## Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav

###### Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:1
[Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Vayikra%20%20%20Tzav/r/7:1)

**צַו אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ כָּל־הַלַּיְלָה עַד־הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ:**


###### Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:2
[Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Vayikra%20%20%20Tzav/r/7:2)

זאת תורת העולה וכו'. אמרו במדרש רבא נימוס היה וקלוסין הוא שכל המתגאה נדון באש. ואפשר לפרש הכתוב באופן זה כי ידוע דהגאוה באה מיסוד האש וכמו שאמר הרב הקדוש מהרח"ו ז"ל בשערי קדושה. וידוע דהקטיגור הנברא מהעבירה הוא עצמו תובע דין ומקטרג תדיר עד שנגזר הדין והוא עצמו עושה גזרת הדין כמש"ה ותמוגגנו ביד עונינו וכמשז"ל וז"ש זאת תורת כלומר נימוס העולה הגאוה שהאדם מתעלה בגאותו היא העולה על מוקדה כלומר הגאוה עצמה היא שורפתו על מוקדה כלומר הקטיגור הנברא מעון הגאוה הוא עצמו יפרע ממנו ועיין מ"ש בעניותי בקונטרס כסא דוד דרוש י"ד בסייעתא דשמיא:


###### Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:3
[Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Vayikra%20%20%20Tzav/r/7:3)

זֶה מנימוקי רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה הָרִאשׁוֹן זלה"ה.


###### Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:4
[Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Vayikra%20%20%20Tzav/r/7:4)

מנימוקי רבינו ישעיה הראשון מטראני זלה"ה. ויקרא אל משה פירש המורה יכול ישמעו לקול הקריאה ת"ל קול לו קול אליו בהלכה קמיתא דיומא מוכיח שהיו שומעין לקול הקריאה דהכי אמרינן התם ויקרא אל משה וכי כל ישראל עומדין ולא בא הכתוב אלא לחלוק כבוד למשה מתיבי קול לו קול אליו משה שמע וכל ישראל לא שומעין ל"ק הא בסיני הא באהל מועד ואב"א ל"ק הא בקריאה הא בדיבור פירוש דיבור לא שמעו קריאה שמעו:


###### Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:5
[Penei David, Leviticus, Vayikra   Tzav 7:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Leviticus,_Vayikra%20%20%20Tzav/r/7:5)

אשם הוא פירש המורה אשם להביא איל שפחה חרופה שיהיה איל בן שתי שנים הכתיב בשפחה איל סתם וסתם איל בן שנתים דבן שנה נקרא כבש י"ל דאשם אצטריך שני סלעים כדנפקא לן מאשם מעילות דוי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד מעליון כדאיתא פ' איזהו מקומן. ע"כ מנימוקי רי"ד ז"ל: