## Penei David, Deuteronomy, Re'eh

###### Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:1
[Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Re%27eh/r/2:1)

**הֲלֹא־הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה־מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:**


###### Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:2
[Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Re%27eh/r/2:2)

אמרו בסוטה דף ל"ג ע"ב לדעת רבי אליעזר בן יעקב דרך בדרך לכו ולא בשדות וכרמים היושב בישוב לכו ולא במדברות בערבה במישור לכו ולא בהרים וגבעות והרב כלי יקר זלה"ה ביאר דרך רמז ע"ש:


###### Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:3
[Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Re%27eh/r/2:3)

ולנו בעניותנו אפשר לרמוז באופן זה בדרך לכו בדרך כל הארץ לאכול לקיום הנפש וללבוש לכסות בשר דזה דרך רוב העולם. ולא בשדות וכרמים רמז למעט התענוגים ולא לעשות חגים כל הימים לרעות בגנים. ולא תסברו א"כ נסגף עצמנו כמו שיש לובשי צמר על בשרם ומסתגפים בעינויים קשים ומרים לז"א בישוב לכו ולא במדברות כלומר לא תעשו כהולכי מדברו' שהם רעבים גם צמאים ואף השמלה חסורי מחסרא וכמו שכתב הרמב"ם שלא נכון לעשות כן וזהו למה שנוגע לגוף. ובעבור הנוגע לדעות אמר בערבה במישור לכו במדות אמצעיות הישרות והוא פירוש בערבה לשון ערב ומועיל ולא בהרים וגבעות להיות גאים רמים ונשאים וגסי הרוח. ועתה נבא לרמוז בגופיה דקרא באופן זה הלא המה ברכה וקללה בעבר הירדן במעבר שהנשמה עוברת הירדן רמז לעה"ז נחל שוטף שיורד על פי מדותי"ו. ושטף ועבר. אחרי דרך מבוא השמש רמז לתחילת זריחת השמש בלידתו הבן אדם שתכף בשעת לידה בא היצה"ר בארץ הכנעני המכניע הכל היושב בערבה שהיצה"ר יושב ונעשה בעל הבית יושב בערבה במי שהולך אחר התענוגים ומעדן עצמו בעריבות המאכל ובגדי רקמה ובעל הנאה שם יושב היצה"ר כמשז"ל דאם רואה בחור מסלסל בשערו ומקשט עצמו קול לו קול אליו חזי דאת דילי. מול הגלגל שהוא אביר לב רחוק מצדקה לעני ואביון שירד מנכסיו והגלגל חוזר זה ההולך בערב"ה הוא נגד הגלגל כלומר נגד הענים אשר הפך הגלגל באפו ובחמתו וזהו מול הגלגל. אצל אלוני אנשים קשים חזקי מצח שם יושב היצה"ר מורה כמו בן סורר ומורה וכל זה נגעי העה"ז אשר משם באים ברכה וקללה לפי מעשיו:


###### Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:4
[Penei David, Deuteronomy, Re'eh 2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Re%27eh/r/2:4)

ובילקוט אמרו ז"ל ברכה וקללה למה נאמר לפי שנאמר ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע יכול באיזה דרך שירצה ילך ת"ל ובחרת בחיים עכ"ל וצריך ביאור ואפשר דקשיא ליה לבעל המאמר דהול"ל קללה וברכה כמו שאמר יצחק אבינו עליו השלום אורריך ארור ומברכיך ברוך ולא כבלעם כמו שפירש"י פ' תולדות. ותירץ דמשה רבינו ע"ה רצונו שיהיה להם ברכה ולא קללה וז"ש יכול באיזה דרך שירצה ילך ת"ל ובחרת בחיים ולכך אמר ברכה וקללה כי הוא חפץ בברכה דוקא. ואם היו שתיהן היה מקדים קללה ואח"כ ברכה אבל רצונו דוקא בברכה וכמו שאמר ובחרת בחיים: