## Peleti on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 12

###### Peleti on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 12:1
[Peleti on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 12:1](https://torahapp.org/share/book/Peleti%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/12:1)

וא"צ בדיקה דמוקמינין אדם בחזקת כשרות ואם נמצא מין אמרינן כל מה ששחט למפרע לתוך הגומא לשם עכו"ם הי' ואסור הכל בהנאה כ"כ מהרש"ל והעתיקו האחרונים ודבריו אינם כי מה שהחליט בשוחט לגומא הי' לשם עכו"ם זה אינו כי השוחטין לתוך גומא אין כוונתם בשחיט' לשם ע"ז כלל וע"ז מה טיבו רק הם מכת המנחשים וקוסמים בדם הנאסף אל הגומא. ולדעתם יקרה להם שיתנבאו עתידות ועיין ברמב"ן בתורה בפ' לא תאכלו על הדם וישראל בזמן שאול שהיו אוכלין על הדם הי' ג"כ באופן הלזה ולא נחשדו לע"ז על כך. רק הוא בכלל קוסם ומנחש וכדומה מהתועבת שאסרו המקום. ואם באנו לפסול השחיטה מחמת שהוא מין לא גרע ממומר לע"ז שבאותו דבר לא נפסל שחיטתו רק מכאן והלאה. וכן כתב רש"י ויבדלו מפתו ומיינו אבל לא לאסור שחיטתו. ודי שאנו מחזיקין למפרע הואיל וראינו עושה גומא ושוחט אבל לא להורות שחיטתו למפרע אסור ובהכי ניחא דהא דהך שוחט לגומא צריך בדיקה ולא בשוחט להרים וכדומה והאחרונים למדו זה מזה ובגמ' לא נזכר רק בזה אבל הוא הדבר דשם חשש ע"ז לא נחשדו ישראל ע"כ לעבוד ע"ז והוא רק מראית עין אבל לשחוט לגומא לקבץ לדעתו שדים למען ינבא בתוך הבית ויגד עתידות זה שכיח עד שעם קדוש לה' בימי שמואל ושאול עשו כן לכך צריך בדיקה ופשוט וברור:


###### Peleti on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 12:2
[Peleti on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 12:2](https://torahapp.org/share/book/Peleti%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/12:2)

ובזמן הזה וכו' תמהני הא ה"ל דבר שנאסר במנין אף שבטל הטעם צריך מנין אחר להתירו ודעת הרמב"ם בהלכות ממרים גדול מחבירו בחכמה ומנין ועיין לקמן סי' קי"ו גבי גלוי שעמדו בזה וכתבו דאף אז כי הי' הראש לא גזרו וע' שם בפר"ח שהאריך וזה לא שייך כאן דבאותו זמן הי' גזרה כללית וא"כ מה בכך שבטל הטעם דבר שנאסר הוא וצ"ע. ומה שנ"ל כי הנך רבוותא ס"להא דתנן ובשוק לא יעשה כן אין הטעם דבשוק לא שייך לנקר חצרו. רק בשוק במקום שרבים שכיחי' לא יעשו כן מפני מראית עין כי על הרוב ישפטו שעושה כן לחזק דרכי מינות כי כך היו עושין בזמניהם אבל במקום דליכא רבים מותר ולא גזרו כלל וא"כ בזמנינו דאין הנכרים עושין כך ואין איש מעלה על לב תועבה ושטות כזה להתחבר לשדים וכדומה חזר השוק למקום מוצנע כי אפי' יהי' מרובה באוכלסין אין איש מעלה בלבו שהוא נעשה לכוונה זרה ויעשה תועבה והוי בצנעה ואף בזמן ההוא לא גזרו רק בשוק וזה מה שנ"ל בישובו אך לפ"ז צריך להיות ע"מ היכר כמו מדרון דאל"כ אף ברה"י אסור. וגם האחרונים ביקשו לו' בהנך דינין הנ"ל שוחט לנהר ולכלים ג"כ בזה"ז לא שייך וזה אינו דלשון רמ"א משמע להדיא רק אהך דשוחט לגומא. והוא כפי מ"ש נכון דבזה הותנה בגמרא דוקא במקום שרבים שכיחי' אבל בהנך דלעיל דלא הותנה א"כ הדרין לכללין דבר שנאסר במנין ואסור וכן נכון: