## Penei David, Numbers, Bamidbar

###### Penei David, Numbers, Bamidbar 9:1
[Penei David, Numbers, Bamidbar 9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Bamidbar/r/9:1)

**וְאֵת כָּל־הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה־לְגֻלְגְּלֹתָם:**


###### Penei David, Numbers, Bamidbar 9:2
[Penei David, Numbers, Bamidbar 9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Bamidbar/r/9:2)

בילקוט בסדר היום. בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו א"ה מה ראו אלו להתקרב מן האומות א"ל הביאו לי ספר יחוסין שלכם שנאמר הבו לה' משפחות עמים כשם שבני מביאין ויתילדו על משפחותם לכך מנאן בראש הספר הזה וכו' ע"ש אפשר לפרש במאי דקי"ל דכהן אסור בשבויה. וקי"ל דאפילו אמה מעיד עליה. וז"ש מה ראו אלו להתקרב לקבל התורה ונעשו כאשה ובעלה הלא ה' כביכול הוא כהן ואפילו משל לא יצדק דכהן לא ישא השבויה. וא"ל הביאו לי ספר יוחסין שלכם אתם שאינכם שבוים ועלה על דעתכם שאתם ראוים לקבל תורה הביאו יוחסין ונמצאו בני זנונים והם אסורים לכהן לא כן ישראל שמתיחסים ושם י"ה מעיד עליהם והוא כדין אמה מעיד עליה ואריך:


###### Penei David, Numbers, Bamidbar 9:3
[Penei David, Numbers, Bamidbar 9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Bamidbar/r/9:3)

זֶה מנימוקי רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה הָרִאשׁוֹן זלה"ה.


###### Penei David, Numbers, Bamidbar 9:4
[Penei David, Numbers, Bamidbar 9:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Bamidbar/r/9:4)

וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-כָּל-כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם, אֶת-הַמַּחְתֹּת אֶת-הַמִּזְלָגֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקֹת--כֹּל, כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ; וּפָרְשׂוּ עָלָיו, כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ--וְשָׂמוּ בַדָּיו.


###### Penei David, Numbers, Bamidbar 9:5
[Penei David, Numbers, Bamidbar 9:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Bamidbar/r/9:5)

ושמו את בדיו. מצאתי תשובה להרדב"ז (כתב יד) סימן שני אלפים ק"ץ וזה לשונו שאלת ממני על פסוק ושמו את בדיו האמור בארון בפ' במדבר סיני והרי הבדים בארון היו והמסירם משם לוקה דכתיב לא יסורו ממנו. איברא דקשיא טובא וליכא לתרוצי דאיירי בשימה הראשונה דהא כתיב במעשה המשכן ויבא את הבדים בטבעות וכתיב בהקמת המשכן וישם את הבדים על הארון ומאותה שעה המסיר עובר משעת הקמתו לא משעת עשייתו והכא כתיב בנסוע המחנות. וליכא לפרושי וכבר שמו את בדיו דהא כתיב למעלה וישם את הבדים לפיכך הנכון אצלי שאין המסיר לוקה עד שיסיר אותו מן הטבעות לגמרי אבל לפעמים היו נשמטים לצד זה או לצד זה אעפ"י שלא היו יוצאים מן הטבעו' ובשעה שהיו צריכים לשאת את הארון היו צריכין להביא את הבדים לאמצע כדרך כל נושאי משא ולתקון זה קורא הכתוב שימה כלומר תקנו את בדיו אם היו צריכין כדי לשאת אותו שוב ראיתי שכתב הרמב"ן ז"ל כאשר כתבתי וזה יותר נכון ממה שכתבו התוספות פ' בא לו כה"ג ע"ש עכ"ל ומהר"ר משה הביאו בס' פענח רזא סדר תרומה והרב המאירי ז"ל ביומא כתבו נמי כסברת הרמב"ן. והתוספות האריכו שם ביומא דף ע"ב ועמ"ש בס' שיח יצחק שם ועמ"ש פ' תרומה בשם רבינו ישעיה הראשון ז"ל ע"ש: