## Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin Chapter 5

###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:1:1)

מתני' **כיצד מעברין את הערים.** בגמרא מפרש לשון אשה עוברה ויש עיבור לעיר כדתנן לקמן הנותן עירובו בעיבורה של עיר ומפרש השתא כיצד יש לה עיבור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:1:2)

**בית נכנס בית יוצא.** אם יש בתים הסמוכין ומחוברים והן עשוים לחומת העיר שאינה מוקפת חומה חלקה ואינם שוים אלא בית אחד נכנס לתוך העיר יותר מחבירו ונראית כניסתו כפגום ובית בולט ויוצא לחוץ יותר מחבירו או פגום נכנס ופגום יוצא שהעיר מוקפת חומה ויש מגדלים בולטים בחומה ויש שהן בולטים לפנים ויש שהן בולטין לחוץ או שהיה שם לאחת מקרנות העיר גדודיות והן שברי חומה וגבוהות עשרה טפחים וכן גשרים או נפשות והן בנין שעושין על הקבר ויש בהן בית דירה וכגון שהן בתוך שבעים אמה ושיריים להעיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:1:3)

**מוציאין את המידה כנגדה.** שאם הבליטות הללו בקרן מזרחית צפונית רואין כאלו יש עוד בליטה כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד הוא תחומי העיר מן החוט ולחוץ בכדי שיהא התחום שוה לשתי הקרנות ולא יהיה ארוך מקצה אחד וקצר מקצה האחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:1:4)

**ועושין אותה.** את העיר כטבלא מרובעת כדי שיהא גם התחומין מרובעין ויהיה נשכר את הזויות ואם היא מרובעת או ארוכה הואיל ויש לה ד' זויות שוות מניחין אותה כמות שהיא ומודדין לה אלפים אמה לכל רוח מד' רוחותיה אלא שאם היתה עגולה עושין לה זויות ומרבעין אותה כאלו היא מרובעת וכן אם היתה משולשת או שיש לה צלעות רבות מרבעין אותה ואח"כ מודדין חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח וכשמרבעין את העיר מרבעה בריבוע העולם כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:2:1)

גמ' **בית נכנס מוציאין אותו כנגד העיר.** כלומר לעולם רואין בתחלה שיהא שוה לאותו הרוח ואם בית נכנס בזוית אחד יותר לפנים מן בליטת העיר בזוית שכנגדה מוצאין אותו כנגד העיר רואין כאלו הבית שוה עם בליטת העיר שכנגדו ואם פגום יוצא בזוית אחד ולחוץ יותר מבליטת העיר שכנגדו מוציאין את העיר כנגדו עד שיהא שוה וה"ה בבית יוצא ופגום נכנס וחדא מגווני נקט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:3:1)

**רב אמר מאברין וכו'.** גרסינן להא בפ"ח דברכות ובפ"ב דע"ז:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:3:2)

**לדעת לעות וגו'.** ולעות מלשון עת כלומר שהעת בא שצריך לאור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:1)

**תלה עינוי.** ר' הושעיה הגביה עיניו והסתכל בר' יוחנן בשעה שלמד ממנו דבר זה. ודוגמתו תמצא בפ' הנחנקין דסנהדרין בהלכה ד' ונשתנית הנוסחא קצת דגריס התם ר' יוחנן בשם ר' הושעיה אינו חייב עד שיורה בדבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים וקאמר התם זחלין אפי' דר' הושעיה כלומר שצהבו פניו ונתן עיניו להסתכל בר' יוחנן כד אמר שמעתתא משמיה וא"ל ר' יוחנן למה את מסתכל בי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:2)

**צריך לך צחק לך.** אם אתה מצחק והנאך על זה שאני צריך לך ולשמעתתך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:3)

**לא צריך לך הפליג עליך.** כלומר איני צריך לך ולשמועה שלך שכבר שמעתי זה מאחרי' ולא עוד אלא שהפליגו יותר עליך בשמועתן ושם בסנהדרין שייכא טפי הא דקאמר הפליג עליך דגריס שם לעיל מיניה ר' זעירא אמר לעולם אינו חייב עד שיכפור ויורה בדבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס והוא שיגרע ויוסיף ובדבר שהוא מגרע הוא מוסיף:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:4)

**תלת עשר שנין.** וקאמר הש"ס אע"פ שאומר לו ר' יוחנן כך מ"מ היה בא לפניו אח"כ י"ג שנה ואף שלא היה צריך לו ועל זה קאמר ר' שמואל דיו לו שכר בזה שהיה מקבל פני רבו בכל יום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:5)

**כתיב ומשה יקח את האוהל.** איידי דקאמר מהקבל פני רבו מייתי להאי דרשה ולכל הני דאבתרה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:6)

**כמה הוה רחוק.** מן המחנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:7)

**מיל.** כתיב הכא הרחק מן המחנה וכתיב התם ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:8)

**והלא אליהו טירונין לנביאים היה.** כלומר לא היה מורגל בנביאות עד עכשיו שלא מצינו שנתנבא מקודם ולמה אמר חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אלא מלמד וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:9)

**אפילו אליהו מבקש מים לפניו.** ואפילו שירות כזה עשה אלישע לו ולכך תלה הכתוב ואמר אשר יצק מים ולא אמר אשר למד תורה ממנו אלא שגדולה שימושה יותר מלימודה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:4:10)

**אלא שכל המקבל פני חבירו.** לכבודו כאלו מקבל פני שכינה וכאן באו אהרן וכל זקני ישראל לכבוד יתרו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:5:1)

**מאיכן מעברין.** משום דבמתני' סתמא קתני מוציאין את המדה כנגדה ואם יש כאן בקרן אחת פגום נכנס לפנים ובקרן אחרת שכנגדה בליטה אחת יוצאת לחוץ וזהו נקרא שקוף ששוקף יותר לחוץ. והשתא איכא למימר דמוציאין את המדה דקתני על אחד מן שתי האופנים מיתפרשא או שמוציאין את המדה בתחלה מהפגום הנכנס ולהלן באורך עד שתהא המדה שוה באורך כנגד אותו הקרן השקוף ומודדין התחומין ממקום הזה שהוא כנגד הפגום ושוה למדת אורך השקוף והרי יש כאן עיבור להעיר ואינו צריך למדוד עוד בחוט מתוח מכנגד קרן הפגום עד השקוף שכנגדו על פני רוחב העיר ולמדוד התחומין מאותו החוט המתוח שהוא נגד העיר לפי שאין משגיחין על העיר שהרי מדת התחום מתחיל ממקום שהוא כנגד קרן הפגום ושוה עם השקוף שכנגדו בקרן האחרת ואע"פ שמהעיר עצמה יש יותר מתחום אלפים והרי זה אופן אחד או שנאמר שמודד בתחלה מאותו קרן השקוף בחוט מתוח על פני רוחב העיר ומאותו חוט המתוח שהוא כנגד הקרן השקוף ברוחב וכנגד העיר מודד התחום ובזה פליגי כדלקמי':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:5:2)

**כנגד השקוף עד אלפים אמה.** הרי זה כאופן הב' שמודד בחוט מתוח מאותו קרן השקוף שעל פני רוחב העיר ומודד התחום מכנגד השקוף שהוא מאותו החוט המתוח ממנו שהוא כנגד העיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:5:3)

**לא מסתברא אלא כנגד הפגום אבל מכנגד העיר אפי' כמה.** כלומר הא טפי מסתברא שהמדידה בתחלה מהפגום באורך עד שיהא שוה עם השקוף ומאותו מקום שהוא כנגד הפגום מודד התחום וא"צ להשגיח מכנגד העיר שהרי אפי' יותר כמה מאלפים מן העיר אין בכך כלום שמדידת התחום מן העיבור הוא וכאופן הא' שפירשנו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:5:4)

**א"ל.** ר' יסא בר אחא לר' יוסה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:5:5)

**אוף אנא סבר כן.** דהכי מסתברא טפי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:5:6)

**וא"ל ומה חמית מימר פגום או נאמר ההן אינו פגום.** כלומר דהדר אמר ר' יוסא לר' יסא בר אחא דאף על גב דמסתברא הכי לאו מילתא היא והיינו טעמא דר' יוחנן דקאמר כנגד השקוף דאי כדאמרי מעיקרא דהמדידה היא מכנגד קרן הפגום קשיא ומה חמית מימר למדוד בתחלה מהפגים או נאמר דההן קרן האחר שהוא שקוף ואינו פגום יותר ראוי למדוד ממנו שהוא יוצא מהעיר עצמה ולחוץ ולפיכך אמר ר' יוחנן שמודד בתחלה מהשקוף בחוט מתוח על פני רוחב העיר ומאותו החוט שהוא כנגד השקוף ברוחב מודד הוא אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:5:7)

**אמר רב נחמן עד ראשה דמדינתא.** הא דקתני גשרים ונפשות שיש בהן בית דירה ואפילו הן מתוך שבעים ושירים לתוך שבעים ושיריים אחרים ועד ראש המדינה כולה הרי הכל כעיר אחת נחשבין ומודדין התחום מחוץ לבית דירה האחרון:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:6:1)

**מילתא דר' שמעון.** נמי אמרה כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:6:2)

**מצור לצידון.** אפי' הן רחוקין כמה אלפים זו מזו וכן מטבריה לצפורי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:6:3)

**ע"י מערות.** שיש עליהן בית דירה וע"י בורגנין שבהן בית דירה לשומרי פירות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:6:4)

**מהו ליתן פגום לפגום.** אם יש עוד פגים אחר שהוא לחוץ מעיבורה של עיקר העיר ובתוך ע' ושיריים של פגום הראשון אם נותנין לו נמי מדידת התחום להלן כמו להראשון וקאמר ממילתיה דרשב"ל שמעינן דנותנין פגום לפגום דאמר רשב"ל יכול אני לעשית שתהא בית מעון שהיא רחוקה מטבריא ותהא נחשבת כעיבורה של טבריא לפי שאת רואה את מקום הנקרא איצטדין והיא סמוכה לטבריא ע"י מדידת דין פגום כאלו היא מלאה בתים לפי שיש בה בית דירה ומקום הנקרא קצרון נתוך בתוך שבעים ושיריים לאיצטדין ובית מעון בתוך ע' ושיריים לקצרון:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:6:5)

**ואין תמשך מן פיגמא וכו'.** כלומר והשתא אם תמדוד מן פגום הנכנס שיש בתוך אלו המקומות אין אתה מוצא לנפשה דסריקין שהוא סמוך לבית מעון נפש א' על הקבר ונקרא סריקין שתהא בתוך ע' ושיריים מאותו מקום שיש בה פגום הנכנס ולשאתה יכול לילך לבית מעון ע"י כך אבל אם תמדוד מן פחורתה והוא מקום בליטת השקוף שכנגד אותו פגום ונקרא פחורתה אתה מוצא שתהא נפש דסריקין בתוך ע' ושיריים ויכול אתה לילך עד בית מעון וש"מ שנותנין דין פגום אחר לדין פגום הראשון:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:7:1)

**מהו ליתן עיבור לעיבור.** ופריך מאי תיבעי לך הא מילתיה דרשב"י אמרה כן שנותנין דאמר לעיל יכול אני לעשות וכו' והרי זה עיבור לעיבור. ומשני כאן להילוך לא קא מיבעי לי כדרשב"י שיכול הוא להלך ע"י עיבור הסמוך לעיבור הראשון וכן עד מהלך כמה ימים כי קא מיבעיא לי כאן לעיבור אם אותו עיבור השני נחשב כעיבור הראשון ממש או לא ונ"מ לענין דין נותן העירוב דתנן לקמן בפרקין הנותן עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום ואם נתן עירובו בעיבור השני מהו ולא איפשיטא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:8:1)

**הדא דאת אמר.** שמעברין את העיר ועושין אותה כמין טבלא מרובעת בעיר גדולה אבל בעיר קטנה שאין בעיר עצמה כ"כ לא שא"כ תהא התוספת יתרה על העיקר ואינו בדין ואידך אמר בין גדולה בין קטנה דיו אלפים כלומר מעברין אותה ועושין אותה כטבלה מרובעת ודיו למדידת תחומין שלה אלפים כדין כל תחומי עיירות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:9:1)

**למד עיבורו.** דין העיבור ושנותנין עיבור לעיבור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:9:2)

**ובא ועיבר את הגליל.** על ידי כך ולא הספיק להתיר בדרום של ארץ ישראל על ידי עיבור עד שנטרפה השעה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:10:1)

**כמין קשת.** חצי עיגול אם יש בין ראש קשת זו לזו ד' אלפים חסר אחת מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לפי שמודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שמן הקשת עד היתר כאלו היא מלאה בתים אבל אם יש בין שני ראשיה ארבע אלפים אמה אין מודדין לה אלא מן הקשת וחוצה לה אלפים ואם נתן עירובו במקום היתר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה לפי שאין כל העיר נחשבת לו כד' אמות וממקום שכלתה לו אלפים מעירובו אין לו יותר כלום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:10:2)

**סבר ר' שמואל אין יתן סנדלוי וכו'.** כלומר ר' שמואל הסביר הדבר בטעם להאי מילתא דרב שצריך שלא יהא בין שני ראשיה ארבע אלפים אמה ואמר דרך משל שהרי אם יתן סנדלוי הכא וכלומר שהניחן כאן אצל ראש אחד מהקשת מבחוץ ושכחן שם ולאחר שבא אל העיר נזכר בהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:10:3)

**הוא אתי בדא ונסיב לון.** בא הוא בזה הראש לחוץ ונוטלן כלומר שמשום אותן על רגליו ולהכי קאמר סנדלוי דאלו שאר חפציו אי אפשר לו להביאן בידיו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:10:4)

**ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי בדא ונסי לון.** וכן אם הניח סנדליו כאן אצל ראש הקשת השני מבחוץ כשנזכר בא הוא בזה מן העיר לחוץ ונוטלן ומשים אותן על רגליו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:10:5)

**מן כאן אתא בדא ומן כאן אתא בדא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר.** כלומר ונמצא אתה אומר שאם הוא רוצה לבא מכאן בזה לחוץ ומכאן בזה ולחוץ צריך הכל שיהא מרוח אחת לפי שיש בין שני ראשי הקשת ד' אלפים אמה וכשבא מרוח זה מן אחד מראשי הקשת אי אפשר לו לבוא עד רוח השני אם סנדליו מונחים שם שהרי יש כאן שני תחומין מראש זה עד ראש זה וא"כ אין אתה יכול לומר שיהא כל חלל הרוחב שמן הקשת עד היתר נחשב כאלו הוא מעיר אחת לפי שאי אפשר לו לבא מראש זה עד ראש זה והלכך אסור לו למדוד אלפים ולחוץ מן היתר אבל אם אין ביניהן שני תחומין שלימין ואפי' חסר אמה אחת מד' אלפים הרי כל תחום מובלע בחבירו הוא ונמצא כשיוצא מהעיר דרך ראש הקשת הא' יכול הוא לילך עד ראש הקשת השני והיינו דקאמר משתי רוחות שאם סנדליו מונחין אצל ראש אחד מבחוץ יכול הוא לבא מרוח זה הסמוך אצלו וכן יכול הוא לבא גם מרוח השני שהוא ראש הקשת האחר ולילך עד שהוא מגיע אצלן וליטלן ובכה"ג שפיר אמרינן שנחשב הכל כעיר אחת עד מקום היתר ומודד התחומין מן מקום היתר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:11:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:11:1)

**ויש בה חריץ.** העובר בה מן הקצה אל הקצה והוא עמוק עשרה ורחב ארבעה שהוא כרשות בפני עצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:11:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:11:2)

**את רואה אותו כאלו מלא עפר וצרורות.** כלומר אם כך הוא שאתה יכול לראות אותו כאלו מלא עפר כגון שמקצתו סתום הוא ויש בו עפר וצרורות אני רואה כאלו כולו סתום הוא ואינו מחלק את העיר ואם לאו את רואה אותו כאלו מפולש משתי רוחותיו ומחלק את העיר כאלו הן שתי עיירות וכל אחת ואחת צריכה לערב בפני עצמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:12:1)

**אם יש בינה לנחל ד' טפחים.** והוא מקום חשוב לפיכך מפריד הוא את הנחל מן העיר ומודד התחום מן החומה של העיר והנחל נמדד בתוך התחום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:12:2)

**שלשה.** ואם אין בינה לנחל אלא שלשה טפחים מודד תחום אלפים משפת הנחל החיצונה והנחל נחשב בכלל העיר ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים אמה ושיריים שזה הוא שיעור עיבורה של העיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:12:3)

**מה אנן קיימין.** ובמאי עסקינן לגובה שפת הנחל הזה הסמוך לעיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:12:4)

**אם במתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש.** שבתוך שלש אמות במדת השפוע באורך מתלקט הגובה שלו לשיעור עשרה טפחים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:12:5)

**מודד משפת נחל החיצונה.** בתמיה וכי אם גובה השפה הוא כל כך. שמתלקט עשרה מתוך שלש אמות לא תהא שפה זו מפסקת לבין העיר והנחל ואפי' הרוחב למעלה על השפה אין שם אלא שלשה טפחים מ"מ גובה המדרון של השפה בדין הוא שיהא מבדיל בין העיר ובין הנחל ומחומת העיר תהיה המדידה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:12:6)

**אם מתוך ארבע.** שאינו מתלקט גובה עשרה טפחים של השפה אלא מתוך ד"א בזה אתה אומר מודד מן החומה בתמי' הרי בכה"ג בדין הוא שלא תהא השפה מפסקת בין העיר לבין הנחל ואפילו הרוחב שלמעלה על השפה ארבעה טפחים מ"מ מכיון שאין גובה המדרון כל כך אמאי לא יהא נחשב הנחל בכלל העיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:12:7)

**אלא כן אנן קיימין משלש ועד ארבע.** שמתלקט גובה עשרה בשיעור יותר על שלש אמות באורך ופחות מד' אמות דבכה"ג הוא דמחלקינן שאם רוחב השפה למעלה ארבעה מודד מן החומה ואם לאו מודד משפת נחל החיצונה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:1)

**עיר שהיא בנויה אוהלים.** ואין בה בתים קבועים אין העיר נחשבת כולה כארבע אמות להיות נמדד התחום מחוץ להעיר אלא כל אחד ואחד מודד אלפים מאהלו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:2)

**היו שם ג' צריפין.** כמין בית של הוצין וערבה או שלשה בורגנין. שעושין בשדה לשומרי הפירות מודד מן החיצון שאלו חשובין כקביעות ולפיכך מודד התחום מן החיצון:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:3)

**התיב אסי.** על הא דרב דאמר כל אחד ואחד מודד מן אהלו והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה והאיך היו נפנין לחוץ מן המחנה והרי המחנה שלשה פרסאות היתה ולא היה להן אלא אוהלים ואם לכל אחד ואחד מאהלו הוא נמדד אלפים אמה האיך היו יכולין לצאת לחוץ למחנה בשבת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:4)

**ר' חייה מקשי.** בענין אחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:5)

**וכי האיך היו יוצאין בשבת לבית מדרשו של משה.** והלא היה מיל מחוץ למחנה כדאמר לעיל. ומשני משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין וזה עשה להן הכל כאחת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:6)

**אמר ר' יוסי.** דלא צריכת להא דבלאו הכי ל"ק ממחנה ישראל וכצ"ל כמו דגרסינן לעיל בשבת בריש פ' הבונה. מכיון שהיו חונים ונוסעין על פי הדבור כמי שהוא לעולם. כיושבין קבועין בבתיהם דמי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:7)

**אמר ר' יוסי בר' בון.** נימא איפכא אלא מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ כמי שהיו חונין לשעה. וכך הן דברי ר' יוסי בר' בון לעיל בריש פרק אלו קשרים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:13:8)

**עליה אמר ר' אבין משה וכו'.** כלומר עליה דר' יוסי בר' בון הוא דע"כ דצריכין להאי שנוייא כדלעיל וכדאמר נמי ר' אבין משה עשה להן ג' צריפין וג' בורגנין משום דחנייתן לפי שעה היתה ואם לא עשה להן כן לא היו יכולין לצאת מאהליהן כ"א עד אלפים אמה והמחנה היתה שנים עשר מיל ולפיכך עשה להן לכל תחום צריף אחד או בורגנין אחד ואו או קאמר דשלשה צריפין ושלשה בורגנין בדווקא קאמר בכדי שיכולין להלך כל השנים עשר מיל ועל ידי עירוב בין האהל לצריף וכן בין צריף לצריף שיהיה בין הכל ששה לכל ב' וב' מיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:14:1)

**מרבעה רבוע עולם.** הא דתנינא במתני' עושין אותה כטבלא מרובעת ומרבע אותה לרבוע העולם וכו' ותוס' היא בפרק ד':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:14:2)

**צא ולמד מן התקופה.** של חמה לידע ולכוין איזה מזרח ואיזה מערב וכן כולם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:14:3)

**ממקום שהחמה זורחת.** באחד בתקופת תמוז שהוא יום ארוך וכל הימים שאח"כ שהיום מתקצר והולך עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אלו פני מזרח כלומר מכאן אתה יודע איזהו מזרח שביום ארוך מתחלת לזרוח במקצוע מזרחית צפונית ואחר כך נמשכת במזרח לצד דרום עד שמגעת ביום קצר וזורחת באחד בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית וא"כ ניכר פני מזרח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:14:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:14:4)

**וממקום שהחמה שוקעת וכו'.** ובתוספתא גריס מקום שהחמה יוצאת ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום יוצאת ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זהו פני צפון תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאת בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב שנאמר הולך אל דרום וכו' והיינו הך כדהכא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:15:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:15:1)

**ניחא בשילה ובבית העולמים.** שלעולם היו יודעין לכוין את הרוחות מהסימן שראו בשער המזרחי דאמר ר' אחא וכו' שתהא החמה מצמצמת בו וכו' כלומר בזריחה ובשקיעה של יום ארוך ושל יום קצר היו שניהם ניכרין בו ניצוצי החמה והיה להם סימן שביום ארוך ניצוצי החמה בזריחה במקום הזה וביום קצר במקום הזה וכן עשו להן סימן בשקיעה ואגב מייתי להא דשבעה שמות נקראו לו וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:15:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:15:2)

**כניסה ויציאה.** ועל שם כך נקרא איתון אתיו ובאו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:15:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:15:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:15:3)

**ומעלה יתירה וכו'.** כדתנן בפ"ב דמדות ומיהו שמעינן שהיו יודעין לכוין את הרוחות ובמדבר שהיו ענני כבוד מכסין זריחת החמה ושקיעתה מי היה מכוין להם את הרוחות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:16:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:16:1)

**ארון היה מכוין להן את הרוחות הדא הוא דכתיב וכו'.** והארון היה נתון במערב ובחנייתן היו יודעין לכוין את הרוחות מהארון ומתוך כך היו יודעין גם בנסיעתן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:17:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:17:1)

**חד אמר כתיבה.** כך היו נוסעין הד' דגלים דגל מחנה יהודה במזרח וכו' דכתיב כאשר יחנו כן יסעו ואידך אמר כקורה זה אחר זה דכתיב בדגל מחנה דן מאסף וגו' וש"מ כקורה היו מהלכין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:17:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:17:2)

**מה בחנייתן ע"פ הדיבור וכו'.** ולא שהיה מסען ממש כחנייתן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:17:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:17:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:17:3)

**ומ"ד כתיבה מה מקיים.** מקרא דש"מ כקורה דכתיב מאסף. וקאמר לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלסין וכו' והיו משגיחין על הדבר הזה ולפיכך נקרא מאסף לכל המחנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:18:1)

**אף זיזיה וכותליה.** של הבית דירה שאגבה מעברין את העיר והכל נמדדין עמה להיות נחשב מעיבורה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:18:2)

**אויר חצר מהו שימוד עמה.** בתוך עיבורה של עיר מי אמרינן הואיל ואין עליו תקרה לא מיחשב כבית ואין נחשב לעיבור או דילמא הואיל והחצר מוקפת לדירה נמדד הכל בתוך עיבור העיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:18:3)

**נשמעינה מן הדא.** ברייתא דתני בית שנפרץ וכו' משתי רוחות אין נמדד עמה וכדמפרש ר' אבין דבשנטלה קורתו מיירי דהואיל ואין עליו תקרה ונפרץ משתי רוחות ולא נשתיירו אלא ב' מחיצות בלא תקרה לאו בית דירה מיקרי אבל אם עדיין התקרה עליו לעולם נמדד הוא לעיבורה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:18:4)

**ואם בשנטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא.** וכלומר ואי ס"ד דאויר חצר נמדד א"כ מה בכך שנטלה קורתו ולא יהא אלא כאויר חצר אלא לאו דאויר חצר אינו נמדד ודחי לה דאימא לך לעולם דאויר חצר נמדד הוא ודקשיא לך מבית שנפרץ ונטלה תקרתו שאני תמן דאויר חצר דמיהת הוקף לבית דירה הוא אבל הכא נפרץ הוא ולא הוקף לדירה הוא עכשיו ולפיכך כשנטלה קורתו אינו נמדד עמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:1:18:5)

**וכשהוא מודד וכו'.** תוספתא היא בפ"ד כשהוא מודד תחומי העיר אינו מודד מן האמצע הקרן מפני שהוא מפסיד את האלכסון מהקרן אלא מודד מקרן מזרחית צפונית ומודד לקרן מערבית דרומית וחוזר ומרבעה כטבלה מרובעת כלומר שמביא טבלה מרובעת שהוא אלפים על אלפים ומניח בקרן באלכסונה שתהא אלכסון של טבלה כנגד אלכסון של קרן העיר ואלכסון של אלפים הוא אלפים ות"ת ואח"כ מותח חוט מתחום קרן לתחום קרן ונמצא משתכר הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:1:1)

מתני' **נותנין קרפף לעיר.** הבא למדוד תחומי העיר מניח הוא כשיעור קרפף לעיר שהוא שבעים אמה ושיריים כדתנן לעיל בפ"ב ומשם הוא מתחיל למדוד אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:1:2)

**דברי ר' מאיר.** כדאמר בגמרא דדרש מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אמרה תורה תן לה חוצה שהוא שיעור קרפף ואח"כ מדוד התחומין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:1:3)

**וחכ"א לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות.** דדרשי מקיר העיר דמשמע שיש עוד קיר עיר הסמוכה לה אז נותן חוצה לזו ולזו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:1:4)

**אם יש לזו וכו'.** כלומר אם יש ביניהן קמ"א אמה ושליש שזהו כדי ליתן שבעים אמה ושירים לזו ושבעים ושירים לזו. לפי שהשירים הן שני שלישים עושה זה הקרפף המחובר לחבירו את שתי העיירות להיות נחשבין כעיר אחת ונמצאת כל העיר מהן מהלכת את כל העיר השנייה וחוצה לה אלפים אמה והלכה כחכמים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:1:5)

**וכן שלשה כפרים המשולשים.** בגמרא קאמר לא שהן משולשין ממש בשורה אחת אלא שהאמצעי עומד כנגד האויר שבין שנים החיצוני' כחצובה זו שיש לה שלשה רגלים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:1:6)

**אם יש בין שנים החיצונים וכו'.** כלומר אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאו' האמצעי ולהיות אויר הנשאר בין האמצעי ולהחיצונים מכאן ומכאן מאה וארבעים ואחת ושליש דהיינו שתי קרפיפות לשתיהן אמרינן רואין כאלו האמצעי הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה מודד אלפים מחומת חבירתה ולחוץ ואם רבה האויר ביניהן יותר מכאן לא אמרינן רואין וכמה יהיה בין האמצעית להחיצונות אלפים אמה שיכולין לבא מן החיצונות להאמצעית ומן האמצעית להחיצונות בלא עירוב ואם רחוקה יותר מכן לא אמרינן רואין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:2:1)

גמ' **רב הונא בשם רב רבי מאיר ורבנן מקרא אחד דורשין וכו'.** כדפרישית במתני' דרבי מאיר דריש וחוצה הוא מיותר אלא ליתן קרפף לעיר לעולם ורבנן דרשי מקיר העיר מיותר דהוה ליה למיכתב מהעיר וחוצה אלא מכאן שנותנין קרפף לעיר כלומר כשיש עוד קיר של עיר הסמוכה לה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:2:2)

**הדא אמרה שנותנין קרפף לעיר.** על סיומא דלישנא דמתני' קאי דקתני אם יש לזו שבעים ושיריים ולזו שבעים ישיריים א"כ משמע שנותנין קרפף לכל עיר ועיר משתיהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:2:3)

**סלקת מתניתא.** כלומר בהכי סלקת פירושא דכולה מתניתא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:1)

**וכן ג' כפרים וכו' שמואל אמר בעשויין שירה.** שעומדין בשורה אחת ומשולשין ממש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:2)

**בעשויים צובה.** לא משולשים ממש אלא עשויים כחצובה זו שיש לה ג' רגלים והשלישי כנגד האויר שבין השנים כדפרישית במתני'. ופריך היידנו אמצעי איזהו נקרא אמצעי להאי מ"ד דניחא למ"ד בעשויים שורה ההנו אמצעי היינו האמצעי שהוא בין שנים החיצונים אלא למ"ד בעשויים כחציבה איזהו האמצעי שהרי אתה מוצא כל אחד מהשלשה הוא נגד האויר שבין השנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:3)

**אמר ר' שמואל אתוי דר' ברכיה.** אין הכי נמי שאם תמדוד מן ההן השנים ההנו זהו השלישי שהוא נגד אוירן הוא האמצעי ואם תמדוד מן ההן השנים אחרים ההנו אמצעי זה שעומד נגד אוירן ואנן הכי קאמרינן כל היכא שתמצא שהשלישי העומד כנגד אויר השתים ואלו אתה מטיל אותו יבין שתיהן יהיה בין החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי הזה את שלשתן להיות כאחת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:4)

ובלבד שלא יהא האמצעי מופלג מן החיצונים יותר מאלפים אמה בכדי שיהו יכולין להלך מכאן לכאן בלא עירוב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:5)

**קשייתה.** הקשיתי ושאלתי הדבר הזה קומי רבי יעקב דאנן תנינן אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עושה האמצעי שלשתן כאחת ולהתיר שנים החיצונים ג"כ עמו ולא שמעינן מזה אלא דווקא שיש בין ב' החיצונים כשיעור שתי קרפיפות ולא יותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:6)

**היו שנים האמצעי מהו שידין לכאן ולכאן.** כלומר אם בין שנים החיצונים יש שני פעמים מאה וארבעים ואחת ושליש שהן רפ"ג פחות שליש וכשאתה רואה כאילו האמצעי הוא ביניהן יהיה בין האמצעי לבין כל אחד מהחיצונים קמ"א ושליש אם כן שנים החיצונים לא קא מיבעיא לי שאינן נחשבים כאחת לפי שיש ביניהם כפול מכשיעור אלא האמצעי מהו שידין לכאן ולכאן לאיזה מן החיצונים שירצה שהרי בינו ובין כל אחד מהחיצונים אין כאן אלא קמ"א ושליש וכדמסיק להבעיא בהי גוונא קא מיבעיא ליה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:7)

**מה צריכה לה בשהיו שנים מהלכין.** כלומר ובמה הוא דמספקא ליה בהבעיא בשהיו שנים מעיר האמצעית מהלכין ואחד מהן רוצה לילך לאחת מן החיצונות לכאן והשני רוצה לילך לאחד מן החיצונות לכאן דבהא איכא למימר מכיון שהאחד דעתו להיות נמשך לרוח זה לכאן שוב אין השני שהוא גם כן מאותו עיר האמצעית יכול למשוך עצמו לרוח אחרת לכאן או דילמא שאע"פ ששניהם מעיר אחת יכול זה להיות נמשך לכאן וזה לכאן והאי הוא דמספקא ליה לר' יסא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:2:3:8)

**אבל אם היה אחד מהלך.** בהא לא מספקא ליה כלל שבודאי נידון הוא לכאן ולכאן כלומר לכאן או לכאן לאיזה רוח שירצה ילך שהרי אין בינו לבין כל אחד מהחיצונים אלא קמ"א ושליש ויכול הוא לברור רוח אחד מהן ומהלך לאחת מעיר החיצונה ומשם הוא מודד תחומו אלפים אמה חוצה לה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:1)

מתני' **אין מודדין.** התחומין אלא בחבל של חמשים אמה ובחבל של פשתן כדי שיכול למדוד יפה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:2)

**לא פחות.** מזה לפי שכשהחבל קצר יכול הוא למתחו הרבה ומאריך במדה. ולא יותר מחמשים שכשהיא ארוך הרבה נכפל באמצעיתו מחמת כבדו ומתקצר המדה ונפסד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:3)

**ולא ימוד אלא כנגד לבו.** קבעו לו חכמים מקום זה להשים ראש החבל כנגדו שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:4)

**היה מודד והגיע לגיא.** עמוק ורחבו חמשים אמה. או לגדר שהוא חומת אבנים שנפלה ונעשה גל גבוה ומשופע ובני אדם מהלכין עליו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:5)

**מבליעו.** באותו חבל של חמשים משפתו אל שפתו ואף על פי שיש במדרונו יותר מאלפים אמה אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום אלא יעמוד אחד על שפתו מכאן ואחד על שפתו מכאן ומבליע מדרונו בחבל אחד ודוקא שיהיה בעמקו פחות מארבע אלפים והוא ששיפוע מדרונו הוא כל כך שחוט המשקולת יורד כנגדו שאז אינו ראוי להוליך ולהשתמש בו אבל אם אין חוט המשקולת יורד כנגדו אינו מבליעו אלא א"כ היה עמקו אלפים או פחות מכאן וכיצד יעשה בהבלעת הגדר זוקף עץ גבוה בשפתו מזה ועץ אחד כנגדו בשפתו מזה ומותח החבל מזה לזה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:6)

**וחוזר למדתו.** בגמרא קאמר מדקתני חוזר למדתו משמע שאם היה רחבו כנגד העיר יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו בחבל ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול הוא להבליעו הולך לשם ומבליעו וצופה משם ומודד והולך משפתו והלאה עד כנגד המקום שכלה בו רוחב הגיא כנגד העיר וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים מדת התחום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:7)

**הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו.** ודוקא שאינו זקוף הרבה אלא משופע שבמשך חמש אמות אינו מתלקט גבהו אלא עשרה טפחים אבל אם הוא זקוף כל כך עד שבתוך משך ארבע אמות מתלקט גבהו עשרה טפחים אין דינו בהבלעה אלא אומדו בלבד והולך לו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:8)

**ובלבד שלא יצא חוץ לתחום.** כשהולך המודד להבליע ההר או הגיא לא יצא חוץ לתחום למקום שהוא יכול להבליעו וכדי שיחזור אח"כ למדתו כנגד העיר וטעמא משום גזירה מפני העוברים ורואין אותו מודד והולך שם יאמרו מדת תחומי העיר באה לכאן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:9)

**אם אינו יכול להבליעו.** כלל כגון שהיה רחבו יותר מחמשים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:1:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:1:10)

**בזו אמר ר' דוסתאי בשם רבי מאיר שאמר שמעתי שמקדרין בהרים.** מקדרין לשון נוקבין הוא שרואין כאלו נוקבין אותן ומודדין דרך הנקב למעט מדת המדרון וכיצד עושין אוחזין שנים חבל של ארבע אמות והעליון אוחז קצתו מכנגד מרגלותיו והתחתון אוחז בקצה השני כנגד לבו וחוזר העליון לעמוד במקום התחתון והתחתון יורד ומרחיק ממנו מדת החבל וכן מתגלגלין והולכין עד שמודדין את כולו ונמצא שמתמעט המדרון של כל ד' ד' אמות חצי קומת אדם והלכה כר' דוסתאי ובזו דקאמר למעוטי בעיר מקלט ועגלה ערופה שמודדין לעיר הקרובה ואין מקדרין בהן לפי שהן מדאורייתא ואע"ג דר"מ סבירא ליה תחומין דאורייתא כדאמר לעיל בפרק בכל מערבין התם דידיה והכא דרביה דקאמר שמעתי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:2:1)

גמ' **כמה הוא מידת התחום ארבעים חבלים.** של חמשים חמשים שהן אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:2:2)

**לא פחות.** מחמשים לפי שכל שהחבל פחות מכאן הוא נמתח ונשכר במדה ויהיה יותר מאלפים ולא יותר מחמשים שהוא נקמז ונכווץ ומפסיד את המדה מאלפים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:2:3)

**בחבל של שלש לח.** כלומר שהוא בגדיל שלש ונגדל כשהוא לח שאז הוא חזק ביותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:2:4)

**ואית תניי תני בחבל של ד' אמות.** מודדין ופליג אמתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:2:5)

**אין לך מדה של אמת.** שא"א לטעות במדידה אלא שלש והוא שלשלת של ברזל אבל מה אעשה שמצינו כתיב בנביאים מדה של חבלים ושל קנה בזכרי' כתיב והנה איש ובידו חבל מדה וביחזקאל כתיב והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:1)

**היה ממנו ולנחל.** שהוא גיא עמוק וכשמדד ראה שהגיא רחוק ממנו כשיעור ע"ה אמה וכיצד ימדוד בשני חבלים של חמשים אי אפשר והוא צריך לכוין המדידה פליגין בה תרין אמוראין חד אמר מודד ממנו ולהלן בחבל של חמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמשה אמה בתוך מדה של החמשים ומודד בחבל של החמשים עד הנחל ויודע שהוא שבעים וחמשה אמה מכוון:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:2)

**ואידך אמר מודד.** בתחלה בשל חמשים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:3)

**והשאר.** עד הנחל שאינו יכול לכוונו בשל חמשים מודד הוא בחבל של ד' ד' אמות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:4)

**היה הנחל צר מלמעלן.** שיכול הוא להבליעו ורחב הוא מלמטה ביותר אם הוא עד חמשים אמה לא איכפת לן בעמקו אלא מכיון שיכול הוא להבליעו את רואה את עמקו כאלו מלא עפר וצרורות ואינו במדידה כלל ואם לאו שהוא רחב יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:5)

**את רואה אותו כי מיתרפס וכו'.** כלו' משער העומק כאלו מטרפס ועולה מטרפס ויורד בו ומודדו. ובתוספתא פ"ד גריס היה גיא מעוקם ואין יכול להבליעו מקדיר ועולה מקדיר ויורד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:6)

**היה הנחל מעוקם.** שאין שיפועו הולך למטה כדרך המשיפע אלא פעמים הוא בשיפוע ויש מקומות בו בזקיפה וכמקום הר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:7)

**מצופות.** כלומר נוטל שפופרת של מצופות וצופה בו ומשער בעיניו כמה הוא במישור השוה וחוזר ועושה כן לשער במקום הזקיפה בהר אשר בו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:8)

**והוא שתהא מידה יוצאת בהר וכו'.** על הר דמתני' קאי הא דקתני הגיעו להר מבליעו דוקא שתהא מדה של ארבעה טפחים יוצאת בו למעלה שהוא כדי מקום חשוב אבל אם הוא זקוף כל כך עד שאין על ראשו למעלה מדה של ארבע טפחים בשוה אינו מבליעו אלא אומדו בלבד והולך לו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:3:9)

**העליון כנגד ראשו.** על מקדרין דמתני' קאי ובתוספתא שם פליגי תנאי דגריס כיצד מקדרין בהרים התחתון כנגד לבו והעליון כנגד פרסותיו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין מקדרין בהרים ומפ' הכא פלוגתייהו דלא פליגי אלא אם כנגד לבו כ"ע מודים שמקדימין. א"נ שמקדרין העליון כנגד ראשו וכו' וכולי עלמא מודו מיהת שמקדרין ובמה פליגין אם אחד כנגד לבו רבי מאיר אומר מקדרין וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:4:1)

**רבי בא וכו'.** גרסינן להא בפ"ה דסוטה בהלכה ג' ואיידי דקחשיב התם הלכות דמקדרין מייתי לה נמי הכא כהא דקאמר ר' בא אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה ואע"ג דמתני' היא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:4:2)

**אין מקדרין אלא בהרים.** של תחומי שבת אבל לא במדידת מקום הקרובה של עגלה ערופה אלא מודדין הרים וגיאות כקרקע חלקה וחסר כאן ולא בערי הלוים כדגריס התם שהן ערי מקלט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:4:3)

**ופריך ניחא כמאן דאמר.** התם במתני' דדריש אלף אמה מגרש ואלפים תחום. שבת ואם כן אין אנו למדין כלום מערי מקלט וניחא שאף על פי דבהן אין מקדרין מיהת בתחומי שבת מקדרין דלהקל אמרינן בתחומין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:4:4)

**ברם כמאן דאמר.** דדריש שם אלף אמה מגרש ואלפים שדות וכרמים ונמצא דאין לנו רמז במקרא לתחומין אלא דלמדין אנו מערי המקלט כמו דמפורש בהן אלפים ה"נ לתחום שבת קשיא דלעיקר אין מקדרין ולטפילה שלמדו ממנה מקדרין בתמיה ולא משני מידי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:5:1)

**ומנין שלא היה קוברין וכו'.** איידי דאיירי בערי הלוים מסיק לה למלתייהו כדגרים בפ"ב דמכות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:3:5:2)

**לחיים ניתנו.** להלוים ולא לקבורה אבל לרוצח מרבינן ביה לקבורה כדדריש שם במכות אם מת שם תהא קבורתו ולהלוים בלבד לחיים נתנו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:4:1:1)

מתני' **אין מידדין אלא מן המומחה.** אדם הבקי במדידה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:4:1:2)

**ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד.** שנמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין ובולטין מסימני תחום קרן שכנגדו שומעין למקום שריבה ומוציאין מדת הקצרה כנגדו שהוא מפני שלא מתח בתחלה להחבל כל צרכו ונתקצר לפי שצריך למותחו בכל כחו וכדתני בתוספתא פ"ד והמודד מותח בכל כחו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:4:1:3)

**ריבה לאחד ומיעט לאחד.** כלומר שמדדו שני בני אדם מומחין זה ריבה וזה מיעט שומעין למרובה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:4:1:4)

**שלא אמרו חכמים וכו'.** כשגזרו שלא לצאת חוץ לתחום לא אמרו להחמיר במדת תחומין אלא להקל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:4:2:1)

גמ' **ההדיוט שריבה אין שומעין לו.** לפרש ריבה לאחד וכו' דארישא אם הן שניהם מומחין מיתפרשא כדפרי' במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:4:3:1)

**אמר ר' הושעיה הגיעוך וכו'.** גרסינן להא לעיל בפ' בכל מערבין סוף הלכה ד' וע"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:1:1)

מתני' **עיר של יחיד.** כגון שיחיד בנאה להשכיר הבתים לבני אדם ונעשית אח"כ של רבים שמכרה לרבים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:1:2)

**מערבין את כולה.** בלא שום שיור כדרך שהיו מערבין כולה כשהיתה של יחיד ורבים היו דרים בה ולא היתה צריכה שיור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:1:3)

**ושל רבים שנעשית של יחיד.** כגון שהיחיד קנה אותה מרבים ומשכיר הבתים לרבים אין מערבין את כולה לפי שאסור לערב עיר של רבים כולה אם אין משייר בתוכה או אפי' חוצה לה כמה בתים שלא יערבו עמהן ודוקא כשיש להעיר שני פתחים שהעם נכנסין בזה ויוצאין בזה שאז צריכה שיור ואיתו שיור מערבין לעצמן ולא עם העיר כולה וטעמא דהך מילתא משום היכרא הוא כדי שלא תשתכח מהם תורת ר"ה וידעו שהעירוב הוא המתיר לטלטל בעיר שרבים בוקעים בו מפני שהן רואין שאותו מקים השיור אין מטלטלין עמהן בכל העיר אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן ולפיכך זו שהיתה של רבים בתחלה אע"פ שעכשיו היא של יחיד הרי הוא כבתחלה ואין מערבין את כולה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:1:4)

**אא"כ עשה לה וכו'.** ובנוסחת המשנה בבבלי אא"כ עשה חוצה לה ורבותא קתני שאפי' השיור שחוצה לה מהני:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:1:5)

**כעיר חדשה שביהודה.** עיר אחת ושמה חדשה היתה ביהודה והיא העיר היותר קטנה שבכל ארץ יהודה ולא היו בה אלא חמשים דיורין והיא היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה ולפיכך שיעור בה ר' יהודה השיור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:1:6)

**רבי שמעון אומר שלש חצירות וכו'.** הוי שיור ומסקנא דמילתא להלכה שאפי' בית אחד בחצר אחת הוי שיור ואם אין לעיר אלא פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים אינה צריכה שיור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:1)

גמ' **תני בשם ר' יודה אין מערבין אותה חציין.** עיר של יחיד ונעשית של רבים אין מערבין אותה לחצאין דכיון דמעיקרא אחת היתה והורגלו לערב את כולה ולהיות אחד אסרי הני אהני דהוי כמבוי שאחד מן החצרות לא נשתתפה עמהן שאוסרת על כל בני המבוי לטלטל במבוי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:2)

**מחלפה שיטתיה.** דהא תני ר"ח ומייתי לה לעיל בפ"ק בהלכה א' כיצד מתירין רשות הרבים וכו' וכדפרישית שם דבמבואות המפולשו' לר"ה קאמר וקתני לר' יהודה לחי או קורה מכאן ומכאן שמעינן מיהת דמתירין לכל מבוי ומבוי בפני עצמו ולא אסרי הני אהני:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:3)

**והכא אמר הכין.** בתמיה דאין מערבין העיר לחצאין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:4)

**לא על הדא איתאמרת.** הא דר' יהודה דבעיר שיש לה ב' פתחים מערבין אותה לחצאין לפי שאלו יוצאין בפתח זה ואלו יוצאין בפתח זה ומסתלקין עצמן אלו מאלו ואין אוסרין זע"ז אלא על הדא איתמר הא דר' יהודה דתנינן בברייתא אפי' עיר גדולה כאנטוכיא אם אין בה אלא דלת ופתח אחד שיוצאין ממנה מערבין עליה את כולה ועלה תני בשם ר' יודה אין מערבין אותה לחצאין דמכיון שאינן יכולין להסתלק אלו מאלו שאין להעיר אלא פתח אחד כשמערבין לחצאין אוסרין אלו על אלו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:5)

**הדא אמרה.** מדקאמר דבעיר שכולה נחשבת כאחת אם מערב לחצאין אוסרין אלו על אלו ש"מ דגם במבואו' הדין כן כדמסיים ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:6)

**בני המבוי שנתנו קורתן על פתח המבוי.** כגון בעיר שיש בה מבואות הרבה ומבוי אחד עשו להן תיקון בקורה להיות מותר לטלטל במבוי וכדין המבוי שמשתתפין בחצרות להיות נחשב המבוי כאחד ושאר המבואות לא עשו להם שום תיקון א"כ אלו בני המבוי מותרין הן במבוי שלהן ואלו אסורין ומשום הא דלקמן נקט נמי להא. אע"ג דמילתא דפשיטא היא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:7)

**נתנו אלו ואלו.** שכל מבוי ומבוי עשו להן תיקון ונשתתפו כל אחד ואחד בפני עצמן אלו ואלו אסורין משום דאסרי הני אהני הואיל וכולן בעיר שנחשבת כאחת הן וכדלעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:8)

**כיצד הוא עושה.** להתיר לכל מבוי ומבוי בפני עצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:9)

**נותן את הקירה על פתח המבוי.** הך קורה דהכא לאו קורה שהיא לתיקון המבוי דהא כבר עשו להן תיקון כדקאמר נתנו אלו ואלו וכו' ואדרבה זה גורם להן לאסור אלו על אלו מכיון שכל מבוי ומבוי עירבו ונשתתפו בפני עצמן אלא קורה אחת כמין דקה ואיצטבא עושין להן לפני פתחיהן להיכר שנסתלקו זה מזה ומתיר בכך את כל מבוי ומבוי בפ"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:10)

**חמשה מבואות וכו'.** כלומר וכן הדין בחמשה מבואות קטנות פתוחות למבוי גדול אחד ואם נתנו קורתן שהוא לתיקון המבוי באמצע המבוי הגדול אלו שיש להן תיקון מותרין ואלו אסורין בדין המבוי שתיקונו הוא באמצע. ואם כל מבוי ומבוי עשו להן תיקון בפני עצמן ועירבו לעצמן אוסרין אלו על אלו כיצד הוא עושה נותן את הקורה והיא הדקה לפני פתחן לסימן שנסתלקו זה מזה ומתיר את המבוי כל אחד ואחד בפני עצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:2:11)

**חד.** צורבא מרבנן ושמיה ר' פנחס סליק להכא וחזא בפתח דשוקתא דגזוראי כך היה נקרא אותו השוק שהיו דרין בו אותן הגוזרין נסרין וראה שם כמין דקה לפני פתח המבוי ושאל אותם אם חלקתם עירוב שלכם ולכך נעשה הסימן הזה וא"ל רבי יודה בר שלום לא היא אלא לחיזוק הבתים נעשה זה וקמ"ל בהאי עובדא שצריך שיעשו במתכוין לסימן שחלקו את עירובן וזה שנעשה לחיזוק הבתים שלא יהו העוברין ושבים מקלקלין את הבתים לאו כלום הוא לסימן הסילוק:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:3:1)

**אא"כ עשה חוצה וכו'.** וקאמר כגון עיר צנן וחדשה קראו אותה או מגדל גד שיש בה חמשים דיורין כצ"ל שכך הוא לר' יהודה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:3:2)

**אפי' אנשים ונשים וטף.** כלומר אפילו אין הדיורין כולם אנשים אלא שהנשים והטף משלימין אותן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:3:3)

**ובלבד ישראל.** דדירת נכרים לאו שמה דירה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:5:3:4)

**בפתוחין לתוכה.** אותה השיור שחוצה לה צריך שיהו הדיורין פתוחין לתוך העיר. והקשה ר' מנא דאי הכי הרי מכיון שהן פתוחין לתוכה נעשו כולן רשות אחת וא"כ מאי קמ"ל פשיטא דהוי שיור אלא אע"פ שאין פתוחין לתוכה אלא אחורי הבתים הן לעיר עושין אותה שיור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:1)

מתני' **מי שהיה במזרח.** בשדה וקידש עליו שם היום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:2)

**ואמר לבנו.** מבעוד יום ערב לי במערב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:3)

**אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן.** שנתן לו העירוב מביתו והלאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:4)

**מותר לביתו.** כלומר לדין ביתו שקונה לו שביתתו בביתו ואסור הוא לדין עירובו דמכיון שעירובו רחוק ממנו יותר מאלפים אין עירובו קונה לו שהרי אינו יכול לילך וליטלו ומכיון שכן אמרינן דמסתמא בביתו ניחא ליה שיקנה שביתתו שהרי אין עירובו עירוב ויש לו מביתו אלפים אמה לכל רוח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:5)

**לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מכאן.** בגמרא מקשי היכי משכחת לה שיהא לביתו יותר מלעירובו הא כיון דהוא קאי במזרח ביתו ואמר לערב לו במערב ביתו נמצא ביתו עומד בינו לבין עירובו והרי עירובו רחוק טפי מביתו ומשני התם דמשכחת לה כגון דקאי ביתיה באלכסונו שבינו לבין עירובו ועירובו משוך הוא למערב יותר מביתו ואפ"ה מכיון שלפעמים האלכסון יותר רב מכדי משך השוה שבינו לבין עירובו הרי ביתו רחוק ממנו יותר מעירובו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:6)

**ואסור לביתו.** למנות אלפים מביתו לכל רוח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:7)

**הנותן את עירובו בעיבורה של עיר.** באחד מן הבתים העומדים בעיבורה שהוא ע' ושיריים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:8)

**לא עשה כלום.** שהרי בלאו העירוב נמי יש לו מעיבורה של העיר אלפים אמה לכל רוח דכל העיר עם עיבורה נחשבין לו כד' אמות ומכ"ש אם נותן עירובו בתוך העיר דלא עשה כלום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:9)

**נתנו חוץ לתחום.** בגמרא קאמר חוץ לתחום ס"ד הא לא הוי עירוב אלא אימא חוץ לעיבורה של עיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:1:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:1:10)

**מה שנשכר.** לרוח זה הוא מפסיד לרוח שכנגדו שהרי הוא מונה מן העירוב אלפים לכל רוח ואם דרך משל נתנו בסוף אלף למזרח נמצא שכלות אלפים של מזרח בסוף ג' אלפים מן העיר ונשתכר אלף למזרח והאלפים של מערב כלות בסוף אלף של מערב העיר והרי מפסיד אלף וקמ"ל בזה שאין העיר בכלל החשבון של האלפים שלו אלא כולה נחשבת לו כד' אמות ודוקא בכה"ג שהעיר מובלעת בתוך האלפים שלו או שהן כלות בסוף העיר אבל אם כלות האלפיים באמצע העיר או באיזה מקום בתוך העיר. אין לו אלא אלפים ממקו' העירוב ובמקום שהן כלות אפילו הוא בתוך העיר אינו יכול לילך יותר דבכה"ג נחשבת לו העיר בחשבון של האלפיים כדתנן במתניתין דלקמן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפיים שאפי' סוף מדתו כלה במערה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:2:1)

גמ' **מן קשויי (לה) מקשי לה בר קפרא למזרח בנו וכו'.** כלומר מכח הקושיא דהיה מקשה בר קפרא על הסיפא דמתני' דקתני לעירובו אלפיים אמה ולביתו יותר מכאן היכי משכחת לה דליהוי ביתו רחוק טפי הא עירובו במערב ביתו והוא במזרח ביתו ולפיכך פירש דלאו במזרח ביתו ובמערב ביתו קאמר אלא למזרח בנו ולמערב בנו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:6:2:2)

**ניחא וכו'.** זו היא הקושיא שהקשה לו דניחא הרישא. אלא הסיפא לעירובו אלפים ולביתו יותר מכאן בתמיה הא לא משכחת לה ומש"ה אוקי להמתניתין למזרח בנו וכו' כדאמרן. והתם משני לה וכדפרישי' במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:1:1)

מתני' אנשי עיר גדולה וכו' לפי נוסחא דהמתניתין בנותן את עירובו מתפרשא שהנותן את עירובו בתוך העיר בין אנשי עיר גדולה שנתנו עירובן בתוך העיר קטנה ובין אנשי עיר קטנה שנתנו עירובן בעיר גדולה מהלכין את כולה לפי שהנותן עירובו בעיר כל העיר נחשבת לו כארבע אמות וכדמפרש התנא כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו וכו'. ואית דגרסי במתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה והכי גריס לה הכא בגמרא ולפי הך גירסא האי כיצד לא מיתפרשא וכדקאמר בגמרא לית כאן כיצד וסמי מכאן אלא מילתא אחריתא קתני מי שהיה בעיר גדולה וכו' ורישא דמתני' לאו בנותן את עירובו מיירי אלא במודד וה"ק אנשי עיר גדולה שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים שלהן ומונין מעירן והולכין מהלכין את כל העיר קטנה כלומר שנחשבת להן כולה כארבע אמות הואיל והיא בתוך האלפים שלהן ומשלימין מדת התחום חוצה לה אבל אין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה כארבע אמות לפי שמדת אלפים שלהן כלה בתוך העיר הגדולה ואין הולכין בה אלא עד סוף תחומן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:1:2)

**כיצד.** התם מפרש דמאן דמתני במתני' כהאי נוסחא אנשי ואין אנשי מוקים להאי כיצד וכו' בחסורי מחסרא וה"ק במה דברים אמורים במודד אלפים אבל הנותן את עירובו בין אלו ובין אלו מהלכין כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:1:3)

**ר' עקיבא.** פליג וס"ל שהנותן את עירובו בעיר אין כל העיר נחשבת לו כארבע אמות ואין מונין לו האלפים אלא ממקום עירובו ואין הלכה כר"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:2:1)

גמ' **כיני מתני' אנשי עיר גדולה וכו' ואין אנשי עיר קטנה וכו'.** כן צריך לגרוס ולהאי גי' לא גריס כיצד אלא דסמי מכאן ולית כאן כיצד כדפרישית הכל במתני' עיר מהו שתעלה ממידת אלפים. על הא דקתני הנותן את עירובו חוץ לתחום והיינו חוץ לעיבורה של עיר קאי דמי אמרינן שמפסיד כל העיר לפי שמדת העיר עולה לו במדת אלפים או לא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:3:1)

**אין עיר עולה ממידת אלפים.** אלא מונה אלפים חוצה לה מלבד העיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:3:2)

**בראשונה היו בני טבריא מהלכין את כל חמתה.** חמתה עיר קטנה הסמוכה לטבריא וטבריא עיר גדולה היתה והיו מהלכין את כל העיר חמתה ובני חמתה לא היו מגיעין לילך בכל טבריא אלא עד הכיפה שהיתה שם במקום שכלתה מידתן ועכשיו הוסיפו בבנין בימיהם ונעשה הכל עיר אחת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:3:3)

**מעשה ברועה אחד זקן וכו'.** בתוספתא סוף פ"ד היא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:3:4)

**שהיו בני מגדל.** שהוא מרוח אחרת של חמתה ומהלכין את כל חמתה וכו' והתיר רבי על פי אותו הרועה שהיו נוהגין כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:3:5)

**שיהיו בני גדר יורדין לחמתה וכו'.** גדר היתה למעלה בשיפוע ההר וחמתן מלמטה והתיר לבני גדר שיהיו יורדין לחמתן וחוזרין ועולין לבתיהן ולבני חמתן לא התיר שיהיו עולין לגדר וקאמר ר' מנא מפני הרשויות שהיו אלו תחת רשות ושררה אחרת מאלו ובני גדר היו מכין וחובטין לבני חמתן כשבאו ברשותן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:3:6)

**לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן וכו'.** וגדר היתה עיר גדולה וחמתן עיר קטנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:4:1)

**מה פליגין.** רבי עקיבא וחכמים במתני' בנותן עירובו בתוך עיר אחרת דוקא בשנתנו עירובן בפלטיא ברחובה של העיר אבל אם נתן עירובו בבתים של העיר אף ר"ע מודה שכל העיר נחשבת לו כד' אמות ומונה אלפי' מחיצה לה דהואיל ודרך הבתים להיות סמוכין ומחוברין זה אצל זה אם הניח העירוב באחד מן הבתים נחשבין כולן כאחד ומונה תחומו מחוצה להן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:4:2)

**ר' בא בעי.** על זה דלדידך אם העיר הזאת שהניח זה עירובו בתוכה היתה עיר שעירבה לעצמה שבני העיר עירבו ביניהן והותר להן לטלטל בכל העיר ונתן זה עירוב שלו בפלטיא לא כמי שנתן עירובו באחד מן הבתים דמי והא ר"ע סתמא קאמר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה דמשמע אפילו בשנתן עירובו בעיר שעירבה לעצמה פליג ר"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:5:1)

**עיר שחרבה.** מן הבתים ונתן בה עירובו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:5:2)

**ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין.** שהרי אין בהן בתים ודיורין לאדם ואפילו הכי קאמר רב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה אלמא רב נמי כר' אלעזר סבירא ליה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:6:1)

**בנה בתים ואחר כך בנה חומה.** סביב הרי זו ישבה ולבסוף היקפה אין מודד אלא מן הבתים ובנותן עירובו בעיר מיירי ואליבא דר' עקיבא. והלכך קאמר שאם בנה בתים בתחלה הכל הולך אחר הבתים ולקולא שאין מקום שמן החומה עד הבתים בכלל המדה שממקום עירובו ולהלן אבל אם בנה החומה בתחלה ואחר כך בנה הבתים זו היא ישנה והולכין אחר החומה ולחומרא שאין לו אלא ממקום החומה אלפים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:6:2)

**ר' זעירא.** משמיה דנפשיה קאמר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:6:3)

**בין זו ובין זו חדשה.** ומן הבתים הוא מודד ולקולא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:6:4)

**ואיזו היא ישנה.** שאין לו אלפים אלא ממקום החומה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:6:5)

**כל שהיו בה דיורין וחרבו.** דבכהאי גוונא הוא דהולכין אחר החומה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:6:6)

**ר' זעירא כדעתיה.** כדאשכחן בהא דאיתפלגון בעלמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:6:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:7:6:7)

**בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר.** אם תשעה בני אדם הקיפו מחיצה במקום אחד לשם קרפף שלא הוקף לדירה ובא העשירי וגמר המחיצה לשם דירה דלר' זעירא אין הולכין אחר האחרון ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא עד בית סאתים והכי נמי כאן דאין חלוק בין בנה הבתים בתחלה ובין בנה הבתים אחר כך הולכין אחר הבתים שהן לפנינו כמו דסבירא ליה בקרפף שהולכין אחר בנין המרובה שלפנינו שנבנה לשם קרפף ור' אלעזר פליג וסבירא ליה שאפילו אין כאן לשם דירה אלא מה שבנה העשירי בלבד הרי הוא כדירה שהולכין אחר האחרון והרי גמרו לשם דירה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:1:1)

**אי אתם מודים לי בנותן את עירובו על פי המערה.** כלומר בתוכה שאין לו וכו' אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין שנפרצו חומותיה ואינה ראויה לדיורין אבל אם ראויה היא לדיורין אע"פ שאין בה עכשיו דיורין נחשבת כולה כארבע אמות וכן עיר שחרבה ויש לה חומה סביב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ואפי' היא גדולה כאנטוכיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:1:2)

**נמצא קל תוכה.** של מערה מעל גבה שאם נתן עירובו על גבה של מערה אין לו אלא ממקום עירובו אלפים לפי שגבה אין ראוי לדיורין אם נתן בתוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:1:3)

**ולמודד שאמרו וכו'.** כלומר אף על פי שחלוקין חכמים על ר"ע בנותן את עירובו וסבירא להו דכל העיר נחשבת לו כד' אמות מודים הן במודד ממקום שביתתו שאמרו חכמים שנותנין לו אלפים אמה שאפי' סוף מידתו כלתה במערה ואפי' במערה שיש בה דיורין אין לו אלא עד סוף מידתו במקום שכלתה המדה ומשם ולהלן אין לו כלום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:2:1)

**אמר להן ר"ע וכו' קל הוא הקונה שביתה בקרפף וכו'.** מדברי חכמים למדנו דמחלקין בנותן עירובו בין מקום שיש בו דיורין לבין מקום שאין בו דיורין א"כ מצינו שקל הוא הקונה שביתה בקרפף דבזה מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה שהרי יש לו מחיצות וכל הקרפף נחשב לו כד' אמות אבל אם נתן עירובו בקרפף הואיל ואין בו דיורין אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:2:2)

**ר' זעירא בעי.** דעד כאן לא שמענו אלא אם קנה הוא שביתה ועומד בקרפף בשעת קניית שביתה אבל אם היה חוץ לקרפף ואמר תקנה לי שביתה בקרפף וכגון שהיה יכול להגיע להקרפף בשעת קניית שביתה ולא רצה לזוז ממקומו ואמר תקנה לי שביתה בתוכו מאי אם בכה"ג נמי אמרינן דכל הקרפף נחשב לו כארבע אמות או דילמא דבעינן דוקא שיהא עומד בתוכו בשעת קניית שביתה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:2:3)

**אמר.** ר' חנניה בריה דרבי הלל. דבר זה תלוי במחלוקת דר' מאיר ור' יודה בפרק דלעיל בהלכה ו' דלר' מאיר דסבירא ליה עיקר עירוב בככר הוא וקל הוא שהקילו חכמים לעני או לבא בדרך שיערב ברגליו. אם כן כאן כנותן עירובו בקרפף דיינינן ליה משום דדי הוא שהקילו בו שיכול לקנות שביתה במקום פלוני ולא יהא צריך לערב בככר ולא דניקל ביה טפי שיהא מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אלא דינו כמו אם נותן בו עירובו שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים והכי נמי ממקום שסיים שביתתו שהרי צריך לקנות שביתה במקום מסויים כדתנן בפ' דלעיל שם ואין לו אלא ממקום שקנה לו שביתה אלפים ולר' יהודה דס"ל עיקר עירוב ברגליו ולאו משום קולא שהקלו בו א"כ באומר תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לו אלפים אמה כדין קונה שביתה במקום שהיקף במחיצות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:3:1)

**גג מגדל.** אם נתן בו עירובו נידון כעיר דהואיל ומשתמשין בו תדיר הרי הוא כמי שהוא לדירה ומונה חוצה לו אלפים וגג המערה נידון כשדות לפי שאין שם דיורין ואינה ראויה לדיורין ואין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:3:2)

**מה דיורין ממש וכו'.** הא דתנינן במתניתין בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וכו'. מאי דיורין אם דיורין ממש בעינן או אפילו ראויה לדיורין הרי כיש בה דיורין היא. וקאמר מן מה דשמעינן דאמר ר' יצחק שאת רואה אותה כאלו מלאה מים וטיט כלומר אפילו היא עכשיו מלאה מים וטיט אין בכך כלום הדא אמרה אפילו ראויה לדיורין כמי שיש בה דיורין דמי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:3:3)

**הדא אמרה.** מדתנינן בנותן את עירובו בעיר כל העיר נחשב לו כד' אמות ומטעמא הואיל ויכול להגיע לעירובו בכל מקום שהוא בעיר אם כן בעיר שיש לה שני פתחים ומפולשת היא לגמרי ונראית כשני עיירות אם יש בין זה לזה ארבע אלפים חסר אמה אחת מכיון שיכול להגיע מזו לזו דמ"מ כעיר אחת דמיא והואיל והתחומין מובלעין הן מהלך את כולה וכו' וכדאמרינן לעיל בהלכה א' גבי עיר שהיא בנויה כמין קשת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:3:4)

**אסברי.** לי ר' זירא לטעמא אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי בדא ונסיב לון וכו' כמפורש הכל לעיל שם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:4:1)

**אם היתה גגה של מערה וכו'.** לאו בנותן עירובו מיירי דלא פליג אמתניתין אלא בענין עבור של עיר והשייך לה קאמר דאם גג מערה שהיא מתחלת בתוך ע' ושיריים של העיר אפילו היא ד' אלפים אמה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה וכן הדין ע"ג חומה העומדת בתוך עיבורה של העיר דאפי' כמה מותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:4:2)

**.** אם היה גגה של חומה ששת אלפים וכו' כצ"ל מהלך את כולה וחוצה לה ע"י נבריות. כלומר דאם היא חומה שלימה צריכא למימר דנחשב הכל כעיבורה אלא אפילו היא פריצה בכמה מקימות ויש מקומות ניכרין שהן מאותה החומה מהלך את כולה שנחשב מן העיבור וחוצה לה מודד אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:4:3)

**אחורי הגגין מהו.** לענין טלטול ואיידי דאיירי הכא בגגין לענין הילוך מיבעיא ליה לענין טלטול דתנן לקמן פ"ט כל גגות העיר רשות אחת ואחורי הגגין שיש איזה בנין באחוריהן אם הן כגגין עצמן או לא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:4:4)

**מטי בה בשם שמואל אחורי הגגין מטלטלין בהן אפילו כור או כוריים רב אמר מטלטלין בהן עד בית סאתים.** כצ"ל דהא לקמן מקשי דרב אדרב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:4:5)

**מילתא דרב פליגא עלוי.** דנפשיה דתנינן תמן ריש פ"ט כל גגות העיר רשות אחת וקאמר שמואל עד בית סאתים ורב אמר מטלטלין בהן אפילו כיר ואפי' כוריים ובשלמא דשמואל אדשמואל לא מצינן למיפרך דר' אחא מטי בה בשם שמואל קאמר שיש שאמרו כך בשם שמואל ולהאי מ"ד אין הכי נמי דשמואל ס"ל בגגות עצמן הכי אלא דרב אדרב קשיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:4:6)

**היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה.** מילתא באנפי נפשה היא דכמו שאמרו באחורי הגגין כך הדין באחורי הספינה שאם יש ספינות בנהר שאצל העיר סמוכות זו לזו אחוריהן כאחורי הגגין לענין הילוך שהכל נחשב כהעיר ומהן ולהלן מודד אלפים אמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/5:8:4:7)

הדרן עלך כיצד מעברין