## Penei David, Numbers, Beha'alotcha

###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:1
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:1)

**וְהַמָּן כִּזְרַע־גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח:**


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:2
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:2)

ועינו כעין הבדולח. שם הבדולח ואבן השהם. כן הוא במסרה. ואפשר במשז"ל שם הבדולח ואבן השהם מקרא משנה וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן שהיו פנויים מצרכי אכילה ומלבושם ולבם נכון לקבל התורה בכל לב וז"ש ועינו כעין הבדולח דכתיב במן. ועל ידי אכילת המן שלא הי"ל מחשבות על עסקי לגימה וגלימא יכלו לקבל תורה שם הבדולח מקרא משנה וכו'


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:3
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:3)

זֶה מנימוקי רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה הָרִאשׁוֹן זלה"ה.


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:4
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:4)

א) אל מול פני המנורה. פירש המורה הוא קנה האמצעי ותימה דאם כן ששת הנרות מיבעי ליה ולפי פשוטו פני המנורה היינו השלחן והזהירו שיפנה פי הנרות כנגד השלחן כמנורה המאירה בשלחן מלכים. וי"א כי המנורה עשויה מול ופנים כמין גבהים היו לה והיינו מול כמו עשה לך מול ופנים ואותן הנרות היו מטלטלין ובא הכתוב לומר שיאירו אל מול ולא לפנים נמוקי רבינו ישעיה הראשון (כתב יד):


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:5
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:5)

ב) יאירו ז' הנרות. אמר המורה שעל ו' קנים ג' מזרחיים פונים למול האמצעי ולמה כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך משמע מדבריו דמזרח ומערב היתה עומדת המנורה. ותימא לפי גרסא [זו] דהא פלוגתא היא במנחות פ' שתי הלחם דאמרי' התם ת"ר מזרח ומערב היו עומדין דברי רבי ר"א בר' שמעון אומר צפון ודרום ותניא אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות מלמד שהיו מצדדין את פניהם כלפי נר מערבי ומערבי כלפי שכינה. א"ר נתן מכאן שהאמצעי משובח ועל כרחך האי מצדדין לא יבא אלא אליבא דר' אלעזר דאמר צפון ודרום קיימי דכלהו הוו לפני ה' ומשו"ה אצטריך ליה לו' דמצדד ליה אצדודי כלהו כלפי האמצעי שהוא המערבי כלפי מערב וטעם דמצדדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך אלא לרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחין לית ליה צדוד שהרי כלן היו פונים לצפון ואין א' מהם פונה למערב שיוכלו לומר כי לאורה הוא צריך והמערבי היה סמוך לפרכת משו"ה נ"ל לגרוס ג' שבצפון וג' שבדרום פונים למול האמצעי נמוקי רבינו ישעיה ז"ל:


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:6
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:6)

ג) והלויים יסמכו. ותימא דהתנן כל קרבנות צבור אין טעונים סמיכה י"ל דהוראת שעה היתה כמו שהיתה הוראת שעה על שהביאו פר לחטאת והביאו שעיר נמוקי רבינו ישעיה ז"ל:


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:7
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:7)

ד) בחדש הא'. פירש המורה למה לא פתח בזו מפני גנותן של ישראל ותימה דבפ' בא תלה הכתוב עבודה זו מביאתן לארץ ואילך וא"כ מאי גנות איכא וי"ל מפני חטא העגל לא נשבה רוח צפונית ולא מלו הילודים במדבר כדאמרינן בהערל ולכך לא נתחייבו במדבר דמילת בנו מעכב' על האדם והיינו גנות נמוקי רבינו ישעיה ז"ל. (אח"י עדין הקושיא במקומה דלא נצטוו אלא בארץ ונראה דכונת הרב דהיינו גנות דכי היכי שעשו זה הפסח עפ"י הדיבור ה"נ היה מצוה ה' שיעשו אחרים והיינו גנותן והנכון כמו שאמר הרא"ם ע"ש ובתוס' יבמות ריש דף ע"ב וע' בחי' הרשב"א שם ודוק:


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:8
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:8)

ה) מי יאכילנו בשר. ותימה והרי היה להם השליו משנה ראשונה כדכתיב פ' בשלח וי"ל אותו השליו פסק נרי"ה ז"ל. (בגליון הגהה מהרב שבולי הלקט) צדקיה בר' אברהם פירש עבור כל כונתם להכעיס היה כי בהמות הרבה היה להם ועוד הי"ל לבקש בשר בבקשה לא בלשון תרעומת. נמוקי רי"ד ז"ל. (אח"י התו' בערכין דף ט"ו ע"ב כתבו כדברי רבינו ישעיה שהראשון פסק וכתבו כן משם ר' יוסי קרא. ופענח רזא בשם רבינו בכור שור כתב שזהו השליו המוזכר פ' בשלח רק דאיידי דאיירי שם במן נקט נמי שליו ע"ש. והרמב"ן פ' בשלח כתב דהשליו הראשון לא היה לשובע וכו' ומהר"י אבוהב בפירושו דחה דבריו ע"ש באורך והחזקוני בסדרין כתב כדברי ר' יוסי קרא ורבינו ישעיה ע"ש ועמ"ש הרב ידי משה פירוש המדרש סדר במדבר ודבריו קשים כמו שהק' עליהם בנחמד למראה הנדפס בדפוס חדש סביב למדרש ע"ש באורך):


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:9
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:9)

ו) היד ה' תקצר. פירש המורה הם היו שואלים בשר ודגים אמרו מי יאכילנו בשר והקב"ה אמר בשר אתן להם ואפטר מהתרעומת השיבו משה הצאן ובקר ישחט להם כלום תצא מהתרעומת על ידי בשר לבד והלא הם מזכירין דגים ואם את כל דגי הים יאסף להם יאמרו בשר בקשנו ואיך תצא מן התרעומת על ידי בשר לבד השיבו הקב"ה היד ה' תקצר ליתן בשר שיש בו טעם בשר וטעם דג עתה תראה ויגז שלוים עופות מן הרקק נבראו הרי שיש בהם טעם בשר וטעם דג הרי שפייסם בבשר לבד. נמוקי רי"ד ז"ל:


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:10
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:10)

ז) פה אל פה אדבר בו. פירש המורה פה אל פה אמרתי לו לפרוש מהאשה שנאמר ואתה פה עמוד עמדי ותימא דהא אמרינן ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו ואחת מהן פירש מן האשה וי"ל לאחר שפירש הסכים על ידו וציוהו והכי משמע קרא ואתה שכבשת מעצמך להיות פה יפה עשית וא"כ עמוד עמדי והיינו הציווי. נמוקי רי"ד. (אח"י עמ"ש התוס' בע"ז דף כ"ד ריש ע"ב ע"ש):


###### Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:11
[Penei David, Numbers, Beha'alotcha 13:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Beha%27alotcha/r/13:11)

ח) אל נא תהי כמת אל נא רפא נא לה. פירש המורה אם אינך רופאה בתחילה מי יסגירנה וכהן אין בעולם וז"ש אשר בצאתו מרחם אמו. רבינו יצחק היה אומר טעם בדבר דאמרינן עובר אין לו טהרה עולמית ואהרן כך אמר שאם לא תרפאנה לא אתה ולא אני שאיני כדאי הרי כעובר בצאתו מרחם אמו שאני קרוב שיצאנו מרחם אחד. נמוקי רבינו ישעיה הראשון ז"ל: