## Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah

###### Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:1
[Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_V%27Zot%20HaBerachah/r/11:1)

**הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת־אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת־בָּנָו לֹא יָדָע:**


###### Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:2
[Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_V%27Zot%20HaBerachah/r/11:2)

פירש"י אבי אמו מישראל וכו' שהרגו בעגל וכו' ע"ש ואף דקי"ל דאין הבן נעשה שליח להכות לאביו אף אם הוא שליח ב"ד ואביו רשע. מ"מ הרי כתב הגאון מהר"י קולון והביאו מור"ם סוף סי' ר"מ דאינו חייב בכבוד אבי אביו. ואף לדברי מור"ם שסבר דחייב בכבודו אלא דחייב בכבוד אביו יותר ל"ק דהגם דחייב בכבודו אינו בשקל וגדר אביו דלא יהיה שליח ב"ד להכותו ולהורגו אם נתחייב בב"ד:


###### Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:3
[Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_V%27Zot%20HaBerachah/r/11:3)

ואפשר לפרש פשטיה דקרא במשז"ל דאף דכבוד או"א מצוה שכלית ובגויים נשמע מה עשה דמא בן נתינה עם כל זה האיש ישראלי להבל דמ"ה לא יעשה מצות כבוד או"א מפני שהשכל מחייבה וכמעשה דמא רק מפני מצות ה' וכמו שאמר הראשונים בכונת פ' כבד את אביך ואמך כאשר ציוך ה' אלהיך כלומר לקיים מצותו לא זולת. והכא במונח שחייב בכבוד זקנו כמור"ם וגם חייב בכבוד אחיו הגדולים ממנו לדעת רבינו האר"י זצ"ל ולא דוקא אח הגדול שבכלן. וגם מטבע האב לאהוב בנו יותר ממנו כמו שאמר ראב"ן. לזה בא הכתוב לשבח לוי שכאשר היה מכבד לזקנו ולאחיו הגדולים ולבניו לא היה מצד דרך העולם והטבע רק לקיים מצותו יתברך אשר ציוה לכבדם ולגמול חסד עם הכל ולאהבם ובפרט עם בניו. ומאחר שזה היה מכוין תמיד. כשחטאו בעגל ונתחייבו מיתה תכף הרגום במצות משה רבינו דקאי במקום סנהדרי גדולה וז"ש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו והיינו אבי אמו שהיה מכבדו ואת אחיו הגדולים לא הכיר ואת בניו שאהב יותר ממנו לא ידע והרגום בעגל והטעם כי שמרו אמרתך ר"ל דכשהיו מכבדים אותם היה לשמור אמרתך ולא מצד השכל. לכן עתה שנתחייבו ובריתך ינצורו:


###### Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:4
[Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_V%27Zot%20HaBerachah/r/11:4)

והנה שפתי עוד הם מדברים ואני אשמע דאין צורך למה שכתבתי בתחילה דהרי רש"י לא פירש כי אם אביו ומוכח דאמו הוא כפשטיה אמו ממש שהיתה ישראלית ולשון ספרי הוא כדברי רש"י ואי ס"ד דאמו דכתיב בקרא לאו אמו ממש דאין הבן נעשה שליח להרגו הו"ל לספרי ולרש"י לפרש אמו אם אמו. אלא מוכרח דלהיות הנושא של העגל חמור מאד הוראת שעה היתה להרוג אפי' אמו ולהיות הדבר נחוץ כל כך שלא היה פנאי להבחין בזה והיה שעת הסכנה שלא יעמדו כל ישראל נגדם לזה היה צריך זריזות נפלא ואינו עת ליזהר בזה. שוב ראיתי בפסיקתא שכתוב בהדיא זה שהיה אביו מישראל או אמו מישראל וצ"ל אבי אמו מישראל או אמו מישראל. והשתא ניחא דנקט אביו אגב אמו:


###### Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:5
[Penei David, Deuteronomy, V'Zot HaBerachah 11:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_V%27Zot%20HaBerachah/r/11:5)

יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל אפשר דהכתוב מדבר בשני סוגים האחד לדון בין איש ובין רעהו והשני לדון הוראות איסור והיתר ודיני המצות ולזה על הראשון שהוא לשפוט העם על עסקי תביעתם איש מרעהו אמר יורו משפטיך ליעקב וכינה אותם בשם יעקב דשנינו יהיו בעיניך כרשעים וכן שם יעקב מורה על עקבה כמשז"ל. ואח"כ אמר ותורתך לישראל דהיינו דיני המצות ואיסור והתר: