## Penei David, Numbers, Chukat

###### Penei David, Numbers, Chukat 5:1
[Penei David, Numbers, Chukat 5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:1)

**זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי־יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל־הַבָּא אֶל־הָאֹהֶל וְכָל־אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים:**


###### Penei David, Numbers, Chukat 5:2
[Penei David, Numbers, Chukat 5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:2)

כתב בספר אמרי נעם זאת התורה אדם כי ימות. פירש"י פרשת מטות דקאי אישראל לחודיה אבל גוי עע"ז אינו מטמא באהל אבל במגע ומשא לא אימעיט והכתיב וכל אשר יגע על פני השדה וכו' או בעצם אדם ונדרוש ביה אדם ישראל ולא גוי ונאמר דלא יטמא במגע ומשא ויש לומר מכיון דאימעיט גוי מאהל וגם ממגע מדכתיב תרי אדם הו"ל מיעוט אחר מיעוט ולרבות גוים ומסתבר לרבוינהו למגע ולא לאהל וכו' עכ"ל ותירוצו קשה בלשון הש"ס ביבמות דף ס"א דקאמר נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל דכתיב אדם כי ימות באהל ממגע ומשא מי מעטינהו קרא ופירש"י מי מעטינהו וגבי מגע אשכחן נוגע בעצם או בחלל דלא כתיב אדם וכו' ע"ש וכפי התירוץ הנז' לא הו"ל לש"ס לומר מי מעטינהו אלא הו"ל לפרושי דהוי מיעוט אחר מיעוט לרבות מגע דהכי מסתבר. ותו יש להרגיש דהכתיב נמי כל הנוגע במת בנפש האדם ולדעת ר"ת ז"ל שהביאו התוספות שם ביבמות ושאר דוכתי דוקא אדם הוא ישראל אבל האדם הוי כלל גם לגוי וא"כ הרי במגע כתיב האדם והא הו"ל לש"ס למימר לדעת ר"ת שאני מגע דכתיב האדם והוי אפי' גוי:


###### Penei David, Numbers, Chukat 5:3
[Penei David, Numbers, Chukat 5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:3)

והתוספות שם ביבמות נתקשו קושית אמרי נועם דכתיב וכל אשר יגע וכו' בעצם אדם ותירצו דדרשינן ליה בנזיר לענין אהל. וסוגיא זו נעלמה מהמתרץ בס' אמרי נועם. ואפשר דאעיקרא מאן דקמותיב בס' אמרי נועם הכי קשיא ליה דאמאי דרשינן ליה לענין אהל נימא דהוי כפשטיה לענין מגע ואתא למעט גוים ועל זה תירץ המתרץ דהוי מיעוט אחר מיעוט שוב ראיתי סוגית נזיר דף נ"ג שרמזו התוספות והוא מבואר דקאי אטומאת אהל ע"ש ובפירש"י ריש דף נ"ד:


###### Penei David, Numbers, Chukat 5:4
[Penei David, Numbers, Chukat 5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:4)

אך קשה דכתיב בפרשה קרא אחרינא ברישא הנוגע במת לכל נפש אדם וזה קשה בין לתירוץ התוספות בין לתירוץ אמרי נעם. ולדעת ר"ת אפשר לישב קצת דכיון דכתיב כל הנוגע במת בנפש האדם דמשמע גוי נמי תו לא משגחינן בקרא דכתיב אדם גבי מגע דלא אמרינן דאדם ממעיט גוי אלא בדליכא בההוא עניינא האדם:


###### Penei David, Numbers, Chukat 5:5
[Penei David, Numbers, Chukat 5:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:5)

שוב ראיתי להרשב"א בחידושיו ליבמות שם שכתב וז"ל וא"ת הא כתיב בעצם אדם הא דרשינן ליה בספרי לאבר מן החי והכתיב לכל נפש אדם ההוא אצטריך לאפוקי לנפש בהמה דמדכתב רחמנא נפש להביא דמו כתב אדם להוציא בהמה עכ"ל ועל פי דברי הרשב"א תנוח דעתנו. ואפשר דמייתי מהספרי משום דסתם ספרי ר' שמעון. ומ"מ עדין יש לחקור דאף אי כתיב האדם ממעטינן בהמה ותו דכתיב בתרי' נפש האדם ותיסגי למעט בהמה:


###### Penei David, Numbers, Chukat 5:6
[Penei David, Numbers, Chukat 5:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:6)

וראיתי להרב החסיד מהר"י אלגאזי זלה"ה בספר מענה לשון דף ב' ע"ד שכתב על דברי ר"ת וצ"ע מלשון התלמוד פ"ק דע"ז אשר יעשה אותם כהנים לוים וישראלים אין כתיב אלא האדם אפי' גוי ואם כדבריו תפוק ליה מדלא כתיב אדם וכתיב האדם בה"א עכ"ל ולא ידענא מאי ק"ל דר"ת עלה קאי והכי מפרשה אדם לא נאמר דהוה משמע כהנים לויים וישראלים אלא האד' כמבואר בתוספות ביבמות דף ס"א ובסנהדרין דף נ"ט ע"ש. ואחר זמן רב ראיתי בחי' הריטב"א יבמות (כתב יד) שכתב שם פ' הע"י וז"ל וא"ת והאמרינן בסנהדרין היה רמ"א מנין שאפי' גוי שעוסק בתורה וכו' שנאמר אשר יעשה אותם האדם וכו' י"א דהתם דריש ה"א דהאדם וליתא דא"כ הול"ל אדם לא נאמר אלא האדם ור"ת ז"ל תי' דר"מ פליג על רשב"י וס"ל כרשב"ג דתנן באהלות ר' שמעון בן גמליאל אומר מדורות הגוים וכו' ולא מחוור מדלא אמרינן בשום דוכתא דר"מ פליג אדרשב"י והנכון דשאני התם שהוא מקום ברכה וכו' עכ"ל עין רואה דהריטב"א מקשה כמו שהקשה מהר"י אלגאזי ז"ל. אמנם על הריטב"א לק"מ דאיהו לא משמע ליה לפרש כמו שאמר התוספות אבל הרב הנזכר דקאי על התוספות מאי ק"ל דהתוספות כבר פירשו לשון ר"מ כמו שכתבנו. ותו ק' עליו דהוא הזכיר שם תוס' קמא ושם דף ל"ח נתקשו מזה דקא' כהנים וכו' דהול"ל אדם לא נאמר ופרקי לה שפיר עפ"י הת"כ ע"ש. ועל הריטב"א ק"ק דהאי שינויא כתבה בשם י"א ודחאה ושוב כתב בשם ר"ת דר"מ פליג על רשב"י ואלו בתוספות קמא סנהדרין יבמות ע"ז כתבו משם ר"ת לחלק בין אדם להאדם. אבל לא משום דר"מ פליג. איברא דר"ת סבר דאין הלכה כר"ש כמו שאמר הגהמי"י פ"ג דאבל והרשב"ץ ח"ג סימן שכ"ג והרשב"א בחי' יבמות שם כתב משם רש"י דפליג ר"מ והא דתנן רשבג"א מדורות פירש ר"ת דאף היא פליגא ארשב"י וכו' ע"ש וכ"כ הרמב"ן בחי' יבמות ע"ש ועמ"ש הרא"ש בתוספותיו ליבמות שם ודוק:


###### Penei David, Numbers, Chukat 5:7
[Penei David, Numbers, Chukat 5:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:7)

ודע דמהר"א ממיץ בס' יראים פסק דקברי גוים אינם מטמאים לא באהל ולא במגע ומשא וכתבו הגהות מיימוניות פ"ג דאבל דפ' הבא על יבמתו משמע כהרמב"ם דמטמו במגע וכו' ע"ש והרואה יראה בס' יראים דבסי' שי"א תחילת דבריו כתב דבמגע ומשא יש אוסרין וראיתן מפ' הבא על יבמתו נהי דמעטינהו קרא וכו' ושוב הביא ראיות להתיר ע"ש וגאון עוזנו הרב מש"ל שם פ"ג דאבל כתב ואני תמה על ההגהות שהכריחו כסברת רבינו מההיא דפ' הבע"י וכי היעלה על הדעת דבעל ספר יראים דנודע שמו דרב גדול ומוסמך היה נעלם ממנו סוגיא זו עכ"ל ויש להרגיש דהו"ל למימר דהרא"ם בס' יראים עלה קאי וכתב דיש אוסרין מהך סוגיא כאמור והרב ז"ל מזכיר דברי ס' יראים עצמן לקמן:


###### Penei David, Numbers, Chukat 5:8
[Penei David, Numbers, Chukat 5:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Chukat/r/5:8)

והרב פנים מאירות ח"ב סוף סי' י"ד וסוף סי' קנ"ב כתב דס' יראים תפס כשינויא קמא דהש"ס שם דמשני מקמי שינויא דרבינא ותפס שינויא דסתמא דתלמודא לעיקר טפי משינויא דרבינא עיין שם באורך וק"ק דאי כך כונת ס' יראים אחרי דקאמר דהאוסרין תלו זייניהו בהא קודם דיביא ראיות אחרות הול"ל דנקטינן כסתמא דתלמודא דלא סבר כרבינא ומדלא העלה דבר זה על שפתיו מוכח דאין זה טעמו. וכבר גלי לן טעמיה גאון ישראל הרב מש"ל שם עיין שם באורך: