## Penei David, Leviticus, Shmini

###### Penei David, Leviticus, Shmini 1:1
[Penei David, Leviticus, Shmini 1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Shmini/r/1:1)

**ויְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו־וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:**


###### Penei David, Leviticus, Shmini 1:2
[Penei David, Leviticus, Shmini 1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Shmini/r/1:2)

ויהי ביום השמיני קרא משה וכו'. כתב רבינו בעל הטורים בפרפראותיו אמר משה לפי שסרבתי ז' ימים בסנה לא זכיתי לשמש אלא ז'. ולכאורה יש להבין דאדרבה ע"י שסירב ז' לא יזכה לשמש ז' ימים כי בעבור זה נתנה הכהונה לאהרן כמשז"ל ע"פ הלא אהרן אחיך הלוי. ואפשר לומר דעד סוף ז' ימים לא חרה אף ה' במשה ולא נגזר ליטול הכהונה ממנו ומאחר שתחילת דיבר ה' במשה היו ז' ימים רצופים א"כ כל הו' ימים ומקצת ז' היה תורת כהונה עליו ומשו"ה זכה לשמש ז' ימים במשכן ואחר הז' הוברר אהרן כאשר היה ביום ח' לדיבור שכבר הוברר אהרן מיום הז'. אמנם לשון לפי שסרבתי ז' ימים אינו מתישב כמבואר בא"ר לח"י רוא"י:


###### Penei David, Leviticus, Shmini 1:3
[Penei David, Leviticus, Shmini 1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Shmini/r/1:3)

ויראה דמרע"ה הולך בתום בענותנותו וחש שמא יאמרו שהענוה שנואה לפני ה' שהרי לפי שסירב מענוה שלא רצה ליקח גדולה על אחיו הגדול ממנו קנסו ה' ונטלה הכהונה ממנו ומזה יצא חורבא גדולה בפירוש נעשה אדם דאם הענוה שנא ה' תו ליכא למימר שאמר נעשה אדם משום ענוה אי לזאת משה רבינו ע"ה הודיע לישראל דמה שניטלה כהונה ממנו היינו שזרעו אינו ראוי לכהונה משא"כ אהרן זרעו בו למינהו וח"ו שחרה אפו יתברך משום הענוה ואדרבה מטעם שסירב ז' ימים זכה לשמש במשכן ז' ימים בכהונה ודוק: