## Penei David, Exodus, Tetzaveh

###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:1
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:1)

**וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל־לְכַהֲנוֹ־לִי אַהֲרֹן־נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן:**


###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:2
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:2)

מאמר רבותינו זכרונם לברכה בסדר היו'. בשעה שא"ל הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך ארע לו למש' א"ל תורה היתה שלי ונתתי' לך שאלמלא היא אבדתי את עולמי הה"ד לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי. וצריך ביאור דהרי משה עניו מכל האדם ותמיד היה מכבד ומגדיל לאהרן ומה זה היה שארע לו בגדולת אחיו. ואפשר לומר דח"ו לא ארע לו בגדולת אחיו אמנם ארע לו דרוצה היה לקיים כל מצות כהונה דכמה עשין ולאוין יש בתורת כהנים וכל ישעו וכל חפץ לקיים המצות כמשז"ל פ"ק דסוטה שטעם שנתאוה משה ליכנס לארץ ישראל היינו משום לקיים המצות התלויות בארץ ישראל וה"נ היה רוצה לקיים כל מצות כהונה. לז"א תורה היתה שלי וכו' כלומר סמא בידך לקיים המצות על ידי קריאת מעשה המצות והלימוד נחשב כמעשה וכמו שאמר זאת תורת העולה כל העוסק וכו':


###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:3
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:3)

ובזה פירשתי זאת לפנים מאמר רבותינו זכרונם לברכה ששמעתי בנסח זה אמר לו הקב"ה למשה חכם אתה ואתה רוצה ליכנס לארץ והוא תמוה ועם הקודם מבואר דכל אוות נפשו ליכנס לארץ היה לקיים מצות התלויות בארץ ועל זה א"ל הקב"ה משה חכם אתה ובידך לעסוק בתורת מצוות ארץ ישראל כפשוטן ובסודן והרי הוא כאלו קיימתם. ועתה אמת אגיד כי אחר כך ראיתי כתוב נסח המאמר בשם הרב ברכת שמואל שמסיים א"כ אין אני קוברך וכתוב שם שהרב הנז' פירש פירוש נאה:


###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:4
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:4)

ובאופן אחר יראה במאמרינו במ"ש רבותינו זכרונם לברכה והביאו ילקוט ראובני שהיה מצטער משה שבני אהרן יהיו כהנים ולא בניו וא"ל הקב"ה דגם בני אהרן נחשבים בניו ע"ש כי איני זוכר נסח הלשון וז"ש בשעה שא"ל הקב"ה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ארע לו למשה כלומר על סיום האמירה שא"ל את אהרן אחיך ואת בניו ולכן ארע לו על שאהרן זכה שבניו ימלאו מקומו והוא לא זכה אשר שום א' מבניו יהיה כהן והיינו דקאמר ארע לו למשה על בניו. וא"ל הקב"ה תורה היתה שלי ונתתי' לך וכל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו ונמצא כי רבו כמו רבו בניך וגם בני אהרן בניך הם וכמש"ה אלה תולדות אהרן ומשה:


###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:5
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:5)

ובזה אפשר לפרש מסרה ואתה הקרב אליך ואתה תדבר אל כל חכמי לב ואתה תצוה את בני ישראל הכונה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו ואז ארע לו למשה רבינו ע"ה שלא יזכו בניו לזה. והקב"ה נחמו שהתורה נתן לו ועי"ז יש לו בנים רבים כהנים לויים וישראלים כמדובר וזהו ואתה תדבר אל כל חכמי לב שאתה תלמדם תורה ומצוות ונקראים בניך. ועוד זאת יתירה ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך כמו שפירשנו בסמוך ששמעתי אומרים ויקחו אליך שיקחו למשה כי כל ת"ח יש בו ניצוץ משה רבינו כמו שאמר משה שפיר קאמר וכו' וזו מעלה יתירה למשה רבינו שבכל הדורות כל חכמי ישראל הטובים והקדושים יאיר בם מניצוצותיו והרי כלם בניו וחלקו יפה יפה יותר מאהרן:


###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:6
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:6)

ויתכן עוד לומר במאמרינו בהקדים מה שפירש הרב עמודיה שבעה במשז"ל פ' ר' עקיבא כשעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת מה לילוד אשה בינינו א"ל הקב"ה לקבל תורה בא כמו שאמר בתרגום המיוחס ליונתן דעמרם גירש יוכבד ונשאה אליצפן ן' פרנך והוליד ממנה אלדד ומידד ואח"כ החזירה עמרם וילדה משה רבינו ונמצא שהחזיר גרושתו מן הנשואין ומן התורה אסור כדכתיב לא יוכל בעלה וכו' וז"ש מלאכי רום מה לילוד אשה בינינו כלומר אשה הידועה אשר הוחזרה מגרושיה ונשאת לאחר והוא בא מביאה אסורה ואיך היה אשר ניתן לו רשות לעלות בשמים ממעל. והשיב להם הקב"ה לקבל תורה בא כלומר עדיין לא נתנה תורה ועמרם לא עביד איסורא ומשה זרע קדש עכ"ד. וממנו נקח הענין וההמצאה לפרש מאמרינו כי הנה בראותו משה רבינו ע"ה שא"ל ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך חשב מחשבות שמא הוא נפסל לכהן גדול כי בא מביאה אסורה דאביו מחזיר גרושתו משנשאת והכהן צריך שלא יהיה מום בו לא בגופו ולא ביחוסו ועל כן ארע לו ונצטער מאד עליו ועל אביו ואמו. וא"ל הקב"ה תורה היתה שלי ונתתיה לך כלומר זה היה מעש' עד שלא נתנה תורה ואין כאן עון אשר חטא באביך והרי נתינת התורה לך הוא עד על זה שאם ח"ו באת מאיסור לא הייתי נותן לך התורה אשר היא יסוד העולם:


###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:7
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:7)

ואפשר עוד לומר שארע למשה במ"ש לו ואתה הקרב אליך כלומר אתה מעצמך מבלי שום המלכה בישראל או בלי שום הוראה מה' על כהונת אהרן כגון שכל ישראל ישמעו קול ה' אומר שאהרן יהיה כ"ג כי אז לא היה שום פקפוק וערעור בדבר כי עתה יאמרו כי לא ציוה ה' בדבר רק משה רבינו מדעתו עשה וילונו העם. וכמו שהיה שקרח ור"ן ראשי סנהדראות ערערו על זה. אך אם ה' נתן קולו לפני חילו שאהרן כ"ג אין אומר ואין דברים ותכל תלונותם מעל משה ואהרן וז"ש בשעה שאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך אתה דייקא מעצמך ארע לו למשה שזה נותן יד לפושעים ללו"ן במדב"ר ולהרבות מחלוקת בישראל ופרט זה ארע לו לבד שיהיה על ידו דוקא לא על עיקר כהונת אהרן כי בכל לבו ובכל נפשו ישמח משה בגדולת אחיו. והשיבו ה' תורה היתה שלי ונתתיה לך וכו' כלומר אם מאמינים בכל התורה אשר נתתי להם על ידך כי בכל ביתי נאמן אתה גם יאמינו בכהונת אהרן שלא עשית מדעתך ואם יפקפקו בכהונה יפקפקו גם בתורה והמה יאבדו ואתה תעמוד כמו שהיה בענין קרח כי אם ישמע ישראל קול על כהונת אהרן יבואו לפקפק על התורה ששמעו מפיך ואדרבה בעשות שינוי בכהונה יצא עתק על התורה ולכן המאמין בתורה שנתנה על ידך יאמין בכהונה. והוא אשר דברו רבותינו זכרונם לברכה ברבה סדר קרח אמר משה רבש"ע לא כך ציותני ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך והרי עומדים עלינו להרגנו אמר בקר ויודע ה' וכו' וכמו שאמר בעניותינו בספרי הקטן ראש דוד סדר קרח ע"ש:


###### Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:8
[Penei David, Exodus, Tetzaveh 3:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Tetzaveh/r/3:8)

ועוד יתכן לומר דרך אסמכתא דבירושלמי פ' בא לו איכא פלוגתא תדיר ומקודש הי מיניהו עדיף והשתא יתכן דמשה רבינו הוה ס"ד דמקודש עדיף ועל כן ארע לו שהוא נתרחק מהכהונה כי לא זכה למעלת מקודש ולא שארע לו בגדולת אהרן ח"ו אלא שהוא לא זכה ג"כ להתקדש כמוהו וז"ש כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וכו' לקדשו וכו' ארע לו. והשיבו הקב"ה דאין ההלכה כן אף דיש סברא זו בעולם ואלו ואלו דברי אלהים חיים מ"מ ההלכה היא דתדיר עדיף דהיא סברת בית הלל כמבואר בירושלמי וכמו שפסק רבינו עובדיא ז"ל פ' כל התדיר ועל זה אמר לו תורה היתה שלי ונתתיה לך והיא תדיר ותדיר עדיף ממקודש: