## Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai

###### Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:1
[Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Behar%20%20%20Bechukotai/r/5:1)

**כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:**


###### Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:2
[Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Behar%20%20%20Bechukotai/r/5:2)

אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ: אֲנִי, יְהוָה.


###### Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:3
[Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Behar%20%20%20Bechukotai/r/5:3)

אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.


###### Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:4
[Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Behar%20%20%20Bechukotai/r/5:4)

אפשר לפרש במשז"ל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך ע"מ כן פדיתיך. ואמרו פ' השולח הפודה עבד אם לשום עבד ישתעבד. ומ"מ זה תלוי אם יצ"מ היתה לפני הזמן אז מהני תנאה אבל אם הגיע זמנם לצאת אין כאן תנאי דכביכול היה מחויב לקיים דברו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. וכתבנו במקום אחר דטעם שהקב"ה בכבודו הוציאנו במכת בכורות שאמרו אני ולא מלאך ונכנס למצרים מלאה גלולים להראות שיש לנו דין בנים וכהן מטמא לבנו לפי שיצ"מ היתה קודם הזמן וצריך להעריך קושי השעבוד במספר שנים הנותרות וזהו דוקא אם יש לנו דין בנים דומה למשל רבי עקיבא פ"ק דבתרא כאשר כתבו המפרשים ואנחנו בשם ה' באורך בכמה דוכתי. ומעתה אני אפרש קראין בדרך פשוט ובדרך דרש. אי בעית אימא כפי פשטו כי לי בני ישראל עבדים ולא תימא עבדים ממש ושם בנים נפל בבירא ח"ו לא כי אשר הוצאתי מארץ מצרים קודם זמנם ומשם בארה דיש להם דין בנים דאי לאו לא היה זמנם. אלא אני מכנה אותם בשם עבדים שיעבדוני כי אני ה' אלהיכם וכו' ולפי מדרשו אפשר כי לי בני ישראל עבדים לי דייקא ולא לאחרים כי אני פדיתים לשם עבד וז"ש עבדי הם אשר הוצאתי כלומר דהוצאתים ופדיתים לשם עבד. וכי תימא הא כביכול בלאו הכי מחויב להוציאנו כאשר דיבר לאברהם אבינו עליו השלום ודיבורו מעשה והך תנאה לא מהני שפדאנו לשום עבד כי כבר אמר להוציאנו לז"א אשר הוצאתי כלומר הלא תראה שאמרתי לאברהם ואחרי כן יצאו ולא אמרתי ואחרי כן אוציאם ולמה זה הוצאת"י אני בעצמי אלא שהיה לפני זמנם והודעתי שהיו בני ובאתי לחש' קושי השעבוד וכל כי הא לא מיקרי שהייתי חייב להוציאם אלא שדלג על החשבון וקפץ על הקץ כמז"ל על פ' מדלג על ההרים וא"כ התנאי שריר וקיים ולשום עבד ישתעבד ודעו וראו ראיה אחרת שאתם בנים את שבתותי שלי תשמרו והמשתמש בשרביטו ש"מ ח"מ אלא שיש לכם דין בנים כמשז"ל:


###### Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:5
[Penei David, Leviticus, Behar   Bechukotai 5:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Behar%20%20%20Bechukotai/r/5:5)

ועוד אפשר לומר בטעם הרב המו' מהר"י הכהן זלה"ה למה שהקב"ה הוציאנו בכבודו במשז"ל פ' ע"פ כשהשליך נמרוד לאברהם אבינו עליו השלום לאש אמר גבריאל ארד ואצילנו אמר לו הקב"ה אני יחיד והוא יחיד באמונה נאה ליחיד להציל ליחיד. ועוד נקדים מ"ש בילקוט ואתחנן דאמר יעקב אבינו עליו השלום לשבטים שמא אתם מאמהות הרבה תעבדו לאלוהות הרבה א"ל למשפחותם לבית אבותם כתיב כשם שיש לנו אב אחד כך אין לנו אלא אלוה אחד שנאמר הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו ע"ש וז"ש כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אני בעצמי וטעמא דנאה ליחיד להציל ליחיד וא"כ אני ה' אלהיכם לא תעשו לכם אלילים וכו' כי אני יחיד ולזה הוצאתי אני בעצמי כאמור. וכי תימא ח"ו יש לאו' שתי רשויות לז"א אם בחוקותי וכו' וכתב רבינו בה"ט ר"ת אבותם הכונה דכתיב למשפחותם לבית אבותם וכשם דהיה אבינו אחד כך צריך לעבוד לאל אחד כמו שאמר השבטים ליעקב אבינו עליו השלום: