## Penei David, Genesis, Chayei Sara

###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:1
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:1)

**וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי־נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם־גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה־אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי־עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם־אֲדֹנִי:**


###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:2
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:2)

יש להרגיש אמאי הזכיר יצחק והול"ל בן אדוני כמו שאמר אחר כך ועוד צריך להבין אומרו ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני. ואפשר במה שידוע כי יצחק מדת הגבורה. והאשה סתמא היא דין דינא דמלכותא דינא. ואם אשת יצחק היא דינא קשיא לא יכונו יחדיו דין קשה עם דין קשה ובהתחברם עוד יתחזק ויגביר הדין מאד מאד. ומזה ירע לאברהם אבינו עליו השלום אשר הוא רח"ם רחמתי"ם וזה שמו אברהם גימטריא רח"ם הן חונן והן מרחם ואהבת חסד גדול יתר מאד ואיך יוכלו לשבת יחדיו. אבל אם אשת יצחק תהיה מחסד שבדין מה טוב ומה נעים כי שותף מדת הדין הקשה בחסד שבדין ויהיה מיתוק והדין מזוג:


###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:3
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:3)

הוא הדבר אשר דיברו אליעזר והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה וכו' כי זה יורה על תכונתה שהיא בעלת חסד ורוח נדיבה למהר להשקות לי ולגמלים ואוהבת חסד בהיותה נערה וטבעה ומדתה חסד שבדין. אותה הוכחת לעבדך ליצחק הוכחת בסוד גבורות ממותקות על דרך שכתב רבינו האר"י זצ"ל בפ' טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת לעבדך ליצחק שהוא דין קשה דכיון שזו הנערה חסדיה נגלי' ומצד טבעה אוהב' חסד בהתחברה עם יצחק זיווגן עולה יפה דבר נאה ומתקבל כי הדינין מתמתקים בשרשן. ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני אברהם שהוא מדת חסד גדול. וזה חסדך כי האשה הבאה אל ביתו כי כלתו היא נאה וחסודה והוא דבר מופלא כי האשה סתמא דינין וסדר נשים רובן ככלן דינא קשיא וזה טעם כי האשה עיניה צרה באורחים כמשז"ל כי מדת הדין מדקדקת ואינה מוותרת. ואם נערה זו בעלת חסד תהיה כמין חומר להזדווג עם יצחק והוא חסד גדול עם אדוני אברהם איש חסד שבחסד:


###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:4
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:4)

והרב כלי יקר בסדר היום פירש משז"ל כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה שכונתם על עין טובה ונדיבותה ע"ש שהאריך ולדרכנו יומתק יותר כי האשה כולה דינין וגבורות וא"כ כלה זו שיש לה רוח נדיבה היא העולה על סדר נשים ואשתנית למעליותא ומאחר דבמה שהוא טבע נשים רובן ככלן היא מוצאת ונתעלית לזה אין כל גופה צריך בדיקה דמסתמא כל שאר מדותיה מדות טובות כי חיו"ת הנה. ואפשר לומר מתיחס אל כונתנו דמה שאמר אליעזר תחילת דיבר הנה אנכי נצב על עין המים חוץ מפשטן של דברים רמז בזה לומר כל ימי גדלתי אצל אברהם איש החסד וזהו הנה אנכי נצב הוייתי ומצבי הכל על עין המים עין יפה של מי החסד ולכן אני עושה סימן במים ומדת החסד:


###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:5
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:5)

ואפשר לרמוז עוד בפסוקים אלו במה שביארנו בעניותנו בפ' כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת במ"ש צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה ופירשנו הטעם בשני אופנים. ויצא הראשון לבר מארחין ע"ד שאמרו שהיה דוד המלך ע"ה אומר למחר אני הולך לבית דירה פ' למקום נאה פ' ואחר כך היה הולך לבית המדרש כמשז"ל בילקוט פ' בחוקותי. והטעם פשוט כי הן האדם השטן נצב על ימינו לשטנו ולהתגרות בו וכי שמע שאו' שרוצה ללכת להבלי העה"ז ותענוגות בני אדם אמר יאמר זה משלנו אין צריך לטרוח בו. וכל ערום יעשה בדעת מחליף הבלי עה"ז בתורה כי הולך הוא לבתי מדרשות פתאום. ועל דרך זה אמרו מחשבה מועל' לדברי תורה כי אם יחשוב למחר אני אתעסק כל היום בתורה או אלמוד מסכתא זו וכיוצא מתגרה בו היצה"ר ומוליד אבות נזיקין עד שנמנע. והוא אצלנו ביאור הכתוב אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כלו' אם אמרתי שרצוני להתחכ' אמירה זו היתה בעוכרי להתבטל והיא רחוקה ממני. וכמה בני אדם נכשלים בענינים אלו וכיוצא בהן בבלי דעת. וזו היא טעמן של צדיקים שהם אומרים מעט כדי שיהא נשכר גירוי היצה"ר ואחר כך עושים הרבה פתאום כמעט בלי מחשבה כי יצר סמוך על אמירתו כי מעט מזער יעשה ואדרבא שמח בשומעו שאינו עושה לפי עושרו ואומר אכן נודע כי טעו הבריות באיש הזה וקורא לו נדיב נדיבות והנה הוא נבל ונבלה עמו. ועל דרך צחות אפשר לפרש שזהו כונת אביגיל זאת אומרת לדוד הע"ה נבל הוא ונבלה עמו הכונה דאיש צדיק ערום במצות זימנין דמשכחת בבא אליו עני ואביון כה יאמר מה לי ולך לבא עד הלום לך מעמנו כי היציאה יתירה על השבח וכיוצא מדברי הנבלי' ועושה זה לבל יתגרה בו יצרו ופתאום אחר זה כמעט בלי מחשבה מלא כפו סלעין דינרין ומעוז לאביון ושואל ממנו מחילה על העבר וכיוצא ונמצא שהוא נבל לרגע ואדרבא נבלותו מרוב צדקתו ולאפוקי זה אמרה אביגיל כי בעלה הוא נבל באמת מתחילה ועד סוף מקיים נבלותו וז"ש נבל הוא ואל תחשוב כי הוא על צד ההזדמן וכונתו לטובה לנדיבות גדול לא כן אבי ונבלה עמו קשורה עמו והוא נבל באמת וכונתה להציל לנבל כי כל הדברים אשר דיבר לנערי דוד הע"ה מעולם לא כיון לזלזל רק היו הדברים האלה לשמור נבלותו שיתרחקו ולא יפצירו בו לתת להם לחם:


###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:6
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:6)

וזאת שנית ישנו בנותן טעם על אשר צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה במ"ש פ' אלו מציאות אמימר ורב אסי ומר זוטרא. אקלעו לבוסתנ' דמרי בר איסק אתא אריסיה שדי קמיהו תמרי ורמוני מר זוטרא לא אכל ובסוף אתא מרי בר איסק ואמר מ"ט לא שדית מהנך ואמרו ליה השתא נמי אמאי לא אכל מר ואמר להו לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד ואם בא בעה"ב והוסיף, כתבו ז"ל דאף בשאר מילי תו ליכא למיחש משום כיסופא וה"ט דצדיקים אומרים מעט בתחילה ועושים הרבה להוציא מלב דלא משום כיסופא עבדי אלא בלב שלם ואברהם אבינו עליו השלום נ"ט להזמנתו כי על כן עברתם על עבדכם כלומר. דלהיותם הולכי על דרך שרו הם ליהנות כמו שאמר הרב נחלת יעקב פ' לך לך. ומאחר שכבר הורה, שהוא בלב שלם ממה דעביד טצדקי כדי שיאכלו בלחמו שהם עוברי אורח. א"כ בזה הורה שלמות רצונו ותו לא צריך להוסיף ולז"א כן תעשה ולא תוסיף. והשתא זה כונת אליעזר והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך והיא תוסיף להשקו' את הגמלים א"כ זו הוראה בתוספת שעושה בלב שלם ולאו משום כיסופא ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני הוא אברהם אבינו עליו השלום שמדתו לומר מעט ולעשות הרבה כמו שאמר. פ' הפועלים ולו ידע כי כלתו היא עושה כמעשהו ממנו. ורבקה הוסיפה לנהוג טובת עין כי הוא אמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך והיתה יכולה להטות כדה וישתה כמאמרו והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך והיא הוסיפה המהירות והורדת כדה על ידה להזדרז ולהשקותו על ידה דרך כבוד. ובהא לחוד נפקת ברא מחשד דלכיסופא הוא דעבדת, ולא צריכה לשאוב לגמלים. ועם כל זה רצתה בטוב עין לשאוב לגמליו. והוא על דרך אברהם אבינו עליו השלום דלא סגי ליה בפיוס כי על כן עברתם על עבדכם ויקח בן בקר וכו' להוסיף על מה שאמר כמשז"ל. ועוד נתחכמה רבקה לומר מעט, ולעשות הרבה יתר על דברי אליעזר שאמרה שתה אדוני ועשתה בזריזות וכבוד גדול ואחר כך, ותאמר אמירה שניה גם לגמליך אשאב והוא אמירה מחודשת ותוספת:


###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:7
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:7)

ויראה לדקדק הדק היטב בכתובים ולפרשם בדרך פשוט. כי הנה אליעזר אמר לה הגמיאיני נא מעט מים מכדך. שהפירוש הוא תן לי גמיעת מים עכשיו. ובזו אמירה יש לפרש שני פירושים שכונתו יען שהוא צמא ובא מן הדרך צריך לשתות תחילה מעט שלא יזיק לו ואחר כך ישלים שתייתו וז"ש הגמאיני נא עכשיו אני רוצה גמיעה. כלומר ואחר כך לשתות כל צרכי. או אפשר שכונתו עתה הגמיאיני לי, ואחר כך תשקי לגמלים וזהו שכיון באומרו, הגמיאיני נא. ועוד יש לפרש דאין נא אלא לשון בקשה כי כן ארחות המבקש דבר ממי שאינו חייב בו לפיסו בלשון בקשה. ורבקה בהיות טבעה להטיב לא נכנסה בצד כי אמר, נא לפייסה והוא לשון בקשה. ומ"מ אמרה שתה אדוני כלומר ודאי אין נא שאמרת דרך בקשה כי אתה אדוני בהיותי נערה קטנה ועליך לצוות אותי. ואם כוונת נא שאמרת שאתה רוצה לשתות מעט תחילה ואחר כך לשתות כל צרכך שתה אדוני אתה אדון לשתות בדרך שאתה רוצה. ומ"מ יען המנהג כי לתאב לדבר הרבה להביא לו, בשפע ועי"ז לו תשבע עין לראות ולקראת צמא התיו מים הרבה ובזה כבר מכח הראיה שלו נפש כי תשב"ע. לכן היא נתחכמה ותמהר ותורד כדה על ידה בכונה מכוונת ערכה לפניו הכד כלו. ומיראתה פן ישתה הרבה בבת אחת ויזיק לו לכן היה על ידה ותשקהו שאם הוא ירצה לשתו' הרבה תעכב וזהו ותשקהו לדעתה מעט מזער בתחילה. ואחר זה השקתה עוד הפעם כל צרכו והיינו דקאמר ותכל להשקותו הורה דהיה איזה שיעור בשתייתו דהיינו שהפסיקה קצת ומשו"ה כתיב ותכל להשקותו. ועם זה קיימה פירו' הגמיאיני נא עתה מעט ואחר כך הרבה. וחששה לצד שני שבאומרו בתחילה הגמיאיני נא כונתו היתה על הגמלים. לכן ותאמר אמירה שניה גם לגמליך אשאב כלומר גם אם כיונת לגמלים אעשה כדבריך. והאיש משתאה לה משתומם בראות עומק שכל נערה זו וטוב לבבה וענותנותה:


###### Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:8
[Penei David, Genesis, Chayei Sara 6:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Chayei%20Sara/r/6:8)

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם פירש"י בקע רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת ושני צמידים רמז לשני לוחות מצומדות עשרה זהב משקלם רמז לעשרת דברות שבהם. ומאחר שרבותינו זכרונם לברכה דרשו כך. אפשר לרמוז שהכתוב הזה רמז ענין העגל בפרטות. והכונה כך ויהי כאשר כלו הגמלים ערב רב סט"א שתמיד מעלה גרה להראות סימני טהרה ומכסה טלפיו סימן טומאה כן הערב רב הראו נפש זכה ונטהרת ותחתיה תעמוד הבהרת בעשיית העגל וז"ש ויהי כאשר כלו הגמלים ערב רב לשתות מי המרים שעשו העגל ויקח האיש משה רבינו ע"ה שנקר' איש נזם זהב שלקח העגל העשוי מנזמי האזן וטחנו וכו'. ואחר כך בא מחצי' השקל לכפר העגל וזהו בקע משקלו. ואח"ז ושני צמידים לוחות אחרונות על ידיה שתשש כח כנסת ישראל בעגל כנקבה ומשו"ה עשרה זהב הלוחות אחרונות היו זהב כלומר בחינת דין שלא היו כראשונות חירות ממ"ה וכו':