## Pardes Yosef, Exodus

###### Pardes Yosef, Exodus 24:1:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:1:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:1:1)

**עלה** עמג"א ת"צ סק"ח בשם ילקוט תתפ"ו דמשו"ה קורין רות בעצרת לפי שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורין וקבלו תורה ונכנסו תחת כנפי שכינה דוגמת רות, וע' חדושי מהרא"ך שם דצ"ב למה אין קורין ביום א' ואפשר ע"פ א"ע ורמב"ן כי אחר מ"ת בו ביום אמר ה' כה תאמר וגו', וצוה על ע"ז ומשפטים והשכים ממחרת בבקר לכרות ברית על הכל, ובנה מזבח וזבח זבחים ונתן על המזבח באגנות, ובאשר כריתות ברית הי' ביום אחר מ"ת, ואמרו נעשה מה שקבלנו, ונשמע עוד לעשות לכן קורין ביום ב' עש"ה, ובאוה"ח כ' ראיתי במכילתא כי ביום ה' כו' באין חולק, וצ"ע דמפורש שם פלוג' בזה, ור"י בר"י אמר בו ביום שאחר מ"ת ומובא ברמב"ן כאן, וע' בלחמי תודה דק"פ, וע"ע מהרש"א סנהד' ל"ח:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:3:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:3:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:3:1)

**וירא** ערמב"ן ומ"ש בהגהות מצפה איתן חגיגה ו', וברש"י כאן שבת כאו"א ופרה ודינין וע' סנהד' נ"ו: ובמפרשים, ובמ"ש שם בבשלח קי"ח:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:4:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:4:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:4:1)

**וישכם** רש"י בה' בסיון, ע' הקדמת ס' לוית חן בזה, ומכל הפרשה ע' דרשות הר"ן דרוש ב':


###### Pardes Yosef, Exodus 24:5:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:5:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:5:1)

**וישלח** את נערי בנ"י ובמגילה ט'. בתלמי דהזקנים שינו זאטוטי בנ"י, הא דלא כתבו נערי שמא יאמרו גרועים שבכם שלחתם לקבל פני שכינה, ותלמי בזמנו לא בא עדיין לידי הכרה זו שבנוגע לקרבנות, הנערים מוכנים יותר מזקנים להקריב עצמם קרבן לה' ולעמם ולארצם, והבין שרק הזקנים חשובים לפני ה', ולפי הבנתו כתבו זאטוטי, אבל משה הבין שא"א להתקיים בלי קרבנות ובלי דם חם וכח חזק אשר לא יחת מרדיפות מתנגדי דת, והוא מוכן לתת חייו כופר דתו, ולעשות עולה כליל על מזבח קנאת הדת, ומשה ראה כבר בזמנו כי נערי וילדי ישראל היו לעולם הראשונים למסור נפשם בעד יהדותם, וכה עשו הילדים והילדות אחר חורבן בית קפצו כולם לים, וכה הועלו על המוקד הרבה מטובי בנינו במשך הגלות, זה כחו של עמנו הנודד הנצח וזה סוד קיומו. ובירו' תענית פ"ד ה"ב אי' ג' ספרים מצאו, בא' כ' זאטוטי, ובב' נערי וקיימו ב' ובטלו א' ע"ש, וברמב"ן כ' נערי בחורים שלא טעמו טעם חטא, ויש לדברי' סמוכים מזבחים קט"ז: זילו ודברו תרי עולמי גולאי ופרש"י בחורים וע' בטל תורה:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:5:2
[Pardes Yosef, Exodus 24:5:2](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:5:2)

**רמב"ן** ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים כולם גם עולות הי' פרים, כטעם פר הכהן משיח ופר העלם דבר ופר ע"ז כי כל ימיו היותם במדבר פחדו ממה"ד, ובשו"ת חבלים בנעימים ח"ג ק"ו תמה דהוא נגד גמ' חגיגה ו': דאיבעי' קרא היכי כ', אי היו העולות כבשים או אידי ואידי פרים ונשאר בתיקו, ואיך החליט רמב"ן שכולם היו פרים, עו"ק הא אי' שם למה נ"מ לפסוק טעמים שמא עולות כבשים צריך לפסוק הטעם של עולות באתנחתא, וכיון שאנו קורין באתנחתא וכ"כ רש"י א"כ תופסים לא כרמב"ן, ונ"ל דביומא נ"ב: לאיסי דה' מקראות שאי"ל הכרע, והק' מהך דעולות ותי' לר"ח מספקא לי' לאיסי פשיטא לי', ולא ידענא מה פשיטא לי' אי היו העולות כבשים או פרים, כי י"ל שהי' כבשים, הק' מה בעי ר"ח הא אי' שם דב"ה ס"ל דהי' עולות תמיד וכן ס"ל לר"ע ובודאי הי' כבשים, אך כ' בתוס' בע"ב ד"ה אידי דאפי' למ"ד עולות תמיד י"ל דקודם מ"ת היו של פרים ואח"כ אשתני ע"ש, אך כל זה י"ל לר"י וריה"ג אבל ר"ע שאמר כללות ופרטות נאמרו מסיני, וא"כ היו שם הפשט וניתוח ולא נשתנה ע"כ היו רק כבשים, וא"כ בעי ר"ח אי הלכה כר"ע שהיו כבשים או אין הלכה כר"ע מחביריו, דריה"ג ור"י ס"ל דנשתנו לענין הפשט ונתוח, וי"ל דה"ה לענין כבשים ומעיקרא היו עולות תמיד, וא"כ אי איסי ס"ל כר"ע ע"כ היו כבשים, ורמב"ן ס"ל דאיסי מפרש פרים ופשיטא דקרא דפרים קאי גם על עולות, ולא ס"ל כר"ע ורק כריה"ג ור"י, ורמב"ן לא שביק פשיטות איסי מפני ספק ר"ח, דאיסי תנא כפסחים ח':, וע' ב"ק ל"ב. איסי אומר רץ חייב, ובירו' שם פ"ג ה"ז, ועתוס' נדה ל"ו: ד"ה איסי, וירו' ע"ז פ"ב סה"ז, וב"ר פ"פ חושב רק ה' שאי"ל הכרע וע"כ דפשוט להו דאין ספק בפרים ומוסבים למעלה, וגם לריב"ח בירו' פ"א הי"א ממגילה, וב"ר פכ"ב דב"נ לא הקריבו שלמים וקרא בשלמים, הכא פי' שלמים בלא הפשט ונתוח, א"כ ס"ל שהיו רק עולות פרים לבדן, וע' זבחיס רט"ז:, וקו' הב' הק' הב"י בשו"ת אבקת רוכל סי' ד', ותי' דבפסקי טעמים איכא כמה מילי דיש פלוגתא, וכ"כ הריב"ש רפ"ד, וי"ל שבימי גמ' ל"ה אתנחתא בעולות, וע' נדה ל"ג. בתד"ה והנושא וש"ד:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:6:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:6:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:6:1)

**חצי** הדם רש"י מי חלקו מלאך, והוא בזבחים צ'. ויק"ר פ"ו, ועזי"ר ושפ"ח, ור"ר העשיל ז"ל אמר דבש"ס אי' שם שלקח הדם מיד כשהתחיל לזוב מהבהמה, ואח"כ המתין עד שיצא מבהמה חצי דם הנשאר לזריקה, ומנא ידע כמה תצא עוד וע"כ מלאך חלקו, ועתוס' בכורות י"ז: בענין א"א לצמצם בידי שמים וידי אדם, וע' שבועות ל"ב., ובס' עבודת הלוים שם אריכות בענין זה וברש"י כאן:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:7:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:7:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:7:1)

**נעשה** ונשמע כאן לא כ' יחדיו, ובפ' יתרו (י"ט ח') כ' ויען כל העם יחדיו ויאמר וגו' נעשה ולא כ' ונשמע, ועפרד"י ויחי דשמ"ה. מאוה"ח פקודי (ל"ט ל"ב), וביאורי דא"א לכל א' מישראל לקיים תרי"ג מצות כי יש הרבה השייכים רק לכהן וכדומה, אך יש ב' דרכים, א', שכל ישראל ערבים זל"ז וכשיש אחדות הוי כאלו כאו"א קיים כל מצות של חבירו, ב', ע"י לימוד תורה דכל העוסק בעולה כאלו הקריב, ונשמע היינו לימוד תורה, וביתרו דלא כ' ונשמע ע"כ כ' "יחדיו" כי יחדיו יהיו יכולים לקיים כל התורה, וכאן כ' ונשמע דהיינו לימוד תורה לא ב' יחדיו, דע"י לימוד ממילא כל אחד יכול לקיים התורה, וע' תולדות נח דרוש ט', ולקוטי אורות על תהלים קי"ב וקי"ט. ומ"ש נעשה ונשמע בל"ר ולא אעשה ואשמע, דאי' בתנחומא יתרו בשעת מ"ת השוו כולם בלב א' כו' ולא עוד אלא שהי' ממשכנין עצמן זה על זה, דכל א' קבל ב' קבלות על עצמו ולהשגיח על חבירו, וא"ש מד' תנחומא תצוה דשלח לכאו"א ב' מלאכים וכו', וג"כ זכו לב' מתנות משום ב' קבלות, וע"ע בית הלוי, שו"ת תשב"ץ ח"ג ש"י, ודברי שאול מ"ת דמ"ג.:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:8:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:8:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:8:1)

**ויקח** משה את הדם וזרק על העם, ובתרגום על מדבחא לכפרא על עמא וכ"כ רש"י ועשפ"ח, ובס' תולדות אדם ח"ב פ"א כ', דק' מנ"ל לתרגם להפוך פשט הפסוק דזריקה על העם, וגם סותר לכריתות ט'. אלא טבילה מנ"ל דכ' ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה, וי"ל דביבמות ע"ו: גר שמל ולא טבל ובתוס' בע"ב ד"ה ור"י, א"נ משום ר"א איצטריך ה"ט דמסיק כו', משמע דר"א חולק על ר"י סובר יש הזאה בלא טבילה, וק' דהא ר"י לא מדעתי' אמר כן ויליף מקרא, אך י"ל דר"א ג"כ ס"ל כר"י דאין הזאה בלא טבילה, רק דמ"ש ויזרק על העם פי' שזרק על המזבח לכפר על העם, נמצא דל"ה כלל הזאה ול"צ טבילה, וע' מגילה ג'. ת' אונקלס מפי ר"א ור"י, ופי' מפו' פעמים מר"א ופעמים שמע מר"י, וי"ל כאן התרגום מפי ר"א אמר עכ"ד בקיצור, וכ"כ בהגהות הגרצ"ח, וע' מיני תרגומא אריכות וס' נתינה לגר:
**ובפשט** הת' י"ל "על" העם, בעד או בשביל העם וה"ז מקרא קצר, ובאסתר (ד' ה') ותצוהו על מרדכי שפי' על דבר מרדכי, וכן בשופטים (ט' י"ז) נלחם אבי עליכם שפי' בגללכם, ומ"א (ה' י"ג) וידבר על הבהמה, וכ"פ רש"י ר"ה ל"א: ד"ה צריך, דהזאת דם הי' על העם והרצאת דם על מזבח וכ"כ בכריתות שם ועמהרש"א ר"ה, והענין כי הזריקה הא' שעל המזבח בפסוק ו' עשה בה את המזבח שליח לה' לבדו להביאו לידי חיוב הברית ע"י קבלת הדם, וכשנזרק תיכף קרא ס' הברית באזני העם וקבלוהו, ואח"כ רצה להביא גם העם במסורת הברית ע"י הזריקה על המזבח כמ"ש הספורנו ואברבנאל, וזה לכפרא על עמא שנתגיירו עי"ז וכמ"ש בכריתות שאבותינו לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים ופרש"י זריקה על המזבח, וע' בזה בס' יכהן פאר כריתות ט'.:
**והא** דגר צריך מילה וטבילה והרצאת דמים, הק' בשו"ת אבני נזר יו"ד שמ"ז דלמה לא מצינו בשום מקום שיהי' צריך להזות עליהם, דהא ילפי' מאבותינו ושם הי' הזאת דמים על העם ע"ש, וע"ע בפי' רגמ"ה על כריתות ותוס' יומא ד'. ד"ה הזאה דהי' הזאה על העם, וכ"כ במכילתא יתרו ובויק"ר פ"ו, ובא"ע כ' דזרק על הזקנים שהם כנגד כל ישראל, ובגמ' הנ"ל לא משמע כן דילפי' דאין הזאה בלא טבילה הרי דזרק על כל העם, ובחלקת יואב מ"ת סי' ח' חידש הא דיבמות מ"ו. בגר בין מל ולא טבל או טבל ולא מל אינו גר, ע"ע אין דינן שוה דמל ולא טבל הוא כעכו"ם גמור ועושה יי"נ במגעו אבל טבל ולא מל אע"פ שעדיין לא נעשה גר לגמרי ע"מ נתקדש קצת ע"י הטבילה ואסור לעבור על כל עבירות כישראל, וגם הב"ד יכולין לכופו שימול ע"ש אריכות בראיות, ובאמת כ"כ האב"נ יו"ד שד"מ, שטבל ולא מל לא חשוב נכרי שבטבילה לבד נעשה ישראל אלא שמילתו מעכבתו לישא בת ישראל עד שימול ע"ש, ובמח"כ לא ראו הבה"ג הל' מילה גר שמל ולא טבל או שטבל ולא מל ה"ה כגוי לכל דברי' ועושה יי"נ, וכ"כ בריטב"א יבמות שם דטבל ולא מל גרע ממל ולא טבל ע"ש, וברשמי שאלה אות ה' אריכות, וערדב"ז ח"ג רט"ו, אמונת חכמים פי"ד, שד"ח כללים מער' ת' כלל נ"ג, הגהות רצ"ח יומא ד', ושו"ת חדות יעקב אה"ע ל"א אות ז' מ"ש בתיב"ע, וע"ע בהגהות מהרש"ם על ש"ס פסחים ס"ט., ושו"ת חבלים בנעימים ח"ד נ"ד:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:9:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:9:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:9:1)

**ויעל** משה ואהרן, במס' סופרים פכ"ט ה"ט האדם הגדול בענקים זה א"א כו' ואכילתו ושתייתו הי' כנגד ע"ד אנשים והוא פלא, וראיתי בשם הגר"א כי כאן נמנו ע"ד אנשים משה ואהרן נו"א וע' זקנים, והגיעו אחר מ"ת למדרגה רמה כזה "ויחזו את אלקים ויאכלו וישתו" שגם באכילה ושתיה ראו כבוד ה' ולא הוצרכו להתקדש יותר כי אכילתם הי' בקדושה גדולה, וא"א הי' תמיד במדרגה רמה כזאת שהי' אכילתו ושתייתו כע"ד אנשי קדש אלה:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:10:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:10:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:10:1)

**ויראו** את אלקי ישראל, ע' תרגום ורש"י ורמב"ן, ותוס' קידושין מ"ט. ד"ה המתרגם, ובערוך ערך תרגם, וביבמות מ"ט., וח"א מהרש"א ומיני תרגומא אריכות:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:10:2
[Pardes Yosef, Exodus 24:10:2](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:10:2)

**לבנת** הספיר ע' ספורנו, והגרי"ל מטורונטי שליט"א בעהמח"ס חבלים בנעימים כתב לי כי הטבעיים כתבו כי הספיר מתולדה שחור ורק ע"י לטישה מתלבן, ובברכות ל"ד: במקום שבע"ת עומדין אין צ"ג יכולים לעמוד והם קודמים, וז"פ מתחלה כמעשה לבנת הספיר בע"ת, וצריך "כמעשה", ואח"כ הם צ"ג די במחשבה, ומתחלתם טובים כעצם השמים לטוהר וע' בס' נטריקון לפמ"ג קו כ' שהאריך בענין ספיר, ובהקדמה לשו"ת חסד לאברהם תנינא, וע"ע ירו' סוכה פ"ד ה"ג ביחזקאל (א' כ"ו) לאבן ספיר, וכאן לבנת ספיר ללמדך כשם שאבן קשה מלבינה כן קשה שעבוד בבל ממצרים ע"ש ובפתיחת לס' בכורי שלמה אות י"ט:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:11:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:11:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:11:1)

**אצילי** ע' מגילה ט'. ומהרש"א, ובברכות י"ז. ורש"י ד"ה ויאכלו והגהות הגרצ"ח:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:11:2
[Pardes Yosef, Exodus 24:11:2](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:11:2)

**ויאכלו** וישתו רש"י שהי' ראוים לעונש שאכלו אכילה גסה, והרמב"ן כ' שששו ושמחו בקבלת התורה ואכלו ושתו והקריבו קרבנות, וק' דא"כ מה לא שלח ידו הא הם למצוה נתכוונו, ובשו"ת כתב סופר או"ח ע"ח כ' עפמ"ש בשבת פ"ח. דכפה הר כגיגית ומי שיש לו צער לא יערב לו לאכול ולשתות, וישראל שנאנסו לקבה"ת לא ערב לנפשם לאכול ולשמוח, אבל אצילי ב"י קבלו התורה בשמחה והראו שמחתם ע"י שאכלו ושתו ביותר מהרגיל כדי להראות לכל שמחתם וילמדו מהם, וז"פ לא שלח ידו דל"ה צריך לשליחות יד להתרות בהם ע"י התראה ושליחות יד, כי היו מקבלים השמחה, ומה"ט הכל מודים בעצרת דבעי לכם יותר מכל יו"ט דבו נתנה התורה ולהראות ששמחה להם בעי לכם, וע"ש בסי' קמ"א דמשו"ה בפורים מצוה לשמוח ביותר דאז ג"כ הי' מודעא דחזר וקיבלו בימי אחשורוש כמגילה י"ב., וע"ע בבל"ע דרוש ט"ו בזה, בירחון דגל התורה שנה ב' סי' כ"ה, ומקור ברוך במבוא דף קפ"ג: **ובענין** אכילת צדיקים עי' בכלי יקר, ובלקוטים בס' פנינים יקרים, וקוי אור פ' אחר ובברכות י"ז. עה"ב א"ב אכילה ושתי' כו' ונהנים מזיו השכינה, וע' זהר תולדות קל"ה: סעודת צדיקים לעת"ל כהאי דויחזו את אלקים ויאכלו וישתו עש"ה, ובר"מ פ"ח ה"ב מתשובה, ומהרש"א ב"ב ע"ד: בלויתן ועמ"ש בפ' בא דף פ"ו. ובהערות לפ' ויחי דף שנ"ד ובהערות מאדמו"ר מגור שליט"א, לפ' בשלח. **ויש** אנשים שאין מקפידים וכשיבואו למקום אחר למעייני הישועה או מעונות הקיץ כשיש שלט "כשר" אוכלים שמה, אבל באמת ראוי לחקור על זה, וזה "ויחזו את אלקים" שמקודם צריך לראות אם יש שם אלקות ויראת שמים באותו מקום, ואז "ויאכלו וישתו" שם, ובמד' תצוה הנך יפה רעיתי הנך יפה (שה"ש א' ט"ו) הנך יפה בבית הנך יפה בשדה, וי"ל הכפל, כמ"ש דיש אנשים בביתם מתנהגים כשורה, ולא כשיבואו למעונות הקיץ בשדה, ויאכלו במקומות שאינם כשרים כל כך:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:11:3
[Pardes Yosef, Exodus 24:11:3](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:11:3)

**רמב"ן** שלמים צריכים מחיצה, ובפי"ד מ"ד מזבחים קדשים קלים בכל מחנה ישראל, כה"ק הגרצ"ה ז"ל מברלין בהגהותו על משניות ווילנא, וכן תמה על רמב"ן ראה (י"ב ח') שכ' וכן אחרי זריקת דמים והקטר חלב בשלמים יאכל אותם במדבר בכל מקום שירצה, כי לא נתן הכ' מחיצה בשלמים אבל אוכלין אותה במחנה וחוץ למחנה עכ"ל וצ"ע:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:12:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:12:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:12:1)

**והתורה** רש"י כל תרי"ג בכלל עשה"ד, וע' אבות דר"נ פ"א ובנין יהושע שם, ומה שכתבתי בזה בפ' תרומה (כ"ה י'):


###### Pardes Yosef, Exodus 24:14:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:14:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:14:1)

**והנה** אהרן וחור עמהם מי בעל דברים יגש אליהם, בב"ק מ"ו: ילפי' מכאן המוציא מחבירו עליו הראי', ויל"ד למה נאמרה הלכה זו רק עתה, וראיתי דמשה כששפט ל"ה צריך לחקור את בעלי דינין ולשמוע עדים וידע ברוה"ק, לכן אמר ושפטתי בין איש ובין רעהו (יתרו י"ח ט"ז) אני בעצמי אשפוט, אבל שאר השופטים הי' צריכים גם אז לעדים וראיה, וכ"ה בירו' סנהד' פ"ג ה"ח דיליף מכאן הממע"ה ולא פריך פשיטא, לכן צוה עתה להם הממע"ה, וע' יומא ע"ה. המן הגיד וצ"ע:


###### Pardes Yosef, Exodus 24:16:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:16:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:16:1)

**ויקרא.** ערש"י ומהרש"א יומא ד': ובקובץ אהל מועד ת"א דכ"ב ול' אריכות גדול':


###### Pardes Yosef, Exodus 24:17:1
[Pardes Yosef, Exodus 24:17:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Exodus/r/24:17:1)

**ומראה** כבוד ה' כאש אוכלת, כל העם ראו כבוד ה' אך לא בשוה רק כל א' לפי מדרגתו והשגתו, ומי שהכשיר נפשו לקבל קדושה יתירה זכה לגילוי שכינה וזה הי' משה, ע' מו"נ ח"ב פרק ל"ג: