## Penei David, Genesis, Toldot

###### Penei David, Genesis, Toldot 27:1
[Penei David, Genesis, Toldot 27:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Toldot/r/27:1)

ב"ר **ואוכל מכל וכו'. א"ר ברכיה כיון שהזכיר בשר מיד בכה אמר אני קערה של עדשים האכילני נטל בכורתי אתה שהאכילך בשר על אכ"ו.** צריך להבין מה כל החרדה כשהזכיר בשר הצר לו. ואפשר במשז"ל שיעקב ועשיו חלקו העולמו' ועשו נטל העה"ז ויעקב נטל העה"ב ואין לו בעה"ז אלא לקיום הנפש לחם צר ומים לחץ. ולכן כשהזכיר בשר צער כותש היה בו דבשר הוא לעשירים כמ"ש בחולין פ' כסוי הדם ולזה נצטער דמאין לו בשר לתת וגזל הוא בידו ובא ולקח הברכות במה שגזל ממנו:


###### Penei David, Genesis, Toldot 27:2
[Penei David, Genesis, Toldot 27:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Toldot/r/27:2)

ועוד אפשר לרמוז במ"ש רבינו האר"י זצ"ל בנותן טעם למ"ש רז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר דצריך כח גדול לברר ולהעלות מחי למדבר שהוא ריוח גדול ולכך צריך שיהיה האוכל ת"ח ירא ה' ובכח תורתו ומצותיו השג ישיג והצל יציל וכמו רגע זה מעלה ניצוצי קדושה מחי למדבר. ועשו חכם להרע ידע דבאכילת בשר שהאכיל ליצחק אע"ה יצחק אע"ה בכח קדושתו הרויח ריוח גדול. לכן בשומעו בשר עינוהי מטייפי מעלה המדומע. ואמר אני כלומר שאינו חשוב והאכילו עדשים שהוא צומח נטל הברכות. אתה קדוש עצום ורב שהאכילך בשר עאכ"ו:


###### Penei David, Genesis, Toldot 27:3
[Penei David, Genesis, Toldot 27:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Toldot/r/27:3)

ויתכן עוד לומר במשז"ל שני גדיי עזים א' לקרבן פסח וא' לחגיגה ובזה פירשו המפ' בא אחיך במרמה ואז"ל בחכמת תורתו שהכונה שהאכילו קרבן פסח שהדין הוא אין מפטירין אחר הפסח ולא יוכל לאכול מציד עשו וז"ש בחכמ' תורתו ויקח את ברכתך שעתה לא אוכל לאכול משלך עכ"ד. וזה אפשר דעשו הרשע גם הוא ידע דין הק"פ וכיון שהזכיר בשר הרגיש שהאכילו ק"פ ולא יוכל עתה לאכול מצידו ולזה בכה ומיהו השיא הדבר ואמר אני שהאכילני עדשים להיותו עדיין בספק ואח"ך אמר לו בא אחיך במרמה בחכמת תורתו וכו' כדבר האמור:


###### Penei David, Genesis, Toldot 27:4
[Penei David, Genesis, Toldot 27:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Toldot/r/27:4)

והנה מפשטי הכתובים וכמה מאמרי רז"ל נראה שיעקב לא נתן לעשו אלא עדשים אמנם מצאתי בפסיקת' זוטרתא של רבינו טוביהו ז"ל על בראשית שמות כתיבת יד (שלא נדפסה אלא מויקרא ואילך) שכתב וז"ל מן האדום האדום הזה גם זהובים אדומים שאל לו עשו במכירת הבכורה כי בתבשיל לא היה נותן לו ומ"ש ויאכל וישת אחר שנתן לו ממון האכילו והשקהו עכ"ל וראה זה חדש: