## Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan

###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:1
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/11:1)

**וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל־כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת:**


###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:2
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/11:2)

נראה מהכתוב דמשום שהוציאנו ממצרים ציונו השבת ולפום ריהטא לא נודע מי תלה זה בזה. וכבר כתבנו לעיל קצת בזה וגם במ"א ושם הבאתי דברי הרמב"ם באגרות:


###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:3
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/11:3)

והן עתה אפשר לומר במ"ש בזהר חדש פ' וישב דף מ"ז דבשביל מכירת יוסף היה גלות מצרים וכשבאו למרה קטרגה מדה"ד דהי"ל להיות שבע על חטאתם דישבו כ"ב שנין לכל חד על שציערוהו דכ"ב שנין לא ראה אביו וכ"ב פעמים עשרה הם ר"ך הסר עשרה על שנפטרו השבטים שם והיו רד"ו בגלות ומדה"ד היה רוצה שישתעבדו ז' זמנין במנין זה וא"ל הקב"ה שישמרו שבת והיא תכפר דשביעאה ההוא צדיקא בה אחיד וכדאי לכפרה ע"ש באורך. וז"ש וזכרת כי עבד היית פי' על עון יוסף והיינו דקאמר וזכרת שתזכור סיבת העבדות דהיה בעבור יוסף. ומדה"ד היא הנותנת שתשבו ז' פעמים חשבון זה ויוציאך וכו' והיה קטרוג ע"כ ציוך לעשות את יום השבת ושבת מכפרת א"כ הזהרו שלא תחובו חובת גלות:


###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:4
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/11:4)

ואפשר שזה טעם שטעו בני אפרים לצאת קודם גאולת ישראל דס"ד שהגלות הוא לזרע השבטים לא להם דאתו מיוסף שלא חטא ואדרבא הם חטאו עמו:


###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:5
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/11:5)

ויתכן שזה רמז יוסף הצדיק לאחיו שציוה לפניהם וטבוח טבח והכן לשבת כמשז"ל באשר הוא ש"ם טעם לאחיו לומר להם שע"י השבת יתכפר להם ויזהרו לשמור שבת. ובהכי ניחא מאמרם ז"ל שאמר הקב"ה אתה שמרת את השבת חייך שבן בנך עומד ומקריב בשבת וכו' ויש להבין דכמה מצות היה שומר יוסף ולא אשכחן דהקב"ה אמר אתה שמרת מצוה זו חייך וכו' אמנם יתרון הכשר עשה יוסף בזה מכל המצות שקיים דבזה רמז לאחיו דתיהוי להו כפרה על עונם בשמירת שבת והא מילתא אלהים חשב"ה דמבקש כפרת אחיו על חטא שחטאו עמו ורצה האלהים את מעשיו. וזה טוב טעם למשה רבינו ע"ה שהשתדל שבמצרים ינוחו בשבת כי ידע דהגלות בשביל יוסף ואם ישמרו שבת תהיה תקנת' ובהא כיפי תלינא למה שכתב רבעה"ט בפרפראותיו בפ' שמות בני ישראל הבאים ר"ת שביה. את יעקב איש סופי תיבות שבת ע"ש ולדרכנו הוא רמז נכון דגזרת השבי ישראל מוטלת חד על ז' והתיקון הוא שבת דשבת מכפרת:


###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:6
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/11:6)

ומן האמור יש לרמוז בפ' מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. ובספר הלקוטים מגורי האר"י זצ"ל פי' להגיד בבקר חסדך בגאולת מצרים דכתיב לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר וכו' ע"ש וצריך טעם למה שיבח השבת על זה. והנה מזמור זה משה רבינו ע"ה אמרו והוא מכלל י"א מזמורים של משה רבינו ודרך אגב אומר שאפשר לתת טעם למה שדוד הע"ה קבע מזמורי משה רבינו ע"ה בספר רביעי. והענין כי ספר רביעי רומז למדת נצח שהיא בחינת משה רבינו ע"ה וג' ספרים ראשונים הם כנגד חג"ת ובחינת אבותנו הקדושים אברהם יצחק וישראל ע"ה וספר רביעי כנגד משה רבינו ע"ה ובחינת נצח. וא"כ יכון מאד לקבוע מזמורי משה רבינו ע"ה בספר ד' הרומז לו ולבחינתו:


###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:7
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 11:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/11:7)

ולפי האמור משה רבינו הוא היודע קטרוג מדה"ד לישב ז' פעמים רד"ו וניצולים בזכות שבת כי כה אמר ה' שישמרו שבת ויתכפר להם וז"ש מזמור שיר ליום השבת אשר בו נתן תשועת ישראל וז"ש טוב להודות לה' כי הפליא חסד ולזמר לשמ"ך היא השכינה בחינת שבת ונ"ט להגיד בבקר חסדך זו יצ"מ כמו שאמר גורי האר"י ז"ל ואלמלא שבת נזורו אחור לשעבוד. וע"י שחיללוהו הלכו שבי ואם מקיימין שתי שבתות נגאלים וזהו ואמונתך בלילות בגליות שיש לנו אמונה שאם נשמור שבת נגאל בעזרתו ית':