## Penei David, Numbers, Korach

###### Penei David, Numbers, Korach 5:1
[Penei David, Numbers, Korach 5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Korach/r/5:1)

**וַיִּקָּהֲלוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב־לָכֶם־כִּי כָל־הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל־קְהַל יְהוָה:**


###### Penei David, Numbers, Korach 5:2
[Penei David, Numbers, Korach 5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Korach/r/5:2)

אפשר לומר לפי פשוטו דנראה מפשטי המקראות וממדרשי רבותינו זכרונם לברכה כי כל עסק מחלוקותם היה על כהונת אהרן כדכתי' ובקשתם גם כהונה וכ"כ רש"י אם נטלת המלכות לא היה לך ליתן הכהונה לאהרן אחיך. ואיבר' דרש"י כתב דנתקנ' על נשיאותו של אלצפן ובערמ' עשה בתחילה לבקש על הכהונה כמו שפירש רבינו ישעיה ז"ל אבל נראה דמתרצה היה במלכות משה רבינו ע"ה. ואפשר שז"ש רב לכם כלומר לשניכם בני עמרם גדולה אחת תספיק ואמאי נטלתם שתי גדולות אתה המלכות ואחיך הכהונה כי כל העדה כלם קדושים וראוים לגדולה ולא יאות שכל הגדולות תהיין לכם וז"ש ומדוע תתנשאו שניכם כל אחד לקח לעצמו שררה גדולה אתה המלכות ואחיך הכהונה הגדולה:


###### Penei David, Numbers, Korach 5:3
[Penei David, Numbers, Korach 5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Korach/r/5:3)

והרב כלי יקר פירש רב לכם כבר שמשתם זמן מה ועתה ישמשו אחרים כי כלם ראויים ותהיה השררה חוזרת חלילה לכלם עכ"ד ויראה להרחיב הדבר במ"ש מור"ם י"ד סימן נז"ר דין ב' וכשרוצים הצבור יכולין לסלק הגבאי ולמנות אחר ואין כאן משום חשד וה"ה שאר ממונים עכ"ל ומקור דבריו הם ממ"ש בסוף ס' הכלבו ושם מפורש דהיינו כשהגיע זמן הקבוע להם לצאת ואף אם לא קבעו זמן סתמן כפירושן אחר שנהגו בכך וכיון שנהגו לעשות חליפין אין כאן חשד ואם אין המנויין לזמן אין יכולין לסלקן וכל זה מבואר שם בכלבו. ואפשר שקרח בא בטענה דכיון דכל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' סתמו כפירושו דלא תהיו אתם קבועים לכל הימים בשררה דהדעת נותנת דכל אחד יזכה בשררה וא"כ רב לכם די במה ששמשתם וכי תאמרו היינו דוקא כשהתנו שיהיה המינוי לזמן או שכך נהגו מקדם ואחר כך אין צריך תנאי. אבל אתם חדשים מקרוב ולא נעשה התנאי מקודם וא"כ עתה איכא חשדא. לז"א כי כל העדה כלם קדושים וזה פשוט שכלם צריכים לזכותם כל אחד שישתרר זמן מה. ואם תאמרו דגם בזה איכא חשדא ואומדנא כזו לא מפקא מחשד. הלא תדעו כי אין זה אלא כשהצבור מינום אבל אתם מעצמכם נטלתם גדולה ומדוע תתנשאו על קהל ה' שלא מינו אתכם וא"כ רב לכם והדין הוא שכלם יזכו:


###### Penei David, Numbers, Korach 5:4
[Penei David, Numbers, Korach 5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Korach/r/5:4)

ורבותינו זכרונם לברכה אמרו וישמע משה ויפול על פניו מלמד שחשדוהו מאשת איש ופירש הרב כלי יקר זלה"ה מאמר זה ומשז"ל כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש דהכונה שמרוב גאותו אינו סובל שיהיה מושל בעולם זולתו וגם האשה שהיא משועבדת לבעלה אינו סובל וירצה שתהיה משועבדת לו עכ"ד ואפשר להרחיב הדברים ונפרש בזה מ"ש כי תשתרר עלינו גם השתרר. כי הנה מצינו דהבן חייב לכבד אביו יותר מאמו שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו וכפ"ז יש ס"ד דמושל בעם גם הנשים יהיו חייבות ומשועבדות לו דהן ובעליהן חייבים לעשות יקר למושל. אבל אין זה אמת כי האשה חייבת בכבוד או"א ומכי נשאת פטרה הכתוב מכבוד או"א וחייבת בכבוד בעלה. וה"נ היא פטורה לפי דין התורה מלהשתעבד למושל דהן לו יהי המושל שקול ישקל כאב ואם מ"מ התורה פטרתה ואין חייבת כמו שאינה חייבת לאב ואם. ומיהו בדברים קלים שתוכל לכבד אב ואם ומושל באופן שלא יהיה חסרון לכבוד בעלה חייבת לכבדם. ולפי דעתם שמשה רבינו רצונו לשעבד לנשים ויניחו כבוד הבעלים. מוכרח שסובר דהטעם שהן ובעליהן חייבין בכבודו וז"ש כי תשתרר עלינו ומזה שאתה נוהג שררה עלינו נולד גם השתרר על נשינו שאתה רוצה לשעבדן ובכל זאת לא צדקת:


###### Penei David, Numbers, Korach 5:5
[Penei David, Numbers, Korach 5:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Korach/r/5:5)

ורש"י ז"ל פירש ויפול על פניו מפני המחלקת שכבר זה בידם סרחון רביעי חטאו בעגל ויחל משה וכו' במהלוקותו של קרח נתרשלו ידיו משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא אמר עד מתי אטריח למלך שמא לא יקבל עוד ממני עכ"ל ויש לדקדק אמאי אצטריך משל לזה והלא הדברים פשוטים. ואפשר לומר דאם לא הי' המשל היינו סוברים שמחל להם הקב"ה בשלשתן והיינו טעמא דכתיב פעמים שלש עם גבר דבצבור לכ"ע נמחל להן שלשה. ואין זה אמת דהכא לא שייך מעביר ראשון ראשון דבעגל עם היותו חטא ראשון היו מחויבים שהעע"ז כאלו כופר וכו' וכמו שכתבנו בעניותנו בספרי הקטן ראש דוד פ' בראשית דף ד' ע"ב שז"ש סרו מהר מן הדרך וכו' ע"ש ולהכי מביא משל לבן מלך דהיה חייב בראשונה דמלך ב"ו אינו מעביר ראשון ועכ"ז נתפייס וה"נ משה רבינו ע"ה אף דידע דלא שייך מעביר ראשון דחק ונכנס תלת זימני:


###### Penei David, Numbers, Korach 5:6
[Penei David, Numbers, Korach 5:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Korach/r/5:6)

והרב דת ודין פ' הברכה פירש משם אחרים מאמרם ז"ל פ"ק דסוטה ברב בישר רב לכם בני לוי ברב בישרוהו רב לך אל תוסף דהכא היה סרחון ד' ונתרשלו ידיו דפעמים שלש עם גבר. אבל משה רבינו היה רוצה שהקב"ה ימחול לו ה' חטאים דסבר הפירוש פעמים שלש עם גבר חמשה. והשתא יקשה על משה רבינו דכיון דהוא סובר דפעמים ג' עם גבר הם חמשה למה נתרשלו ידיו במחלקת קרח. וז"ש ברב בישר דאמר רב לכם שכבר חטאו ג' ונתרשלו ידיו וא"כ תפס השיטה פעמים שלש עם גבר דג' מוחלין ולכן כשרצה דה' לא יחשבו לו דפעמים ג' הם ה' לכן א"ל רב לך כי אתה בעצמך פסקת דאינו מוחל אלא ג' כמו שאמר רב לכם בני לוי עכ"ד:


###### Penei David, Numbers, Korach 5:7
[Penei David, Numbers, Korach 5:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20David/s/Numbers,_Korach/r/5:7)

ויש להעיר על זה דבני לוי לא חטאו בעגל ולגבי דידהו אינם שלש. ועוד דגם במרגלים לא חטאו דמשבט לוי לא הלך איש ולכן לא נמנו בכלל ישראל אלא מבן חדש כדי שלא יהיו בגזרת המרגלים כמשז"ל ואפילו תימא דבמתאונני' חטאו זה הוא עון שני ואמאי נתרשלו ידיו יתפלל עליהם. והפשוט בזה הוא דכלפי חטא ישראל הוא מה שנתרשלו ידיו שהיה בידם סרחון ד'. ועוד נדקדק לשון רש"י דקאמר שמא לא יקבל עוד מה ספק איכא הלא כך היא המד' פעמים ג' עם גבר. ותו לשיטת משה רבינו דהם חמשה הרי קרא כתיב פעמים שלש ואמאי אפיקיה בהך לישנא לימא חמשה. ואפשר לישב הכל ונאמר דמשה רבינו סבר דאיתנהו לתרתי פעמים או שלש וגם חמשה דהם פעמי' שלש והענין דלפי דעת האדם וגדולת נשמתו כך הוא נידון יש שנדון בשתים ויש בג' ויש בה' דהכל לפי מה שהוא אדם וכמו שאמר התוספות בנימוקי החומש (כתב יד) דער ואונן נתחייבו בקטנותן דכבר היו שלמים בדעת כבני ך' שנה ובזה פירש הרב ברכת שמואל מאמרם ז"ל שאדם נברא כבן עשרים דהכונה שהי"ל דעת כאלו הוא כבן ך' ע"ש. וזה שאמר רב לכם בני לוי כלומר דלכם שאתם קדושים וחכמים אין צריך ג' או חמשה רק באחת ושתים תלכדו. ולכן ברב בישרוהו דכפי דבריו שאמר רב לכם דכונתו שיש נלכד אף בפחות מג' כה משפטו וא"ל רב לך ואיך אדם גדול כמוך רצונו לותר לו ה' אלא שמענותנותו לא היה מחשיב עצמו לגדול. וזהו שנתרשלו ידיו ואמר שמא לא יקבל עוד ומאי שמא דנקיט אמנם הוא הדבר דיתכן דגם ללוי יעביר הג' חטאות ואפשר דלא יעביר כי הכל לפי גדולת האדם ולכן היה מספק משה רבינו עליו השלום שמא לא יקבל עוד ממנו: