## Penei David, Genesis, Vayishlach

###### Penei David, Genesis, Vayishlach 12:1
[Penei David, Genesis, Vayishlach 12:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayishlach/r/12:1)

**וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־שִׁמְעוֹן וְאֶל־לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי:**


###### Penei David, Genesis, Vayishlach 12:2
[Penei David, Genesis, Vayishlach 12:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Genesis,_Vayishlach/r/12:2)

אפשר במ"ש ילקוט דוד פ' נח דעל ז' מצות לא ניתן לדונם בב"ד של מטה רק בידי שמים ומה שנאמר שופך דם וכו' היינו כשיעבור בן נח אחר מתן תורה וגם משז"ל כל ערוה שב"ד ישראל ממיתין בן נח מוזהר עליהן היינו אחר מתן תורה דאל"כ אין תירוץ ליעקב על שתי אחיות והשבטים על אחיותיהן ועמרם על דודתו וכן מוכח מישמעאל דראוהו מצחק לע"ז ולא דנוהו בידי אדם זהו תורף דבריו ומטי בה משם מנחת יהודה וכבר הוא ז"ל נתקשה מתמר אך התירוץ שתי' אינו מתישב כל כך אמנם אפשר לישב לשיטה זו דשאני תמר שהם היו דנים בדיני ישראל ועוד אפשר דהיתה הוראת שעה. ובזה נבא אל הביאור דעד עתה הגם דיעקב והשבטים למראה עינים עברו ח"ו על איסור עריות דיעקב אבינו עליו השלום נשא שתי אחיות והשבטים נשאו אחיותיהם דתאומה נולדה עם כל שבט כמשז"ל. מ"מ לא היה להם פחד משום אדם שיערער עליהם דבדיני אדם לא ידונום רק העונש הוא בידי שמים ועל פי הדיבור הותר להם. אבל עתה שנתפרסם שהם הרגו שכם על דינה ולא עוד אלא שהרגו את כל יושבי העיר על שלא מיחו א"כ גילו במעשה רב דדינא הוא להמי' ב"ן על העריות וא"כ הם בסכנה יעקב ובניו על העריות דמי שומע להם במה שיאמרו שעל פי הדיבר היה וז"ש עכרתם אותי דייקא להבאישני ביושב הארץ דעד עתה סברי דדין ב"נ מסור לשמים ומאמינים שכל מעשי על פי הדיבר וטוב אני בעיניהם אבל עתה מדין עסק ביש למדו דדין ב"נ מסור לבני אדם. וכשהדין מסור לבני אדם אין פוטר למי שיאמר על פי הדיבר עשה ונאספו עלי והכוני על שתי אחיות ונשמדתי אני וביתי שגם אתם לקחתם האחיו' שלכם. ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו. כלומר אין ממעשנו זה מופת חותך דדין ב"נ מסור לבני אדם דהאמת הוא דדין ב"נ מסור לשמים. ומעשנו הלז כדין גואל הדם דאף דחייב מיתה יחם לבבו לנקום נקמתו וכ"ש עתה שאין דינו מסור לאדם מקנאתנו הכזונה יעשה את אחותנו הרגנום ולעולם שדין ב"נ אינו מסור לאדם והראיה שלא נטפלנו עם שום ב"נ להורגו ואחותנו שנא ושנא כי גדל צערנו וזהו הכזונה בטעם זקף גדול כי יש לנו טעם גדול ועצום מתורת גואל הדם כי יחם לבנו: