## Pardes Yosef, Genesis

###### Pardes Yosef, Genesis 21:1:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:1:1)

וה' פקד ערש"י, ועי' ב"ק צ"ב ובמהרש"א. ובפני יהושע כתב בפרש"י דה' פקד, מדלא כ' ויפקוד, ויל"ד הא בחומש פרש"י מסמיכות הכתובים דכ' ויתפלל אברהם כו' וסמיך לי' וה' פקד. ועו"ק דבגמ' יליף מדכ' כאשר אמר, וא"ל דק"ל דכאשר אמר לאו יתורא, דהפשט כאשר אמר ה' כבר לאברהם ע"י בשורת המלאכים, דמ"מ מהכפל כאשר אמר וכאשר דבר ע"כ דתרי מילי נינהו על הריון וקאי על ה', ועל הלידה ברווח אמר כאשר אמר אברהם אל אבימלך וכמ"ש תוס', וי"ל דלעולם עיקר הלימוד מכפל לשון אלא דק' לרש"י דהול"ל דקרא קמא כאשר אמר נדרש לפשוטו על ה', וכאשר דיבר שמיותר אתי' לדרשא דתפלת אברהם על אבימלך ולמה אי' בגמ' להיפך כאשר אמר על אבימלך, לכן כ' רש"י דמדכ' פקד משמע דקרא קמא קאי על אבימלך, ובאמת למה כ' כן דהזכיר פקידה על שהוא ענין מאוחר לכך צריכין לפרש"י בחומש מסמיכת והקדים פקידה כאשר אמר דקאי על ענין הלידה דהי' בשביל אבימלך דהוי סמוכים ממש, דמחמת התפילה הי' הפקידה ולא רצה להפסיק בקרא דויעש וא"ש קו' הרא"מ אמאי דרשי' סמוכי' ת"ל דקראי כ' כסדרן לפי סיפור המעשים, ולפמ"ש א"ש דאפ"ה דרשי' סמוכים מדהקדים קרא דפקד לכאשר אמר, ואע"ג דרש"י בחומש פי' דאמר ודיבר על ה' היינו לפי שדרך רש"י ליישב כפי פשוטן עכ"ל בקיצור. ובס' לקט שמואל בשם הר"ר העשיל ז"ל כ' עפ"מ דכל מקום שנ' וה' הוא ובית דינו לכך אמר וה' פקד כאשר אמר בהריון שזה הי' בצירוף מלאכים שעשו שליחותו ובישרו לשרה, אכן ויעש ה' לבדו בלידה בזה הוא רק ביד ה' בעצמו כדאי' בתענית ג' מפתחות ביד ה' וא' מהם של לידה:
ובס' ישועות מלכו להג' מקוטנא ז"ל הק' ג"כ דכאן הי' חסד לשרה א"כ מה וה' דהוא ובית דינו. אך בזוה"ק אי' דסיבת שרה שהיתה עקרה יען שהי' מעלמא דדכורא שרי אינה יולדת, א"כ קודם שנפקדה היתה צריכה לירד ממעלת עלמא דדכורא למדרגת עלמא דנוקבא זה הי' דין לשרה, לכן כ' וה' הוא ובית דינו וז"פ וה' פקד החסיר מחנה מעלתה מלשון ויפקוד מקום דוד, ועי' באוה"ח מ"ש בענין זה. ובידי משה על מד"ר כאן ג"כ כאוה"ח, ובנח"י וכת"א ובס' אמרי הצבי על ב"ק ומהאריכות לא העתקתי ובס' שיח שרפי קודש ח"א אות ד' הביא בשם הרר"ב מפשיסחא ז"ל דהק' הא דהמתפלל ע"ח והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה ומשמע דאם אינו צריך לאותו דבר אינו נענה, ואמאי הא עכ"פ צריך שיהי' לו שכר דהתפלל על חבירו, ואמר כוונתו המתפלל ע"ח והוא צריך לאותו דכר. שמה שחבירו הוא עכשיו בצרה הוא טוב לזה שהתפלל, ואעפ"כ מתפלל פ"ח הוא נענה, וזה ראי' מא"א דהוא הי' צריך שאבימלך יהי' עקר שלא יאמרו מאבימלך נתעברה שרה, כמו שהי' האמת שאמרו אח"כ ואעפ"כ התפלל עליו משום זה נענה תחילה:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:1:2
[Pardes Yosef, Genesis 21:1:2](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:1:2)

ברש"י. דבור היה דבר ה' אל אברם ונאמר לא יירשך זה. עי' קובץ דרושים חוב' יו"ד סי' כ' שהק' למה הביא מפסוק הי' דבר ה' (ט"ו א') ולצרף אליו הפסוק ד' לא יירשך זה, והרי בפסוק ד' עצמו נאמר והנה דבר ה' אליו לא יירשך. ופסוקא פסוקי בתרתי למ"ל וצע"ג:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:2:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:2:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:2:1)

ותהר. עי' אוה"ח וישמעאל לא יקרא בן אברהם. והנה בסו"פ תולדות (כ"ח ט') כ' ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם וצ"ע ובס' אור הגנוז כ' כי זרע סתם או בן אברהם סתם לא נאמר כי אם על יצחק, מבלי הזכרת שמו, משא"כ בישמעאל הוכרח להזכירו בשמו. ועי' באוה"ח (וירא כ"א י"א) עה"פ על אודות בנו:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:4:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:4:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:4:1)

בן שמונת ימים, דרשו חז"ל שש אנכי על אמרותיך כמוצא שלל רב זה מצות מילה וקשה השייכות, ואי' הפשט דעל כל המצות צריך להוציא ממון או טרחה, ואם מצות מילה הי' משיגדיל או מי"ג שנים שנעשה חיוב למצות אז הי' קטטות ומריבות כי לפעמים הבן לא הי' רוצה לתת למול עצמו, אך כשימולו אותו בן ח', כשיקנה דעת יביע תודות כי נמצא איש יהודי מהול, ולמשל אם איש יעשר לאט לאט שמחתו מהולה בתוגה כי רב מכאובות עמל עד שישיג עשירות, אבל אם מצא שלל רב גדלה שמחתו מאד שנתעשר בלא יגיעה, ז"ש דוד שש וגו' זה מצות מילה כשנעשה גדול היה כבר מהול:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:6:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:6:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:6:1)

צחוק ערש"י ובס' ישועות מלכו בחד"ת כ' דרז"ל הרבה עקרות נפקדו עמה כי בעת שנתעורר הנהגה הנסיית אז גם חק הטבעיי נתפעל לעשות פרי ביותר עוז וחיל, ועי' תענית ז' ב' ברש"י ד"ה ישועה פרה שפי' מליצי יושר נכנסין לפני' ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון. ובס' דרוש שמואל כ' דאי' במד' דיצחק ע"ש י' דברות, צ' שנות שרה, ח' ימים שנימול דביום מילתי קראו שמו יצחק, ק' שנות אברהם וזה צחק עשה לי אלקים ר"ל כבר עשה הג' דברים צחק אבל י' דברות זה יהי' רק כל השומע אח"כ י' דברות, יצחק לי ידע מפני מה קראתיו יצחק. ובס' כנפי נשרים כ' דברש"י ומד' דהי' אומרים דלא ילדה שרה את יצחק, ורק הניקה בנים הרבה ביום המשתה, ועדיין אומרים דאברהם לא הוליד נהפך קלסתר פניו ונדמה לאברהם, ובמד' ותלד בן לזקוניו שהי' זיו איקונין שלו דומה לו, וזה"פ כל השומע יצחק לי ותאמר (כמפרש דבריו שבע"כ כולם הודו לזה) מי מלל לאברהם ר"ל אותם שאמרו שהבן רק מאברהם ולא משרה. הניקה בנים שרה שהניקה גם בנים אחרים וזה אות כי בנה הוא, ואותם שאמרו כי "ילדתי" בן ר"ל שהלידה מתיחסת רק לי ני אני "ילדתי" ולא מאברהם הודו אח"כ מכיון שראו לזקוניו שזיו איקינין של יצחק דומה לאברהם, ובפני"ק הביא לפי המד' דצייר קלסתר פניו כו' וזה שפיר כל הרואה אותו אבל מי שלא ראה אותו עמד בליצונותו ע"כ אמרה כל "השומע" יצחק לי:
ובמד' הרבה עקרות נפקדו עמה וכו' הרבה שוטים נשתפו. ר' לוי אומר הוסיפו על המאורות, וראיתי לפרש דהשלם במדע יראה גבורות ה' בכל רגע, השמש וירח וכל הדברים רק בהשגחת ה', אך השוטים צריכים לנסים ונפלאות ומבלעדי זאת לא יאמינו בה', וכן הי' אז באותו דור שאמרו עולם כמנהגו נוהג והכל בטבע, אך כשעשה נס גדול הודו שיש אלקים בארץ, וז"ש הרבה שוטים נשתפו כי גם השוטים הודו שיש אלקים בארץ, ור' לוי אמר הוסיפו על המאורות כי מנס זה למדו יותר להכיר את ה' ממה שלמדו עד עתה ממאורות הרקיע משמש ביום וירח בלילה, שעל אלה אמרו דעולם כמנהגו נוהג, אך מנס זה למדו שיש בורא למעלה:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:7:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:7:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:7:1)

הניקה ערש"י לכאו"ק דקיי"ל ביו"ד סי' קנ"ד ס"ב דישראלית לא תניק לבן כותי אפי' בשכר. ואמאי הניקה שרה לבניהם של כותים, אך לפמ"ש הרמ"א שם דאם יש לה חלב הרבה ומצערת מותר, וגם הכא הי' לה חלב הרבה כדאי' במד' דנפתחו לה דדים כשתי מעיינות. והטו"ז בס' דברי דוד דש בזה ודוחה דהכא לא הי' לה חלב לפי הטבע רק שנעשה נם, ולמה עביד רחמנא ניסא לשיקרא, ותי' דאיסור רק על איזה זמן אבל פעם אחת אין קפידא דהא אין חיותא תלוי בזה ע"ש. ובני הרה"ח השלם במדעים מו"ה דוד נ"י אמר דכל הטעם מפני שמגדלת בן לע"ז עי' בע"ז דכ"ו ורמב"ם פ"ט הט"ז מעכו"ם דע"י שתניק יחי' ויקום דור אחר דור עכו"ם, אבל היכי שעי"ז יהי' להיפך שהיא תינק בדרך נס ויראו כל עמי הארץ שה' עשה נס ועי"ז יתרבו גרים, בודאי מותר להניק, וכאן דהי' מרננים דהביאו אסופי מן השוק, והשרות באות לבדוק זה ונפתחו דדי' והניקה כולן ועי"ז האמינו בה' שפיר מותר להניק. ועי' בילקוט משלי דקל"א פרי צדיק עץ חיים שכל הילדים שהניקה שרה נתגיירו אח"כ והוי מגדלתו לשמים ושפיר הניקה ועי' ג"כ בתוס' ע"ז ד"י ע"ב ד"ה אמר בשם מדרש חלב מטמא וחלב מטהר דאנטונינוס ינק מאמו של רבי ואי' בירושלמי שמזה שינק מל עצמו ונתגייר ולמד תורה ע"ש. וא"כ כחו כן י"ל שחלב של שרה גרם לכל בני המצריות שינקו מדדיה שיתגיירו וא"ש. וכ"כ בתנחומא ובילקוט משלי רמז תתקמ"ז:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:10:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:10:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:10:1)

גרש כו' כי לא יירש. ערש"י וק' משום דלא יירש ע"כ בא לו לגרש. וראיתי הפי' דאי' בגמ' כי יסיתך אחיך בן אמך, ולמה לא נקט בן אביך, ומשני כי בן מאב יורש ותמיד להם מחלוקת על עסקי ירושה, ולא יוכל להסית לו כי לא ישמע בקולו, אבל בן מאם לא יירש וישמע לו ועל מצחק פרש"י ע"ז, ואמרה שרה לא"א גרש כו' עם בנה כי הוא מסית, אמר לה א"א הא הוא בן מאב אחד ולא ישמע לו. אמרה שרה כי לא יירש עם בני וע"כ ישמע לו ע"כ בא לו לגרש כי הוא מסית:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:11:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:11:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:11:1)

על אודות בנו, בחתם סופר כתובות דנ"ג. ובתו"מ כ' פ"פ גמ' יש נוחלין קל"ג ב'. לא תהוי עבורי אחסנתא' אפי' מברא בישא לברא טבא דלמא נפיק מיני' בנין דמעלי, ולכן הי' רע בעיני אברהם לשלוח לישמעאל להעבירו מנחלתו, אבל שרה ראתה בנבואה דלא יצאו ממנו בנים טובים, ולכך אמר ה' שישמע בקולה שהיא השיגה בזה יותר. וכן הביא בשמו בס' חוט המשולש, ופי' בזה בפ' ויחי (מ"ח ח') ויאמר מי אלה ופרש"י שאינם ראוים לברכה כי ירבעם ויהוא יצאו מהם, ויאמר יוסף בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם, וי"ל יעקב שאל מי אלה הוא אותיות אלקים מהופך כמ"ש ההפלאה כי ראה שמה"ד מתוחה עליהם ולא רצה לברכם כי רשעים יצאו מהם ויאמר יוסף וגו' דעל פי הדין אין רשאים להעביר נחלה דילמא נפקי בנין דמעלי, וק"ו באפרים ומנשה, ואף כי אחר איזה דורות יצאו מהם איזה רשעים אולי גם בנין דמעלי נפקי מהם ואין ראוי למנוע ברכה מהם. ויאמר יעקב קחם נא אלי ואברכם אם תצרף "נא אלי" בגימ' שתי שמות הוי' ואדני עם הכולל צ"ב והם שמות של רחמים ותמתיק בהם הדינים ואברכם. ופי' מ"ש שרה גרש כי לא יירש כו' וק' דנראה דהי' נותנת עיני' בממון. ונראה כי ישמעאל יקפח את יצחק בירושה אם יהי' בביתה ויטול חלק עמו ובקשה לגרשו, אך א"א הרע לו על זה, בשביל ממון יגרשנו מביתו אבל באמת צדקה שרה. כי עיקר הי' למנוע בנה מחברת ישמעאל. ולהוציא עצמה מחשד ביארה דברי' גרש כו' כלו' אף אם לא יירש ויעשה א"א את יצחק ליורש. בכל זה גרש שלא יתחבר עם בני, ובשביל שה' אמר שמע בקולה מובן שלש"ש נתכוונה:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:12:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:12:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:12:1)

כי ביצחק יקרא לך זרע. עי' ריב"ש סי' ל"ח דנוהגין לומר בר"ה ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו אלא טועה, דזרע אברהם או יצחק רק בנ"י בלבד. ובנדרים ל"א קונם מזרעו של אברהם מותר באוה"ע, ונפסק כן באו"ח סי' תקצ"א והמג"א סק"ז כ' וז"ל וצ"ע דהא מילתא אמר ה' לאברהם שעשו לא יקרא על שמו אבל יקרא ע"ש יצחק, והנודר מזרע יצחק אסור בעשו. וי"ל מדקאמר ה' ליצחק לזרעך אתן את כל הארצות האלה ש"מ שהם אינם בכלל, וכ"כ בירו', וק' דהא נתן לעשו קיני וקניזי וקדמוני כמ"ש רש"י דברים (ב' ה') וי"ל דאין זה ירושה ממש כמו בבני לוט. ועי' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' מ"ג שהשיג עליו דבנזיר ס"א וקידושין י"ח אי' דהוי ירושה ממש אפ"ה לא מקרי זרעו של אברהם ויצחק רק בנ"י, וכן פרש"י נדרים ל"א, וערמב"ם פ"ט הכ"א מנדרים וז"ל והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם, ועכ"מ ולח"מ שנדחקו, וי"ל דרמב"ם נשמר מזה שלא תאמר אע"ג דלא נקראו זרע אברהם מ"מ נקראים זרע יצחק. להכי מייתי ויתן לך ברכת אברהם דלא מקרי נמי זרע יצחק. והא דלא נקט. במשנה ופו' הנודר מזרע יצחק היינו לרבותא דאפי' אברהם דהוא אב המון גוים אפ"ה לא מקרי זרעו רק בנ"י, גם ח"ש בשם ירו' לא משמע כן. ועי' מהרש"א פסחים קי"ט ב'. ועי' בהגהות מהר"ץ חיות נדרים ל"א דמל"מ פ"י ממלכים ושאג"א סי' מ"ט הקשו לשי' הרמב"ם דבני קטורה חייבים במילה, וע"כ דנקראו בני אברהם א"כ הנודר לזרע אברהם דמותר לכל האומות אסור בב"ק. ותי' דבנדרים דקיי"ל דלא נחית אינש לספיקא, וכיון שכ' הר"ם שהיום נתערבו ב"ק בישמעאל, ומותר בהם דאין דעתו על ספק. ועפי"ז א"ש הגירסא ועקדת יצחק לזרעו של יעקב תזכור דב"ק באמת בכלל זרע אברהם רק בנדרים לא נחית לספיקא אבל בנוסח התפילה כיון שישנו עכ"פ וליכא ספיקא אצל הקב"ה, וצריך להוציאם מכלל הברכה. וא"ל דב"ק רק בני אברהם ואיך שייך שזכות עקדת יצחק תגין עליהם, וי"ל דמצינו בתפלה וזכור לנו עקדה שעקד אברהם וכבש רחמיו, הרי דעקדת יצחק הוא ג"כ מצד מעשיו של אברהם. וגם ב"ק בכלל זה שאברהם זיכה להם, וא"ש קו' המג"א דמהיכן נשמע דאינם בכלל זרע יצחק דליכא הוכחה רק דבני עשו אינם בכלל זרע אברהם, ולפמ"ש ניחא דעיקר זכות עקדה משום מעשה של אברהם עש"ה:
וע"ע שו"ת מבי"ט ח"א סי' רע"ו וכנה"ג או"ח סי' תקצ"א בהגהות כ"י, ועי' בראב"ע פ' משפטים (כ"א ה') דכ' ג"כ אע"ג דכ' בישמעאל כי לזרעך הוא לא ניתן הארץ רק ליעקב ובניו ע"ש, ועי' יו"ד סי' רי"ז סעי' ז' ובפמ"ג או"ח שם, וע"ע בשו"ת מהר"י באסן סי' א', ובלוית חן פ' וילך, ושו"ת מהרי"ט ח"ב או"ח סי' ו', ובשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' קע"ד כ' כי לזרעו תזכור קאי על אברהם שהזכיר בתחלה שעקד א"א את יצחק בנו ועל זה אמר לזרעו של אברהם תזכור ואין עשו בכלל וע"ע בחת"ס או"ח סי' קס"ה דהביא ג"כ גמ' סוף פסחים עתיד ה' לעשות משתה ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק וידוע דאין עשו בכלל, ומוכח דזרעו של יצחק ישראל דוקא, וע"ע בחת"ס שם סי' ר"ח בשם הגרצ"ח דאברהם שמע מהקב"ה בעצמו, אבל יצחק חסר עצמו רק מה ששמע מאברהם, ואעפ"כ לא הרהר כלל שאע"פ שהי' חוץ משכל אנושי שיחפץ ה' בקרבן אדם, ואומרים ועקדת יצחק תזכור להשומעים לתורה שבע"פ ואינם מהרהרים אחרי דברי חכמים ותקנותיהם וגזירותיהם, אבל מי כאינו בכלל זה אין לו חלק בתפלה זו עש"ה:
ובמדרש תנחומא חקת, הורה יעקב בצור על בנה של נכרית שנימול בשבת ור' חגי דחי לי' משום דבנך הבא מן הנכרית אינו קרוי בנך אלא בנה ומסיים משום שנ' וגם את בן האמה לגוי אשימנה ע"ש, הרי דישמעאל לא נקרא בנו של אברהם אלא בנה ע"ש. ועי' באוה"ח לך (ט"ז ה') מ"ש בזה, וע"ע בסוף ס' בנין יהושע דס"ב. ובשו"ת מנחת שמואל או"ח סי' ל"ה ל"ו ל"ז בזה, ויש בזה אריכות ולא יספיק כמה גליונות והרוצה לעמוד על הדבר יעיין בהמקומות שציינתי:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:14:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:14:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:14:1)

ויקח לחם וחמת יין. רש"י ולא כסף וזהב שהי' שונאו, ובמד' פנ"ג מכאן שבני ביתו של אברהם ותרנים הי', ותמוה, ובס' לב אריה עה"ת כ' לפמ"ש רש"י שהי' שונאו והי' קשה להמד' דהא הי' לו כמה עבדים ולמה לא צוה להם שיתנו להגר הלחם וחמת מים רק עשה בעצמו ושם על שכחה, ומוכח שב"ב הי' ותרנים ואם הי' צוה להם ליתן אפשר הי' נותנים לה גם כסף וזהב ואברהם הי' שונאו לכך נתן בעצמו רק לחם וחמת מים ולא יותר. עי"ל דהא דהשכים אברהם בבוקר לשלוח ישמעאל הוא חדין זריזין וכמו וישכם אברהם בבוקר בעקדה. וראיתי באהל מועד סי' פ"ו, דבשלמא בעקדה הטעם דאין ת"ח יוצא יחידי בלילה עתו"ס פסחים ד"ד אבל כאן שה' צוה לשלוח ישמעאל הו"ל לשלוח תיכף וי"ל דלא נאמר לו בפירוש לשלחו רק א"ל כל אשר תאמר שרה שמע בקולה, חלה על א"א המצות שלוח רק כפי רצונה וציווי של שרה, וכיון דידע א"א אף דשרה שונא ישמעאל ורוצית לשלחו כמ"ש גרש כו' בכ"ז אין רצונה לשלחה בלילה ואין עליו החיוב של המצוה רק ביום חלה המצוה והשכים לקיים מצות זריזין. וא"ש דמוכח דביתו זה אשתו ותרנים הי' שאף שכעסה על ישמעאל בכ"ז לא רצתה לשלחה בלילה:
עי"ל דהובא במשניות סוף זרעים בשנות אלי' מהגר"א ז"ל במגילה י"ב והשתי' כדת אין אונס כדת של תורה אכילה מרובה משתי', ופרש"י אכילת מזבח מרובה משתי' פר וג' עשרונים סלת לאכילה ונסך חצי ההין ע"ש וק' מה דת של תורה הול"ל דת של קרבנות, וי"ל דאי' באבות כך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ומשורה הוא א' מל"ג בלוג והוא קטן מאוד נמצא דעל אכילה לא אמר שיעור דפת חריבה יוכל לאכול כמה שירצה אבל מים בשיעור משורה ולא יותר, וחזינן דדרך התורה אכילה מרובה משתי', וז"פ כדת של תורה דאף סעודת אחשורוש הי' אכילה מרובה משתי', וזה"פ דכ' חמת מים והא דרך שתי' בכד, ועכצ"ל שביתו של אברהם ותרנים הי':


###### Pardes Yosef, Genesis 21:14:2
[Pardes Yosef, Genesis 21:14:2](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:14:2)

רש"י שאחזתו חמה ולא יכול לילך, והערני בני שיחי' הא עד יעקב ל"ה חולשא כמ"ש בב"מ דפ"ז, ורק בתוס' ב"ב דט"ז ב' ד"ה שכל כ' דחולי של מיתה לא הי' אבל חולי בלא מיתה הי' גם קודם וא"ש דרק חולשא הי' לו שלא הי' יכול לילך ברגליו. וע"ש בב"מ בהגהות הגרע"א שציין לתוס' ורש"י כאן:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:14:3
[Pardes Yosef, Genesis 21:14:3](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:14:3)

וישלחה עי' תרגום יונתן דפטרה בגט, וכ"ה בפרקי דר"א פ"ל, ובירושלמי ריש קידושין נסתפק אי ב"נ יש להם גירושין. או לא. וראיתי בבית האוצר ח"א כלל א' אות ה'. שהק' מדוע לא פשט מכאן דהי' גט וע"כ דאבות יצאו מכלל ב"נ אף לקולא, אכן למ"ד בירו' שם דב"נ יש להם גירושין אלא דל"צ להיות בכתב רק כשמשלחה מביתו די וערמב"ם פ"ט ה"ח ממלכים הי' הגט רק להחמיר ולהחמיר קיים א"א כה"ת, אבל קשה דאי' דאברהם החזיר את הגר דקטורה היינו הגר הא אברהם הי' כהן פי' נדרים ל"ב ב' דנטל כהונה משם ונתנה לאברהם ואיך הי' מותר בגרושה, וי"ל דאתי' למ"ד דל"ה לו בת עדיין עי' ב"ב ט"ז ב' ומצות פו"ר עדל"ת, ונהי דאפשר באחרת י"ל דלא מצא הגונה ועל אינה הגונה ליכא מצוה כלל, עי' סוטה ד"ה ע"ב, ועי"ל דלא מצא אשה שרצונה להתגייר (וי"ל ג"כ עפמ"ש בגו"א ויגש (מ"ו י') דרק מ"ע שמרו האבות דמ"ע הוי קנין מעשה ואם לא יעשה יהי' חסר מצוה, אבל מל"ת שאינו קנין המעשה רק שלא יעשה, וכל זמן שלא אסר השי"ת מותר לו לעשות ע"ש וא"ש) אך ק' דאברהם הי' כה"ג לא כהן הדיוט וכמ"ש בב"ר פמ"ו סי' ה', ונ"ה סי' ו', וויק"ר פכ"ה סי' ו' ואיכא גם עשה דבתולה יקח ע"ש שהאריך, ועי' לקמן (כ"ב ז'), וע"ע בהשמטה להגהות חשק שלמה בקידושין דפ"ב מ"ש בזה:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:14:4
[Pardes Yosef, Genesis 21:14:4](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:14:4)

ותתע פי' אונקלס וטעת בטי"ת ובפ' וישב (ל"ז ט"ו) תועה בשדה פי' ותעו בחקלא בת', ורק למ"ש חז"ל ורש"י שחזרה לגלולי בית אבי' ובכ"מ שכ' אלהי נכר פי' אונקלס טעות עממיא א"כ על גלולי עכו"ם מפרש טעת בט', וא"ש דרמז למחז"ל שחזרה לפ"ז, אך ק' עה"פ כי תפגע שור אויבך תועה בשדה (משפטים כ"ב ד') פי' אונקלס דטפי בט' וי"ל דשם ג"כ מרומז על חמור של עכו"ם דטעו העכו"ם בע"ז אפ"ה מחויב להחזיר לו כמו של ישראל כדמפורש בילקוט משפטים פסוק כ', וה"פ אי חמרא דטעי חמור של עכו"ם דטעי בפ"ז חייב להחזיר:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:16:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:16:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:16:1)

ותשב מנגד. תרגום יב"ע לסטרא חדא עשו"ת נודע ביהודא תנינא חו"מ סי' ל"ז מ"ש בזה לענין הלכה, ועי' בפ' וישלח (ל"ג י"ב) מ"ש בזה:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:17:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:17:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:17:1)

באשר הוא שם. עמ"ש בפ' ויחי (מ"ח ט'):


###### Pardes Yosef, Genesis 21:23:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:23:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:23:1)

השבעה לי. עי' בבינה לעתים דרוש ס"ז מפנין שבועה דרוש נעים:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:23:2
[Pardes Yosef, Genesis 21:23:2](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:23:2)

אם תשקר לי ולניני ולנכדי. רש"י וכ"ה בילקוט עד ג' דורות רחמי אב על בנו, וכ"כ ביואל (א' ג') לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר, והוצא חזה בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קע"ג דמג' דורות חשוב דור אחר ולא בני בנים, וכבר נסתפק בזה המבי"ט ח"א סי' כ"א והובא בש"ך חו"מ סי' רנ"ז סק"ג אי דור ד' בכלל בני בנים, והביא מ"ש בירידת יעקב לחצרים בניו ובני בניו אתו, וכ' ויהי בני פרץ חצרון וחמול והם דור ד', ע"ש דאין ראי' מזה דכ' נמי כל נפש וכל זרעו וקאי עליהם ע"ש, וכ"ה השבו"י ראי' מירוש' פאה דחסד הוא לעולם וצדקה עד ג' דורות דכ' וצדקתו לבני בנים ואל תקשה מפ' בא (י' ב') למען תספר באזני בנך ובן בנך דקאי לכל הדורות, די"ל דהתם לאו ליוצאי מצרים לבד קאמר כן רק לכל הדורות הבאים שכאו"א יספר לבנים ובני בנים ע"ש אריכות, ועי' פתחי תשובה חו"מ סי' רמ"ז סק"ב, ובחת"ס חו"מ סי' קי"ב:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:25:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:25:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:25:1)

והוכח. עי' ס' חמדת ישראל בקונ' נר מצוה בדיני ב"נ אות כ"א, לפ"ד הפו' דבקרקע ג"כ איכא לא תגזול מה הדין בגוזל מעכו"ם קרקע אי חייב מיתה, ולכאורה ממה דהוכיח אברהם את אבימלך אודות הבארות אשר גזלו עבדי אבימלך ואי גזל קרקע אסור אמאי לא המיתם, ובפרט להרמב"ם דבני שכם נתחייבו חיתה על שלא עשו דין בחמור א"כ אם אבימלך לא עשה דין חייב מיתה ולא מצינו כלל שהמיתם אבימלך ונר' לפמ"ש בע"ז דפ"א ב' דאינו נהרג רק משום דצער לישראל כמו כן גזל קרקע מישראל חייב משום דצערי', אבל לא אם גזל מעכו"ם, וא"ש בזה רש"י סוכה ד"ל באוונכרי גזלי קרקע מישראל, ועמ"ש בקונטרסי פרי יוסף הנספח לחשרת מים על גיטין דנ"ה דבר נכון:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:31:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:31:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:31:1)

באר שבע, עי' בדב"ש דק' דמתחלה כ' דבשביל השבע כבשות קרא לו כן וכאן כ' מטעם אחר, וי"ל דבאמת מכר לו הבארות בשביל הכבשות, ורק דבור ריקן שנתמלא מים אח"כ הוא דבר שלא בא לעולם כמ"ש בב"ב דע"ט בהקדיש בור ואח"כ נתמלא מים ול"מ מכירה, אך דאי' בחו"מ סי' ר"ט דאם נשבע מועיל אף בדשלבל"ע וע"כ נשבעו שניהן, ולפי"ז עיקר המכירה נגמר רק מחמת השבועה וע"כ נקרא שבע בשביל השבועה, ועמ"ש בזה בפ' תולדות (כ"ה ל"ב):


###### Pardes Yosef, Genesis 21:33:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:33:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:33:1)

אשל ערש"י פ"י אשל הוקרא שמו של ה', עי' שו"ת כנף רננה יו"ד ח"ב בהקדמה בזה ובמד' תהלים והובא ברש"י כתובות ד"ח ב' אשל ר"ת אכילה שתי' לווי', והגר"א מווילנא אמר דכוונת א"א היה בזה לתקן מה שעוותו הראשונים אדה"ר באכילה. נח בשתיה אנשי סדום בלוי'. ובס' מי שלמה הביא שהי' מעשה באיש אחד שהי' מכניס אורח ולבסוף נשרף ביתו ר"ל ושאלו להגר"א ז"ל מדוע לא הגינה עליו זכות מצותו שהיה זריז מאוד במצות הכנסת אורחים, והשיב שמנהגו הי' לקיים חצות אכילה ושתיה לבד ולא מצות לוי' ונשאר מתיבת אשל רק "אש" לכן ל"ה כח בהמצוה להגין עליו כי לא השלימה כדבעי:


###### Pardes Yosef, Genesis 21:34:1
[Pardes Yosef, Genesis 21:34:1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Genesis/r/21:34:1)

ימים רבים. ערש"י חשבון, וע"ס נפלאות מתורת השי"ת פרק א' ח' ופ' ח"ש בזה ומענין באר שבע וכל החשבונות ע"ש אריכות: