## Penei David, Exodus, Vaera

###### Penei David, Exodus, Vaera 3:1
[Penei David, Exodus, Vaera 3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/3:1)

**וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים:**


###### Penei David, Exodus, Vaera 3:2
[Penei David, Exodus, Vaera 3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/3:2)

וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם וכו'. אפשר לומר קצת רמז ונקדים מ"ש הגהות מיימוניות סוף ה' חמץ י"מ טעם הסימנים ע"י התראה תחילה עד לא הכו כנים בלא התראה וכן ערוב דבר בהתראה ושחין בלא התראה ברד ארבה בהתראה וחשך בלא התראה וראב"ן פירש דצ"ך ע"י אהרן במטה עד"ש ע"י משה שלא במטה באח"ב ע"י משה במטה. ריב"א פירש דאות ג' של הסימן כנים חשך שחין כל אחד משמש עם חבירו כשהיו הבנים היו עמו חשך ושחין אלא כנים עיקר ותדע כי אלו המכות חשך הם משולבות ומעורות שלשתן. כל המחלה שחן אש"ר גימטריא דצך עדש באחב. זהו כנם תורף דברי ההגהות מיימוניות. ובס' ארחות חיים דף פ"ג דצך מכות הארץ עדש מכות מקריות באח מכות האויר ושתף בכורות שאין לה זוג והר יוסף בדום פירש שבשלישי' לא התרה כמו שאמר לקה ושנה אין מתרין בו זהו תורף דבריו:


###### Penei David, Exodus, Vaera 3:3
[Penei David, Exodus, Vaera 3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/3:3)

ויש להעיר במ"ש הגהמי"י וארחות חיים דשתי מכות ראשונות היה מתרה והשלישית בלא התראה דהתינח טעם זה בג' מכות ראשונות אבל מאחר דכנים באו בלא התראה למה חזר להתרות בערוב ובדבר וברד וארבה הא לקה ושנה אין מתרין אותו כמו שאמר הוא עצמו ותיסגי דם צפרדע שהתרה בהם ולא שמעו ואחר כך כל שאר המכות יהיו בלא התראה. ואפ' לו' כי יען שההתראה צריכה להיות בפירוש על המיתה או מלקות לכן להיות המכות חלוקות תלתא בארעא ותלתא באוירא ותלתא מקריות כמו שאמר בארחות חיים לכך היה צריך התראה בפירוש לכל מין מכה והיינו דבמכות הארץ היתה התראה בשתים זו דם צפרדע אבל בשלישית לא התרה דלקה ושנה לאו בר התראה הוא. ואחר כך פנים חדשות באו ויאמר שנ"ו נשתנית המכה שהיא מקרית ועל מה נשתנה הותרו תרי זימני ואל השלשה לא בא כי השלישית ממין זה לא בעי התראה. והיה בהניח מין מכה זו והחלו עולין מכות האויר הא מילתא חדתא והתראה בעי לזה הותרו בשתים הראשונות ולא בשלישית. וא"כ שני הטעמים ביחד א"ש כמבואר:


###### Penei David, Exodus, Vaera 3:4
[Penei David, Exodus, Vaera 3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/3:4)

ואפשר לומר בדרך אחר דמה שנמנעת ההתראה במכות חש"ך דהם כנים שחין חשך לאו מט' לקה ושנה אין מתרין בו דלא שייך הכא דכל מכה היא חלוקה ומשונה מחבירתה וכל מכה התראה בעיא כיון דהיא משונה וחלוקה מכה בפני עצמה. וגם נבין מ"ש ריב"א דכנים שחין חשך היו משמשות שלשתן בכל אחת מהן ובאמת צריך טעם מה נשתנו הני תלתא דאשתכחו כחדא משא"כ מכות אחרות ואפשר לומר דרך דרש כי בכנים נסרחה חכמתם של החרטומים ועל כרחם הודו אצבע אלהים היא ואמטו להכי דין הוא שילקו במכת כנים בכל ג' חלקי המכות. דהיינו במכות הארץ ובמכות המקריות ובמכות האויר ובשלשתן לקו בכנים להעיר' כי יחד כלם הם אצבע אלהים כמו הכנים וכלן שוות ורוח אחד להן. וטעם השחין שהיה משמש גם הוא בכל השלשה חלקי מכות הנז' היינו כי הוא טוב טעם על יציאת מצרים לפני זמנם כי השחין קשה לתשמיש וצריך פרישות דרך ארץ ולרמוז כי ה' גזר ועבדום וענו אותם ואין במשמעו אלא עינוי אחד והם ברשען עשו שני עינויים הראשון בחמר ובלבנים וכל עבודה קשה והשני פרישות דרך ארץ שהיו מפרישין אותם כדי שיוכלו לקום בהשכמה לעבודתם ולנים במקום העבודה חוץ מביתם ולא היו מניחים הנשים לטבול וגם גזרו כל הבן הילוד ומשו"ה פורשים עצמם וא"כ השתא דעינום שני עינויים תיסגי בחצי הזמן. ועוד אחרת היתה טעמא רבתי שאז"ל שהיו משעבדין אותם בלילות וה' לא ציוה ובא חשבון לילות כימים יוצאין בגרעון שני גזרתם ונתבאר אצלנו כי זה טעם למכת חשך אשר הלכו חשכים לשעבד גם בלילה ולכן לילה ויום החלו עולין במספר שני ימים ולכן היה הגלות לחצאין. וזה פירש הרב מהר"ר העשל ז"ל קץ שם לחשך כי קץ שנה החסרים מת' שם לחשך בעבור אשר שעבדו בהם בחשך בלילות עכ"ד ושם לשון שומה כמשז"ל ע"פ ושם דרך אראנו בישע אלהים ומשו"ה היו משמשות מכות שחין חשך בכל חלקי המכות במכות הארץ ובמכות המקריות ובמכות האויר להורות טעם המכות וזמן גאולתם כי בא מועד וכך א"ל הקב"ה לאברהם אבינו עליו השלום דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ונמצא כי שחין חשך עיקר גדול להורות טעם אשר הוכו וטעם יציאתם וטעם רכוש גדול ולכן באו שלש על שלש חלקי המכות ומשמשו' לתת טעם לשלשה ענינים. ולכן שלשה נפלאו בלי התראה כי הם היו נצרכות מאד ומוכרחות על כל פנים להגיד שהכל בגזרתו יתברך כמו הכנים שהם מורים אצבע אלהים היא וטעם כי הגיע זמנם לידון בגזרת דן אנכי והגיע זמן יציאתם והגיע זמן לקיחת' רכוש גדול ובזה נתקשרו כל טעמי הגהמי"י וא"ח שהיו המכות בארץ ובאויר ומקריות ושלא התרה בשלישיות ושהיו משמשות כנים שחין חשך כאחד הכל בקשר אמיץ. ועפ"ז אפשר לרמוז בפסוקים וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל מעינוי אשר גזרתי אשר מצרים מעבידים אותם עינוי חדש זו פרישות דרך ארץ וזה גורם שהגיע הזמן כאמור ואזכור בריתי שאמרתי וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי כמו שפי' רש"י שכבר הגיע הזמן. לכן אמור לב"י והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הוא עינוים פרישות ד"א והצלתי אתכם מעבודתם היא גזרת גלות וגאלתי אתכם בזרוע נטויה רמז למכת הכנים שניכר בה שהיא אצבע אלהים ובשפטים גדולים תרתי משמע רמז לשחין וחשך שהיו משמשין בכל חלקי המכות להורות שעינום שני עינוים ושעבדום בלילות ועי"ז בא זמן דן אנכי וזמן יציאתם וזמן רכוש גדול. ובארחות חיים כתב שהדבר היה משמש עם כל המכות כמשז"ל. ואפשר דהיינו להורות דבידי שמים אדם לוקה ומשלם:


###### Penei David, Exodus, Vaera 3:5
[Penei David, Exodus, Vaera 3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vaera/r/3:5)

ומ"ש בהגמי"י כי דצ"ך עד"ש באח"ב גימט' אשר וזהו כל המחלה אשר וכו' אפשר לרמוז כי אשר רמז לאם הבנים דבה חירו דכלא אשר מטעם זה אמרו בזהר דהוזכרו חמשים פעמים יצ"מ בתורה להורות על ן' שערי בינה דמשם נגאלו ויומתק מאד לפ"ז שהמכות דצך עדש באחב גימטריה אש"ר שהוא רמז לבינה מקום החירות וז"ש אש"ר הוצאתיך מארץ מצרים אשר רומז לבינה וגם למנין המכות דצך עדש באחב והרשב"ץ בפירוש ההגדה כתב כי כשנצרף חשבון ר"י הגלילי ור"ע ור"א במכות יעלו ת"ק כמנין דצך עדש באחב עם הכולל ע"ש. ואפשר כי זה היה כונת ר' יאודה שנתן בהם סימנין דצך עדש באחב לעורר שהם גימטריה אש"ר מקום החירות דמסטרא דיובלא נפקי כאמור. ועוד יש לרמוז כי אש"ר גימטריא משה יוסף דבזכות יוסף הצדיק אשר היה עבד ובזכות משה רבינו יצאו ולקו מצרים תק"א מכות כמנין אש"ר ונתגלת אם הבנים חירו דכלא הרומז אש"ר ודוק: