## Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo

###### Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:1
[Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Ki%20Tavo/r/1:1)

**וְהָיָה כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:**


###### Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:2
[Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Ki%20Tavo/r/1:2)

אפשר לומר במ"ש בבתרא דף קכ"א ההוא דאמר נכסי לסבתא ובתרא לירתאי הוה לה ברתא דנסיבא שכיבת בחיי בעלה ובחיי סבתא אתי בעל קתבע וכו' והגאונים והרז"ה גרסי ובתרא לירתא והקשה הרז"ה לגירסא זו מה לו לנותן לומר ובתרא לירתא פשיטא דיורשיה יורשים אותה ותירץ דאלו לא אמר ובתרא לירתא האי סבתא היתה יכולה למכור והשתא אסורה למכור ועוד כי בעלי חובות הזקנה היו גובים מהיורשים ועכשיו אינם גובים שאין היורשים שלה יורשים מכחה אלא מכח הנותן. וכתב הרב הגדול שארנו מהר"י זאב"י זלה"ה בדרשותיו סוף פר' בהר. דהא דקשיא ליה להרז"ה קשיא במתנת הארץ שנתן ה' לאברהם ואמר ונתתי לך ולזרעך אחריך דלמאי אצטריך לומר לזרעך אחריך אלא הקב"ה היתה כוונתו שזרעו של אברהם לא יירש מכחו אלא מכח הנותן ית' שמו וכל כוונתו שכל זרע ישראל יהיו אחוזים בארץ חפץ לז"א ולזרעך אחריך שכל זרעך בנים ובני בנים דור אחר דור יד כלם שוה ולא יהיה רשות לשום ישראל למכור וכו' עיין שם באורך:


###### Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:3
[Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Ki%20Tavo/r/1:3)

ובזה נבא אל הביאור כי הנה בבכורים קי"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ודוקא ביובל שני אבל יובל ראשון שמנו ישראל דברי הכל מביא וקורא דלא סמכא דעתייהו כפירש"י בגיטין דף מ"ח. והרב פרי חדש ביאר דעת הרמב"ם בזה בחידושיו לגיטין שם על נכון ומה שתמה שם הרב פר"ח על הרב ברכת הזבח פ"ז דערכין במה שהבין כדברי הרמב"ם פי"א דשמיטה. גם הרב ברכת הזבח חזר בו וציוה לתקן ספרו כמו שאמר הרב פנים מאירות בסוף שיטת זבחים דברי הרב בה"ז בזה כהוייתן:


###### Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:4
[Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Ki%20Tavo/r/1:4)

ולדעת רש"י נמצא דביובל שני שמנו ישראל מאז ואילך אחר יובל ראשון מי שהי' קונה קרקע לא היה מביא וקורא דעתיד לחזור ביובל וקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי וטעם מצות יובל לדעת הרב מהר"י זאבי הנזכר היינו משום דירשנו ארץ ישראל מכחו יתברך ולא מאבותינו כאמור. וזהו שקודם מצות בכורים השמיענו כזאת והוא הכתוב על הסדר אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה דייקא דאין אתה נוחל אותה מכח אבותיך אלא מכחו יתברך שהוא נותן לך נחלה מכחו וירשת. והיתה כונתו שלא תמכור הארץ שירשת ומכירתך אינה מכירה רק עד היובל ואם כן ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך דוקא אשר ה' אלהיך נותן לך ולא ממה שקנית דאין לך אלא קנין פירות ולא נתנה לך ה' כי היא חוזרת לבעליה ביובל. והוא אומרו נותן לשון הוה דכל אדם מישראל היורש מאביו קרקע אינה מכחו אלא מכח ה' ונמצא שהוא נותן תדיר כי כל הזוכה בחלקת שדה אבותיו ה' נותן לו וכן לבנו וכן עד סוף כל הדורות והוא אומרו נותן לשון הווה כמדובר. וז"ש ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ופירש"י אל המקום הזה זה בית המקדש אל הארץ הזאת כמשמעו ולכאורה יפלא דהענין היה להפך כי בתחלה זכו בארץ ישראל ולבסוף דוד הע"ה קנה המזבח מארונה ושלמה הע"ה בנה הבית והול"ל ויתן לנו את הארץ הזאת ויביאנו אל המקום הזה. ומשם הרב מהר"י מולכו ז"ל שמעתי שפי' במ"ש בתרגום המיוחס ליונתן פ' בא ע"פ ואשא אתכ' על כנפי נשרי' שהביאם ממצרי' לבה"מ לאכול הפסח וז"ש ויוציאנו ה' ממצרים ואז ויביאנו אל המקום הזה זה בה"מ ואחר כך ויתן לנו את הארץ הזאת עכ"ד ודפח"ח ועיין בעץ החיים. [ומ"ש הרב המפורסם הודינו והדרינו מהררי"ק נר"ו בספרו המשובח שבח פסח דף כ"ה ע"ג וז"ל ואף דאיכא מ"ד שיוצאי מצרים הלכו על כנפי נשרים בליל שמורים בירושלים לאכול הפסח עכ"ז אין הפסוק מובן דהא הכא מיירי בבה"מ לא בירושלים עכ"ל. לא זכר שר דברי התרגום יונתן ע"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים שכתב ואובלית יתכון לאתר בית מוקדשא למעבד תמן פסחא ועפ"ז פירש הרב הגדול מהרח"א בעץ החיים הפסוק הזה ע"ש וכן פירש הרב החסיד מהר"י מולכו בדרשותיו (כתב יד) כמו שהבאתי לפנים. ומש"כ הרב שבח פסח לישב הפ' ע"פ הנש"ר וסיים דקי"ל אין אדם אוסר דבר שאינו שלו כאן הרב נר"ו העלים עין מסוגית ע"ז דף נ"ג דמדפלחו העגל וכו' אמנם לקמן דף ל"ז ע"ג הביאה ומצדד בה. וגם אני בעניותי יש לי אריכות דברים בזה. ומ"ש עוד הרב נר"ו שם דף ל"ז ע"ד דבביטול מותר אף לגבוה מסוגית אבני המזבח וכו' הר"ן כתב דליתא לההיא וביטול אינו מועיל לגבוה ובמקום אחר הארכתי בעניותי בס"ד]:


###### Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:5
[Penei David, Deuteronomy, Ki Tavo 1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Deuteronomy,_Ki%20Tavo/r/1:5)

ולדרכנו אפשר שרצה לרמוז שה' נותן לכל יורש מאביו קרקע שיהיה מכחו יתב' ולכן לרמז זה הקדים בה"מ למתנת הארץ לומר שמתנת הארץ היא בכל עת אחר כמה שנים שנבנה הבה"מ קרינן ביה ויתן לנו את הארץ הזאת כי מכחו אנו זוכים ולא מכח ירושת אב וז"ש ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ממש כאמור: