## Penei David, Genesis, Vayigash

###### Penei David, Genesis, Vayigash 9:1
[Penei David, Genesis, Vayigash 9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayigash/r/9:1)

**וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא־יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו:**


###### Penei David, Genesis, Vayigash 9:2
[Penei David, Genesis, Vayigash 9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayigash/r/9:2)

יש לדקדק למה הוצרך לשאול עתה העוד אבי חי והלא בביאה זו כבר שאל השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ולמה חזר עתה לשואלם פעם אחרת והלא בפעם ראשונה ניכר יותר שאמת אמרו דבהיותם סוברים דיוסף איש זר ומושל נורא ודאי אמרו האמת. לא כן עתה בהתודע יוסף שאפשר לכבוד יוסף שלא יצטער אמרו שהוא חי. ושמעתי בשם הרב כמה"ר יוסף ן' גוי"א זלה"ה במ"ש ריש פסחים אייבו קיים אימא קיימת וכו' ויש מפרשי' בניחותא אלא שהוא הרגיש מדלא השיבו על שאלתו. ורש"י דחה פירוש זה דרב לא היה אומר שקר. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו אביכם הזקן יצחק. והשתא אפשר דיוסף שאל על יצחק והם השיבו לו בניחותא שלום לעבדך לאבינו עודנו חי. ובשגם לא אמרו הזקן וכונתם על יעקב. מ"מ ידע יוסף דאביו חי אף שלא השיבו על שאלתו דכשאמרוהו בניחותא ודאי לא היו מדברים שקר וכמו שרש"י מטעם זה דחה פי' המפרשים הנז' גבי אייבו קיים וכו' שהוא בניחותא ויוסף על זה שלא היו מדברים שקר סמוך לבו לא ירא והחליט דיעקב חי. אבל עתה ששקרו ואמרו ואחיו מת א"כ אין ראיה ממ"ש שלום לעבדך לאבינו עודנו חי דכיון דלא השיבו על שאלתו אפשר שמת והם נתכונו להודיעו דיצחק מת ואה"נ דגם יעקב מת ולא חיישי לשקר. ולזה חזר ושאל העוד אבי חי. ולא יכלו לענות אותו דמה אסתפק ליה הא כבר אמרו זאת לפנים בעת בואם שהוא חי ואינם משקרים. כי נבהלו מפניו שאמרו שמת והוא חי מדבר ואם יאמרו דהכא שאני דמפני היראה עשו הוא חרפה להם ונבהלו מפניו ע"כ שמעתי:


###### Penei David, Genesis, Vayigash 9:3
[Penei David, Genesis, Vayigash 9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayigash/r/9:3)

ואפשר לומר כי הנה יעקב אבינו עליו השלום אמר להם לא ירד בני עמכם כי אחיו מת וכן יהודה אמר ואחיו מת. ואמרו פרק הבא על יבמתו ושאר דוכתי הות כשגגה היוצאה לפני השליט ונח נפשיה גם אמרו פרק הנושא גבי רבי חנינא בר חמא ישב בראש דכיון דר' קאמר הכי לא סגי דלא מליך דכתיב בצדיקי ותגזור אומר ויקם לך וכן מפני שאמר יעקב אבינו עליו השלום עם אשר תמצא אלהיך לא יחיה מתה רחל והגם שיש לחלק בין הנך לנדון זה. מ"מ יש לחוש משום ברית כרותה לשפתים ומשום הואי כשגגה וכו'. ואפשר שזה טעם יהודה דכיון דשמע דיעקב אבינו עליו השלום אמר אחיו מת חשב דודאי מת ולהכי גם הוא עתה אמר ואחיו מת. ואחר כך כשאמר אני יוסף העוד אבי חי לא יכלו לענות אותו כי נבהלו מפניו דיעקב אבינו עליו השלום אמר מת והוא חי. וזה כונת יוסף שאמר העוד אבי חי כלומר אלמלא שאבי חי ומסורת בידו שלא ימות א' מבניו בחייו כבר היה מת על ידי שאמר לו יהודה ואחיו מת לכן שאל העוד אבי חי לומר כי אין לו פחד וכן הם לא יצטערו כי בהיות אבי חי אין לחוש לדיבור זה. ואפשר דזה טעם יעקב אבינו עליו השלום דכתיב ויפג לבו כי לא האמין להם והטעם שיצא מפיו ואחיו מת וברית כרותה לשפתים וכשראה סימן העגלות ידע שהוא חי ומוכרח שהטעם שהמסורת שבידו שלא ימות בחייו אחד מבניו אלים טובא ונצח ברית כרותה לשפתים ולכן ותחי רוח יעקב ששמח הרבה דהמסורת חזק מאד ומפר ברית כרותה לשפתים ושרתה עליו רוח הקדש ותחי רוח יעקב ואפשר שחזר ואמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם וכו' הגם שאמר אני יוסף העוד אבי חי. לפייסם כי יוסף גימ' קנאה וכתב הרב יש"ר מקנדיא בסוף נובלות חכמה בס' כח ה' דמי ששמו יוסף עלול לקבל הזק מהקנאים כי יוסף גימטריא קנאה ע"ש וז"ש אני יוסף שמא גרים דגם שאני אחיכם מכרתם אותי ואין להאשימכם בזה ודוק: