## Penei David, Exodus, Vayakhel   Pekudei

###### Penei David, Exodus, Vayakhel   Pekudei 4:1
[Penei David, Exodus, Vayakhel   Pekudei 4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vayakhel%20%20%20Pekudei/r/4:1)

**ויָּבֹאוּ כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת־תְּרוּמַת יְהוָה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל־עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל־כְּלִי זָהָב וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה:**


###### Penei David, Exodus, Vayakhel   Pekudei 4:2
[Penei David, Exodus, Vayakhel   Pekudei 4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vayakhel%20%20%20Pekudei/r/4:2)

הנה עין אדם אמת מרגיש בכפל הכתובים ושינויים. ואפשר לפרש במה שנחלקו הפוסקים אי חשב לתת צדקה מחוייב לתת כקדשים דכתיב כל נדיב לב עולות. או שאני קדשים כמבואר בי"ד סי' רנ"ח וח"מ סי' רי"ב. וכתב הרב פרישה דאף למ"ד דצדקה כקדשים היינו דוקא אם גמר בלבו אך אם חשב ולא גמר בלב אינו חייב וז"ש כל איש אשר נשאו לבו דהיינו שנתעורר לבד ולא גמר וכל אשר נדבה רוחו וגמר בלב הביאו דאף דמי שנתעורר ולא גמר אינו חייב עכ"ז הביאו:


###### Penei David, Exodus, Vayakhel   Pekudei 4:3
[Penei David, Exodus, Vayakhel   Pekudei 4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Exodus,_Vayakhel%20%20%20Pekudei/r/4:3)

ואומרו ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו אפשר במ"ש הרמב"ן והריטב"א בחי' קדושין דף ל"ו דמעיט התם כמה מילי נשים מדכתיב בני ישראל והקשו דהכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וכתיב ויבואו האנשים על הנשים ותירצו דנדבה הוא ונשים נודרות דכתיב איש איש ומרבינן גוים וכ"ש נשים עכ"ד וז"ש ויבואו האנשים על הנשים וכי תימא נשים אימעיטו מדכתיב בני ישראל לז"א כל נדיב לב הביאו רמז תירוץ הרמב"ן והריטב"א דהכא נדבה ונשים נודרות. ומאחר דויבואו אנשים על הנשים וגילו דעתייהו דניחא להו לזה כל איש ואשה אשר נדב לבם הביאו דהגם דאין מקבלין מן הנשים אלא דבר מועט כמו שאמר בי"ד סי' רמ"ח הכא שאני דגלו דעתייהו דניחא להו והו"ל ככלך אצל יפות דתרומתו תרומה. וכיון דמה שקבלו מן הנשים היו סיבה האנשים דגלו דעתייהו דניחא להו דאי לא הוה אסור לקבל על כן הכל נקרא על שם הבעלים וז"ש הביאו בני ישראל שהם הבעלים כדאמרינן בני ישראל ולא בנות ישראל ונקרא הכל על שמם ודוק: