## Penei David, Genesis, Lech Lecha

###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:1
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:1)

**וַיִּבְחַר־לוֹ לוֹט אֵת כָּל־כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו:**


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:2
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:2)

פירש המורה נסע מאצל אברהם והלך לו למערבו של אברהם נמצא לוט נוסע מן המזרח למערב. ותימא דאדרבא איפכא מסתברא שהרי הירדן ממזרחה של ארץ ישראל ובית אל לפנים מן הירדן נמצא ההולך מבית אל לירדן הוא ההולך למערב מן המזרח ונ"ל לפרש ויסע לוט מקדם הולך לו לקדם ודומה לו קדם לבית אל:


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:3
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:3)

והכנעני אז בארץ פירש המורה היה הולך ותופס ארץ ישראל מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו ומוכיח מכאן שבחלקו של שם נפלה ארץ ישראל והא פ' שלח כתיב וחברון ז' שנים וכו' אפשר שבנה חם לבנו כנען הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול אלמא בחלקו של חם נפלה והוא בנאה לכנען בנו י"ל דודאי של כנען היתה אבל לקחה שם מן הדין מפני שכנען עבדו של שם דכתיב ויהי כנען עבד למו וזה היה נוטלה וי"מ שהלך שם על חם בחיילות ולקחה ממנו והכנעני בא עליו ולקחה ממנו. ואני אומר כנעני היינו כנען בנו של חם כמו מצרי ערבי:


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:4
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:4)

אחרי הפרד לוט מעמו פירש המורה כל זמן שהרשע היה עמו היה הדבור נפרש ממנו. ותימא שהרי מצינו בעודו עמו שדיבר לו הקב"ה דכתיב וירא ה' אל אברם ול"נ שזה פירושו לפי הפשט לפי שנפרד מלוט היה אברהם מצטער ולפיכך נראה לו ה' לומר אל תצטער כי את כל הארץ וכו'. ועי"ל מקדם היה צדיק ואחר כך החמיץ:


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:5
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:5)

וירק את חניכיו פירש המורה כתרגומו וזריז וכן והריקותי אחריכם חרב וכן אריק חרבי ובפרשת בשלח פירש אריק חרבי אשלוף חרבי וקשה דידיה אדידיה:


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:6
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:6)

במה אדע כי אירשנה תימה לי למה שאל אות על הארץ ועל הבנים לא שאל אות י"ל שעל הבנים היה מוחזק בעצמו שהיה צדיק וראוי לכך לקיים הבטחתו ועוד שהיה דבר העתיד לראות בגופו אבל ירושת הארץ צריך היה לאות שלא היה עתיד לראות בגופו ועל דבר שאין אדם עתיד לראות צריך אות. (הגהה. נמצא בשם החבר ר' שלמה מקאלאבריאה שלכך נגזר עליהם גלות ת' שנה לפי שבמה מתחלף באתבש שיץ הם ת'):


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:7
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:7)

ואת הצפור לא בתר פי' המורה לפי שהאומות נמשלו לבהמות וכו' ותימא לי דהא ישראל נמי נמשלו לבהמות דכתיב ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם:


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:8
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:8)

אולי אבנה ממנה מלמד שהיתה מצפה לבנים ותימא לי והרי היתה בת ע"ה שנה ואמרו כל שאינה יולדת עד ן' שוב אינה יולדת ונ"ל לפי הפשט אולי אבנה לשון בנים כלומר בנה יקרא על שמי כמה דאשכחן ברחל כי יהבה שפחתה ליעקב שאמרה דנני אלהים ויתן לי בן אלמא לבן שפחתה קראה רחל בן דכתיב ויתן לי בן:


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:9
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:9)

וישמעאל בנו בן י"ג וכו' פירש המורה באברהם שלא היה צריך פריעה וכו' ותימא דבפ' הערל אמר רב לא נתנה פריעה לא"א וכו' מדכתיב שוב מול וכו' י"ל דלעולם ניתנה מצות פריעה לא"א והאי שוב מול לאקושי סוף מילה לתחילת מילה מה תחילה מעכבת אף סופה כן. עד כאן מנימוקי רי"ד ז"ל:


###### Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:10
[Penei David, Genesis, Lech Lecha 23:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Lech%20Lecha/r/23:10)

והנה לפום ריהט' נראה דרבינו ישעיה ז"ל גורס כגירסת ר"ח שהביאו התוס' שם פ' הערל (יבמות דף ע"א) דגריס על מימרת רב ודילמא לאקושי וכו'. ושם בתוס' כתבו דאף דא"א ע"ה לא נצטוה על הפריעה הוא קיים מצות פריעה דאפי' ערובי תבשילין קיים ע"ש: