## Penei David, Exodus, Vaera

###### Penei David, Exodus, Vaera 1:1
[Penei David, Exodus, Vaera 1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/1:1)

**וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה: וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב־בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם:**


###### Penei David, Exodus, Vaera 1:2
[Penei David, Exodus, Vaera 1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/1:2)

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וכו' את ארץ מגוריהם וכו'. כתב בס' אמרי נועם וארא גימט' יצחק כי הוא נתרצה לתת הש' משמו ישחק ולקח צ' ולכן נתקצר הגלות ולא ישבו כי אם רד"ו שנה עכ"ד ובעניותנו עמדנו על זה לעיל פ' וישב ובס' הקטן ראש דוד פ' שלח ע"ש. ונמצא בס' ברית מנוחה שכתב וז"ל פי החירות הוא מקום ממוסך בזו החיה אריה והוא של רחמים מבעוד שהוא סתום אין חירות לישראל ובעוד שהוא פתוח חירות לישראל ושם ראו צורת יצחק עומד עליו ומתחנן לפני בוראו על פדות בניו עכ"ל. ולפ"ז אתי שפיר שהקב"ה הזכיר יצחק ברמז ואר"א גימט' יצחק שהוא היה מתפלל על פדות ישראל מלבד שנתן משמו אות ש' ולקח צ'. ויתכן כי יצחק אבינו עליו השלום תמיד מתפלל עלינו גם על הגאולה העתידה וזה רמז נחמ"ו נחמ"ו גימטריה יצחק כי בזכותו ותפלתו יושיענו ה' וגם לעת"ל הוא מהפך בזכותנו כמו שאמר פ"ט דשבת. ומ"ש באל שדי זה רמוז בסופי תיבות אברהם יצחק יעקב מק"ב באתב"ש שדי וגם רמז למשה דנגלה לאבות ע"ה בבחינה שלו כי אל שד"י גימט' משה:


###### Penei David, Exodus, Vaera 1:3
[Penei David, Exodus, Vaera 1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/1:3)

ולהבין אומרו וגם הקימותי את בריתי אתם וכו' את ארץ מגוריהם וכו' אפשר לומר סברא מחודשת לא שערנוה הן קדם כי בכמה דוכתי מקונטריסינו כתבנו דאם אר"י מוחזקת לא יתכן שהתחילו הת' שנה של גלות מצרים משנולד יצחק דרחמנא אמר בארץ לא להם וארץ ישראל מוחזקת. והן עתה לב נסב"ר דיש פנים לומר דהגלות מתחיל מלידת יצחק אבינו עליו השלום והגם דארץ ישראל מוחזקת כבר נודע דהחזקה היתה שיירשוה ישראל הבאים לארץ אבל האבות לא זכו בה בפועל והכנעני אז בארץ וא"כ יש לפרש כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ר"ל ארץ לא להם אלא לזרעם אחריהם שהאבות והשבטים לא זכו בפועל בארץ ישראל והיינו בארץ לא להם אלא מזרעם דאי לא הול"ל בארץ נכריה אבל ארץ לא להם היינו שאינה שלהם אלא של זרעם באי הארץ. וא"כ שפיר אפשר לומר דהגלות התחיל משנולד יצחק והאבות והשבטים גרים היו בארץ. אמנם התינח לחלק הגרות אבל האבות והשבטים לא הי"ל שעבוד ונתקיים במצרים. וזה אפשר כונת הכתוב וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וכו' דהכונה וישב יעקב בקש לישב בשלוה לאפוקי גלות מצרים מטעם בארץ מגורי אביו שאביו היה גר ונחשב מהגלות כי ארץ כנען היא ועדיין לא זכו בפועל האבות וזה נחשב לגלות. ולכן אלה תולדות יעקב יוסף קפץ עליו רוגזו של יוסף דהתינח דחלק הגרות סליק שפיר כי עדיין לא זכו בפועל. אבל עבדות צריך לקיים וצריך בארץ מצרים ששם היו ניצוצי אדם הראשון. וז"ש וארא אל אברהם וכו' וגם הקימותי את בריתי לתת להם ארץ כנען שזכו במתנת הארץ ועם כל זה נחשב התחלת הגלות מיצחק את ארץ מגוריהם אשר גרו בה כי לא זכו בפועל בארץ וארץ לא להם מתקריא כאמור. ואחר הגרות לחלק השעבוד באו מצרימה. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם חלק השעבוד. ואזכור את בריתי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כמו שפירש רש"י. ורבינו האר"י ז"ל פירש ברכוש גדול שיבררו כל ניצוצי הקדושה וז"ש אשר מצרים מעבידים חלק השעבוד והיינו שע"י חמר ולבנים יתבררו ניצוצות הקדושה. ואזכור את בריתי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וכן הוות להו לברר כל ניצוצות הקדושה והוא הרכוש גדול ודוק והארך. וכבר נודע דהני מילי כמראה האופנים יסבו בלכתן כטעם לצ"ד זה. וזמנין לצד אחר והדרשה תדרש לכל אחת מהצדדין והסברות. שלוח הק"ן נוהג בארש בקנ"ה אחד כפתור ופרח. זיל לאידך גיסא בקנ"ה אחד כפתור ופרח וכפטיש יפוצץ אור נוצץ וה' אלהים אמת יפליא חסד ואמת לכוין אל האמת בתורת אמת כי"ר: