## Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan

###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 4:1
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/4:1)

**שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל־כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת:**


###### Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 4:2
[Penei David, Deuteronomy, Vaetchanan 4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Vaetchanan/r/4:2)

אפשר לפרש במה שביארנו מאז"ל אר"ש גדולה חיבתן של ישראל שנגלה הקב"ה במקום ע"ז במקום טנופת ובמקום טומאה בשביל לגאלם משל לכהן וכו' דלפי טעם שיצאו קודם זמנם בעבור תוקף השעבוד כתבו המפרשים דזה מורה שיש לנו דין בנים ולבן מלך ודאי יש לדקדק בחשבון השעבוד דקדוק עצום אבל בעבד כל המרבה לשעבדו עושה נחת רוח לרבו. וא"כ ענין יציאתם היה תלוי אם כבנים ואם כעבדים לכן להודיע לכל צבא המרום ולכל המקטרגים כי ישראל בנים כביכול הקב"ה שהוא כהן נטמא בשביל בנו. אלא דעדיין אינו מוכרע מזה דיש צד לומר דאינם בנים רק הא דכביכול נטמא בשביל ישראל היינו מדין מת מצוה שאין לו קוברין והכא דמי למת מצוה דלא סגי בלא"ה שמכת בכורות יהיה ע"י זולתו ולעולם דאין לישראל דין בנים. ויש להכריע דיש להם דין בנים מיום השבת שהוא שרביטו של מלך והכתיב כביכול מנוחה לעצמו ונתן לישראל השבת כי הבן משתמש בשרביטו וכמו שאמר המפרשים בטעם גוי ששבת חייב מיתה. ולמפרע נאמר דמה שנטמא כביכול במצרים היה משום דכהן מטמא לבנו וכ"כ חשוב בעיניו דכביכול שוייה אנפשיה כדין כהן הדיוט וכמו שאמר רבני אשכנז ז"ל. ובזה נבא אל הביאור דבפ' יתרו כתיב זכור את יום השבת וכו' כי ששת ימים וכו' ע"כ בירך ה' את יום השבת ויקדשהו וא"כ קרי בחיל שהשבת שרביטו של מלך כי ששת ימים וכו' וינח ביום השביעי וכו' וכדי שלא יקשה דמי הוא זה ואיזהו כדאי להשתמש בשרביטו של מלך ומי שלח ידו ונקה לז"א שמור את יום השבת וכו' וזכרת כי עבד היית לשעבר במצרים דוקא. ויוציאך ה' אלהיך בעצמו ה' אלהיך דייקא שירד כ"י למצרים מקום טומאה להורות שאתה בן וקושי השעבוד משלים וע"כ הוציאך בעצמו משם מקום טומאה ביד חזקה ובזרוע נטויה לפני הזמן להורות שיש לכם דין בנים וקושי השעבוד בא חשבון בדקדוק וכדי שלא יסברו שהוא מדין מת מצוה וענין בנים עדיין מפוקפק על כן ציוך ה"א לעשות את יום השבת כי זה ודאי מורה שאנו בנים ולמפרע נודע גודל חיבתו דירד למצרים כביכול מקום טומאה בעבור בנו ושוייה נפשיה לרוב הענוה כ"י כהדיוט: