## Penei David, Genesis, Vayechi

###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:1
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:1)

**בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן:**


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:2
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:2)

אפשר במ"ש רבותינו זכרונם לברכה כי בנות מלכים מבקשות לראות פני יוסף ולא תלה עיניו לאחת מהן לפיכך זכה וירש ב' עולמים. וז"ש בן פורת יוסף בעה"ז בן פורת בעה"ב וזהו עלי עין שלא תלה עיניו בנות צעדה על בנות מלכים שכל אחת צעדה וכו' כמשז"ל:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:3
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:3)

א"נ במ"ש הרב צדה לדרך להרב באר שבע דעין של יכרסמנה חזיר מיער תלוי' וקטנה שרומז לעש"ו ונשאר רמ"י ובזכות עי"ן גדולה ומיושבת של שמע ישראל ימחה עשו ע' מיער וגם רמ"י וזהו שאמר הכתוב כי עי"ן בעי"ן יראו בשוב ה' ציון זהת"ד ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי יוסף שטנו של עשו וז"ש בן פורת יוסף כשנולד תכף היה בן פורת שתכף רצה יעקב אבינו עליו השלום לילך מלבן שכבר נולד שטנו של עשו. ואח"ז בן פורת שנתגדל ונתקדש שעמד בנסיון ובכן זו כחו עלי עין כלומר עשו הרמוז בעין דמיער כדבר האמור. ועיין לעיל אות כ"א. ונרחיב הדברים במ"ש הרב קב הישר בסוף הספר דאות ע' דמיער היא רומזת לעשו שבו תלוים ע' אומות וצפו בן אליפז הוא הקליפה ראשונה של ע' אומות ובאה מחמת חטא אדם הראשון ומחטא אדם הראשון נעשה מא' ע' כתנות עור במקום אור ע"ש באריכות. גם נתבאר לעיל פ' וישב דיוסף היה בחי' אדם הראשון ובו נתקיימה ברכת יצחק יעבדוך עמים ע' אומות וישתחוו לך לאומים עשו ואלופיו כמשז"ל. ולפי האמור אפשר טוב טעם למה ששבה יוסף הצדיק לצפו בן אליפז ואביזריה והיה בעינויים קשים אצל יוסף הצדיק כל ימיו של יוסף ככתוב בספר הישר באורך דכיון דהוא היה בחינת אדם הראשון וזו הקליפה של צפו באה מחטא אדם הראשון והיא ראשונה לע' אומות והוא בצדקו תקן איזה בחי' באדם הראשון ונתברך שישלוט בע' אומות ועשו לכן נפל שדוד צפו וסיעתו ביד יוסף וז"ש בן פורת יוסף שעמד בצדקו ועמד בנסיון מופלא לכן בן פורת עלי עי"ן שבעים אומות ועינה לצפו קליפה ראשונה שבע' אומות ור"ת בן פורת יוסף בן פורת עם ב' כוללים גימטריה צפו ששלט עליו וכל ימי חיי יוסף היה מוכנע מרור כורך ודוק כי קצרתי:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:4
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:4)

ואתה תחזה שם בספר קב הישר שבכלל דבריו אמר מר כי אדם הראשון אכל חטה גימטריא כ"ב אותיות ופגם בהוד מדה ח' ושמנה פעמים כ"ב גימטריא קע"ו כמנין צפו זהו תורף דבריו ע"ש באורך וברוחב ועל פי זה אפשר לומר דדוד המלך ע"ה שהיה גלגול אדם הראשון משורר ששיע"ר ברוח חכמתו לשורר האלפא ביתא כב אותיות בתמניא אפי גימטריא קע"ו לתקן פגם אדם הראשון ולבטל קליפת צפו גימטריא קע"ו. ועוד לנו בעניותנו פרפרת אחרת בזה כמו שאמר במ"א בס"ד:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:5
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:5)

מדרש רבה ויבואו עד גורן האטד


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:6
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:6)

אמר ר' שמואל בר נחמני חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו אטד אלא אלו הכנענים וכו' ע"ש דקדק עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה מאי קאמר חזרנו על כל המקרא. והרי כתוב זה יספיק כאן נמצא וכאן היה. ופירש הוא ז"ל דמצינו דהכתוב פה ציין וטרח וכתב גרן האטד אשר בעבר הירדן ומדהוצרך לציין כי אטד זה הוא בעבר הירדן מוכח דאיכא אטד אחר וכדי להודיע המקום דעסיק ביה ציין ואמר אשר בעבר הירדן ולכך קאמר חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו אטד כלומר מקום אחר ששמו אטד כדי שיצטרך לציין זה אלא לדרשא אתי אלו כנענים וכו' עכ"ד:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:7
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:7)

ויישם בארן במצרים וסמיך ליה ואלה שמות.


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:8
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:8)

ואפשר במשז"ל במדרשים וגם בזהר חדש בכמה דוכתי דגלות מצרים היה בעבור מכירת יוסף ובזה אפשר לרמוז בפסוק אבל אשמים אנחנו על אחינו כי תיבות אנחנ"ו ע"ל גימטריא רט"ו והיינו דישבו במצרים רד"ו ועוד חמשה מלידת מנשה הם רט"ו כמו שאמר פר"א דישבו רט"ו שנה וזה רמז ראובן אבל אשמים על מכירתו ועל זה ישב ישראל רט"ו שנה בגלות כמנין אנחנ"ו ע"ל. וזהו הסמיכות ויישם בארון במצרים מאחר שהיה כך בשביל שנמכר למצרים ועי"ז נתגלגל הדבר שמת שם ויישם בארון במצרים עי"כ ואלה שמות בני ישראל הבאים ר"ת שביה דנתחייבו גלות השבטים ובניהם:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:9
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:9)

א"נ במ"ש בזהר דאין לשים בארון רק השומר אות ברית כתקנו ואמרו רבותינו זכרונם לברכה דישראל היו גדורים בעריות ושם י"ה מעיד עליהם כי אחת היתה ופרסמה הכתוב ולכך נתוסף ה' ליוסף ונקרא יהוסף שם יה בתחילתו וזהו הסמיכות ויישם בארון לפי ששמר אות ברית ואלה שמות וי"ו מוסיף דגם ישראל בכללותם שמרו אות ברית:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:10
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:10)

ואפשר לרמוז ביוד יתירה מתיבת ויישם וכבר בזהר הקדוש הנה נדרש על דרך האמת. ואנן יד עניי אימא ביה מילתא דכבר נודע דעשר טפין אזדריקו מיוסף ורמז שגם בעבור העשרה טפין שהם יוד תיקן יוסף במה שנוגע לבחינתו רק דהטיפין באו בעשרה הרוגי מלוכה כמה דמסיק מהרח"ו ז"ל והבאתיו לעיל פ' מקץ ע"ש ולכך נכתב יו"ד יתירה לומר דגם לעשר טיפין עשה יוסף איזה תיקון למה שנוגע לבחינתו ושפיר נאה ליה כי ארון גימטריא נזר. בפתח מלשון נזורו אחור וכמ"ד דבא לעשות מלאכתו ממש ונזר לאחוריו וכבש יצרו החזק והגדול לפי גודלו. וזה שפעל פעולת צדי"ק כי נז"ר לאחור דין גרמא ליה הוד מלכות כמו שאמר בזהר הקדוש ובמדרש תנחומא זוכה נז"ר כתר מלכות. ובפטירתו זכה ויישם בארון שהוא גימטריא נזר גם כן:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:11
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:11)

ויש לרמוז תוכחות מוסר החי יתן אל לבו אף אם זכה נזר הן בעודנו חי ושמים לו זכ"ו כתר תורה או כתר מלכות או כתר כהונה או זכה במעמד שלשתן והי"ל נזר ידע נאמנה כי לימים עוד נזר נעשה ארון וישאוהו במוט בשנים בעוד קברת ארץ וסוף אדם למות. ולאיש אשר אלה לו במה יתגאה את הנזר ואת העדות ופתאום יבא אידו ואין שלטון ביום המות כי נזר נהפך ארו"ן. אך אם היה חסיד וקדוש בחייו הגם שניתן בארון יתענג בעה"ב ויקשרו לו כתר את הנזר ואת העדות על שקיים התורה. וזה רמז ויישם בארון. וזהו דוקא במצרים שהיה גופו אך בגן עדן במקום ארון היה לו נזר והוא גימטריא בנה"ר רמז לנהרי' אפרסמא דכיא ונפשו לו חיה בבני עליה:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:12
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:12)

והנה לפי מסקנת מהרח"ו הנז' דעשרה הרוגי מלוכה היו עשרה טיפין והשבטים באו בעיבור כמשז"ל והוא ז"ל כתב דראובן אמר הילד איננו ואני אנה אני בא ר"ת אל נקמות ה' אל נקמות הופיע על עשרה הרוגי מלוכה ולפי הנז' היינו שבאו בעיבור. ואפשר דאם יוסף לא מחל להם היו באים י' שבטים בגלגול ממש ובהיות שמחל סגי להו עיבור ואפשר שז"ש כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך ר"ל אנ"א ר"ת אל נקמות אדני כלומר שאם לא תמחול יבואו ממש בגלגול ולכך תמחול כדי שיספיק בעיבור לבד ורמז בר"ת שא נא פשע נפש כי נפשם תבא בעבור אם ימחול להם. ויבך יוסף בדברם והבכיה עליו כי מעתה העשרה הרוגי מלוכה ממש יהיו העשרה טפין והם יבואו בעיבור:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:13
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:13)

ואפשר לרמוז במ"ש ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציוה לפני מותו וכו'


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:14
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:14)

במ"ש רבינו שמשון ז"ל בגימטריאות שלו הובאו בס' שפתי כהן על התורה סוף פ' ואתחנן ואתם הדבקים דבקים בגימטריא יוסף שהיה דבק ביוצרו וישראל נקראו על שמו עכ"ל ויש להרחיב דברי קדשו כי ידוע כי תכלית ביאת האדם לעה"ז הוא לעשות החומר צורה ולזכך החומר חוזר לצור"ו ולכן יוסף גימטריא דבקים לשון רבים כי הוא בצדקו אומר לדבק החומר והצורה והיו לאחדים בידו דבקים בה'. ואפשר שלכן הוסיף לו הקב"ה ה' בשמו כדכתיב עדות ביהוסף שמו כי יהוסף גימטריא הדבקים בהא הדעת לומר כי כבר רצה האלהים ויוכח כי גופו הקדוש ונפשו העליונה ניכרין ונודעים לכל צבא השמים וקראו בשמותם הדבקים הידועים. ושם יוסף יצדק כי אין שיעור לדבקות ואשר זכה לידבק בה' כל יום מוסיף דבקות. ואפשר שזה רמז ויצוו אל יוסף לאמר רמז נמי יוסף לאמר שיזכירוהו משם יוסף דגימטריא דבקים שהוא דבק בה' וא"כ שא נא לפשע עבדי אלהי אביך שאם האב מת אלהי ישראל קיים לעד ולעולמי עולמים ית' שמו ואתה דבק בו. ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני קיים דבריהם כי הוא נאה לשמו והוא דבק בה' וזהו דבקים גימטריא של שמו כי תמיד תנא וצייר שהוא תחת אלהים דבק עמו ושואב שפע לזכך נפשו וגופו תדיר:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:15
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:15](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:15)

ויש לחקור ממ"נ אם השבטים כבר שאלו מחילה מיוסף הצדיק והוא מחל להם. כבר נודע צדקתו ומחילתו מחילה שרירא וקיימת. ואמאי חרדה נפלה עליהם והוצרכו לשלוח משם אביו מה שלא הי' ואם לא שאלו ממנו מחילה יש לשאול מדוע ככה עשו ונשתהו טו"ב שנה. ותו פשע אחיך וחטאתם תרתי דסתרי. ואפשר דהדין הוא דמי אשר חטא לחבירו יפייס אותו. אמנם דרך העולם בזה דתרי אינשי דעלמא שחטא אחד לחבירו מבקש ממנו ואומר נעניתי לך או עשיתי לך כך וכך מחול לי. אמנם אם שני שרים וסגנים מן הפרתמים יחטא האחד לרעהו. הפיוס הוא שהחוטא נכנע קצת להשר שכנגדו ביום הראות בו י"תר חוב"ב וכבוד עשה לו ובזה מתפייס העלוב וראשונות לא תזכרנה כלל. ומעשים בכל יום מכל הקור"ה בין השרים והגדולים. והכא השבטים שהיו גדולים כה עשו דהראו לו הכנעה ואהבה וכבדוהו בכל טכסיסי כבוד מיום שנתודע אליהם ועד כל זמן שיעקב אבינו עליו השלום לעיניהם קיים וסברו דכבר נתפייס ובודאי מחלם ומה גם שבהודעו היה מדבר על לבם. אך עתה כי הדור מקבורת אביהם המה ראו אשר יוסף הסתיר פניו מהם כמשז"ל אז נבהלו ודימו דיוסף נקיט בלביה דלא שאלו מחילה בפירוש ועשו עצמן גדולים ומעלתם שוה לו ותיסגי בראית פנים מסבירות ולשון חיבה. וכן לא יעשה לפי תקף החטא וגם יוסף בסדר המדרגה כי הוא מלך. ולכן אמרו משם אביהם אנא שא נא לפשע אחיך עיקר הדבר שמכרוהו. וחטאתם שסברו שהם שקולים במעלה כי כמוך כמוהם ולא שאלו מחילה בפירוש כי זה חטא נוסף על הפשע העיקרי. ויבך יוסף דחשדוהו שהוא הקפיד בזה ומחזיק עצמו לגדול מהם הרבה:


###### Penei David, Genesis, Vayechi 18:16
[Penei David, Genesis, Vayechi 18:16](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayechi/r/18:16)

וכלפי מ"ש הרב כלי יקר דבחזרתם למצרים חזר הרעב ויראה ורעד יבא בם מפני זלעפות רעב ולכן א"ל יוסף אני אכלכל אתכם וטפכם ע"ש באורך. אפשר דרמזו לו באומרם הננו לך לעבדים מתוך צרה בדיחותא דעבד עברי האדון חייב במזונותיו. והשיבם התחת אלהים אני דפרנס הקב"ה ממנה אותו כמשז"ל וא"כ מוכרח הוא לפרנסם ולא יהיו חרפת רעב בגוים כי ה' חפץ להטיבם וז"ש התחת אלהים אני כלומר הוא בכבודו שמני אלהים לאדון ולפרנס ולכן בטחו בה' ואתם חשבתם וכו' אלהים חשבה לטובה וכו' וגלגל זכות זה על ידיכם בבלי דעת. וראוי הוא לרחם עליכם אנכי אכלכל וכו' ודוק: