## Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo

###### Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 7:1
[Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Ki%20Tavo/r/7:1)

**לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי׃:**


###### Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 7:2
[Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Ki%20Tavo/r/7:2)

לא נתתי ממנו למת. פירש המורה לקנות לו ארון ותכריכין ותימה דהא אמרינן פ' הערל א"ר סימאי מנין לגוף שנטמא שמותר לסוכו בשמן של מעשר שני שנאמר ולא נתתי ממנו למת הא לחי דומיא דמת נתתי איזהו דבר השוה בחיים ובמתים הוי אומר זו סיכה ומקשה ואימא לקנות לו ארון ותכריכין אמר רב הונא בריה דרב יהושע ממנו מגופו דהיינו סיכה שעושה מגוף המעשר אלמא דלאו בארון ותכריכין משתעי קרא. וי"ל הא פליגי ר' סימאי ורבנן דר' סימאי אמר סיכה מותרת וקרא להתיר סיכה הוא דאתא ורבנן סברי סיכה אסורה וה"ק קרא לא מיבעיא לחי דלא נתתי דלאו מצוה היא אלא אף למת דהיא מצוה לא נתתי והיינו לקנות לו ארון ותכריכין שלא ניתן מעשר ב' כי אם לאכילה ושתיה והמורה אמר כרבנן. רבינו ישעיה הראשון מטראני זלה"ה בנימוקיו על החומש (כתב יד). ועמ"ש הרא"ם וס' פענח רזא: