## Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim Chapter 3

###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:1:1)

מתני' **ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים.** וא"כ יש בה שיעור כדי להרחיק בין מין למין לפיכך התירו חכמים לזרוע בתוכה חמשה מינין ד' בד' רוחות הערוגה וא' באמצע ובגמ' אסמכיה אקרא ושיעור הרחק בין מין למין הוא טפח ומחצה שכך הוא יניקת הזרע וא"צ יותר דכך אמרו בגמ' עבודה פוגע בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו כלומר יניקת הזרע וזהו עבודה שלה יכול הוא לפגוע בשיעור עבודה ויניקה של חבירו ובלבד שהמין בעצמו לא יהיה פוגע בחבירו להקיפו והיינו לסומכו והלכך אף אם אינו מרחיק אלא טפח ומחצה בין אחד לחבירו סגי דמה שהיניקה נוגעת ביניקת האחר לא איכפת לן בהא וזה סדר זרועת ערוגה זו לפי המסקנא כמו שתראה בצורה זו ונמצא שזאת הערוגה נזרעת היא שני שלישים בחמשה מינין אשר בתוכה ושליש אחד ממנה הוא פנוי שהרי בכל רוח ורוח נזרע ד' טפחים ממין אחד ומין האמצעי נזרע שמונה טפחים ובין כל מין ומין יש היכר או הרחק מקום פנוי טפח ומחצה והיינו מן ראש המין האמצעי לצדדי הרוחות יש הרחק טפח ומחצה ומה שהזויות של האמצעי נוגע במיני הצדדין הא לא איכפת לן דזה ניכר ההבדל והוא כראש תור וכך הוא בכל זוית וזוית של קרנות הצדדין הנוגעות זו בזו יש היכר והעיקר בכלאים שלא יהא נראה מעורבב ובשביל כך נמי לא התירו אלא חמשה מינין ואף על פי שבערוגה כזו היה יכול לזרוע אפילו ט' מינין בהרחק טפח ומחצה בין כל מין ומין אלא שלא יראה כמעורבב וכדמפרש עוד לקמן בגמ':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:1:2)

**היה לה גבול.** סביב לה גבוה טפח זורע בתוכה י"ג מינין שלשה על כל גבול וגבול והיינו בהרחק טפח ומחצה בין האמצעית של רוח הגבול לבין מין של סמוך להקרן מכאן ומכאן והקרנות יהיו פנוים בלא זרע וכן בכל רוח ורוח של הגבול ואחד באמצע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:1:3)

**לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול.** אע"פ שמותר בו ג' מינין לכל רוח אבל ראש הלפת לא התירו בו מפני שהעלין רחבין והוא ממלאהו ומיחזי כערבוביא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:1:4)

**ר' יהודה אומר ששה באמצע.** בגמ' מסיק דר' יהודה אהיה לו גבול גבוה טפח קאי וכדנפרש לקמן בס"ד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:1)

גמ' **זרעיה מיעוט זרעי' שנים.** קושיא היא ובפ' ר"ע גרסי' להאי רישא דהסוגיא עד בערוגה שבערוגות היא מתניתא והגי' שם יותר מבוררת היא והאי קושיא התם קאי דקתני במתני' שם מנין לערוגה שהיא ו' על ו' שזורעין בתוכה חמשה זרעונים וכו' שנאמר כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח זרעה תצמיח לא נאמר אלא זרועיה תצמיח ועלה פריך הש"ס והיאך ילפת לה מהכא חמשה זרעונים נימא זרועיה מיעוט זרעים שנים ותו לא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:2)

**משנים את למד ארבעה.** כלומר דמשני לה דאף אי דרשת להאי קרא כדקאמרת דזרועיה שנים משמע את למד ממילא דארבעה ג"כ יכול לזרוע בה והחמישי נמי ממילא שמעינן כדמפרש ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:3)

**מה שנים את נותן בתחלת ששה ומיצר והולך.** כלומר דהא אפי' לדידך דנימא דשני מינים הוא שזורע בתוכה אתה צריך לומר דמתחיל לזרוע למין האחד בתחלת הו"ט והיינו בשורה הראשונ' של רוח אחת מרחיב וזורע את המין ואח"כ מיצר הוא והולך בהזרע בכדי שיוכל לזרוע להמין השני ברוח שכנגדה ושם ג"כ מרחיבו בתחלת הששה ומיצר והולך כדי שלא יהו מעורבבין המינין ויהיו נכרין ונראין כל אחד בפ"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:4)

**אף ארבעה וכו'.** כלומר א"כ אמור מעתה דאף ארבעה המינין בכל רוח ורוח אחד יכול הוא לזרוע בכגון זה שמתחילו מתחלת הששה ומיצר והולך בו ובלבד שיהא שיעור הרחק יניקה בין מין שברוח זה לבין מין רוח שבצדו וכן כולם וכשאתה זורע כך לאלו הד' מינין שבד' הרוחות א"כ אי אפשר שלא יהא שם באמצע של סוף אלו המינין נקב אחד פנוי בלא זרע שהרי בין זה לזה יש פנוי שיעור הרחק יניקה וכן בין כל הד' שברוחות ונמצא יש באמצע מקום פנוי שיכול ליטע בו את האמצעית המין החמישי וממילא שפיר נפקא לן לכל חמשה המינין וזו היא הצורה להאי מאן דאמר וכדפרישית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:5)

**א"ר יונה עבודה וכו'.** ר' יונה אתא לאשמעינן דלא תימא שצריך להרחיק בין מין ומין כדי שיעור יניקה לזה וכדי שיעור יניקה לזה וליבעי ג"ט לפיכך קאמר דלא היא אלא דאף דעבודה והיינו שיעור יניקת זרע שצריך הוא לעבודתו והוא טפח ומחצה פוגע במקום יניקת חבירו שבצדו מותר ולא בעינן הרחקה אלא שיעור יניקת זרע חדא בין מין למין והיינו טפח ומחצה ולא פחות משיעור הזה דא"כ הוי כמי שזה המין בעצמו פוגע בחבירו כדמסיים ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:6)

**ואין מין פוגע בחבירו לחובשו.** כלומר אהאי בלחוד הוא דקפדינן בדיני דכלאים שלא יהא מין אחד סמוך לחבירו בתוך שיעור יניקה ולא צריך שלא יהא שיעור יניקה של זה פוגע בתוך שיעור יניקה של זה דאהא לא קפדינן מידי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:7)

**לחובשו.** הוא לסומכו ולהטמינו והרבה נשתמשו בלשון הזה במסכת זו לעיל וכן לקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:8)

**ר' יהושע בן לוי.** בא לשנויי הך קושיא דמיעוט זרעים אינו אלא שנים וקאמר דלא צריכא להא דמתרץ ר' שמואל אלא מהאי תיבת זרועיה גופה נפקא לן חמשה זרעה זרעיה זרועיה. כצ"ל והכי הוא בשבת שם כלומר דדרשינן מדכתב זרועיה ולרבות אתא דאי כתב זרעה הא חדא ואי הוה כתב זרעיה הא תרי והרי שלשה וכתיב זרועיה מלא הרי עוד שנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:9)

וכר' יהודה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:10)

**ולר' יהודה דס"ל ששה הכי הוא דרש לה זרע זרעה זרעיה זרועיה.** וכן הוא בשבת. זרע. אי לא הוה כתב אלא זרע הוי חדא והשתא זרעה הא תרי זרעיה עוד תרי זרועיה עוד תרי הרי ששה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:11)

**ר' חגיי אמר זרעיה חמשה.** ר' חגיי אליבא דת"ק דמתני' הוא מפרש וכלומר דלא צריכא כדדרש ריב"ל אלא דזרעיה חסר כתיב בלא וא"ו ומה' אותיות דזרעיה נפקא לן חמשה והלכך נמי לא מצי למידרש להא דר' יודא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:12)

**כל הן דאנא משכח לה ויהא אנא מחיק לה.** כלומר דהש"ס קאמר דהשיבו לר' חגיי א"כ כל ספר ישעי' שאני מוצא כתוב זרועיה מלא בוי"ו צריך אני למחקו וכן אשתאילת השאלה לרב הונא ספרא דסידרא של המקראות שהיה בקי במליאות וחסירות ואמר שכך הוא זרועיה מלא כתיב ודלא כר' חגיי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:13)

**כולהון בתוך ששה וכו'.** ר"י ור"ל לפרושי סדר הזריעה דערוגה דמתני' קאמרי ופליגי בה והאי חוץ לששה דקאמר ר"ל לא חוץ ממש מבחוץ לערוגה דהא ודאי ליתא דהיאך מפרש ר"ל להאי בתוכה דקתני במתני' ועוד אי בחוץ לערוגה איירי וא"כ אפי' נימא שהוא סמוך להערוגה הא מיהת היא חוץ להששה טפחים שבה מכל רוח ורוח וא"כ הזרעים נזרעי' בטפח שחוץ להערוגה שהיא במקום שמונה על שמונה והרי אתה יכול לזרוע במקום כזה י"ג זרעוני' שלשה לכל רוח וא' באמצע להת"ק כמו בדין הגבול אלא ודאי דכ"ע (בין ר' יוחנן ובין ר"ל) בתוך הערוגה קאמרי והכי פירושא דהאי מילתא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:14
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:14)

**ר' יוחנן אמר בשם ר' ינאי כולהון.** הזרעים ואף של הרוחות נזרעים בתוך ששה של הערוגה הן וכלומר שבאמצע הרוח הן נזרעין כל הד' מינין של כל רוח ורוח והקרנות צריך שיהו פנוים מבלי זרע וכמו שציירנו במתני' דזהו כולהון של הד' רוחות הן בתוך ששה טפחים של הערוגה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:15
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:15](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:15)

**כהנא בשם ר"ל קאמר.** דכולהון של הד' רוחות חוץ לששה טפחים של הערוגה הן נזרעין והיינו שכל זרע מין בתוך הקרן הוא נזרע ולא באמצע הרוח וא"כ חוץ לששה טפחים הוא שהרי אלכסון של ששה על ששה הוא יותר משמונה טפחים אף למאי דאמרינן על דרך קירוב כל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא וניתוסף האלכסון י"ב חומשין על הששה שבאמצע הערוגה וזהו חוץ לששה דקאמר ר"ל ולעולם הכל בתוך אותה הערוגה של ששה על ששה הוא ולקמן נפרש במאי הוא דפליגי ר"י ור"ל וכדמוכחא מהסוגיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:16
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:16](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:16)

**אם כולהון חוץ לששה.** אי דמיירי שזורע אותן הארבעה בקרנות של הערוגה א"כ אמאי תני חמשה מינין נתני תשעה שהרי הוא יכול לזרוע ג"כ באמצע של כל רוח ורוח ובהרחק טפח ומחצה בין כל מין ומין ויהיו ט' מינין נזרעין בערוגה כמו שהיא לפניך בצורת ערוגה זו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:17
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:17](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:17)

צורה זו העמדתי כדי להסתכל בה וגם בהגבול אם יש לה כאשר היא לפניך ועשיתי מצד אחד וכך תצייר בעצמך לכל רוח ולידע מתי יזרע בהגבול באופן זה ומתי הוא באופן אחר הכל לפי הזרע אשר נזרע בערוגה ולכן לא ציירתי שום זרע בהגבול וגם כדי להבין הא דלקמן ערוגה בין הערוגות אז תצייר בעצמך ששורה זו שכנגד הערוגה ממש מן ששה טפחים היא השורה מן הערוגה אשר בצדה וכך תצייר אותה כולה וכן לכל רוח ורוח ומזה תבין דעת ר"ל לפי הך שינויא דרבי תנחום דלקמיה ותבין דעת ר' יוחנן מ"ט פליג עליה ובמאי הוא דפליגי וטעמיה דכל חד וחד דמפרש להמתני' למאי דאית ליה ולדיוקא דמתני' לכל חד וחד לפי האוקימתא דמוקי לה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:18
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:2:18](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:2:18)

**א"ר תנחום בוצרייא וכן היא בערוגה שבערוגות היא מתניתא.** כלומר דרבי תנחום משני להקושיא אליבא דר"ל דכך הוא הענין דמשום דר"ל מוקי להמתני' בערוגה בין הערוגות הוא דשנו והלכך לא מצי למתני תשעה מינין שאם נזרע בערוגה הפנימית ט' מינין כאשר היא לפניך שוב לא יכול לזרוע כלל בערוגות שסביבותיה שהרי אינו יכול לזרוע לא כנגד הקרן של הפנימית מכאן ומכאן ולא כנגד הטפח הפנימי וא"ת יזרע כנגד מקום הפנוי שבפנימית כמו שתסתכל בשורה שבצד הערוגה שציירתי וכנגד הערוגה ממש כמו שהקדמתי שבזה תסתכל לפעמים להגבול ולפעמים תתבונן בה במקום שורה של הערוגה החיצונה שבצדה וכן תצייר בעצמך לכל רוח ורוח וא"כ תקשי הרי יכול הוא לזרוע כנגד מקום הפנוי של הערוגה הפנימית תשובתך בצדך שאם ירצה לזרוע כך בשורה של הערוגה החיצונה אין ההיתר של שני המינין שבאמצע כל רוח ורוח במקום הפנוי שכנגד הערוגה הפנימי' אלא מכח תורת ראש תור כמו שתראה בצורה זו שהשורה החיצונה אין לזרוע בה נגד הקרנות של הפנימית ולא כנגד הזרע האמצעית אלא בטפח השני של השורה מהששה שבחיצונה שהוא כראש תור נגד הזרוע בקרן הפנימית מכאן וכן בטפח החמישי שהוא כראש תור נגד הזרוע בקרן הפנימית מכאן וכך יהי' בכל רוח ורוח של החיצונות הסמוכות לערוגה הפנימית וא"כ יהיה גם בהם ט' מינין עם האמצעית שבתוכן אבל אין היתר בסדר זריעה זו כ"א מצד תורת ראש תור ור"ל ס"ל כמ"ד אין תורת ראש תור מתיר בערוגה שלא אמרו ראש תור אלא משדה גדולה לשדה גדולה ולפיכך אי אפשר לזרוע בערוגה שבין הערוגות אלא חמשה מינין ואז יכול הוא לזרוע בהפנימית ד' בד' הקרנות ואחת באמצע וכיון דבפנימי' לא יהא נזרע כי אם חמשה מינין והיינו הד' מינין בכל קרן וקרן והחמישי באמצע הלכך יכול הוא לזרוע ג"כ בכל הערוגות שסביבותיה חמשה מינין בכל אחת ואחת ויזרע הד' מינין בכל אמצע הרוח שבהן שלא כנגד הקרנות של הפנימית וכן נמי איפכא שאם זרע הד' מינין שבפנימית באמצע שבכל רוח ורוח אז הוא זורע בהחיצונות הד' מינין בהקרנות שבהן וזהו מובן ממילא דהיינו הך והיינו חוץ לששה דקאמר כלומר דאי את משכחת לה בערוגה שבין הערוגות שיכול הוא לזרוע בכולן כ"א שהזרע הד' מינין יהיו נזרעין בהקרנות או של ערוגה הפנימית או של ערוגות החיצונות לסביבותיה ואז יהיו חמשה מינין בכל ערוגה וערוגה ולא יותר וזהו טעמיה דר"ל והשתא שמעינן נמי ממילא דמתי' דר"י באוקימתא דמתני' דלמאי דס"ל דזורע כל הד' באמצע הרוח של כל רוח ורוח טעמי' דמוקי למתני' בערוגה שבין החורבה שנינו שאין כלום זרוע סביבותיה ולפיכך יכול הוא לזרוע בתוך הששה וכדאמרן שהוא באמצע של הרוח ולא יכול לזרוע מבחוץ נגד הקרנות דס"ל לר' יוחנן דגזרינן שמא ימלא זרע גם בקרנות של הפנימית מהארבעה מינין שברוחות ונמצא שאין כאן הרחק נגד הקרנות דהא רישא בערוגה שאין לה גבול מיירי והא דאמר בתוך ששה ולא ס"ל לר' יוחנן שיזרע בקרנות ולא באמצע וכר"ל משום דר"י דייק בתוכה דקתני במתני' דלרבותא קתני והיינו אפי' בתוך הששה יכול הוא לזרוע אותן שבהרוחות וכמו שציירנו במתני' ור"ל קאמר דהאי דנקט בתוכה לא בא אלא להשמיענו דבתוך הערוגה גופה הן כולהון נזרעין ולעול' בהקרנות וכדאמרן וכדמפרש טעמיה לפי האוקימתא דאיהו מוקי להמתני' בערוגה שבין הערוגות ובזה נתברר לן פירושא וטעמא דפלוגתייהו ובמאי דפליגי הדין היא מילתא ברירא דהאי ענינא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:3:1)

**הוון יתבין מקשיי.** היו יושבין ומקשין בהא דתנינן היה לה גבול גבוה טפח וכו' ואחד באמצע ניתני ששה באמצע כלומר אמאי פליג ת"ק בהא אדרבי יהודה דבשלמא ברישא בערוגה שאין לה גבול שפיר הוא דפליגי בדרשא דקרא כדאמרינן לעיל דת"ק דריש זרעה זרעיה זרועיה והוו חמשה ור' יהודה דריש זרע זרעה זרעיה זרועיה הרי ששה אלא דבסיפא בהיה לה גבול ובערוגה כזו לא מצינן למיתלי טעם פלוגתייהו בהאי דרשא דהא בין לר' יהודה ובין לרבנן זורעין בה הרבה מינין ויותר ממה דמשתמע מהאי קרא וא"כ ע"כ דקרא לא איירי אלא בסתם ערוגה ובערוגה שיש לה גבול בסברא בעלמא פליגי והשתא מ"ט דרבנן הא ודאי מצי למיזרע בהגבול י"ב זרעונים ובתוכה ששה זרעונים ויש כאן שיעור הרחק בין כל מין ומין כדקאמר ר' יהודה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:3:2)

**תיפתר שהגבולין ממעטין ששה.** הכא במאי עסקינן כגון שהעלין מזרע הגבולין שלה מכל רוחותיה נכנסין מעט בתוך הששה של הערוגה וממעטין את הערוגה משיעור ששה על ששה עד שאינו יכול לזרוע בתוכה כמה מינין בשיעור הרחק בין מין ומין כ"א מין אחד באמצע בלבד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:3:3)

**אם בשהגובלין וכו'.** ופריך אי הכי בדא תנינן ר' יודה אומר ששה באמצע בתמיה והיכי פליג ר' יהודה אם הגבולין ממעטין אותה שאין בה כדי לזרוע [ששה] מינין עם שיעור ההרחק בין מין למין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:3:4)

**וקיימניה ולא ידעין וכו'.** וקאמר הש"ס וקיימי להמתני' ופירשו אותה ולא ידעינן אי בשם חברייא סתמא פירשיה אי שר' אימי בעצמו שהוקשה לו לעיל הדר ופירשה כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:3:5)

**על ראשה.** כלומר לעולם כדאמרינן דסיפא ביש לה גבול מיירי בגוונא דהגבולין ממעטים את הערוגה מששה על ששה ודקשיא לך הא דר' יודא יכילנא לשנויי לך דעל רישא דמתני' קאי בסתם ערוגה שאין לה גבול בהא היא דפליג ר' יהודה וקאמר זורעין בתוכה ששה באמצע והיינו עם מין האמצע בין הכל ששה וקמיפלגי בדרשא דקרא כדאמרן אבל בגוונא דסיפא לכ"ע ג' על כל גבול וא' באמצע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:3:6)

**ואין על ראשה בדא תני ר"ח וכו'.** בתמיה וכלו' דדחי לה הש"ס דהא לא מצית אמרת דאם על רישא דמתני' קאי דר' יודה א"כ היכי תני ר"ח בזה אליבא דר' יודה דס"ל י"ח מינין יכול הוא לזרוע בערוגה והא לא משכחת לה אלא בערוגה שיש לה גבול י"ב על הגבילין וששה באמצע וש"מ דאסיפא קאי וטעמי' דת"ק בערוגה שיש לה גבול לא אתפרש לן וקאי בקשיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:4:1)

**מהו להקריח.** לעשות מקומות קרחת קרחת בתוך שדה שהיא בית רובע ולזרוע בה חמשה מיני תבואה ופשיט לה דק"ו הוא דמה אם ששה על ששה שלוקין עליו דבר תורה כדאמרינן בסוף פ"ק דלענין איסור הוא דאמרו שצריך להרחיק בתבואה בית רובע ולא פחות מזה אבל לענין מלקות בששה ואינו לוקה עד שיהא ההרחק פחות מששה על ששה וא"כ פחות מששה הוא דבר תורה ואפ"ה את אמר מותר במתני' כאן בבית רובע שאין לוקין עליו ד"ת אם ההרחק פחות מזה לכ"ש שהתירו בגוונא דקרחת קרחת שיש היכר בין כל מין ומין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:4:2)

**מהו להקריח בתחלת ששה להיות מיצר והולך.** אליבא דריב"ל דלעיל קמיבעיא ליה דקאמר טעמא דמתני' דאסמכוה אדרשא דקרא ולא כדא"ר שמואל בר סוסרטא דממילא שמעינן חמשה מינין דהא יכול להתחיל לזרוע בתחילת ששה ולהיות מיצר והולך כדפרישנא ומספקא ליה אליבא דריב"ל אי מודה הוא לדינא לר' שמואל או לא והא דקאמר להקריח משום שכן דרך לעשות המקום פנוי וקרחה מן העשבים כדי לזרוע בו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:4:3)

**מה אם בשעה שעבודה פוגעת בעבודה וכו'.** כצ"ל כלומר ומאי קמיבעיא לך הא חמשה מינין דקתני במתני' סתם לפי דרשת ריב"ל אין הרחק בין זה לזה אלא טפח ומחצה וא"כ עבודה והיא היניקה פוגעת בחברתה ואפ"ה את אמר מותר דלא קפדינן אלא שלא יהא המין פוגע בחבירו וכדלעיל כאן במיצר והולך שיכול הוא להרחיק בכדי שאפי' העבודה אינה פוגעת בעבודה של זה והיינו שיזרע מין אחד באמצע הרוח ממש וכן בכל מין שבד' רוחות וכשהוא מיצר בו והולך יכול להזהר שיהא רחוק ממין שבצדו ג"ט וכן ממין האמצעי שהרי מיצר הוא בהזרע ויש כאן כדי שיעור יניקה מכאן ומכאן ולכ"ש שמותר ואנן לא אמרינן לעיל אלא דמותר אפי' עבודה פוגעת בעבודה דלמאי דדריש ריב"ל לכל חמשה מינין מקרא א"כ אין אנו מוכרחין להא דר' שמואל אבל פשיטא הוא שמותר במיצר והולך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:4:4)

**לא צורכה די לא מהו וכו'.** כלומר לא צריכא הא דקמיבעיא לן אלא הכי אם מותר להקריח בתחילת בית רובע ולהיות מיצר והולך ולזרוע בה כמה מינין ופשיט ליה דהא נמי ק"ו הוא מה אם ששה על ששה וכו' כדלעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:1)

**ר' נסא שאל לא מסתברא בגגו של גובל שני טפחים.** כלומר אם לא מסתברא לומר שהגבול שהיא גבוה מן הערוגה דקתני במתני' אם יש בגובהו טפח זורעין וכו' והשתא אם יש בגובה גגו שני טפחים שמותר לזרוע בו שני מינין וכלומר שני פעמים מן חשבון המינין דקתני אחד בטפח הזה ואחד בהשני והיינו שזורע מין אחד בטפח אחד ומניח שיעור ההרחק פנוי וזורע טפח וכן במין השלישי ובטפח השני שהוא כנגד מקום הפנוי זורע בו מין אחר וכן כנגד מקום פנוי השני א"נ יש לפרש דה"ק וכי לא מסתברא לומר דהא דקתני היה לה גבול גבוה טפח דדוקא בגגו של גובל שני טפחים הוא והיינו טפח אחד הגובה וטפח אחד הרוחב דאז מותר הוא לזרוע בו שני מינין כדקתני במתני' ואם אין ברחבו טפח לא ושני מינין דנקט לאו דוקא שני אלא כלומר מינין השונים כדקחשיב במתני' שלשה על כל גובל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:2)

**ר' נסא שאל.** ועוד שאל עשה פיאה באמצע זרע בגומסין משכו בכמה פיאה הוא מחיצה כעין צורת הפתח ובפרק דלקמן תמצא הפיאה מצלת וכן הרבה והוא מלשון התוספתא גומסין הן הפרחים וגידולי הזרעים מל' גומזיות של הקדש. בפ' מקום שנהגו והשאלה אם עשה כן פיאה ומחיצה מהפרחים של זרע באמצע אי מהני לענין שיהא הפסק בין המינין וכן לענין מיעוט אם ממעט את המקום שצריך לזרע מינין המשתנים כגוונא דמתני' וכיוצא בו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:3)

**משכו בכמה.** זו שאלה אחרת וכעין את"ל דאת"ל דמהני משכו בכמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:4)

**מן מה דאמר וכו'.** ופשיט לה להשאלה אי מהני מן הא דאמרו לעיל תיפתר שהגובלין ממעטין את הערוגה מששה טפחים וכי היכי תמצא שהגבול שסביב הערוגה ימעט מקום הערוגה אלא לאו שהעלין והפרחים מזרע שנזרע בגבול ממעטין שנוטין הן על הערוגה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:5)

**הדא אמרה אפי' פרח.** ש"מ שאף הפרחים ממעטין הן ומדמהני לענין מיעוט מהני נמי לענין הפסק בין המינין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:6)

**מכאן עד היכן.** כלומר אכתי הא לא איפשט לן משכו בכמה לענין הפסק ומכאן מהמקום שנעשה עד היכן יהיה משכו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:7)

**נשמעינה.** לזה מן הדא דתניא גוממיות גומות קטנות שהן עמוקים טפח וכו' וכדתנן נמי במתני' דלקמן התלם ואמת המים שהן עמוקות טפח זורעים לתוכן ג' זרעונים וכו' הדא אמרה עד טפח הוי שיעור לענין הפסק בין ב' המינין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:5:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:5:8)

**ר' בא וכו'.** ודחי לה הש"ס דמהתם אין ראיה דהא איתמר בשם רשב"ל בנוטין לחורבה שנו שהפך את העלים להיות נוטים לכאן ולכאן למקום החורבה כלומר לצד האחר שהוא חרב ופנוי בלא זרע ולא לצד הזרע השני:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:6:1)

**עשו אותו מקום בפני עצמו.** הואיל וגבוה טפח מהערוגה כל טפח הרי הוא כמקום בפני עצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:6:2)

ופריך על מילתיה דר' זעירא דמעתה ויהיו נזרעים על כל גובל וגובל ששה מינין לכל רוח ורוח מלבד מקום הקרנות וא' באמצע הערוגה ויהיו כ"ה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:6:3)

**וכן הותיב ר' בון בר חייא וכו'.** כלומר ועוד קשיא על הא דר"ז מהא דתנן לקמן התלם וכו'. ולדברי ר"ז קשיא וניתני חמשה שהרי יכול הוא לזרוע א' מכאן על שפתו ואחד מכאן ועוד א' מכאן בצד הטפח של העומק האמה ושל התלם וא' מכאן וא' באמצע למטה באמת המים וכן בתלם דהא אמרת כל טפח וטפח הוא מקום בפ"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:6:4)

**לית יכיל.** מהתם אין ראיה דאם יזרע בהצדדין של העומק צד שמכאן וצד שמכאן חובש כמטמין הוא את מין האמצעי שהוא סמוך לו באותו טפח בעצמו וכן בתלם אבל הכא כל גובה טפח שבגבול כמקום בפ"ע הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:7:1)

**גובל מהו שיציל את הירק מיד מוקשה.** מוקשה הוא קישואין ודלועין ג"כ בכלל מוקשה הן ודינן שוה כדתנן לקמן בה"ד הנוטע שתי שורות של קשואין שתי שורו' של דלועין וכו' ומפני שהעלין שלהן ארוכין ונמשכין ומסתבכין זה בזה אינו יכול ליטע שורה של קישואין בצד שורה של דלועין אפי' בהפסק תלם ביניהן אלא דוקא שתי שתי שורות מזה ומזה ובהפסק תלם בין מין למין ודין קשואין או דלועין בתוך שאר ירק צריך שיהא בין שורה זו לשורה זו שתים עשרה אמה של ירק ואז מפסיק בתלם בין הירק ובין שורה של דלועין ומניח שתים עשרה אמה של ירק ועושה תלם ונוטע שורה האחרת של דלועין ואם לאו שאין בין שורה דלועין זו לשורה זו י"ב אמה אסור לו לקיים את הירק שבינתיים כדתנן בהלכה ו' היתה שדהו זרועה בצלים ומבקש ליטע בתוכה שורות של דלועין וכו' וחכ"א אם אין בין שורה לחבירתה שתים עשרה אמה לא יקיים את הזרע של בינתים והשתא בעי הכא בדין גבול דאיירינן ביה במתני' ואם הירק זרוע בהערוגה מצד זה להגבול והמוקשה הוא זרוע מצד האחר מהו שיציל הגבול את הירק שמכאן מיד המוקשה שמכאן לענין שאם רצה ליטע עוד שורה אחת של מוקשה בהפסק תלם אצל הירק דאע"ג דאין בין שורה מוקשה זו לשורה מוקשה זו י"ב אמה מ"מ הגובל הוא שמפסיק ומציל את הירק מיד המוקשה ורשאי לקיימו או לא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:7:2)

**מה אם זרעים בזרעים וכו'.** ופשט ליה דאסור ואין הגובל מציל את הירק מק"ו דמה זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה כלומר דצד היותר חמור שבהן הוא שניצולין בי' אמות ומחצה כדתנן בפרק דלעיל ירק בתבואה בית רובע שהוא עשר אמות ומחצה בקירוב ואע"ג דהכא הכל בירק קיימינן כדין זרעים שבערוגה ותנן שם ירק בירק ו' טפחים מ"מ נקט הכא לצד היותר חמור כדאמרן דאפי' מיני זרעים של ירקות בתוך מיני זרעים של תבואה ניצולין מיהת בהרחק בית רובע ביניהן ואפ"ה אין הגובל מציל מידם דנאמר שהגובל מפסיק הוא בין מיני זרעים דהא אפי' מזרע הגובל בעצמו צריך להרחיק ואינו יכול לזרוע אצלו מינין שונים ממין שנזרע בתוכו כדתנן במתני' היה לה גבול וכו' ומין אחד באמצע של הערוגה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:7:3)

**מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה.** כדפרישית שאין יכול ליטע שורות של מוקשה בתוך שדה ירק אא"כ השורות רחוקות זו מזו י"ב אמה ואז הוא דניצול הירק שבינתים לא כ"ש שאין הגובל מציל את הירק שבינתיים מיד שורות המוקשה וזהו דקאמ' מוקשה שהוא ניצול כלומ' גבי מוקשה שאינו ניצול הירק אא"כ הוא בשתים עשרה בין שורת מוקשה לשורת מוקשה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:7:4)

מוקשה עצמו מהו שיציל בראש הגובל השתא קמיבעיא ליה במוקשה עצמו כגון שהוא נטוע בראש הגובל ואצל הגובל מוקשה אחרת בכאן קישואין ובכאן דילועין ואין כאן שיעור שורה לפי שהשורה היא ברוחב ד' אמות ואנן תנן שורה של קישואין ושורה של דילועין וכו' אסור ופשיטא בפחות משורה והבעיא היא אם הגובל הוא מציל ומפסיק דזהו בראש הגובל וזהו בצד הגובל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:1:7:5)

**מה אם זרעים בזרעים וכו'.** וקאמר דנמי ק"ו הוא דמה אם זרעים וכו' כדלעיל מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות והיינו דבעינן שתי שורות של קשואין בדוקא לכ"ש ואתקיף עלה ר' יודן והן ק"ו הוא בתמיה וכי שמונה אמות יותר מבית רובע הן אלא הכין הואדצריך לעשות הק"ו ומהאי מתני' דשורות של דלועין בתוך הירק וכדלעיל ומה אם זרעים שניצולין בעשר אמות ומחצה כצ"ל ואינן ניצולין בראש הגובל דהרי צריך להרחיק מינין אחרים ממין שבראש הגובל כדתנן במתני' ואחד באמצע מוקשה דתנן גביה שהירק הוא שניצול בשתים עשרה דוקא לכ"ש שאינו ניצול בראש הגובל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:1:1)

מתני' **כל מין זרעים אין זורעין בערוגה וכו'.** הא דתנינן לעיל שמותר לזרוע חמשה זרעונים בערוגה ו' על ו' דוקא זרעונים של מיני ירקות שדרכן לזרען מעט מעט אבל שאר מיני זרעים שאין דרכן לזרוע מהן מעט מעט לא התירו חכמים לזרען כסדר ששנינו לעיל משום שהן נראין כלאים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:1:2)

**ואפונים השופין.** חלקים ממלת תרגום ושפית יתיה בשופינא והן קטנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:1:3)

**הגמלונין.** הגסים בארמי קורין לדבר גדול גמלונא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:1:4)

**גבול.** של הערוגה שהיה גבוה טפח כשזרעו בו הי"ב זרעונים דתנן לעיל ואח"כ נתמעט כשר ומותר לקיים הזרעים ואעפ"י שאין עכשיו גבוה טפח לפי שהיה כשר מתחלתו בשעת זריעה אבל אסור לזרוע בו לכתחילה לאחר שנתמעט כסדר שנשנה כדאמר בגמ':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:1:5)

**שלשה זרעוני' א' מכאן.** על שפת התלם וא' מכאן וא' באמצע בתחתית העומק וכדאמרינן בגמ':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:2:1)

גמ' **חרדל ואפונין השופין וכו'.** תוספתא היא בפ"ב שאע"פ שזרען לירק אינן בכלל מיני ירקות ואין זורעין אותן ע"ג ערוגה כסדר דשנינו לעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:2:2)

**האפונין הגמלונין וכו'.** כלומר שהולכין בהן אחר הענין שזרען לשם כך אם לזרע שלהן נתכוין הרי הן בכלל מיני זרעים ואם לירק שלהן נתכוין בהא הוא דתנינן במתני' שזורעין אותן ע"ג ערוגה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:2:3)

**ושאר ירקות שדה וירקות גינה אע"פ שזרע לזרע נותנין אותן ע"ג ערוגה.** כצ"ל והכי גריס בתוספתא ויש גם שם בספרי הדפוס ט"ס:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:3:1)

**נתמעט כשר.** הא דתנינן במתני' גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט כשר מפרש ר' אימי דוקא לזרעים שבו שנזרעו כשהיה גבוה טפח כשר ומותר לקיימן אע"פ שנתמעט הגבול אבל לזרוע בו בתחלה אחר שנתמעט אסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:3:2)

**עבר וזרע.** אחר שנתמעט מאחר שאלו הזרעים הראשונים מותרין אף אלו השניים מותרין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:3:3)

**ניחא.** כלומר הא ניחא לן בפשיטות שאם נעקרו זרעים השניים הראשונים מותרין שהרי עומדין בהכשרן כי קמיבעיא לן אם נעקרו הראשונים השניים מה הן מי נימא הואיל ובשעת זרע השניים היו עדיין הראשונים קיימים והרי הן בהכשרן אע"פ שנעקרו הראשונים או דילמא מכיון שנעקרו אין כאן המתיר להשניים ואסורין הן לקיימן שנזרעו באיסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:3:4)

**נשמעינה מן הדא.** דתנן בפ' י"ט דכלים מטה שהיתה טמאה וניטלו שתי ארוכות שלה ולא נשתברו וראויות הן להחזרן למקומן ולא נטהרה המטה מטומאתה בנטילת הארוכות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:3:5)

ועשה לה ארוכות חדשות ולא שינה את הנקבים של המטה לפי מדת החדשות לפיכך אף אם נשתברו החדשות עדיין המטה בטומאתה שהרי הישנות קיימות הן ולא נשתנו הנקבים שלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:3:6)

**וישנות.** ואם נשתברו הישנות טהורה שהכל הולך אחר הישנות שהן היו במטה כשנטמאת וכשנשתברו הויא המטה שבר כלי דלא חזיא בלא ארוכות אלמא אע"פ שעשה החדשות בשעה שעדיין הישנות קיימות היו מ"מ אין הכל הולך אלא אחר הישנות הדא אמרה וכו' נעקרו הראשונים השניות אסורין לפי שהכל הולך אחר הראשונים שנזרעו בעת שהיה הגבול גבוה טפח וכשנעקרו נשארו השניים באיסורן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:4:1)

**חד אמר.** הדין הזה בשם ר' יוחנן מה שיש חילוק בין גדר לגבול דסומכין לגדר מיני זרעים מכאן ומינין אחרים מכאן לפי שהגדר מפסיק אבל אין סומכין כך לגבול דאין הגבול מפסיק בין המינין אא"כ יש שיעור הרחק ביניהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:4:2)

**וחרנא אמר.** ואידך אמר בשם ר' יוחנן דזה הוא החילוק דמחלקינן בין גדר לגבול דאלו גבול שנתמעט כשר אבל הגדר שנתמעט מגבהות עשרה טפחים פסול הוא ואינו מפסיק בין המינין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:4:3)

**ולא ידעין וכו'.** ולא מסיימי מי אמר זה הדין ומי אמר זה אלא דלמדין אנו מן מה דאמר רבי יוסי בהדיא דר' זעירא הוא דאמר דבר זה בשם ר' יוחנן סומכין וכו' ש"מ ר' אימי הוא דאמר הדין של המיעוט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:4:4)

**אוף אנן תנינן תרתיהון.** דיכולין אנו לדייק ממתני' שני חילוקי דינים האלו דמדקתני גובל שנתמעט כשר ש"מ הא גדר שנתמעט פסול דאם לא כן לישמעינן רבותא טפי דאפי' גדר שהוא להפסק בין שני המינין ואם נתמעט כשר הוא עדיין להפסק גבול שלא שנינו בו לענין הפסק בין המינין אלא לענין הזרעונים שבו שאם היא גבוה טפח זורעין עליו כמה מינין כפי שיעור ההרחק שיש בו בין מין למין לכ"ש דאין המיעוט פוסל בו שהרי המינין שנזרעו עדיין יש שיעור ההרחק ביניהן אלא ודאי גבול דוקא קתני אבל הגדר שנתמעט פסול שאין כאן לא הפסק ולא שיעור הרחק בין המינין שמכאן ומכאן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:4:5)

**סומכין.** והא נמי תנינא דסומכין לגדר ולא לגבול דלגדר כדתנן בפ' דלעיל וסומך לבור וכו' ולגבול שאין סומכין שמעינן מהאי דתנן במתני' התלם וכו' והרי הגבול שגבוה טפח הוי כמו אלו שהן עמוקין טפח ותנינן בהו זורעין לתוכה ג' וכו' כצ"ל ואם אומר את שסומכין לגבול יזרע למטן כמה שורות וכלומר דאי איתא דהגבול שהוא גבוה טפח הוי הפסק לענין שסומכין לו מין אחד מכאן ומין אחר מכאן וא"כ יזרע למטה ממנו אפי' כמה שורות ממין זה מכאן וממין זה מכאן והשתא בתלם ואמת המים העמוקין טפח נמי דינא הכי ואמאי מדייק התנא למיתני בהו א' מכאן וא' מכאן הא אפי' כמה שורות מכאן וכמה שורות מכאן מותר כמו בגבול אלא לאו ש"מ דגבהות הטפח לא הוי הפסק וכן לא עמקות הטפח לענין שיכול לזרוע כמה שורות מכאן ומכאן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:2:4:6)

**תיפתר שהיה זורע בראש הגבול.** כלומר אי משום הא לא איריא דלעולם הגבול הוי הפסק לענין שסומכין לו המינין מכאן ומכאן וכן התלם ואמת המים העמוקין טפח ושאני הכא דיש קלח אחד ממין שנזרע באמצע והרי זה כמו אם היה זורע בראש הגבול שצריך מן הזרע שבו להרחיק כשיעור וה"ה הכא ודחי לה ר' שמואל דאם כיני הוא יעקור אותו הקלח האחד שבראש הגבול ויזרע למטן כמה שורות דכי לא מוטב לעקור קלח אחד כדי לזרוע למטן כמה שורות וה"ה הכא בתלם ואמת המים אלא לאו ש"מ דלא הוי הפסק לענין סמיכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:1:1)

מתני' **היה ראש תור ירק.** כעין זוית מחודדת וזה מותר משום דאיכא הכירא וכדתנן בפ' דלעיל גבי מיני תבואה וקמ"ל הכא דאף במיני ירקות התירו כן ולא חיישינן שמא יתפשטו העלין כדרך הירקות ולא יהא נראה ההיכר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:1:2)

**היתה שדהו זרועה ירק וכו'.** אע"ג דתנן בפרק דלעיל ירק בירק ששה טפחים התם שדה ירק אצל שדה ירק קאמר ודכ"ע היא אבל הכא בשורה של ירק בתוך שדה ירק אחר הוא פליגי בה ור"ע מיקל בה וכן ר' יהודה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:1:3)

**עד שיהא התלם.** המפסיק בין מין למין ורוחב התלם ששה טפחים וצריך [שיהי' מפולש] מראש השדה ועד ראשו האחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:1:4)

**ור"ע אומר.** די שיהא אורך התלם ו"ט ואע"פ שאינו ממשיך אותו על פני אורך הזרע שבשורה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:1:5)

**ורוחב מלואו.** רחבו כמלואו והיינו עמקו אם עומק התלם טפח צריך שיהא ברחבו טפח ואם יותר יותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:1:6)

**כמלא רוחב הפרסה.** והיינו טפח ולישנא דקרא נקט דכתיב והשקית ברגלך כגן הירק ומשמע שצריך להיות מקום בין ירק לירק כרוחב הרגל וזהו פרסה והלכה כר"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:2:1)

**תני בר קפרא אינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד.** בספרי הדפוס כתוב זה אחר מתני' דלקמן וטעות הוא דלא שייך כלל לשם ואהאי מתני' הוא דשייכא וכלומר דברייתא דבר קפרא פליגא דס"ל כיון שאינם עמוקים אלא טפח לא הוו הפסק שיזרע מין א' מכאן ומין א' מכאן ואינו זורע אלא לתוכה מין א' בלבד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:2:2)

גמ' **תני בר קפרא וכו'.** לא שייך כאן אלא לעיל בסוף הלכה כדפרישית וטעות הדפוס הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:3:1)

**מה.** ובעי הש"ס מה רבי ישמעאל אומר ברוחב התלם דלא פירש דבריו כ"א בארכו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:3:2)

ופשיט לה דנלמד במכ"ש דמה אם ר"ע דחובש בשלש שורות וכלומר בשלש רוחות חובש את השורה דהא לא בעי שיהא התלם מפלש מראש השדה ועד הסוף אלא אפי' עשה אותו מראש השדה עד אורך ששה טפחים סגי ונמצא השורה היא טמונה בג' רוחות ממין הירק של השדה ומחמיר הוא ברוחב שצריך שיהיה רחבו כמלואו ר' ישמעאל דמחמיר בארכו שאינו חובש את השורה אלא משתי הרוחות דהרי התלם הוא מפולש על כל פני אורך השדה לכ"ש דמחמיר ברחבו ושיהא כמילואו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:3:3)

**מה א"ר ישמעאל בשורה של ירק בשדה תבואה.** דלקמן בהל"ז תנן היתה שדהו זרועה תבואה וביקש ליטע בתוכה שורה של דלועין נותנין לה עבודתה ששה טפחים ושואל הש"ס מה ר' ישמעאל אומר בדין זה אם פליג בשורה של ירק בתבוא דא"צ להפסיק כל כך והדר ומתמה דמאי קמיבעיא לך דמה אם ר"ע דמיקל הכא בשורה של ירק בשדה מחמיר הוא תמן דהא לא פליג ר"ע גבי שדה תבואה דתבואה חמירא דהא שדה ירק מתבואה צריך הרחק בית רובע כדתנן בפ' דלעיל אלא דבשורה אחת הקילו חכמים ומיהו ששה טפחים בעינן על כל פני אורך השורה ור' ישמעאל דמחמיר הכא לכ"ש דמחמיר תמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:3:4)

**לא צורכה דלא מה אמר וכו'.** לא צריכה הא דקמיבעיא לן אלא מה אומר ר' ישמעאל תמן לענין רוחב אם ההפסק ברוחב צריך ג"כ שיהיה ששה טפחים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:3:5)

**כמה דאת אמר תמן.** ופשיט לה דכמה דאומר תמן נותנין לה עבודתה ששה טפחים והיינו גם ברוחב דכל היכא ששנינו שיעור הרחק בעבודה ארכה כרחבה ולא שנייא היא ר"ע היא ר' ישמעאל ברוחב וכלומר דבין למר ובין למר הרוחב הוא כאורך בעבודת שורת ירק בתבואה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:4:1)

**לא שנו.** במתני' אלא שורה אחת התירו של ירק מין אחר בתוך שדה ירק הא שתי שורות אסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:5:1)

מותר להבקיע ארבע שורות בבקעה שהיא זרועה מין אחד מותר להבקיע בתוכה ד' שורות ממין אחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:5:2)

**ובלבד שיהא שתי שורות החיצונות.** הסמוכו' לזרע הבקעה נידונית כערוגה שצריך הרחק מקום כשיעור ששנינו בדין זרעוני ערוגה בריש פרקין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:5:3)

**ובלבד שלשה בתוך ששה.** ר' זעירא ס"ל דצריך הרחק ג"ט בין מין למין וזורע אחד מכאן ואחד מכאן וא' באמצע והרי שלשה מינין בתוך רוחב ששה טפחים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:6:1)

**טעמא דר' יודה וכו'.** כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:7:1)

**תנינן הכא דר' יודה ותנינן תמן.** בריש פרקין בפלוגתא דר"י ורבנן וקעביד הש"ס צריכותא לתרתי פלוגתי דידהו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:7:2)

**אלו תניתה הכא.** כלומר אילו לא הוי תני פלוגתייהו דרבנן אלא הכא במתני' היינו אומרי' מה אם ר' יודה דהוא מחמיר הכא דהא קסבר דלעולם צריך שיהא רוחב התלם המפסיק טפח ואפי' אין בעמקו טפח והיינו החומרא דהא לרבנן והיינו ר' ישמעאל ור"ע דס"ל רוחבו כמלא עומקו ומשכחת לה קולא אליבייהו היכא דאין בעומקו טפח ואע"ג דאם עומקו יותר מטפח הוי קולא אליבא דר' יהודה וחומרא אליבא דרבנן מ"מ בשיעור עד הטפח שהוא דוגמא דגבול גבוה טפח בפלוגתא דריש פרקין ר' יהודה לחומרא הוא דס"ל הכא ומיקל הוא תמן בגבול שיש בו זרע דס"ל ששה באמצע בערוגה ולרבנן אחד באמצע וא"כ ה"א לרבנן דמקילין הכא לכ"ש דיקילון תמן הוי צריכא למיתני תמן פלוגתייהו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:7:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:3:7:3)

**או אילו תניתה תמן.** וכן נמי איפכא אילו לא היה תני פליגתייהו אלא תמן היינו טועין בדר' יהודה דמה אם תמן דרבנן מחמירין והוא מיקל לכ"ש דמיקל הוא הכא הוי צריכ' למיתני פלוגתייהו בהדיא הכא והתם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:1:1)

מתני' **הנוטע שתי שורות של קישואין וכו' מותר.** דכל שתי שורות נראין כשדה בפני עצמה ואיכא הכירא ובלבד שיהא תלם מפסיק בין כל מין ומין אבל שורה אחת של מינין אלו אסור אע"ג דאיכא תלם מפסיק ביניהן לפי ששלשה מינין הללו העלין שלהם מתפשטים ומתערבין זה עם זה וכשאין שם אלא שורה אחת מכל מין ומין נראין כנזרעין בתחלה בערבוביא ואין הפסק התלם ניכר בהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:1:2)

**שורה של קשואין וכו' ושורה של קישואין ר"א מתיר.** דקסבר הואיל ואיכא שתי שורות של קישואין אע"פ שאינן סמוכות זו לזו חשבינן להו כאילו הן סמוכות והרי יש כאן שדה של קישואין וא"כ שורה של דלועין ושורה של פול המצרי הוו כאילו הן נטועות בתוך שדה של קשואין וסגי להו בהרחקת תלם כדתנן לעיל היתה שדה זרוע ירק וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:1:3)

**וחכמים אוסרים.** לפי שאין שתי שורות של קישואין סמוכות זו לזו לא חשיבי כשדה של קישואין ומחזו ככלאים ויש כאן ערבוב והלכה כחכמים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:1:4)

מתני' **נוטע אדם וכו'.** אפי' קישות ודלעת שהעלין שלהן ארוכין הרבה ומסתבכין זו עם זו ומכ"ש שאר המינין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:1:5)

**זו נוטה לצד זה.** דאף דאין הפסק תלם מהני בהן כדתנן במתני' דלעיל נטיית העלין לכאן ולכאן מהני בהן לפי שכן כל מה שאסרו חכמים בכלאים לא אסרו אלא מפני מראית העין ובדאיכא הכירא שרי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:2:1)

גמ' **חזקיה אמר במחלוקת.** הא דתנן דמותר ליטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דלועין אלו אצל אלו בהפסק תלם בלבד ואע"ג דאין בין שורה של קישואין לשורה של דלועין הסמוכה לה לא שמנה אמות ולא שתים עשרה כדאשכחן לקמן בהל"ו גבי שתי שורות של דלועין בשדה בצלים דפליגי בה דלמר בעינן שמונה אמות בין שורה זו לבין שורה זו דלא יהו מעורבבין ויאסרו את הבצלים ולמר בעינן שתים עשרה אמות והכא דקשואין ודלועין גופייהו תרי מיני נינהו ואי אתה יכול לפרש להא דחזקיה דתלי דינא דמתני' בפלוגתא דלקמן ולא מילתיה דר' יוחנן אקשואין ודלועין דמתני' אלא הכי פירושא דהאי מילתא דסוגיא דהאי ש"ס סברה דקישואין ודלועין לא איכפת לן דלא הוו כלאים משום דמינכרו וכדתנן לקמן נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת וכו' ובנוטה זו לצד זה וזו לצד זה סגי וטעמא דמתני' דבעינן שתי שתי שורות דוקא משום קשואין ופול המצרי הוא דהן הוו כלאים דלא מינכרו אבל לא משום קשואין ודלועין וכן לא משום דלועין ופול המצרי דנמי מינכרו ובהאי סברא רווחא לן האי שמעתתא דחזקיה מוקי למתני' בפלוגתא דלקמן דאמרן דר"ע ס"ל התם דבין שורה אחת של דלועין לבין שורה אחרת של דלועין סגי בשמונה אמות הפסק קמת הבצלים כדאיירי שם וחכמים ס"ל דבעינן י"ב אמות בין שורה לחברתה דאי לאו הכי הוי ערבוב ונאסרו הבצלים או שאר מין ירק שביניהן וזהו דקאמר דמ"ד תמן שתים עשרה אוף הכא שתים עשרה כלומר דפליג אמתני' דלדידיה לא סגי בשתי שורות של דלועין שבאמצע בין הקישואין לפול המצרי דכל שורה ושורה של אלו המינין סתמן ארבע אמות וא"כ אין בין הקישואין לבין פול המצרי אלא שמונה אמות ולמ"ד תמן וזהו ר"ע דסגי בשמונה אמות אוף הכא בשמונה וסגי בשתי שורות של דלועין באמצע ולא מיתוקמא מתני' אלא כר"ע והיינו דקאמר במחלוקת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:2:2)

**ר' יוחנן אמר.** דלא היא אלא מתני' ד"ה היא ואף חכמים דהתם מודו הכא משום דיפה כח המוקשה בין המוקשיות להציל בשמונה מוקשה נקרא מין ממינין אלו כמו קישואין ודלועין וכיוצא בהן שעלין שלהן ארוכין ומתפשטין ומסתבכין וכדלעיל בהל"א וכלומר דשאני התם דמיירי במוקשה בין הבצלים או שאר ירקות כיוצא בהן שאינם נכרים בין המוקשיות שהעלין מתפשטין עליהן ולפיכך צריך הרחקה יותר בין שורה מוקשה לשורה מוקשה שלא יאסרו הירקות שביניהן מפני שהמוקשה מכסה ומסתבך עליהן ולא מינכרו אבל מוקשה בין המוקשיות כגון הכא במתני' דפול המצרי ג"כ העלין שלו ארוכין ומתפשטין ומינכרו טפי משאר ירקות כדחשיב לי' במתני' בדומה לקשואין ודלועין הלכך לכ"ע סגי בין קשואין לפול המצרי בשתי שורות של דלועין שבאמצע שהן שמונה אמות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:3:1)

**אורכו בכמה חובש.** כלומר עד כאן לא שמענו במתני' אלא הרוחב והוא ההרחק שבין הקשואין לפול המצרי שהוא שמונה אמות כרוחב שתי שורות של דלועין אלא אורך אותן השתי שורות בכמה הוא חובש בין המינין אם צריך שיהא ארכן על פני אורך המינין אלו או לא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:3:2)

**נלמדינה מן הכרם.** דכמה דתימר דאין חילוק בין אורך עבודת הכרם לבין הפליגו והוא הרוחב וההרחק כדתנן לקמן בפרק ו' עבודת הכרם ד' אמות וזהו באורך וברוחב וכדאמרי' נמי גבי גפן יחידית דעבודתה ששה טפחים לכל רוח וארכו כרחבו והכא נמי כן לא שנייא היא ארכו היא הפליגו דסגי בשמונה אמות ביניהן ברוחב ובאורך ואע"פ שאין אורך השורות של דלועין הולך על כל פני אורך המינין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:3:3)

**על דעתי' דחזקיה ניחא.** ומדייק הש"ס דתינח לחזקיה דמוקי למתני' כמ"ד תמן גבי מוקשה בין הבצלים דסגי בהפסק שמונה וכן נמי הכא בשמונה וא"כ שפיר אמרינן דכהפליגו כך הוא ארכו וג"כ בשמונה אמות דהתם נמי כן הוא דלדידיה מוקשה בין הבצלים ומוקשה בין המוקשיות שוין הן בדיניהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:3:4)

**על דעתיה דר' יוחנן.** אלא אליבא דר' יוחנן דמוקי למתני' כד"ה דתמן ולדידיה שאני ליה בין מוקשה לבין המוקשיות ובין מוקשה בין הבצלים קשיא אורכו בכמה חובש בהאי דינא דמתני' דהאיך דתאמר מופרך הוא בק"ו כדנקיט ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:3:5)

**אין תימר בשמונה.** שיעור האורך דשתי שורות של דלועין דמתני' קשיא דהא השתא ק"ו מהכא למוקשה בין הבצלים דג"כ לא יחבוש האורך שם אלא שתים עשרה כמדת הפליגו דמה מוקשה בין המוקשיות דמתני' דקאמרת יפה כחו להציל בשמונה אמות ההרחק בין המינין וכן נחבש הוא באורך בשמונה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:3:6)

**מוקשה בין הבצלים שהורעת כחו להציל בשתים עשרה.** דוקא דהא ר' יוחנן קאמר אפי' למ"ד התם בשתים עשרה הכא הוא בשמונה וא"כ לכ"ש שלא יחבש אלא בשתים עשרה. כצ"ל. כלומר לכ"ש דנימא ביה דארכו כהפליגו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:3:7)

**אין תימר מוקשה בין הבצלים וכו'.** מסקנת הקושיא היא וכלומר וכי תימא ומאי קשיא לך אימא דאין הכי נמי דמוקשה בין הבצלים ג"כ דינו ארכו כהפליגו ואין נחבש אלא בשתים עשרה האי הוא דקשיא לן על האורך דמעתה נימא ק"ו למוקשה בין המוקשיות דמתני' שלא יהא נחבש אלא בשתים עשרה וכלומר שלא יהא ניתר חובש האורך אלא בשתים עשרה דבשלמא בההרחק שפיר קאמרת שיפה כחו ומציל אפי' בהרחק שמונה משום דזה מוקשה וזה מוקשה ומינכרו טפי ממוקשה בין הבצלים אבל בהאורך אם במוקשה בין הבצלים בעינן משך האורך י"ב אמות ולא סגי באורך שמונה באמצע ואע"ג דמינכר כבר ההרחק אף אם לא היה כ"א באורך שמונה שהרי הבצלים עצמן אינן מתפשטין ואפ"ה בעינן שתים עשרה ומכ"ש במוקשה בין המוקשיות דאע"פ שבענין הרוחב סגי ביה בשמונה כדאמרן מ"מ לענין האורך הא מיהת העלין שלהן ארוכין ומתפשטין זע"ז ומסתברא דנחמיר ביה באורך ושלא יהא ניתר אלא בי"ב אורך וא"כ לר"י אין כאן ארכו כהפליגו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:4:1)

**עד כדון.** הא דאמרינן בענין ההרחק עד כאן לא איירינן אלא ברוצף את כל השורה בזרע המין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:4:2)

**בעושה קלחים יחידים.** מהו הדין ופשט לה כמה דתימר גבי כרם שצריך להרחיק הזרעים בכדי עבודת הכרם ולא שנייא הוא רוצף הוא עושה קלח יחידי דין אחד להם אף הכא נמי דין אחד להם לענין ההרחק:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:5:1)

**ר' ינאי אמר במחלוקת.** הא דלקמיה דאמרינן שני מינין מצטרפין להציל מן האיסור כגון הסיפא דמתני' ששתי שורות החיצונות של קישואין הן ושתי שורות האמצעיות של שני מינין הן אחת של דלועין ואחת של פול המצרי ולר"א דמתני' מצטרפין הן להציל דהוי הרחק שמונה אמות בין שורה קישואין זו לשורה האחרת שלא יאסרו המינין שביניהן וכהאי דתנן לקמן גבי שתי שורות של דלועין בשדה בצלים אבל אין שני מינין מצטרפין ליאסר כגון עד שלא נטע שורה שנייה של קשואין ואין כאן אלא שורה אחת של קשואין ושורה של דלועין ושורה של פול המצרי ואמרינן לעיל דאין קשואין אוסרין את הדלועין וכן אין דלועין אוסרין את פול המצרי אבל הקשואין ופול המצרי אוסרין זה את זה ובכה"ג לא אמרינן דקישואין מצטרפין עם הדלועין לאסור את פול המצרי דהויא כמו שהיה הפול המצרי סמוך להקישואין וכן אין הדלועין מצטרפין עם פול המצרי לאסור את הקשואין דאין שתי מינין מצטרפין ליאסר וקאמר ר' ינאי דהאי מילתא במחלוקת דר"א וחכמים במתני' תליא דר"א הוא דס"ל הכי כדאמרן אבל לחכמים מצטרפין הן ליאסר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:5:2)

**רב אמר דברי הכל היא.** במצטרפין לאסור כ"ע לא פליגי ואף לדברי ר"א דס"ל דמצטרפין להציל ולהתיר דכשם שמצטרפין להציל כך מצטרפין ליאסר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:5:3)

**מתני' מסייע לרבי ינאי.** דלענין ליאסר נמי פליגי דהא תנינן ר"א מתיר בסיפא וכדמסיים ואזיל דמהכא קשיא לרב דהא קתני שורה של קישואין וכו' ר"א מתיר ואי ס"ד דאפי' לר"א מצטרפין שני מינין ליאסר א"כ עד שלא נטע את שורה הרביעית והיא השנייה של קישואין לא כבר נאסרו בתמיה דהרי הקישואין עם הדלועין מצטרפין לאסור פול המצרי וכן איפכא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:5:4)

**תיפתר.** מהא ל"ק דתיפתר שנטע ארבעתן השורות כאחת ולא היה כאן שהות שיצטרפו ליאסר ולעולם בעלמא אפילו לר"א מצטרפין הן שני מינין לאסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:6:1)

גמ' **תני.** בתוספתא פ"ב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:6:2)

**בנוטין לחורבה שנו.** הא דמותר בגומא ד' מינין בד' רוחותיה ולהפוך העלין לכאן ולכאן בטטין לחורבה מיירי שאין מקום זרוע סביבות הגומא דאם יש מקום זרע מבחוץ אינו יכול להפוך העלין מהמינין שבגומא לחוץ דנראה כמעורב עם המינין שבחוץ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:4:6:3)

**רבי מני בעי.** על הא דריש לקיש דאם בנוטין לחורבה מיירי א"כ משכחת לה דיכול לזרוע בתוך הגומא שמונה מינין שנים מכאן וכו' והיינו שזורע ד' מינין בתוכה מלמטה בד' הרוחות והופכן לד' רוחותיה בתוכה וחוזר וזורע בתוכה ד' מינין מלמעלה והופכן לד' רוחותיה מבחוץ והיינו שנים מכאן וכו' אלא ע"כ דבין הזרוע מבחוץ היא הגומא ועכשיו אינו יכול לזרוע מלמעלה בהפיכת העצין לחוץ כ"א ד' מינין בתוכה והופכן לד' רוחותיה שבתוכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:1:1)

מתני' **היתה שדהו זרוע בצלים.** וה"ה לשאר מינין ירק אלא שהמנהג היה אצלם לנטוע דלועים בשדה בצלים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:1:2)

**עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת.** שיעור השורה אין פחות מד' אמות רוחב. וכשהוא עוקר שתי שורות של בצלים שהן ח' אמות ונוטע שורה אחת של דלועין באמצען והשורה ד' אמות נמצא שנשתיירו ב' אמות בורות מכאן וב' אמות בורות מכאן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:1:3)

**ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות.** שהן ח' אמות רוחב וחוזר ועוקר הבצלים שבצדן שתי שורות ונוטע שורה אחת של דלועין באמצען ונמצא בין שורה של דלועין הא' לבין קמת הבצלים שתי אמות בורות וקמת הבצלים היא ח' אמות ועוד ב' אמות בורות שבין קמת הבצלים לבין שורה השניה של דילועין הרי י"ב אמות בין שור' אחת של דלועין לשור' האחרת של דילועין וכן לעולם דפחות מכאן מתערבין העלין של דילועין משורה זו לשורה דילועין האחרת ונראה כערבוב ואוסרין את הבצלים שביניהם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:1:4)

**ר"ע אומר עוקר ב' שורות.** של בצלים ונוטע שתי שורות של דלועין ובהפסק תלם בין הבצלים והדלועין סגי לר"ע ומניח קמת בצלים וכו' משום דס"ל לר"ע דבין שורה של דילועין לשורה האחר' של דילועין בהפסק שמונה אמות סגי והן השתי שורות של קמת הבצלים שמניחן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:1:5)

**וחכמים אומרים וכו'.** חכמים נמי כר' ישמעאל סבירא להו בזה שצריך הפסק בין שורה דלועין זו לבין חברתה י"ב אמה אלא דהא איכא בינייהו דלר' ישמעאל צריך הפסק ב' אמות בורות בין שורה של דילועין לבין קמת בצלים וחכמים ס"ל דא"צ כ"א הפסק תלם ביניהן בלבד אבל י"ב אמות בין שורה של דילועין זו לשורה האחרת הוא דצריך מטעמא דפרישית בדרבי ישמעאל והלכה כחכמים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:2:1)

**כהנא אמר דברי ר' ישמעאל פעמים שש עשרה וכו'.** כלומר דרב כהנא מפרש דלדברי ר' ישמעאל דאמר עוקר שתי שורות וכו' לא דקסבר דאותן שורה שורה של דלועין שהוא נוטע לעולם באמצע המקום של קרחת השתי שורות של הבצלים שעקרן וא"כ לעולם יהיו י"ב אמות בין שורה של דלועין זו לשורה של דלועין האחרת וכדפרישית במתני' דלא אמר ר' ישמעאל שיהא זה דבר קצוב לשיעשה ההפסק ביניהן אלא שלפעמים הוא כך ולפעמים הוא כך ודברי ר' ישמעאל מתפרשין הן לפי הענין ההרחק שצריך בכל חלוקה וחלוקה כדנקיט ואזיל לקמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:2:2)

**בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה.** והכי פירושא דהאי מילתא אם בא ליטע אותן השורות של הדלועין אחת בקצה השדה מכאן ושורה האחרת מקצה מכאן וקמת הבצלים מה שמניח יהיה באמצע בין השורות של דילועין וזהו כל העבודה מבפנים שצריך ליתן כדי עבודה לשורה זו וכדי עבודה לשורה זו והכל מבפנים מפני הבצלים שביניהם בכגון זה ס"ל דצריך לכל הפחות שש עשרה אמות בין שורה דילועין לחבירתה שלא יאסרו הבצלים שביניהם ובכי האי גוונא מפרשינן לדברי ר' ישמעאל במתני' הכי עוקר שתי שורות של בצלים בקצה השדה שהן שמונה אמות ונוטע שורה אחת של דילועין באותן ד' אמות של שורה הראשונה של בצלים שעקרה שהן בקצה השדה ונמצא שיש כאן ד' אמות בורות של שורה השניה של בצלים שעקרה ואח"כ מניח קמת בצלים במקום שתי שורות והן שמונה אמות וחוזר ועוקר שתי שורות של בצלים ונוטע שורה אחת של דלועים ג"כ בקצה האחרת בשורה שניה של בצלים שעקרה ונמצא שבין שורה של דלועין זו לשורה אחרת שש עשרה אמה ולא בא רבי ישמעאל לומר דדוקא הוא בכשיעור הזה דהרי אם השדה של בצלים ארוכה הרבה יהיה בין שיעור דלועין האחת לחברתה יותר ויותר משש עשרה אמה לפי גודל השדה והדלועין הן נטועים בקצה מכאן ומכאן אלא דה"ק דלכל הפחות הוא שיראה שיהיה בין שורה דילועין לחבירתה י"ו אמה אם כל העבודה הוא מבפנים ובגוונא דאמרן והיינו דקאמר פעמים שש עשרה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:2:3)

**מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה.** ואם אינו נוטע שתי השורות של דלועין מקצה מכאן ומקצה מכאן אלא שורה אחת בקצה השדה ושורה האחרת בתוך השדה והיינו מקצתה וכו' שמקצת השדה בצלים מניח מבפנים בין שתי השורות והעבודה שצריך ליתן להדלועין הוא מבפנים ומקצת השדה בצלים היא מבחוץ לשורה השניה של דלועין שהיא בתוך השדה אז ההרחק בין שתי השורות שתים עשרה אמות ומפרשינן בכה"ג לדברי רבי ישמעאל עוקר ב' שורות וכו' שבכגון זה הוא נוטע השורה של דלועין באמצע השמונה אמות של שתי שורות בצלים שעקרן ויהיו בין שורה דלועין זו לזו י"ב אמות כדפרישית במתני' וטעמא מפני שאין כל עבודה מבפנים די בהרחק י"ב אמות ביניהם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:2:4)

**כולה מבחוץ שמונה.** כלומר ואם לא נטען להשתי שורות של דילועין אלא בקצה השדה האחת סמוכות זו לזו בהאי ודאי א"צ כ"א שיעור עבודה אחת בין הדלועין לבין הבצלים שמניח בשדה והיא שמונה אמות שהרי כל השדה שמניח הוא מבחוץ ועבודה של הדלועין היא לצד אחד שמבחוץ ובהא לא איירי ר' ישמעאל במתני' אלא דממילא שמעינן דבכגון זה די בהרחק שמונה אמות מהדלועין להבצלים ויעקור הבצלים שבקצה השדה ויעשה שיהא ההרחק בכשיעור שמונה אמות בין שורות הדלועין שיטע שם לבין קמת הבצלים שמניח כך הן מתפרשין דברי רב כהנא אליבא דרבי ישמעאל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:2:5)

**שמואל אמר.** דלא היא אלא דלעולם הוא שתים עשרה לר' ישמעאל ותני כן בתוספתא בפ"ב דדבר קוצב הוא השיעור לדברי שניהן לר' ישמעאל לעולם שתים עשרה ואפי' אם רוצה ליטע השורות של דלועין אחת מזה ואחת מזה א"צ כ"א שתים עשרה ביניהן ולר"ע לעולם שמונה וכדפרישית לתרוייהו במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:5:2:6)

**הא ר' ישמעאל וכו'.** לדברי חכמים הוא דפריך הא ר' ישמעאל נמי ס"ל שתים עשרה ומה ביניהן וקאמר סמיכה איכא בינייהו אם מותר לסמוך הדלועין להבצלים בלי הרחק שורות כ"א בהפסק תלם לבד ביניהן דע"ד דר' ישמעאל אסור לסמוך וצריך שתי אמות בורות ביניהן ורבנן אמרי דמותר לסמוך וכדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:1)

מתני' **דלעת בירק ירק.** אם בא ליטע דלעת אצל שדה ירק עבודתה כירק אחר כדתנן לעיל בפ"ב ירק בירק ששה טפחים והיינו מרובע ששה על ששה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:2)

**בתבואה נותנין לה בית רובע.** תבואה מדלעת צריך להרחיק ביניהן בית רובע וכדתנן התם ירק בתבואה בית רובע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:3)

**היתה שדהו זרועה תבואה.** ואח"כ ביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין בזה הקילו ונותנין לה עבודתה ששה טפחים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:4)

**ואם הגדילה.** ונטתה על פני התבואה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:5)

**יעקור מלפניה.** כלומר שיעקור את התבואה מלפני הדלעת מקום שנסתבכו בו העלין שלה ובגמרא אמרו דדוקא בדלעת יונית אמרו זה וכדתנן לעיל סוף פ"ב תבואה נוטה ע"ג תבואה וכו' וירק ע"ג תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יוונית מפני שהעלין שלה נמשכין הרבה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:6)

**אמרו לו לר' יוסי התחמיר זו מן הגפן.** והא בגפנים תנן בפרק דלקמן הנוטע שורה של חמש גפנים אינו כרם לב"ה ואין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים וה"נ אין להחמיר ליתן להשורה דלועין ד' אמות דהא כלאי זרעים קילי מכלאי הכרם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:7)

**אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן.** דאע"ג דכלאי זרעים קילי מ"מ הא אשכחן חומרא גבי דלעת יותר מן הגפן שהרי לגפן יחידית אין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים ולדלעת אפי' יחידית כשהיא זרועה כבר ובא לזרוע בצדה תבואה צריך להרחיק ממנה בית רובע אף אתה אל תתמה אם נחמיר בשורה [של דלועין] יותר מבשורה של גפנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:1:8)

**ר"מ אמר משום ר' ישמעאל.** שכך קיבל ממנו דמחמירין בדלעת ביותר דכל ג' לבית סאה לא יביא זרע לתוך הבית סאה שלכל אחת ואחת צריכה ליתן לה שלישית בית סאה ור' יוסי בן החוטף אפרתי אומר שכך קיבל ממנו שצריך ליתן לכל אחת ואחת שלישית בית כור ואין הלכה כדברי כולם אלא כת"ק בלבד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:2:1)

**אמר ר' יוחנן דברי ר' ישמעאל אפי' שורה יחידית נותנין לה עבודה.** כלומר דר' יוחנן קאמר דהא נמי איכא בינייהו דלדברי ר' ישמעאל אפי' בא ליטע שורה יחידית של דלועין בתוך שדה של בצלים צריך שיתן לה עבודתה כשיעור המפורש במתני' לדבריו ואלו לדברי חכמים דקאמרי בהדיא אם אין בין שורה אחת לחברתה י"ב אמה אסור לקיים הירק שבנתיים משמע דלא אמרו שיעור הזה אלא בין שתי שורות של דלועין בדווקא אבל בשורה אחת של דילועין דינה כדתנן לעיל בהלכה ג' היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר וכו' דלר"ע דהתם דקיי"ל כוותיה א"צ להפסיק ביניהם אלא התלם שהוא אורך ו' טפחים ורחב מילואו והאי ירק אחר אף דלועין במשמע דהא אפי' בשדה תבואה תנן במתני' דלקמן דאם בקש ליטע לתוכה שורה של דלועין נותן לה עבודתה ששה טפחים ולא יותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:3:1)

**מהו ליתן עבודה לראשון.** משום דבמתני' קתני היתה שדהו זרועה בצלים ובקש ליטע בתוכה שורות של דלועין והלכך מיבעיא ליה אם שיעור עבודה זו דקתני שצריך להרחיק בין השורות של דלועין מפני הבצלים שביניהן נוהג ג"כ בגוונא דאיפכא שנטע בראשון להשורות של דלועין ורוצה לזרוע בצלים או שאר מיני ירק בההרחק שביניהם וצריך שיהא מקום ההרחק כהאי דתני במתני' או דילמא בדווקא תני דבשדה שהיא כבר זרועה בה בצלים אין ליטע בתוכה שורות של דלועין אא"כ הרחיק השורות זו מזו כפי השיעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:3:2)

**כמה דתימר גבי כרם.** ופשיט לה דלא שנא דכמה דתימר גבי כרם דאסור לזרוע בתוך כדי עבודתה שהוא ד' אמות כדתנן בפרקים דלקמן ואין חלוק דלעולם נותנין עבודה לראשון ובין שהכרם הוא הראשון בתוך העבודה ובין שמין הזרע הוא הראשון לא יטע הכרם כ"א בהרחק כדי עבודתו אוף הכא נותנין שיעור עבודה בין השורות כדקתני במתני' לראשון איזה שיהיה ואם שורות של דלועין הוא הראשון לא יזרע ביניהן ירק אחר אא"כ יש ביניהן שיעור העבודה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:3:3)

**מהו לזרוע בין הגומות.** שבשורות הדלועין ואם הגומות הוו הפסק אע"פ שאין שם כשיעור העבודה ופשיט לה דכמה דתימר גבי כרם אסור לזרוע בין הגפנים ואע"פ שיש שם גומות ביניהם כמו שנוהגין לעשות וכהא דתנינן העודר בין הגפנים אוף הכא נמי אסור לזרוע בין הגומות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:4:1)

גמ' **ר' יונה בעי.** משום דתנינן במתני' דשורה של דילועין נותנין לעבודתה ששה טפחים הלכך בעי דאם נטע חמשה דלועין וסמכן לגדר מהו ליתן לה הילכות עריס דתנן בריש פ"ו דאפי' לב"ה דס"ל דשורה אחת של גפנים אין לה דין כרם שיהא עבודתה ד' אמות אלא דין גפן יחידית יש לה ועבודת' ששה טפחים מודו מיהת בעריס וכדמפרש התם שנטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה או בצד חריץ וכו' שנותנין לו עבודתו ד' אמות והשתא מספקא ליה אם נותנין דין הלכות עריס גם לשורה אחת של דלועין שנטען בצד הגדר דנחשב נמי כמו שתי שורות כדאמרינן בעריס ותהא עבודתה ד' אמות לכ"ע ולא איפשיטא בעיא זו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:5:1)

**מהו.** ושואל הש"ס להא דקתני במתני' ואם הגדילה יעקר מלפניה אם בכל הדלועין משערין כן או לא דדוקא בדלעת יוונית אמרו כן ופשיט לה דדוקא בדלעת יוונית הוא שאמרו משום דכל מקום שעשית קישות ופול המצרי כדלעת יונית כגון לזרוע שניהן כאחת דקישות ופול המצריהוו כלאים כמו דלעת יוונית בשאינו מינה בזה אתה עושה דלעת המצרית כדלעת יוונית כלומר כדין דלעת יוונית דהוה כלאים עם שאינה מינה כך דלעת המצרית בשאינו מינה אבל כאן לענין נטיה אם העלין של דלעת נוטין על שאינה מינה שנזרע בשדה בשיעור ההרחק ששנינו בזה לא עשה קישות ופול המצרי כדלעת יוונית כדתנן בסוף פ"ב תבואה נוטה ע"ג תבואה וירק ע"ג ירק וכו' הכל מותר חוץ מדלעת יוונית ואפי' ר"מ דמעיקרא הוה פליג וקאמר אף הקישות ופול המצרי הודה לבסוף ואמר רואה אני את דבריהן מדברי הלכך נמי אין אתה עושה דלעת מצרית כיוונית לענין נטיה ודוקא בדלעת יוונית הוא דאמרו כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:1)

**ויתיביניה.** הרי המקיים קלחים לחים לזרע. אתשובת ר"י לחכמים במתני' קאי דאמר להן מצינו שזו חמורה מגפן וכו' ושתקו לו חכמים ופריך ואמאי לא השיבו לו מהא דלקמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:2)

**המקיים קלחין לחין לזרע.** שמקיים אותם בתוך שדהו שיהיו לחין עד שיגדלו ובשל דלועין מיירי ולהכי קאמר לזרע לפי שאין הזרע מתגדל בתוכן עד שיגדלו כל צרכן ואז מתפשטין העלין ביותר אבל בזורע לירק אינו מניחן עד שיגדלו הרבה לפי שמתקשין הן ואינן ראויין לאכילה כל כך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:3)

**יחידים.** כלו' אם הן קלחין קלחין יחידים ואינן נזרעין רצופים בשורה דבזה צריך להפנות להם להניח מקום פנוי בית רובע או שיעשה לפניהם מחיצה גבוה עשרה טפחים אם רוצה לזרוע בצדו מין אחר דהמחיצה מפסקת בין המינין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:4)

**קל הוא בשורה.** סיומא דתיובתא לרבי יוסי הוא. וכלומר דהא חזינן דלקלחים יחידים צריך ליתן לעבודתם בית רובע וא"כ קשיא לר' יוסי דהרי אפי' למאי דקסבר דלשורה של דלועין נותנין לעבודתה ד' אמות וליחידים הא אמרינן דצריך בית רובע דהיי טפי וא"כ על כרחיך דקל הקילו בשורה משום דהואיל ורצופים הן מינכרי טפי בפני עצמן ולא הוי ערבוב כמו קלחים יחידים והשתא מיניה וביה הוי סתירה לר' יוסי דמדמקלינן בשורה אפי' לדידך ניקל בה טפי ונימא דא"צ ליתן לעבודתה אלא ששה טפחים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:5)

**מן מה דלא מתיב ליה.** שמע מינה מדלא מתיבין ליה הכי הוי על כרחך דשמעו חכמים לר' יוסי דכן הוא סבר מימר דהיא שורה והיא מרובע כלומר דלא מקלינן בשורה טפי מבמרובע אלא חדא דינא אית להו ומהאי דקלחים לחין יחידים לא קשיא לר' יוסי דלא ס"ל להך שמעתתא דאמר ר' יונה ורבי יוסי גלילאה וכו' וכלומר משום ר' יוסי בן חנינא הוא דאמרי דאיהו מרא דהאי שמעתתא המקיים קלח אחד וכו' ואלו ר' יוסי סתמא דאיירי במתני' לא ס"ל הכי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:6)

**המקיים קלח אחד.** אפילו קלח אחד וכו' אפי' מין במינו. כלומר אע"פ שזרען מין במינו שיש עוד הרבה קלחים ממינו בצדו דהוי אמינא דבכה"ג ליכא למיחש שימתין עד שיגדלו כל צרכן ויתפשטו העלין לפי שאחד מפסיד ומקלקל את חבירו שהוא ג"כ כמוהו ומסתבכין העלין זה בזה ומהו דתימא דבכי הא אינו צריך להפנות בית רובע משום המין אחר שיזרע בצדן קמ"ל דאפ"ה הואיל ומקיימן לזרע מניחן עד שיגדלו הרבה והלכך לעולם בעינן מקום פנוי בית רובע או מחיצה דאז הוא זורע מין האחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:7)

**התיב ר' בון בר חייא.** אהא דקאמר לזרוע דווקא וכדפרישית טעמא והתנינן לקמן פ"ד דמעשרות ומסיפא הוא דפריך וכמו וכו' הוא דתנינן כסבר שזרע לזרע ירקה פטור מן המעשרות שהזרע הוא העיקר וירקה לא חשיב אלא א"כ כיון לירק ואם זרעה לירק קתני התם דמתעשרת זרע וירק אלמא אע"פ שכיון לירק אפ"ה אף הזרע חייב במעשר דהוי כמו שזרעה לזרע וה"נ נימא דאפי' זרען לירק הוי כאילו כיון גם להזרע ויניחן עד שיגדלו כל צרכן ואמאי נקט אם קיימן לזרע בדווקא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:6:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:6:8)

**א"ל שנייה היא כסבר שהיא וזרעה נאכלין.** כלומר שאני דינא דכסבר דהתם לחיוב המעשר תלוי בראוי לאכילה והלכך אם כיון להירק וחשיבא ליה הירק גם הזרע מתחייב במעשר לפי ששניהם ראוין לאכילה אבל הכא דטעמא הויא דכשמקיימן לזרע מניחן עד שיגדלו כל צרכן וחיישינן להעלין שלהן הלכך אם לא כיון אלא לירק לא בעינן שיניח מקום פנוי כל כך משום דמסתמא עוקרן בזמן יניקתן שאז ראויין הן לאכילה ביותר ואכתי אין העלין שלהן ארוכין כל כך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:7:1)

**בא וראה מה בין תחילת ר' ישמעאל לסופו.** כלו' כמה רחוקין השיעורין זה מזה למאי דקסבר בתחלה כשלמד ר' יוסי בן החוטף לפניו וקאמר בית כור לשלשה דלועין שהוא שלשים סאה ולבסוף כשחזר מדבריו ולמד ר"מ לפניו קאמר בית סאה אחת היא לשלשה דלועין וחזרה גדולה היא ממאי דקסבר מעיקרא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/3:6:7:2)

הדרן עלך ערוגה