very real danger to Shimon who was being held as a hostage in a spy case. How did Jacob suggest that the brothers clear themselves of the suspicion of being spies?


###### Or HaChaim on Genesis 43:3:3
[Or HaChaim on Genesis 43:3:3](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:3:3)

**לֹא תִרְאוּ פָנַי וְגוֹ׳.** נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לִשְׁלוֹל טַעֲנָה כִּי יֹאמַר יַעֲקֹב שֶׁיַּעֲשֶׂה הוֹכָחוֹת וּרְאָיוֹת הַמַּסְפִּיקִים לִפְנֵי מְלָכִים וְיוֹעֲצֵי אֶרֶץ לְהַכִּיר כִּי אֵינָם בְּגֶדֶר סָפֵק מְרַגְּלִים, וּבָזֶה תַּמָּה טַעֲנַת הָאִישׁ הַחוֹשֵׁד בָּהֶם. לָזֶה אָמַר **הֵעִד בָּנוּ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ**, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְרַצֶּה לִרְאוֹת פָּנֵינוּ זוּלַת בְּבִיאַת בִּנְיָמִין, וּמֵעַתָּה אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד לְפָנָיו בְּשׁוּם אוֹפֶן, וְאֵיךְ יֵלְכוּ לִקְנוֹת הַתְּבוּאָה מִמֶּנּוּ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה כָּפַל יְהוּדָה דָּבָר זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים, כִּי תְּנַאי זֶה שֶׁל בִּנְיָמִין מְעַכֵּב הֲגַם שֶׁיּוּסַר חֲשַׁד הַמְרַגְּלוּת.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**לא תראו פני "you will not see me."** Yehudah thereby denied Jacob's claims that he had adequate proofs to convince any king or royal adviser that the brothers could not be considered spies, and that this would suffice to neutralise Joseph's accusation against them. Yehudah told his father that Joseph had made it plain that the brothers would not even be able to present their case unless Benjamin appeared at their side. How then could they buy grain if they could not even secure an audience with the ruler who was in charge of the grain sales? Yehudah repeated the words העד העיד to convince his father that Benjamin's presence in Egypt was the key to any success of their trip.


###### Or HaChaim on Genesis 43:8:1
[Or HaChaim on Genesis 43:8:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:8:1)

**וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.** פֵּירוּשׁ נִחְיֶה חַיִּים בְּלֹא צַעַר, וְאָמְרוֹ **וְלֹא נָמוּת** פֵּרוּשׁ, וּלְפָחוֹת לֹא נָמוּת הֲגַם שֶׁיִּחְיוּ חַיֵּי צַעַר.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ונחיה ולא נמות, "so that we may live and not die."** In order that we may live a life without anguish, or so that we may at least not die even if we have to live with anguish.


###### Or HaChaim on Genesis 43:8:2
[Or HaChaim on Genesis 43:8:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:8:2)

אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ **וְלֹא נָמוּת** לְדַיֵּק בָּא, אֲבָל אִם לֹא יֵלְכוּ לֹא תֹּאמַר שֶׁיֶּחְסַר לָהֶם חַיּוּת הַמַּסְפִּיק לְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ חַיֵּי צַעַר לֹא יִחְיוּ, אֶלָּא הֵם מְעוּתָּדִים לָמוּת.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
Alternatively, the words ולא נמות were intended to tell his father that he could not claim that by not travelling to Egypt they would only find themselves deprived of life's comforts; rather, it would positively cause the death of their families. They would not even live a life of deprivations.


###### Or HaChaim on Genesis 43:8:3
[Or HaChaim on Genesis 43:8:3](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:8:3)

**אוֹ** יִרְצֶה, שֶׁאִם לֹא יֵלְכוּ, עֲתִידִים לָמוּת בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יֹאמַר ה׳ לָהֶם: לָמָּה לֹא טָרְחוּ לְחַיֵּי נַפְשָׁם?

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
Alternatively, Yehudah meant that if they would not now travel to Egypt with Benjamin they would eventually be called to answer for this in the Hereafter and would be guilty of not having made every effort to stay alive in this world.


###### Or HaChaim on Genesis 43:8:4
[Or HaChaim on Genesis 43:8:4](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:8:4)

**גַּם אֲנַחְנוּ.** אָמְרוֹ **גַּם** פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד בִּנְיָמִין שֶׁאַתָּה יָרֵא עָלָיו בַּהֲלִיכָה זוֹ יִחְיֶה וְגַם הֵמָּה, וְזוּלַת זֶה הִנֵּה הוּא וְהֵם מֵתִים וַדַּאי, וְאֵינוֹ מִן הָרָאוּי שֶׁיָּמוּתוּ כּוּלָּם וְגַם בִּנְיָמִין מִשּׁוּם סְפֵק בִּנְיָמִין. לוּ יְהִי שֶׁסְּפֵק סַכָּנַת בִּנְיָמִין מוּכְרָע כָּאָמוּר בְּטַעֲנַת יַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מב:לח) ״כִּי אָחִיו מֵת״.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**גם אנחנו, גם אתה, גם טפנו, "both we, and you, and our children."** Yehudah referred to all the people whose lives depended on this trip in addition to Benjamin. If they did not travel **with** Benjamin, all of them **including** Benjamin were liable to die of starvation. All of this because of the possible danger to Benjamin in Egypt. It simply was not fair that they all should be condemned to death because of what might happen to Benjamin.


###### Or HaChaim on Genesis 43:8:5
[Or HaChaim on Genesis 43:8:5](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:8:5)

וְאָמְרוֹ **גַּם אַתָּה** אִחֲרוּ הַזְכָּרַת חַיּוּת אֲבִיהֶם לְחַיּוּתָם, אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְדַבֵּר כְּפִי הַדִּין (יורה דעה רנ״א) שֶׁחַיֵּי אָדָם קוֹדְמִין אֲפִלּוּ לְחַיֵּי אָבִיו. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, וְהוּא הָעֶלְיוֹן. אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא הֵם לְבַד בַּהֲלִיכָתָם יִחְיוּ, אֶלָּא גַּם אַתָּה צָרִיךְ לַדָּבָר, כִּי אֵין לֶחֶם בְּכָל הָאָרֶץ זוּלַת בְּמִצְרַיִם וְהוּא מְסֻכָּן אִם לֹא יֵלְכוּ.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
The reason that Yehudah included Jacob's own survival last when he said גם אתה, was in line with the ruling that preservation of one's own life takes precedence even over saving one's father's life ( *Yoreh Dey-ah* 251). Or, the brothers used the exegetical rule of לא זו אף זו, "not **only** this but **even** this," i.e. the most important factor of the argument is presented last. They accorded their father the compliment of presenting preservation of his life as even more important than preservation of their own lives.


###### Or HaChaim on Genesis 43:8:6
[Or HaChaim on Genesis 43:8:6](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:8:6)

וְאָמְרוֹ **גַּם טַפֵּינוּ** בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי בָּנָיו שֶׁל אָדָם חֲבִיבִין עָלָיו מִגּוּפוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִדָּוִד שֶׁאָמַר עַל אַבְשָׁלוֹם, הֲגַם שֶׁהָיָה רוֹדֵף אָבִיו (שמואל ב י״ט:א׳): ״מִי יִתֵּן מוּתִי״ וְגוֹ׳.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
According to this principle they mentioned their children last, as those represented the future and as such deserved the highest priority in their considerations (compare David rating Absalom's life as more important than his own even while Absalom sought to kill his father (Samuel II 19,1).


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:1
[Or HaChaim on Genesis 43:9:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:1)

**אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וְגוֹ׳ וְחָטָאתִי וְגוֹ׳ כָּל הַיָּמִים.** טַעַם אָמְרוֹ ״כָּל הַיָּמִים״, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא:י) אָמְרוּ: עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ יָמִים.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**אנכי אערבנו…וחטאתי לך כל הימים "I will remain liable to you forever."** The reason Yehudah said "forever" is explained by our sages in *Bereshit Rabbah* 91,10. The Hereafter is called "כל הימים," as it lasts forever.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:2
[Or HaChaim on Genesis 43:9:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:2)

וּבְפֶרֶק הַגּוֹלִין (מכות יא:) אָמַר רַב יְהוּדָה: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה. מְנָלַן? מִיהוּדָה, דִּכְתִיב ״אִם לֹא הֲבִיאוֹתִיו״ וְגוֹ׳. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״יְחִי רְאוּבֵן״ וְגוֹ׳? כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין עַד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם תֹּאמַר דִּלְמָא עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי כִּתְנָאֵי בְּנֵי גָד וְכוּ׳ (קידושין סא:), שֶׁהַמַּעֲשֶׂה קַיָּם עַל כָּל פָּנִים.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
Rav Yehudah in *Makkot* 11 teaches the rule that if someone is excommunicated, even conditionally, [i.e. he has been warned he would be put in ban if he did not conform to certain rules of conduct, Ed.] the conditional ban is not considered as having been lifted unless a collegium of laymen or judges has released such a person from such a conditional excommunication. The Talmud cites Yehudah's statement "if I do not bring him back to you" as proof. We have a tradition quoted by Rabbi Shemuel bar Nachmeni in the name of Rabbi Yochanan that the reason Yehudah and Reuben are linked in Moses' blessing in Deuteronomy 33,6 "may Reuben live and not die" followed by the statement "וזאת ליהודה," is that during all the forty years the Jewish people travelled through the desert with the coffin of Yehudah, the bones in his coffin still kept turning over. If you were to say that perhaps Yehudah's fault had been that he had not spelled out what would happen if he fulfilled his guarantee as did the tribe of Gad and Reuben in Numbers 32,29-30 [something known as תנאי כפול in halachah, Ed.], the fact remains that he did deliver on his promise, so why should he be guilty of anything?


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:3
[Or HaChaim on Genesis 43:9:3](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:3)

לָזֶה רָאִיתִי לְהַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁתֵּרֵץ כִּי בְּדָבָר זֶה לֹא הָיָה טוֹעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, אֲבָל נִדּוּי שֶׁעַל תְּנַאי שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּטְעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, לְפִי שֶׁלֹּא נוֹדַע דִּין זֶה אֶלָּא מִמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִיהוּדָה וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן כֶּפֶל הַתְּנַאי שֶׁמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה. דְּבָרָיו נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה כִּכְתָבָהּ יְדוּעָה לָאָבוֹת, אִם כֵּן מִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִים כִּי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שָׁאֲלוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהִתְנָה מֹשֶׁה עִמָּהֶם תְּנַאי כָּפוּל? וְאִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַהֲלָכוֹת הַנִּשְׁמָעִים מִתּוֹרַת מֹשֶׁה, לָמָּה תִּגָּרַע הֲלָכָה זוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָהּ? וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁנֵית כָּל אַחַת בִּמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח בְּעִנְיַן יַעֲקֹב, בְּסִינַי נִצְטַוּוּ עָלָיו אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ, וּכְמוֹ כֵן כָּל הַהֲלָכוֹת. וְאִם כֵּן דִּין זֶה הַנִּלְמָד מִיהוּדָה כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר בְּסִינַי, וּמֵעַתָּה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַהֲלָכוֹת לֶהֱיוֹתָם נִלְמָדִים בְּסֵדֶר זֶה אוֹ בְּסֵדֶר זֶה, וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע זֶה יָדַע זֶה.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:4
[Or HaChaim on Genesis 43:9:4](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:4)

**וְעוֹד** גְּדוֹלָה מִזּוֹ אֲנִי רוֹאֶה, כִּי דִּין זֶה דִּתְנַאי כָּפוּל בְּמַחְלוֹקֶת שָׁנוּ לֵיהּ, כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר שֶׁאֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹל הַתְּנַאי, וְטַעַם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים שָׁם בַּגְּמָרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן דִּין נִדּוּי עַל תְּנַאי הֲלָכָה מֻסְכֶּמֶת הִיא וְאֵין חוֹלֵק עָלֶיהָ. וְאִם כֵּן אַדְרַבָּה, יוֹתֵר יֵשׁ לִתְלוֹת עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, לֶהֱיוֹתוֹ סוֹבֵר כְּדַעַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּכְמוֹ כֵן סָבַר יַעֲקֹב. וּלְצַד שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵּן, הָיוּ עַצְמוֹתָיו מִתְגַּלְגְּלִים בָּאָרוֹן, מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הֲלָכָה פְּשׁוּטָה, וְטָעוּ בָּהּ יַעֲקֹב וּבָנָיו.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:5
[Or HaChaim on Genesis 43:9:5](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:5)

**וְהַנָּכוֹן** הוּא כִּי כַּוָּנַת דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁאָמַר: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם נִדָּה עַל תְּנַאי וְלֹא כָּפַל לוֹמַר ״וְאִם לֹא – לֹא אֶהְיֶה בְּנִדּוּי״, זֶה הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, אֲבָל אִם כָּפַל וְשָׁלַל – אֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. וְכַיּוֹצֵא בָּהּ גַּם כֵּן אָמַר שָׁם בַּשַּׁ״ס (מכות יא:) אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה, מְנָלַן? מֵעֵלִי וְכוּ׳.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:6
[Or HaChaim on Genesis 43:9:6](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:6)

וְאִם תֹּאמַר: מַה צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ רַב יְהוּדָה בָּזֶה? מִשְׁנָה (קידושין פ״ג מ״ד) עֲרוּכָה הִיא: כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנָאֵי וְכוּ׳ הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם״. זֶה אֵינוֹ, כִּי בִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת הָעִקָּר הוּא הַלֵּב, כְּמַאֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁדָּרַשׁ (שבועות כ״ו) ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ – שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְזוּלַת זֶה אֵינוֹ שְׁבוּעָה, וְהוּא הַדִּין נְדָרִים וְנִדּוּיִים. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אָדָם כִּי בְּנִדּוּי, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל, כֵּיוָן שֶׁלִּבּוֹ לֹא גָמַר לְנַדּוֹת אֶלָּא אִם יִהְיֶה כֵּן, לָמָּה יִתְחַיֵּב בְּדָבָר שֶׁלֹּא הָיָה כֵן בְּלִבּוֹ? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״. לָזֶה הוֹדִיעַ רַב יְהוּדָה שֶׁאִם לֹא כָּפַל, הֲגַם שֶׁעֲשָׂאוֹ נִדּוּי עַל תְּנַאי, צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאֵין הוֹכָחָה לְדִין זֶה אֶלָּא מִיהוּדָה. וְטַעַם דִּין זֶה כְּטַעַם דִּין זֶה קִלְלַת חָכָם הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא מַה שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַכָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה וּבְמַעֲשֵׂה עֵלִי, גַּם מַעֲשֵׂה יַעֲקֹב שֶׁקִּלֵּל (בראשית לא:לב) ״עִם אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לֹא יִחְיֶה״, וְכֻלָּן לֹא הָיָה סְתִירַת הַדָּבָר בְּכֶפֶל הַתְּנַאי.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:7
[Or HaChaim on Genesis 43:9:7](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:7)

**וּמַה** שֶׁכָּתַב הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי כִּי נֶאֱמַר הַכֶּפֶל וְלֹא נִכְתַּב, כְּבָר דָּחִינוּ הַדְּבָרִים וְאֵין צֹרֶךְ לְהוֹסִיף לִדְחוֹתָם.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:8
[Or HaChaim on Genesis 43:9:8](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:8)

**שׁוּב** רָאִיתִי לְהַתּוֹסָפוֹת שֶׁכָּתְבוּ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה, שֶׁטַּעַם נִדּוּי יְהוּדָה שֶׁחָל, הֲגַם שֶׁהוּא עַל תְּנַאי, הוּא לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וּלְכָךְ חָל גַּם עַל הַתְּנַאי וְכוּ׳, אֲבָל שְׁאָר תְּנָאִים שֶׁבְּיָדוֹ לְקַיְּמָן, כְּגוֹן שֶׁמְּנַדִּין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דָּבָר, וַדַּאי לֹא חָל הַנִּדּוּי כְּלָל, עַד כָּאן.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
According to *Tossaphot* the whole rule that one needs a release from a conditional excommunication applies only when the person who makes the undertaking is able to carry it out, and no part of the execution depends on someone else's goodwill. In the case of Yehudah, he had no control over what Joseph would or would not do. As a result the conditional excommunication that Yehudah was prepared to endure never became effective legally.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:9
[Or HaChaim on Genesis 43:9:9](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:9)

**וְהִנֵּה** לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, הֲגַם שֶׁכָּפַל הַמְנַדֶּה הַתְּנַאי, אַף עַל פִּי כֵן חָל עָלָיו לְצַד שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וְזֶה הֵפֶךְ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַה יְפָרְשׁוּ בְּמֵימְרַת רַבִּי אַבָּהוּ הַסְּמוּכָה לָהּ שֶׁאָמַר: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, וּמוֹכִיחַ מֵעֵלִי שֶׁאָמַר לִשְׁמוּאֵל ״כֹּה יַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ׳ אִם תְּכַחֵד״, וְהַדָּבָר הָיָה בְּיָדוֹ לוֹמַר לוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד וּבְיָדוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לוֹמַר לוֹ. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב. וְאַל תַּקְשֶׁה, וַהֲלֹא דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה סְתָם נֶאֶמְרוּ: נִדּוּי עַל תְּנַאי, וְלֹא חִלֵּק בְּדָבָר שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ לְדָבָר וְכוּ׳, כִּי סָמַךְ עַל הַהוֹכָחָה דּוּן מִמֶּנָּה כָּמוֹהָ וְכִמְצִיאוּתָהּ. גַּם לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁכַּוָּנַת רַב יְהוּדָה הוּא עַל הַכֶּפֶל, לֹא חָשׁ עָלֶיךָ רַב יְהוּדָה לְטָעוּת כִּי סָמַךְ עַל הַמְלַמֵּד דַּעַת מִמֶּנּוּ וּבוֹ לֹא הָיָה כֶּפֶל.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
It is no more than reasonable that when someone makes an undertaking to endure excommunication in the event that he will not fulfil his undertaking (such as that of Yehudah, who was unable to know if he would be able to make good on it), he would require that such an undertaking be cancelled by the appropriate religious authority. It does not matter whether one phrased such an undertaking as a תנאי כפול, spelling out the alternative, or not. The very fact that one ties one's fate to something over which one has no control is frivolous. Yehudah's bones rattling in his coffin is quite plausible then, seeing he did not have his undertaking voided by his father or some other religious authority.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:10
[Or HaChaim on Genesis 43:9:10](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:10)

**גַּם** הִצַּצְתִּי בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת וְרָאִיתִי כִּי סוֹבְרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁמְּנַדֶּה עַל דָּבָר שֶׁהוּא בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל – אֵין צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאִם כֵּן, אִם לֹא הָיָה מִטַּעַם שֶׁחָל הַנִּדּוּי עַל יְהוּדָה שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי – אֵין הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם וְאֵין צָרִיךְ תְּנַאי כָּפוּל, וּדְלָא כְּדִבְרֵי הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שְׁנֵי טְעָמִים בְּדִין הַמְנַדֶּה עַל תְּנַאי: הָאֶחָד לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה וּמִדִּין תְּנַאי כָּפוּל, וְהַשֵּׁנִי לְצַד שֶׁנִּדָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוּא דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת. וְנִשְׁאַר לָנוּ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה נִדּוּיוֹ.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
[I have condensed the author's treatment of this problem considerably. A reader who will peruse it in the original will see why. Ed.]


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:11
[Or HaChaim on Genesis 43:9:11](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:11)

**וְרָאִיתִי** לְהָרַאבַ״ד זַ״ל בְּהַשָּׂגוֹתָיו עַל רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, הִשִּׂיג עַל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שָׁם: תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּדָּה לְעַצְמוֹ, וַאֲפִילוּ נִדָּה עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ, וַאֲפִילוּ עַל דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו נִדּוּי – הֲרֵי זֶה מַתִּיר לְעַצְמוֹ, עַד כָּאן. הִשִּׂיגוֹ כִּי לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה לְעַצְמוֹ, וְעַל כָּל זֶה קָשֶׁה לִי: יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, עַד כָּאן.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:12
[Or HaChaim on Genesis 43:9:12](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:12)

**וְרָאִיתִי** לְהָרַשְׁבָּ״א שֶׁכָּתַב כִּי מַה שֶׁיָּכוֹל חָכָם לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ, דַּוְקָא בִּדְלָא מְחֻיָּב נִדּוּי, וּכְהַהִיא דְּמַר זוּטְרָא וְכוּ׳. וּלְדַרְכּוֹ שֶׁל רַשְׁבָּ״א לֹא קָשֶׁה אֶלָּא קֻשְׁיַת יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, אֲבָל יְהוּדָה אֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִיהוּדָה לְקַבֵּץ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת וּלְהַתִּיר לוֹ, וְאֵין בָּזֶה דִּין ״עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ״ שֶׁצָּרִיךְ מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי נִסְתַּלֵּק חִיּוּבוֹ שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהוֹדִיעוֹ, וּפְשִׁיטָא כִּי לֹא יַחְפֹּץ לְצַעֵר אֶת יְהוּדָה בְּנוֹ לְלֹא דָבָר. וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֶצְלִי כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, כִּי לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיָּדַע הַדִּין שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, סָמַךְ כִּי יְהוּדָה יַתִּיר עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֶחָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, זוּלַת עַל יְהוּדָה יֵשׁ לָנוּ לְפַקֵּחַ לָדַעַת טַעְמוֹ.


###### Or HaChaim on Genesis 43:9:13
[Or HaChaim on Genesis 43:9:13](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:9:13)

**וְהִנֵּה** לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁטַּעַם הַהַתָּרָה הִיא שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, כְּפִי זֶה טַעְמוֹ שֶׁל יְהוּדָה הוּא שֶׁהָיָה סוֹבֵר כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כֶּפֶל הַתְּנַאי, וּבָזֶה טָעָה. אֶלָּא תִּקְשֶׁה, וְלָמָּה לֹא הוֹכִיחוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל מִיהוּדָה שֶׁנֶּעֱנַשׁ, כִּי דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְמַה שֶׁהֶעֱמַדְנוּ בְּדִין כֶּפֶל הַתְּנַאי הֵם דְּלֹא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְלִסְבָרַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁפֵּרְשׁוּ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה כִּי טַעַם שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרַת הַנִּדּוּי הוּא לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵי יְהוּדָה דִּין זֶה, וְיַעֲקֹב הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁיְּדָעוֹ תָּלָה כִּי יְהוּדָה יַתִּיר מֵעַצְמוֹ.


###### Or HaChaim on Genesis 43:23:1
[Or HaChaim on Genesis 43:23:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:23:1)

**שָׁלוֹם לָכֶם וְגוֹ׳.** אָמַר כֵּן הָאִישׁ מֵעַצְמוֹ מִבְּלִי דַּעַת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף מַה הִיא, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ כִּי הוּא מְנַשֶּׁה, יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן מִכֹּחַ הָאָב וְיָדַע כִּי יַסְכִּים עַל דְּבָרָיו. וְאָמְרוֹ **אַל תִּירָאוּ**, לְפִי שֶׁהוּכַּר בִּפְנֵיהֶם הַיִּרְאָה דְּהָיוּ יְרֵאִים דִּכְתִיב (בראשית מג:יח) ״וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים״.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**שלום לכם, אל תיראו, "all is well with you, do not fear."** Joseph's adjutant volunteered this statement without having consulted with his master first. According to *Midrash Tanchuma* on this verse Joseph's adjutant was his son Menashe, and we have an example here of the power of the son exceeding that of his father. Menashe was certain that his father would concur with his remarks. The reason Menashe added: "do not fear" was because he could see fear expressed on the brothers' faces. The Torah confirms this (verse 18) when it wrote: וייראו האנשים, "The men were afraid."


###### Or HaChaim on Genesis 43:23:2
[Or HaChaim on Genesis 43:23:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:23:2)

**נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן.** פֵּרוּשׁ, אֵיזֶה אָדָם טָמַן שָׁם הַכֶּסֶף, וַה׳ נְתָנוֹ לָכֶם בְּיֵאוּשׁ הַבְּעָלִים, וּבְנֵי נֹחַ אֵינָם מְצֻוִּים עַל הַכְרָזַת אֲבֵדָה. וּלְחַזֵּק לִבָּם הוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן לְהַרְאוֹת כִּי שָׁלוֹם לָהֶם.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**נתן לכם מטמון. "He has given you a treasure."** He meant that some person has hidden his money in your sacks and G'd has given it to you seeing the original owners have given up hope of retrieving it, and Gentiles are not required to make public announcements when they find something valuable. He led Shimon out to them in order to lift their spirits by proving his positive attitude towards them.


###### Or HaChaim on Genesis 43:24:1
[Or HaChaim on Genesis 43:24:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:24:1)

**וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳.** אָמַר כֵּן פַּעַם שְׁנִיָּה לֶהֱיוֹת כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה נִפְסְקָה הַכְּנִיסָה, כִּי נִתְעַכְּבוּ וְעָמְדוּ פֶּתַח הַבַּיִת, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לַבַּיִת. וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״וַיָּבֵא הָאִישׁ וְגוֹ׳ בֵּיתָה יוֹסֵף״ הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כח:י) ״וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לָלֶכֶת לְחָרָן, וּלְעוֹלָם עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ. וְטַעַם שֶׁרָצוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ קוֹדֶם עַל הַכֶּסֶף, לָדַעַת בִּיאָתָם לְמָה, אִם לְטוֹב אִם לְרַע, לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר תְּשׁוּבָתוֹ אֲלֵיהֶם הֻצְרַךְ פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר ״וַיָּבֵא הָאִישׁ בֵּיתָה יוֹסֵף״, פֵּרוּשׁ בַּיִת הַמְשֻׁבָּח שֶׁלּוֹ.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף. The man (adjutant) brought the men into Joseph's home.** Why has the Torah repeated the fact that the brothers were brought to the home of Joseph? We have already been told about this in verse 18? Apparently they were interrupted before they entered Joseph's home when they stopped in front of the house. The reason was that the brothers first wanted to explain that they had found their money in their bags when they had arrived back in Canaan. They wanted to know why they were being brought to Joseph's home. They were not sure whether this bode them good or ill. After Shimon had been released they realised that they were to be made welcome. This is why the Torah had to repeat the fact that they were brought to Joseph's palace, i.e. as guests not as prisoners.


###### Or HaChaim on Genesis 43:26:1
[Or HaChaim on Genesis 43:26:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:26:1)

**וַיָּבִיאוּ לוֹ וְגוֹ׳ הַבַּיְתָה וְגוֹ׳.** פֵּרוּשׁ, לְחֶדֶר הַמְיוּחָד לוֹ, וְהֵם הָיוּ בְּחֶדֶר אַחֵר בַּבַּיִת עַצְמוֹ, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנִּכְנְסוּ אֶצְלוֹ לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ לְהַכְנִיס הַמִּנְחָה.

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**ויביאו לו את המנחה, They brought him the gift, etc.** They had prepared this gift in a room which was especially set aside for such gifts, whereas they themselves proceeded to a different room, a room exclusively Joseph's. The Torah tells us that the brothers had entered a room in which Joseph was present in order to present their gift.


###### Or HaChaim on Genesis 43:27:1
[Or HaChaim on Genesis 43:27:1](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:27:1)

**וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם.** פֵּרוּשׁ, מִתְּחִלָּה שָׁאַל בִּשְׁלוֹמָם, כִּי הוּא מֵהַמּוּסָר לְהַקְדִּים לִשְׁאוֹל שָׁלוֹם אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ **לָהֶם לְשָׁלוֹם**, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שָׁם ״הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם״ וְגוֹ׳:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**וישאל להם לשלום. He asked them how they were, etc.** Joseph first enquired how the brothers were before he enquired after their father's wellbeing. One first greets the people present before enquiring after those who are not present.


###### Or HaChaim on Genesis 43:27:2
[Or HaChaim on Genesis 43:27:2](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:27:2)

**הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן וְגוֹ׳.** קָשֶׁה אֵיךְ יֻצְדַּק לִשְׁאוֹל הֲשָׁלוֹם קוֹדֶם שְׁאֵלַת הַעוֹדֶנּוּ חָי? וְאִם הַכַּוָּנָה בִּשְׁאֵלַת הַשָּׁלוֹם הִיא מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּאָמְרוֹ ״הַעוֹדֶנּוּ חָי״, לָמָּה כָּפַל? גַּם בִּתְשׁוּבַת הָאַחִים קָשֶׁה, שֶׁאָמְרוּ ״שָׁלוֹם וְגוֹ׳ עוֹדֶנּוּ חָי״ – אַחַר שֶׁאָמְרוּ ״שָׁלוֹם״, מַה חִדּוּשׁ בְּאָמְרָם ״עוֹדֶנּוּ חָי״?

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**השלום אביכם הזקן, is your aged father well?** How could Joseph enquire after the wellbeing of the brothers' father before he had even ascertained that Jacob was still alive as he did at the end of the verse? If the enquiry after their father's wellbeing meant if he was still alive , why did Joseph ask about this twice? The brothers' reply is difficult also. They too first answered that their father was well and then added that he was alive. What news did they add by confirming that their father was still alive?


###### Or HaChaim on Genesis 43:27:3
[Or HaChaim on Genesis 43:27:3](https://torahapp.org/share/book/Or%20HaChaim%20on%20Genesis/r/43:27:3)

וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר אִם כְּכֹחוֹ אָז כֹּחוֹ עַתָּה אוֹ הֻחְלַשׁ לְצַד הַזִּקְנָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר **עוֹדֶנּוּ** פֵּרוּשׁ כְּמוֹת שֶׁהָיָה בַּזְּמַן הַקּוֹדֵם, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם גַּם כֵּן לְסַדֵּר שְׁאֵלַת שָׁלוֹם קוֹדֶם שְׁאֵלַת הַעוֹדֶנּוּ חָי, לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּכְפִי זֶה שְׁאֵלַת הַעוֹדֶנּוּ חָי אֵינָהּ נִכְלֶלֶת בִּשְׁאֵלַת הֲשָׁלוֹם לוֹ, כִּי גַּם עַל אָדָם שֶׁהִזְקִין וְאָפְסוּ קְצָת כֹּחוֹתָיו כְּפִי הַטֶּבַע יֵאָמֵר עָלָיו שָׁלוֹם לוֹ:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
Perhaps Joseph wanted to know if Jacob's wellbeing had been affected by his aging or whether he was as spry as ever. Perhaps this is why he added the word עודנו, i.e. is he as well as when you came here the last time? This is why Joseph was clever in asking first about their father's welfare before asking if he was still alive. The question then was not whether Jacob was actually alive, but whether he was as alive as the last time. An aging father could have been described as being well even if his mental and physical alertness had declined somewhat with age.