## Pardes Yosef, Introduction

###### Pardes Yosef, Introduction 1
[Pardes Yosef, Introduction 1](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/1)

קימו וקבלו המחברים עליהם לחוק ולא יעבור, לבנות יציע ההקדמה סביב למחברתם. ומאמר העולם: כאולם לפני הדביר, כן הקדמה בראש כל ספר, וספר בלי הקדמה, כגוף בלא נשמה, ומטרתם: יען כי יש בין הפנינים אבנים, ובתוך שושנים קמשונים, ובין הציצים קוצים, ובתוך הסולת פסולת, הלובשים בגדי חמודות וערומים ממדות נכבדות, והמה תמיד ישחקו על ספרים. וילעגו לעושי חיבורים, ועונים ואומרים: כי הפכו השיטה המחברים, לעשות מנייר בלויי הסחבות אשר לאשפות מפוזרים, ועל היופי יכסו דופי, ומתוק ונועם, ילעגו בזעם, ומחפשים למצא איזה פגימה, כמלא נימא, והם מתכבדים בקלון ת"ח בפני עדתם, ודבריהם נחמדים לפני קהלתם, כי הבהמה וכלים, כרגלי הבעלים, ודבריהם ערבים, באזני הסכלים, כצרור המור, ויטיבו הדברים בעיני חמור:


###### Pardes Yosef, Introduction 2
[Pardes Yosef, Introduction 2](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/2)

וגם יתאספו קנאים, המבקשים שגיאות וחטאים, כזבובים יעמדו על פגעים, יביטו עליך בזעם, הן המה המבקשים סתם, שאלות בלי ריח ובלי טעם, מה זאת? כשאלת התם, מי אתה כי באת עד הלום, לעשות לך שם, בין המחברים להיות נמנה היום, הלא טוב לך האנק דום, כה יאמרו עליך הצרים, גם טרם יטבלו רגלם בהמעין. ישפטו כהרף עין, לא הם זכים המים, וידחו בשתי ידים, זה דרכם מקדם ומאז, להתעולל גם על יקר מפז, לחלל קדש ראשית הגז, ברגל גאוה ובמצח עז, ועל כל ספר, שלא עלה עליו אבק ועפר, החוב דבריו להפר, לא יועיל כל כופר, וישפכו עליו לעג כמים, חרפה ובוז מלא חפנים, בשוט לשון ולזות שפתים, ומהתלים על ספרים חרשים, וחוברי חבר יהיה לבוז לוצצים ומשחק כסילים, וקנאין פוגעין בו להתעולל בעלילות, בטענות ויללות, והדברים הנכוחים, יסתרו תחת לשונם, ולא שמו נגדם מחז"ל במגילה ד"ו ע"ב, יגעתי ומצאתי תאמן, ובעירובין דנ"ד ע"א אר"י מ"ד נוצר תאנה יאכל פריה מה תאנה אם משמש בה ימצא בה תאנים, אף ד"ת אם הוגה בה מוצא בה טעם, ועי' ירושלמי פ"ד דסוכה אמר ר' מנא מ"ד (דברים ל"ב מ"ז) כי לא דבר ריק הוא מכם, אם ריק הוא, רק מכם, למה שאין אתם יגעים בה, ופי' בקרבן העדה דר"ל דהול"ל כי לא דבר ריק הוא לכם, אלא ה"ק כי לא דבר ריק הוא, ואם ריק הוא, אינו אלא מכם, מחמת עצלות שבכם שלא יגעתם בה, וע"ש בפני משה, ובמד"ר אחרי פכ"ב דאפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני, ועי' בפרמ"ג בהקדמה לאו"ח דיותר הועילו המחברים מהמלעיגים, ולפעמים ימצא בספר קטן מה שלא נמצא בראשונים ע"ש. ועי' שם הגדולים אזולאי ח"ב מערכת ד' אות י"ג, ומערכת ה' אות נ"ה. ובהקדמה לס' זקוקין דנורא ובעירין דאשא מעשיות שהרבה גדולים נענשו על שזלזלו ספרים חדשים ע"ש:


###### Pardes Yosef, Introduction 3
[Pardes Yosef, Introduction 3](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/3)

והמחברים דרכם לבוא באמרי שפר בראש, בדברים חוצבים כאש, ויתנצלו בארוכה, מה ראו על ככה, לבוא בסודם של המחברים, להודיע טבעם בשערים, ודרכם לגבב אמרים, חמרים חמרים, בפתחי השערים, וירבו הגיגם ושיחם, טרם שילוחם, לשוט בארץ ילדי רוחם, אולי ישוב המבקר ונחם, ולא ישליך את חצו המר, וישוב אחור ימינו הנצבת כצר, להביא בכליותיו בני אשפתו, בקנאו את קנאתו, והשאלה: מדוע לא כאיש גבורתו לבנות ולנטוע, וכחו רק להרוס ולגדוע:


###### Pardes Yosef, Introduction 4
[Pardes Yosef, Introduction 4](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/4)

ואמרתי לספרי: אל תפחד מהמונם, ירעשו הם בשאונם, ימללו בפיהם עד יחר גרונם. כי אף אם ארבה התנצלות, בזאת לא יחדלון הקולות, ולא באריכות הקדמה, יקום הסער לדממה, ולהישרים בלבותם, יאירו הדברים ככוכבים במסילותם, ואנשי אמת אנשי יושר, לא יקשרו עליך קשר, לא יתנפלו עליך כפראים, ולא יבקשו שגיאות וחטאים, ילקטו הטוב בעמק רפאים, ימעטו ויריחו ריח דודאים:


###### Pardes Yosef, Introduction 5
[Pardes Yosef, Introduction 5](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/5)

והנה לבי מלא חלחלה ורתת, ושעורו כתותי מכתת, מכיר אני חסרוני. לא הרביתי קניני, לעלות במעלות, ולבקש גדולות, אנכי עפר ואפר, לבוא בקרית ספר, ידעתי מך ודל ערכי כי נסתרה דרכי, מי יאיר מחשכי, כי ערום אנכי, וראוי היה לי, להסתתר בסתר אהלי, ולא לשלוח דברים, בכל פנות ועברים. אך אמרתי למען זכר כל הימים, כמ"ש ואגורה באהלך עולמים, דמה יתרון לחומר כל ימי חיותו, וסופו ישוב לאדמתו, ונדמה מחמדי העולם, לאיש חולם חלום שמצא הון יקר, עד אין חקר, ובהקיצו מתרדימו, אין בידו מאומה, כן מחמדי ההבל, לאין והכל הבל, כי האדם במותו, לא יקח תאותו, גם בעודו בחיים, ממנה יבקש מאתים, ולא ישיג בקשתו, עד תפרד נשמתו, אבל אם בתורת ה' חפצו, טוב בהגיע קצו. לכן קמתי ונשענתי בהצור, לאלפים חסד נוצר, וזכות אבותי יסייעיני מכל מכשול להצילני, ובפרט כי לא עשיתי מעשה גדול, כי בבקיאות אני דל, אך כמראה מקום, בתשובות ופוסקים, וגודל החיפוש והיגיעה, היה לי לישועה:


###### Pardes Yosef, Introduction 6
[Pardes Yosef, Introduction 6](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/6)

ונתחייבתי הודאה, ולזה קצרה היריעה, ועי' בס' מור וקציעה לדו"ז הגאון יעב"ץ ז"ל סי' רכ"ג, דמי שחובר ספר, וכן כשנותן לדפוס לתת הודאה לשמו ית' ויברך גם ברכת שהחיינו ובשם ומלכות ע"ש, והגאון חיד"א ז"ל בפי' על ספר חסידים סי' אלף כ'. כתב ג"כ דיברך רק בלא שם ומלכות ע"ש, ועי' בינה לעתים דרוש ל"ג שדרש ברבים בעת שזכה ליתן לדפוס ספרו גדולי תרומה, ועי' מה שכתבתי בפ' בראשית (א' כ"ב), ולכן חובתי, כל ימי היותי, בפי ולבבי להודות, לשלם אלף תודות, וגם אבקש, שלא אהיה למוקש, ואשר כתבתי לנכון, בלב הקורא יכון, ואם טעיתי במרוצה, פגול הוא לא ירצה, הקורא מאוס ימאסנו, לא לרצון יקבלנו, ורוממות אל בגרוני, להקדים ברכת קוני, הוא אשר בראני, ובתורתו האיר עיני:


###### Pardes Yosef, Introduction 7
[Pardes Yosef, Introduction 7](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/7)

ואל יחשדוני שום אדם, שמחמת רמות רוחא עשיתי החיבור הזה, כי אין בזה משום יוהרא, וכמ"ש הברכי יוסף הובא בשערי תשובה או"ח סי' ל"ד סק"ו בתפילין דר"ת ע"ש, כן בזמננו כבר הוסר נזר עטרה מראש מחבר, ובפרט כי הנני רק כמלקט מאחרי הקוצרים, ומאסף בין העומרים, ואין אתי, כי אם עטי, עט סופר מלקט אחת הנה ואחת הנה, וכמחזיר מנורה של חוליות המפוזרים, במקומות מפורדים:


###### Pardes Yosef, Introduction 8
[Pardes Yosef, Introduction 8](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/8)

ובס' פלא יועץ ערך אספה כתב. כמה טובות גדולות עשו לנו בעלי אסיפות אשר בכל דור ודור שזיכו את הרבים, כי אלמלא הם נשתכחה תורה מישראל בדורות הללו אשר טרדת הזמן רבו ואין הפנאי ללמוד מספרים הרבה. וגם מי הוא אשר יהיה בידו הרבה ספרים ע"ש, ועי' שדי חמד בהקדמתו למערכת למ"ד שאשרי מי שחננו ה' בספרים מהראוי לו ללקט פנינים מדבריהם להיות אילן הנטוע לרבים להנות מהם בני אדם ע"ש בארוכה:


###### Pardes Yosef, Introduction 9
[Pardes Yosef, Introduction 9](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/9)

ואיתא בשם הר"י מוסקאטי ז"ל שאם היה אפשר לאדם לעלות לשמים לראות בצבאות מעלה, סדרם וישרם, לא היה מתענג, עד שיבא בחזרה לספר לחביריו מה שראה, ומאד גדלה התשוקה בקרב לב איש, להודיע לזולתו, כל מגומתו, ותוכן מטרתו, ומחדושי תורתו. ובס' המורה ח"ב פל"ז, כ' לא יחבר אדם לעצמו רק שישפיע לעולם ע"ע, וביבמות דצ"ו ב' אגורה כו' כל ת"ח שאומרים שמועה מפיו וכו', וכ"כ בירושלמי פ"ב ה"א מברכות, וע"ש ביפה מראה, ובאהבת ציון מהנוב"י דרוש ט'. ובס' חסידים סי' תק"ל מי שגילה לו ה' דבר ואינו כותבה, הרי גוזל מי שגלה לו, דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, וע"ע בסי' רכ"ד, ובס' קב הישר פנ"ג כ' קנה לך חבר, "קנה" הוא הקולמוס, יהיה לך חבר שתכתוב מה שתחדש ותוציא לאור, ועי' ירושלמי פרק חלק ה"א, אם שמעת דבר מפי קטן כו' יהיה בעיניך כשומע מפי הגבורה ע"ע, ועי' נדרים דפ"א ע"א, ובזה"ק יתרו ס"ח כ', אחרי ע"ט א', ושלח קנ"ז ב', דלזמנין באפרקסתי' דעניא תשכח מרגניתא, ועי' מד"ר בשלח פכ"ג, ותנחומא ויקהל, וע"ע בס' אורחות חיים והוא צוואת ר' אליעזר בן הורקנס פרק כ', על הא דאבות (פ"ד מ"ז) ואל תהיה בז לכל אדם ע"ש, ואא"ז ז"ל בהקדמת חות דעת כ' דמשו"ה נקרא ת"ח ולא חכם דאדם צריך תמיד להשלמת זולתו ולא לבד לגדול ממנו אלא אף לקטן ממנו ע"ש:


###### Pardes Yosef, Introduction 10
[Pardes Yosef, Introduction 10](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/10)

ועי' בס' דבש לפי להאזולאי ז"ל ערך חידש, שהאחרונים יכולים לחדש אף שלא חידשו הראשונים, כי עדיין לא הגיע זמן החידוש ההוא, ובפ' אמור כ' להזהיר גדולים על הקטנים, שלא יתגאו הגדולים לשמוע מפי הקטנים, ואין אדם יכול לחדש דבר שחבירו מזומן לחדשו ע"ש, ובראשית חכמה בשער הקדושה פרק ד' כתב, כמו שצריך לפרות ולרבות במין הגשמי כן צריך לפו"ר ברוחניי ולא יהיה שכלו עקר שאינו מוצא פירות, וכמ"ש מוסיף יסיף והוא כעץ יבש שאין בו תועלת רק לאור כו' וע"ע בס' דרך פקודיך מ"ע א' אות כ"ו ע"ש, וע"ע בשבט מוסר פכ"ו שכ' ג"כ כן דחייב בפו"ר בתורה וז"ש ישרצו המים ואין מים אלא תורה, ויהיה עטרה לראשו, ואם אינו כותב יהי' לו בושה, ועי' שם בפכ"ב דעתיד ליתן דין וחשבון על זה מה שאינו כותב חידושיו, וכמו שכותב בפנקס כל הסחורות, וזה"פ כל השוכח דבר א' ממשנתו מתחייב בנפשו (באבות פ"ג מ"ח), ודייק ממשנתו מה שחידש, וכיצד לא ישכח שיכתב בספר, וכמו אבנים קטנים בבנין גורמים בקיום הגדולים כן אין לבזות אף חידוש קטן עכ"ל בקיצור, ועי' זה"ק ויחי ר"מ ע"ב שגדולי ישראל הי' מרכיבין לינוקי על כתפיהם לשמוע ד"ת ממנו, וע"ע בקב הישר פ"ב:


###### Pardes Yosef, Introduction 11
[Pardes Yosef, Introduction 11](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/11)

ובאבות פ"ד מ"א איזהו חכם הלומד מכל אדם, וגם בפ"ב מ"ט הרואה את דנולד, והוא רעיון אחר דמחדש ד"ת הוא המוליד והחידוש הוא הנולד, ונקרא חכם מי שיביט רק בהנולד אם הדבר טוב ולא איכפת לי' מי הוא המוליד וזה"פ איזהו חכם הלומד מכל אדם, וע"ש באלשיך, ואי' בס' אהבת עולם להגר"ש אלגאזי ז"ל על פסוק משלי (ב', ד',) אם תבקשנה ככסף דרשו חז"ל שכשם שצריך אדם ליזהר בסלעו שלא תאבד ממנו כך צריך ליזהר בתורתו, והקשה מי דחק להמדרש לשנות לשון הכתוב כסף ולומר סלע, ותי' דקשה מה תבקשנה ככסף, ככלי פז מבעי' לי' שהוא חשוב ביותר ולזה מתרץ המד' כסף הוא סלע דוקא כשם שצריך אדם ליזהר בסלעו שלא תאבד ממנו שזה שימצאנו אין מחזיר לו בסימן שאין סימן במטבע, משא"כ כלי פז אין צריך ליזהר כל כך שמי שימצאנו יחזיר לו בסימן כך צריך אדם ליזהר בתורתו שלא יאבד ממנו, שלא יבואו אחרים ויגזלו ממנו ויאמרו שהוא שלהם, וכמו סלע שאין בו סימן ע"ש, ואמרתי לכו לחמו בלחמו של תורה, ככרות של נחתומין שיש בו דפוס והוי סימן מובהק להבהיק אור תורה:


###### Pardes Yosef, Introduction 12
[Pardes Yosef, Introduction 12](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/12)

וחז"ל הטילו חיוב לפרסם ד"ת ולהדפיסו, ובסנהדרין צ"ט א', אמר ר"מ הלומד תורה ואינה מלמדה הרי הוא בכלל דבר ה' בזה, וכ"ה במד"ר אחרי פכ"ב, ואתחנן פ"ב, הלומד ואינו מלמד אין לך הבל גדול מזה, וכן הוא במד"ר קהלת עה"פ (י"א ג') אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו ת"ח תורה על ישראל יריקו, ועי' ספר חסידים סי' תקנ"ט:


###### Pardes Yosef, Introduction 13
[Pardes Yosef, Introduction 13](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/13)

רבותי וחבירי! חיבורי אשר אני נותן לפניכם היום הוא חלק ראשון מחיבורי על כל התורה וחמש מגלות, אשר ברב עמל אספתי ולקטתי, נאומים נעימים, ניבים נאוים, ילקוט גדול ואנציקלופדיא שלמה, המאסף לכל המחנות שאלות ותשובות הראשונים וגדולי אחרונים, כל הדברים הנוגעים לדברי רש"י ורמב"ן ז"ל עה"ת ושאר גדולי המפורשים, כי הרבה פעמים בתוך דבריהם אשר איננם מיוסדים על התורה, עמדו על דברי רש"י ורמב"ן ז"ל בפירושם על התורה, אשר תמוה לכאורה, ואין בנמצא שיהיה ביד כל אחד כל הספרים הללו, ולו יחיה גבר שנין אלפין לא יוכל להעלות בזכרונו בעת שילמוד חומש מה שכבר ראה באותו ענין באיזה תשובה או פוסק, ולפעמים עמדו מפורשי התורה על דבר אחד, ויפנו אל כל הקצוות להשים את העקוב למישור ובאמת כבר נשאל על זה גאון קדמון ומיישבו בדברים נכוחים:


###### Pardes Yosef, Introduction 14
[Pardes Yosef, Introduction 14](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/14)

לזה אמרתי לילך בדרכי נמושות, סבי דאזלי אתיגרא, ללקוט מן השושנים, יותר מאלף ספרים יקירי הערך ומציאות, וצרפתי דבריהם כתפוחי זהב במשכיות כסף, אשר הם מאירים עיני הקורא כמראה הלפידים, היקרים מפז ואדרכמונים, וסדרתי אחד אל אחד, וצררתי אותם בצרור המור, ועשיתי משטר ודבר, בכל פרשה וסדר, ורב התועלת יצא מזה, כי כל הלומר בסדר היום, ישתוקק לידע עתקי יומין הן המה דברים עתיקים אשר נמצא בספרים אשר אינם מיוסדים עה"ת, וממילא משכא לי' שמעתתא והוא מעיין בהם, וימצא דברים חדשים, ובמקום שראיתי שיבא לאריכות, או שהספר מצוי ושכיח לרוב האנשים, אמרתי לבוא אחרי הקוצרים, וקצירת האומר רשות, וציינתי רק מקום הספר או סימן התשובה, והרוצה יעיין דבר לאשורו במקומו, ולא לבד לאנשים כערכי ערגתי יריעות המחברת הזאת, רק גם לחכמים וגדולי חקרי לב, ואף כי לא אבוא בכלי חרס ובמעט מים, לפני אנשים אשר כבר שתו מיין החכמה לרויה, ואם יוכל איש לשאוב מבאר מים חיים, מדוע יחצוב בור נשבר? אך אקוה כי גם המה תוארנה עיניהם בטעמם מהם, כי רוב דברים הם מראשונים וגדולי אחרונים אשר מפיהם אנו חיים, ודפסתי מועט דפסתי כעת רק חלק ראשון מחמת הוצאות הדפוס כי רבה, והשי"ת יעזרני להוציא לאור כל החלקים:


###### Pardes Yosef, Introduction 15
[Pardes Yosef, Introduction 15](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/15)

ואם ימצא הקורא דבר שכבר נכתב בספר, אל יחשדוני שרציתי להתלבש בלבוש שאינו שלי, חלילה לזרעא דאבא לעשות כן, רק בחפשי בספרים ומקומות שונות, ופעמים רבות לא היה בידי להעתיק הדברים וברעיוני משוטטים דברים הרבה, ובהגיעי לענין זה כתבתי מה שהיה בזכרוני ולא יכולתי לזכור מקומן איה, אך זה יוכל להיות רק במקומות מועטים, אבל רוב הדברים שכתבתי סתם בלי מראה מקום הם ת"ל מה שחנני ה' לחדש, כי תלי"ת יש לי רב חידושים בפלפול ואגדה השי"ת יעזרני להוציאם לאורה:


###### Pardes Yosef, Introduction 16
[Pardes Yosef, Introduction 16](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/16)

ובאבות פ"ה מ"ז בשבעה דברים בחכם, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי וחליפיהן בגולם, והקשו מפו' אם אינו שקרן שאינו אומר שמעתי על שלא שמע חכם יתקרא? וגם אם אינו רוצה להחניף ואומר האמת על מה ששמע שמעתי יקרא בשם גולם? והתירוץ בזה אם חבירו יגיד לו איזה דבר חידוש הגם שתוכנו כבר ידוע לו אבל יש בו רק קצת חידוש יקשיב וישמע ויהיה בעיניו כחדשות. וז"ש "על מה" שלא שמע, אם יש רק "מה" קצת שלא שמע אומר לא שמעתי וזה חכם יתקרא, ולהיפך בגולם אם רק "מה" שמע אומר על הכל ששמע:


###### Pardes Yosef, Introduction 17
[Pardes Yosef, Introduction 17](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/17)

ותבענה שפתי תהלה, לאל נורא עלילה, אין בלשוני מלה, הן ה' ידעת כולה, על כל הטוב אשר גמלני, ולא עזב חסדו ממני, וזכני להוציא תעלומה לאורה, ואלף תורות, השתחויות וקידות, לאל התעודות, היוצר יחד לבות, וזוכר חסדי אבות, שנתן חלקי בתורתו הקדושה, קהלת יעקב מורשה, אשר מנעורי עליה גודלתי, ומר' אמות של הלכה לא משתי, ונפל חלקי בנעימים, לחלק שלל את עצומים, ובעוד אשר נהגתי בית מסחר גדול, היה לי היום למסחר והלילה ללמוד ולעיין בספרים, ומה גם בשנים האחרונים אשר בעוה"ר מסחרי נתמעט מאד תמיד בעת יושבי בחנותי למדתי והגיתי בספרים וחפשתי באוצרותיהם וציינתי ראשי הדברים, וכלילה כאשר שקטו הרעיונות סדרתי את עשתונותי וכתבתי על הגליון למשמרת, ועי' בס' דרכי יוסף, לכן הגאון אפוקי יהודא ז"ל, עה"פ קהלת א' אין כל חרש תחת השמש, עפמ"ש בעירובין ס"ה א', לא איברי לילה רק לגירסא, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שרוב חכמתו לא למר רק בלילה שאו הלב פנוי מעסקים ואין מי שיטרוד אותי, ואז יכול לחדש מדעתו, וז"ש אין כל חדש תחת השמש, ר"ל ביום אין אדם יכול לחרש לפי שטרוד משא"כ בלילה ע"ש, ועי' מה שכתבתי בפ' בראשית א' ט"ז) ובפ' נח (ח' י"א) בפי' יום ליום יביע אומר עש"ה:


###### Pardes Yosef, Introduction 18
[Pardes Yosef, Introduction 18](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/18)

ומאן סהדי שיבבי, כל באי בצל קורתי וחנוחי ראו זאת כי תמיד לא שקטתי ולא נחתי ורק הגיתי במצולות ים התלמוד, וכל הימים לרבות הלילות, כי גם בלילה לא שכב לבי. ויהי בבוקר והנה היא לאה. ליאות ויגיעות רבות. ובס' דברי שאול מ"ת בהשמטות לפ' תולדות הביא שמי שיושב אוהל אין ראיה שהוא איש אמונים ורק סי שעוסק במו"מ ראוי להללו ע"ש, ומה שכתבתי שם על הפ' כי ציד בפיו (כ"ה כ"ז), וע"ה בעה"מ מקץ (מ"א ה') במסורה ומ"ש שם על הירושלמי ליבא בכיסא תליא, אם בקנה א' מלאות וטובות ויש לו ההצטרכות יכול לעשות ציצים ופרחים, ועי' בראש הספר במכתב הגה"ק מאורן של ישראל האדמו"ר מגור שליט"א:


###### Pardes Yosef, Introduction 19
[Pardes Yosef, Introduction 19](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/19)

ואיתא במס' מו"ק ט"ו ב', כל העוסק בתורה מבפנים מכרזת עליו מבחוץ. ובמד' תנחומא פ' וארא אמר הקב"ה ישב האדם בזוית ביתו ויעסוק בתורה ואני מראהו לבריות וכו', ובספר חסידים סי' ת"ו כל העושה בסתר לבסוף מתגלים עניניו וכו' ע"ש, ועי' בהקדמת החיי אדם מ"ש משל על הסוחרים העוסקים בתורה, וע"ע בהסכמת הפרמ"ג לספר צמח אברהם על הילקוט בזה, ואף אם הוא למד שלא לשמה, כבר אמרו חז"ל בנזיר כ"ג ב', לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך של"ש בא לשמה, ואומרים בשם החידושי הרי"ם ז"ל דהפשט אף שהוא למד שלא לשמה מ"ם אולי אחר שיראה דבריו, ילמד בהם לשמה:


###### Pardes Yosef, Introduction 20
[Pardes Yosef, Introduction 20](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/20)

והנה הבאתי הרבה דברים מספרים אשר יסודתם עה"ת ורק אינם בנמצא כל כך ורק ליחידי סגולה, והם ערבים לשומעיהם והמעיין בטח יתענג בהם. ובכתבי כתבתי הרבה דברי צחות בדברי תורה אשר נחמרים ב"ה למראה, והשמטתי אותם בעת נתתי חיבורי לדפוס כפי עצת הרבה מגדולי ישראל שליט"א ורק מעם מזעיר השארתי, ועל פשעים האלה תכסה מחז"ל והובא בהקדמת ס' המאור להרז"ה ז"ל כל פטטיא בישין ופטטיא דאורייתא טבין ע"ש. ובאמת הוא ירושלמי סוף ברכות, ועי' ביפה מראה שם. וע' בס' ישמח משה פ' חיי שרה (כ"ג א'):


###### Pardes Yosef, Introduction 21
[Pardes Yosef, Introduction 21](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/21)

וחז"ל דרשו בע"ז י"ט א', עה"פ (תהלים א') כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה בתחלה נקרא על שמו של הקב"ה, ולבסוף על שמו והיינו משעמל בה כמ"ש ברש"י תהלים ובהקדמה לשו"ת חמדת שלמה כ' דכשלומד ואינו מחדש אין לו התמדה כל כך, וזה הפשט כי אם בתורת ה', אז רק חפצו בעת שחפץ, אבל בתורתו היינו כשמחדש והוא תורתו ומוצא טעם בה אז יהגה יומם ולילה בהתמדה גדולה, וכשרוצה לחדש יהי' רק ע"י יגיעה ועמל ע"ש:


###### Pardes Yosef, Introduction 22
[Pardes Yosef, Introduction 22](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/22)

ויומתק בזה מ"ש ביה"ר אחר סיום מסכת אני עמל והם עמלים, הם עמלים ואינם מקבלים שכר וכו' ומאד קשה הכי מי עמל בלא קבלת שכר? וראיתי בהקדמה לס' חקר הלכה שכ' דחוטב עצים ושואב מים אשר בזיעת אפם יעבדו לא יקבלו שכר כמו חייט טוב אשר לא יכבד עליו עבודתו כמוהם, יען שאין משלמים עבור קישוי המלאכה רק לפי ערך יקרתה וחשיבותה. לא כן בלימוד התורה שמשלמים עבור שתיהם לפי יקרתה אשר נלאה עין בו"ד להבין ערכה, גם לפי טורח ויגיעה, וזה"פ הם עמלים ואינם מקבלים שכר על היגיעה, רק על יקרת המלאכה לא כן אנחנו מקבלים שכר על שניהם ע"ש:


###### Pardes Yosef, Introduction 23
[Pardes Yosef, Introduction 23](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/23)

ואני אמרתי בזה, דהם אינם מקבלים שכר על היגיעה, דאין נפק"מ להנותן סחורה לחיים לעשות לו מלבוש אם עשה ביום אחד או בימים רבים, ורק העיקר שיהיה עשוי לפי רצוני, וכן בחוטב עצים, כוונתו רק שעצים יהי' חטובים ומה לו אם חטבם בשעה א' או באיזה שעות, אבל בתורה אם יגע הרבה לתרין רמב"ם תמוה אף שלא עלתה בידו ג"כ יש לו שבר על היגיעה ועמל. וזה כוונת התנא סופ"ב דאבות אם למדה תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה, ונאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולחך, והק' המפו' הכפל למ"ל. ולהנ"ל הפשט שאל תחשוב שמשלמים רק לפי ריבוי הלימוד ולא לפי יקרתה לזה אמר ונאמן הוא שישלם לך שבר פעולתך בי אין איש יודע להבין ערכה רק הקב"ה בעצמו:


###### Pardes Yosef, Introduction 24
[Pardes Yosef, Introduction 24](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/24)

ומובן בזה מ"ש בירושלמי פ"ג דעכו"ם ובתנחומא ר"פ בראשית ר' אבוה כד דמיך אחוי לי' י"ג נהרי דאפרסמוני אמר אלין למי א"ל לך, ותמה ואמר ואני אמרתי לריק יגעתי, ועי' בב"ר פ' חיי שרה פס"ב ובידי משה שם, וע"ע בתענית כ"ה א'. וע"ש ביפה מראה על הירו' שתמה הכי ח"ו לא היה מאמין בשכר עוה"ב שאמר לריק יגעתי, ולפמ"ש א"ש שידע היטב שמשלמים שכר אבל לא ידע אם משלמים לפי טורח העמל ויניעה ג"כ וז"ש אני אמרתי לריק יגעתי, עד שראה י"ג נהרות אז הבין שיש שכר גם על העמלה, ועי' מה שכתבתי בפ' לך (י"ג ג'):


###### Pardes Yosef, Introduction 25
[Pardes Yosef, Introduction 25](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/25)

ודודי זקיני הגאון בהקדמה לשו"ת ברית אברהם כ' בפשט נעים זמירות לישראל בתהלים כ"ג אך טוב וחסד ירדפוני וכו' וקשה דאין שום אדם בורח מטוב וחסר שיצטרך לרודפי, ורק קאי על הסוחרים מופלגים שאינם קובעים עתם לתורה, ומיד אחר התפלה הולכים לחנות שלא יפסידו פדיון בשעה זו, ובאמת ראוי לבטוח בה' שלא יפסיד והקונים יבואו אח"כ, וז"ש אך טוב וחסר ירדפוני. הגם ושבתי בבית ה' ללמוד וידומה שאני בורח מהטוב ועי"כ אפסיד, ואמר המה ירדפוני ולא אפסיד מאומה ע"ש ודפח"ח, וכ"כ בדרשות הראנ"ח בפ' תבא (כ"ח ב') עה"פ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך ע"ש:


###### Pardes Yosef, Introduction 26
[Pardes Yosef, Introduction 26](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/26)

ועתה חביבי! מנחת עני אל תבזה, ואף אם דל הוא בעיניך, ירצה לפניך כקרבן הדלים, צא ולמד מיוצריך ומחוקקיך שרוצה בקרבן העני יותר מן העשיר, ובמקום אילים ופרים, מקבל בני יונה ותורים, או עשירית האיפה קמח שעורים, ואמרו חז"ל בניב לשון ושפתים, ובלבד שיכוון לבי לשמים ולמען ונשלמה פרים שפתינו וידוע דתורה הוא במקום קרבן, ולכן עיקר הלימוד לשמה משום דשינוי קדש פוסל במחשבה, והא דלעולם ילמד גם שלא לשמה כו', משום דכל הזבחים שנזבחו של לשמן כשרים (בריש מס' זבחים), וחיבור הוא ג"כ כעין קרבן שיקריב האדם לה' לזכות את נפשו, וכמ"ש בס' לב אריה עה"ת, (והביאו בפי' אזולאי על ספר חסידים סי' תק"ל, ובהקדמה לס' חדושי הרד"ד על פסחים לזקיני הגאון מלאסק ז"ל. ועי' במדרש תלפיות ענף חי' תורה). ובעינן ג"כ לשם בעלים כמ"ש בזבחים ד"ר ע"א, וכמ"ש דו"ז בהקדמת ברית אברהם והביאותי' בהקדמה לקונטרסי פרי יוסף הנספח לס' חשרת מים על מס' גיטין. ועי' בהקדמה לשו"ת פנים מאירות, ובשה"ג מערכת ספרים ז' אות כ"ו מ"ש בזה, אי צריך להזכיר שמו על ספרו, ועי' בס' אור דוד על מגלת אסתר בהשמטות מ"ש בזה דודי הגאון ר' פנחס אלי' מייזלש ז"ל האבד"ק וויערושוב ולימימארסקו:


###### Pardes Yosef, Introduction 27
[Pardes Yosef, Introduction 27](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/27)

ולכן קראתי חיבורי בשם "פרדם יוסף" כי שמי בקרבו, דאחז"ל בסנהדרין (צ"ג ב') מאי שם עולם אתן לו, דרש ב"ק זו ס' דניאל שנקרא על שמו, וע' הקדמת עבוה"ק, וס' זיקוקין הנורא ובהקדמה ס' רוקח שכ' וקראתי שם רוקח בשמי כמו תנא דבי אלי' מתחיל ויגרש גימ' תנא דבי אלי', ועי' כפי' ישועות יעקב שם, מכל זה אנו רואים דצריך להזכיר שמו בספרו, ועי' בהקדמת התוספות יו"ט על זרעים:


###### Pardes Yosef, Introduction 28
[Pardes Yosef, Introduction 28](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/28)

ופרדס הוא ר"ת פ"שט ר"מו ד"רוש ס"וד. ועי' במצודת ציון קהלת (ב' ה') דפרדס נקרא מקום נטוע אילנות שונות בעלי פרי, ובספרי ג"כ יש פירות שונות מן הלכה פלפול ודרוש, ועי' בי"ב דרשות למהר"י מינץ דרוש ד', על הפ' פרי צדיק עין חיים דהמחדש בתורה, החידוש הוא הפרי, ותולדה שלו וכשמלמד לחבירו הוא מוליד לו נפש ונשמה ע"ש ומה שהבאתי בזה בפ' נח (ו' ט') ופרדס יוסף בגימטריא ת"ק, ושמח ובדור העולם ג"כ ת"ק כמ"ש בחגינה י"ג א', ולא נברא העילם רק בשביל התורה שנקרא ראשית כמשחז"ל וברש"י ריש פ' בראשית. ועי' מ"ש בפ' וישלח (ל"ה י"א) ובהסכמת הגאון רי"ח זאנענפעלד שליט"א מירושלים:


###### Pardes Yosef, Introduction 29
[Pardes Yosef, Introduction 29](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/29)

ובצאתי אפרוש כפי לאל נורא עלילה, החוקר כל צפון ונגלה, ובארשת שפתי אוחילה, שיעלנו בתורה וגדולה, להגות בה יומם ולילה, וישמרנו מכל יגון ואנחה ויתן לי ברכה והצלחה, שאזכה לראות בבנין עירנו הכלולה ונבנתה עיר על תלה, ותחזור התורה על אכסניא שלה, ולא תמוש תורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי ע"ע מכי"ר:


###### Pardes Yosef, Introduction 30
[Pardes Yosef, Introduction 30](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/30)

פה פאביאניץ יום ה' לסדר ולמדה את בני ישראל


###### Pardes Yosef, Introduction 31
[Pardes Yosef, Introduction 31](https://torahapp.org/share/book/Pardes%20Yosef/s/Introduction/r/31)

שנת "ונודה שמו ונהללה בפינו" לפ"ק