## Penei David, Exodus, Shemot

###### Penei David, Exodus, Shemot 9:1
[Penei David, Exodus, Shemot 9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Shemot/r/9:1)

**וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ:**


###### Penei David, Exodus, Shemot 9:2
[Penei David, Exodus, Shemot 9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Shemot/r/9:2)

אפשר לפרש עפ"י מ"ש בס' זרע בירך ח"ג על ברכות דף ל' סוף ע"ג דישמעאל ועשו היו חייבים בגלות מצרים כי הם מזרע אברהם אבינו עליו השלום ולפי שישראל היו בגלות לבד והם פרעו השט"ח שהיה מוטל על ישמעאל ועשו לכן זכו בברכת ישמעאל לפרות ולרבות הרבה ולברכת עשו ועל חרבך תחיה לדון בדין ד' מיתות ודיני נפשות וזו היא שיטה אחרת שלא כמו שאמר הזהר פ' בלק ע"ש באורך ואפשר דזה רמז הכתוב וכאשר יענו אות"ו דוקא ולא לישמעאל ועשו כן ירבה שזכה במתנת ישמעאל לפרות ולרבות הרבה. וכן יפרוץ לשון מלכות כמו שאמר פורץ לעשות לו דרך דהיינו שזכו בברכת עשו שהמלך והסנהדרין ידונו דיני נפשות. ובזה אפשר בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו דאינה השכינה שורה אא"כ יש רבבות כמשז"ל וגם התורה לא נתנה אא"כ היו ס' רבוא וזה זכו ע"י ברכת פו"ר שניתן להם מתנת ישמעאל וז"ש בצאת ישרא"ל ממצרים כלומר ישראל דוקא ולא עשו ולא ישמעאל היתה יהודה לקדשו לזה זכו שהיו רבים ושרתה שכינה וקבלו התורה וגם ישראל ממשלותיו שוכן לממשלה לדון ד"נ ממתנת עשו שניתנה להם בעד הגלות: