## Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah Chapter 1

###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:1:1)

מתני' **הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה.** בת"כ פ' קדושים ומייתי לה בגמרא דדריש מדכתיב ונטעתם כל עץ מאכל פרט לנוטע לסייג שיהא סייג וגדר להגינה או שנוטע לקורות ולעצים פטור מן הערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:1:2)

**ר' יוסי.** מוסיף ואומר אפי' אם אמר שיהא צד הפנימי של האילן למאכל וצד החיצון לסייג הפנימי שהוא למאכל חייב והחיצון שהוא לסייג פטור ולא אמרינן מכיון שיש באילן הזה למאכל יהא כולו חייב ומסקינן בגמרא דלכ"ע הוא דפטור בנוטע לסייג ולקורות מיתורא דקרא קדרשינן דעץ מאכל מיותר הוא דהא כתיב אבתריה שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל וא"כ באילן מאכל הכתוב מדבר ולא באילן סרק ומה ת"ל עץ מאכל אלא ללמד את שהוא למאכל חייב ואת שהוא לסייג פטור ולר' יוסי אפי' אמר הפנימי וכו' והלכה כר' יוסי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:2:1)

גמ' **כתיב ונטעתם כל עץ מאכל וכו'.** ברייתא היא בת"כ וכדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:2:2)

**מעתה וכו' ת"ל עץ מאכל.** כלומר דפריך אי ממשמעות דעץ מאכל קא דריש מעתה קשיא מנא לן למידרש לקולא אימא איפכא ולחומרא דעץ שהוא עומד למאכל אפי' חישב עליו בשעת נטיעה שיהא לסייג יהא חייב בערלה ולהכי ת"ל עץ מאכל שהולכין אחר עץ שהוא למאכל ולא אחר דעתו שחישב עליו לסייג:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:3:1)

**ר' יוסי אומר ילמד דבר מתחילתו.** ר' יוסי אמורא הוא חבירו של ר' יונה דלקמן ותרווייהו קאי לתרץ האי קושיא דלא כס"ד דממשמעות לישנא דקרא קדריש אלא דמיתורא דקרא דרשינן ומר קאמר דילמד דבר מתחילתו ומר קאמר ילמד דבר מסופו וכדפרישנא לקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:3:2)

**ילמד דבר מתחילתו.** כלומר מתחילת הפרשה למדין אנו דהאי עץ מאכל מיותר הוא דממשמע דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל א"כ וכי אין אנו יודעין שבעץ שיש בו מאכל הכתוב מדבר ומה ת"ל עץ מאכל אלא ללמדנו את שהוא נטעו למאכל חייב ואת שהוא נטעו לסייג ולקורו' ולעצים פטור דאי לאו הכי לשתוק קרא מיניה אלא ש"מ דלמידרש לקולא הוא דאתא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:3:3)

**ר' יונה למד דבר מסופו.** משום דלא ניחא ליה לשנויי כדר' יוסי דאי כדקאמר שילמד דבר מתחילתו אכתי קשיא אימא דלחומרא הוא דאתא דאי לאו קרא דעץ מאכל ה"א איפכא דקרא דלא יאכל מלמדנו שלא יאכל את שהוא נטוע לאכילה ולאפוקי שנטע לסייג ולקורות ואע"ג דבר מיכל הוא וקמ"ל קרא דעץ מאכל לומר דאותו עץ דבר מיכל הוא חייב הוא לעולם ואפי' חישב עליו שיהא לסייג ולקורות הלכך קאמר ר' יונה דעל כרחך ילמד הדבר מסופו מהא דכתיב אבתריה ובשנה החמישית תאכלו את פריו א"כ כבר אנו יודעין שבעץ מאכל הכתוב מדבר ומה ת"ל עץ מאכל והשתא ליכא למימר דלחומרא הוא דאתא דא"כ לישתוק קרא מיניה ואנו יודעין דלעולם חייב הוא כל מידי דבר מיכל מדכתיב לא יאכל והוא מיותר דהא כתיב אבתריה ובשנה החמישית תאכלו מכלל דמעיקרא אסור באכילה אלא ודאי מדכתב עץ מאכל ללמדינו דנידרש לקולא את שהוא נטוע למאכל וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:4:1)

**תני.** בת"כ שם ובתוספתא ריש מכלתין דרשב"ג פליג אהא דקאמר הת"ק סתם הנוטע לסייג ולקורות פטור וקאמר רשב"ג בד"א שפטור בזמן שנטע לסייג ולקורות ולעצים דבר שהוא ראוי להם כלומר שניכר ונראה שאותו האילן ראוי לסייג הוא או לקורות או לעצים להסקה אבל אם נטע דבר שאינו ראוי לדברים הללו חייב בערלה שמסתמא למאכל הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:4:2)

**יאות וכו'.** ופריך הש"ס שפיר קאמר רשב"ג דמסתבר טעמיה ומ"ט דרבנן דלא מחלקי כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:4:3)

**אמר ר' זעירא.** היינו טעמייהו דבמשנה הסדר של נטיעתם למאכל הוא דמיירי שבזה ניכר שאין דעתו שיהא אילנות הללו למאכל אלא לעצים כגון שהוא רוצף האילנות רצופין זה אצל זה ואין זה הסדר של נטיעת אילנות למאכל שדרכן לנטוע אותן מרווחין שלא יקלקל אחד את חבירו ומשינוי הסדר נראה שאין דעתו אלא לעצים להסקה וכן לקורות מיירי במשפה שכן דרכן של אילנות העומדות לקורות שמשפין אותן כדי שיתעבו וכן אם הוא נוטע לסייג מקום הסייג מוכיח עליו שאין דעתו אלא לכך שאם לא כן לא היה נוטע במקום שעושין סייג סביב האילנות אלא שדעתו שהן עצמן יהיו לסייג ולפיכך לא מחלקי רבנן בין ראוי לכך ובין אינו ראוי לפי ששינוי הסדר מוכיח על זה לעולם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:5:1)

**תני.** בברייתא בשם ר"מ כל האילנות באין למחשבת פטור. כלומר אם בתחילה נטע אותן שיהו לסייג ולקורות וזהו נקרא מחשבת פטור שאע"פ שהן בני אכילה מחשבתו שחישב לסייג ולקורות פוטר מן הערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:5:2)

**חוץ מן הזית ומן התאנה.** וכדמפרש טעמיה דר"מ כדעתיה דקאמר בפ"ו דכלאים בהל"ד דכל אילנות נקראין אילן סרק חוץ מזית ותאנה והלכך ס"ל נמי דבזית ותאנה דחשיבי לא מהני בהו מחשבת פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:6:1)

**תני.** אידך בשם ר"ש אין לך בא למחשבת פטור אלא באלו שלשת המינין בלבד רימון ושקמים הן אילני תאיני היער והצלף דבאלו מהני בהו מחשבת פטור אם חשב אח"כ עליהן לסייג ולקורות דאינן חשובין כל כך כמו שאר אילני מאכל שהדין בהם שאפי' נטען בתחילה לסייג ולקורות לא מהני בהו מחשבת פטור ופליגי ר"מ ור"ש אסתמא דמתני' דמשמע דכל האילנות באין למחשבת פטור ולר"מ כדאית ליה ולר"ש כדאית ליה והאי רימון דקאמר ר"ש לאו רימון דקרא הוא שהרי הוא אחד מן המינין שנשתבח' בהן ארץ ישראל אלא אילן שגדלין בו הרימין הוא ומין אחר הוא זה כדתנן בפ"ק דכלאים השיזפין והרימין אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:6:2)

**מהו שיהו חייבין במעשרות.** אמתני' מהדר דבנוטע לסייג ולקורות פטור הוא מן הערלה ומהו הדין לענין מעשרות אם אותן הפירות שעלו באילן הזה חייבין הן במעשרות או לא וקאמר דתליא בתפלוגתא דר' בא בר ממל ור' הילא דפליגין בהמשמר פירותיו לעצים כלומר שמשמר את הפירות שהן על האילן שנטוע הוא לעצים דר' בא בר ממל מחייב אותן במעשרות כדמפרש טעמיה דיליף מן הדא דאמרינן לעיל בריש מעשרות ובכמה מקומות דהפקר פטור מן המעשר דכתיב ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך וכו' היא לקט וכו' כלומר דחדא טעמא אית להו דכל מתנות עניים וההפקר פטורין הן ממעשרות שידך ויד הכל שוין בו והלכך ס"ל לר' בא דהכא דמשמר הוא פירותיו אע"פ שהן על אילן שהוא לעצים חייבין הן במעשרות דלאו הפקר נינהו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:6:3)

**ר' הילא בשם ר' יוסי.** דקאמר פטורין ממעשרות טעמיה דיליף מן הדא דתנינן לעיל בפ"ד דמעשרות כוסבר שזרעו לזרע שלא חישב עליו אלא בשביל הזרע ירקה פטור ממעשרות דלא אחשבי' ליה וה"נ מכיון שלא נטע האילן אלא לסייג ולעצים פטורין הפירות שעלו בו מן המעשרות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:7:1)

**שנייא היא.** כלומר דפריך עלה דמכוסבר לאו ראיה הוא לדר' הילא דשאני בכסובר שיש לו גורן אחרת להתחייב במעשרות והיינו הזרע והואיל שיש בו חיוב מעשרות לפיכך הירק הוא פטור דלא זרעו אלא בשביל הזרע וזהו גרנו למעשרות אבל הכא למה יפטרו הפירות שמשמר אותן מחיוב מעשרות ואין כאן גורן אחר למעשרות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:7:2)

**והיידא אמר דא.** כלומר אלא מאיזה מקום הוא דיליף ר' הילא דפטורין מן המעשרות מן הדא דתנינן בברייתא והובאה לעיל בפ"ק דמעשרות בסוף הל"א על הא דתני בתוספתא שם כל שתחילתו אוכל ואין סופו אוכל כגון המקיים ירק לזרע חייב בתחלתו ופטור בסופו ומפרש הש"ס התם מה אית לך כלומר ובהי גוונא מיירי כהדא דתני בברייתא אחריתא והיינו דמייתי לה הכא המקיים מלאה של כרוב לזרע כלומר שמקיים ערוגה מלאה של כרוב עד שיתגדל בהן הזרע בטלה דעתו דאע"ג דהזרע עצמו אינו מתחייב במעשר שהוא מזרעוני גינה שאינן נאכלין ופטורין מהמעשרות מכל מקום כאן שמקיים כל הערוגה בשביל הזרע בטלה דעתו וחייב במעשרות ואם הן קלחין יחידין שקיימן לזרע לא בטלה דעתו ופטורין ממעשרות וא"ר יונה התם עלה והוא שליקט ירק כלומר הא דאמרינן ברישא דבטלה דעתו ואע"פ שמקיים כל הערוגה לזרע חייבין הן במעשרות דוקא באלו שליקט אותן בעודן ירק וחייבין הן אע"ג שהיה רוצה לקיימן לזרע אבל אם לא ליקט כלל מהירק אלא שהניח את כולה עד שיתקשו ויתגדל הזרע בתוכן וכי כך אנו אומרים שעצים חייבין במעשרות בתמיה אלא דבכה"ג ודאי פטורין הן מן המעשרות והשתא מהכא הוא דיליף ר' הילא דה"נ מכיון שאין מקיים את האילן אלא לעצים פטורין הפירות ממעשרות ואע"ג שאין להאילן גורן אחר למעשרות כמו התם במלאה של כרוב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:8:1)

**מהו שיהו אסורין.** פירות שעל האילן של סייג משום גזל ומתמה על בעל הבעיא וכי בשביל שהן על האילן של העומד לעצים לא יהו אסורין משום גזל וכי עצים עצמן אינן אסורין משום גזל וקאמר דמה צריכה ליה למיבעי כגון אילן תותיא אילן שמגדל התותים והן פירות הגדלין על אילן סנה דלית בהן ממש ולא חשיבי ובכגון אלו קא מיבעיא ליה אם עשה האילן הזה לסייג מהו שיאסרו התותים משום גזל דאפשר דהבעלים מקפידין עליהן שרוצין שיתקיימו ושיתחזק הסייג ולא אפשיטא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:9:1)

**רימון שנטעו לשם רמון בנות שקמה וכו' צ"ל.** ולגי' הספר בנות הדס אפשר לפרש דהיינו הך וקראו לשקמה כן על דרך דאמרינן עשרה מיני ארזים הן כדכתיב אתן במדבר ארז שיטה הדס וכו' ואדברי ר"ש בברייתא דלעיל הוא דקאי הכא דס"ל אין לך בא למחשבת פטור אלא שלשת המינין בלבד רימון ושקמין וצלף וקאמר הכא שאם נטען מתחילה לשם מאכל אפ"ה אשכחן דפליגי בהו תנאי אית תנא תני חייב וכו' ומפרש להו רב חסדא. מ"ד חייב במקום שרוב משמרין. שרוב בני אדם דרכן להיות משמרין פירותיהן של אלו האילנות ומהני בהו מחשבת האכילה שנטען בתחילה לכך וחייבין בערלה ומ"ד פטור במקום שאין הרוב משמרין פירות של אלו והואיל ואין מקפידין על הפירות אינן חשובין אלא כנוטע לסייג ולקורות ופטור מן הערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:9:2)

**ר' יונה בעי.** על הא דאוקי רב חסדא למ"ד חייב במקום שנהגו הרוב להיות משמרין דאם במקום שמשמרין פירות של אלו מיירי למה לי חישב דקתני שנטען לשם רימון דמשמע דוקא שאנו יודעין שבתחילה חישב לנטוע אותן לאכילת פירותיהן הא ודאי אפי' לא חישב ולא גלה דעתו בפירוש חייבין הן בערלה דמסתמא נטועין הן לאכילת פירותיהן דכי כך אנו אומרין זית ותאנה עד שיחשוב עליהן בתחילה שנוטע אותן לאכילה בתמיה והא דנקט זית ותאנה מפני שהן החשובין ביותר לענין זה לד"ה דלר"מ דלעיל לא מהני בהו אף שחישב עליהן לסייג ולקורות וה"ה לכל אילנות אליבא דרבנן וכלומר וכי צריך מחשבת אכילה להתחייב בערלה אנן לא אמרינן אלא איפכא דלענין פטור הוא דצריך מחשבה שאם חישב בתחילה ליטע אותן לסייג ולקורות הוא דפטור אבל בסתמא פשיטא שהן חייבין דלאכילה הוא דנטען:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:9:3)

**אלא אפי' במחצה משמרין וכו'.** כלומר אלא דלא תימא הכי שאפי' במקום דמחצה על מחצה הוא שיש שהן משמרין הפירות הללו ויש שאינן משמרין אפ"ה חייבין הן בערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:9:4)

**א"ר מתיה מן דבתרתה.** ממקום ששמו דבתרתה היה ופליג דס"ל דאם הוא במקום שאין רוב משמרין אפי' לא חישב עליהן בפירוש שיהו לסייג ולקורות פטור מן הערלה משום דסתמן אינו מקפיד עליהן והוי כמו שנטען מתחילה לכך ולר' מתיא האי מ"ד דס"ל חייב כרב חסדא הוא דמוקי ליה ואפי' בשנטען בתחילה לשם רימון עד שיהא במקום שרוב משמרין פירות הללו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:10:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:10:1)

**במקום חורשין.** בתוך היער של עצים ואינו מקום יישוב פטור מן הערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:10:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:10:2)

**א"ר יוסי.** לאו דוקא שעלתה מעצמה אלא אפי' נטעה במקום שאינו יישוב פטורה דלא חשיבא עליה. והתנינן. במתני' דלקמן והעולה מאליו חייב בערלה ומשני דתמן שנטען במקום יישוב כלומר דכל הני דקחשיב במתני' דלקמן בשנטען במקום יישוב והתם הוא דאמרינן דהעולה מאליו ג"כ חייב בערלה ברם הכא במקום חורשין ואינו מקום יישוב ואפי' בשנטען שם פטורין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:10:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:10:3)

**הדא דתימר.** דפטורין דוקא בשאינה עושה כדי טפילת' אם רוצה להטפל בפירותיה ולהביאן למקום היישוב אבל אם הוא עושה כל כך שיש בה כדי טיפולה להביאן למקום היישוב חייבת בערלה דהויא כאלו בתחילה עומדת במקום היישוב היא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:11:1)

**אתרוג שנטעו.** מתחילה שיהא למצוה מהו שחייב בערלה. וחזר רב הונא ופשט לנפשיה שחייב בערלה דלא אימעוט נטיעה למצוה מן הכתוב ופריך ולא כן תנינן ומייתי לה לקמן בריש לולב הגזול דדריש ולקחתם לכם ולא מן דבר שהוא למצוה כגון של מעשר שני וכיוצא בו ומשני דתמן שפיר הוא דדרשינן ולקחתם לכם בדמים ולא מדבר שהוא כבר למצותו אבל הכא דינו כמה דתימר בשופר של מצוה שאם תקע בו יצא דדרשינן יום תרועה יהיה לכם מכל מקום וכן הכא דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלים לכם מכל מקום ואפי' בנטוע בתחילתו למצוה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:11:2)

מה בינו למשמר פירותיו לעצים דפליגי לעיל בהא לענין מעשרות ואימא הכא נמי לענין ערלה דזה נטעו בתחילה שיהא משמרו לשם מצוה וקאמר דלא דמי דהתם כשם שהוא רוצה בפריו כך הוא רוצה בעצו דהא עיקר הנטיעה לעצים היא וכדפרישית לעיל אלא שהוא משמר גם להפירות שעלו בו ואינו מפקיר אותם אבל הכא מה שהוא משמרו משום הפרי הוא ובפריו הוא שרוצה ולא איכפת ליה בעצו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:11:3)

**ועוד מן הדא דאמר ר' חנינא.** עלה. פרי אם אומר עצו אין אדם יוצא בה ידי חובתו בחג. כצ"ל ותיבת בפסח שבא בכאן בספרים בטעות הוא דמה שייך פסח לכאן כלומר דר' חנינא פירש בה בהדיא דלפרי עיקר כוונתו לזה שנטעו שאם אומר אתה לעצו הלא אין אדם יוצא בה י"ח בחג בהעץ של אילן אתרוג וא"כ הדין בו לענין ערלה ככל אילנות שנוטען בשביל הפרי שלהן וחייבין בערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:11:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:11:4)

**מה דמי לה.** ומה הוא דמצינו עוד שהוא דומה לדין אתרוג שנטעו למצותו ולחייבו בערלה אף בשנטעו לשם מצוה וקאמר דה"נ אשכחן בזית שנטעו להדליק בשמן שלו בנר חנוכה וקאמר ר' יוסי בר' בון ומה דמיון הוא זה הרי זה האתרוג דבר תורה ונר חנוכה הוא מדבריהם ואת אמר הכין בתמיה פשיטא הוא דהיכי ס"ד דמצוה דרבנן תפטור לערלה שהיא דבר תורה ודאיצטריך לדמויי לדין דאתרוג אלא מה דמי לה אם אתה רוצה לדמות להא דאתרוג זה הוא בזית שנטעו להדליק בשמן שלו את המנורה במקדש דזה וזה ד"ת הוא וחייב בערלה כמו דאמרינן באתרוג:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:12:1)

**נטעו.** שיהא צד התחתון שלו לסייג והעליון שלו למאכל א"נ איפכא צד התחתון למאכל וכו' מהו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:12:2)

**א"ל.** ר' יוחנן הוא הדא הוא הדא הוא צד התחתון וכו'. כלומר דין אחד להם דבין כך ובין כך מה שהוא למאכל חייב ומה שהוא לסייג פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:12:3)

**כיצד הוא יודע.** לכוין מה שהוא אסור ומה שהוא מותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:12:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:12:4)

**מביא חוט אחד.** ומודד את האילן עד חציו ומסיים המקום עד כאן לסייג מכאן ואילך למאכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:13:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:13:1)

**ר' זעירא בעי.** עלה דהניחא אם צד התחתון לסייג והעליון למאכל דאין גידולי העליון מתגדלין מן האיסור דהצד התחתון מותר הוא אלא אם צד התחתון הוא למאכל והעליון לסייג הרי העליון גדל מן האיסור של צד התחתון ואת אמר הכין בתמיה דאף בזה פטור הוא את של סייג מן הערלה ואמאי הרי גדל הוא מן האיסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:13:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:13:2)

**ר' זעירא כדעתיה.** כלומר מה שהוקשה לו זה משום דלטעמיה הוא דאזיל דאמר לעיל בפ"ה דכלאים בצל של כלאי הכרם שעקרו ממקום האסור ושתלו במקום אחר אפי' מוסיף כמה במקום ההיתר נשאר אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור כלומר שהגידולין הבאין מחמת האיסור אע"פ שהגידולין עצמן היתר הן שהרי שתלו במקום אחר אע"פ כן אין מעלין ומבטלין את עיקר האיסור ונשאר באיסורו וה"נ מכיון שהעליון גדל הוא מכח התחתון שהוא אסור הוו להו גידולי איסור ואסור ואע"פ שהעליון גדל ג"כ מצד עצמו והוא היתר אין גידולי היתר שבו מעלין את האיסור שבו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:14:1)

**נטעו לסייג.** בתחילה ואח"כ חישב עליו למאכל בא במחשבה כלומר בא לחיוב במחשבה זו והכי תני בת"כ פ' קדושים בהדיא נטעו לעצים וחישב עליו מנין ת"ל כל עץ מאימתי מונה הוא לו משעת נטיעתו והכי תני לה נמי בתוספתא דמכלתין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:14:2)

**למאכל וחישב עליו.** אח"כ לסייג לא כל הימנו להפקיע חיובו שבתחילה נטעו למאכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:14:3)

**נטע.** שיהא שנה ראשונה לסייג ומכאן ואילך חישב עליו שיהא למאכל מכיון שחישב עליו מחשבת חיוב ג"כ בדין הוא שיהא חייב דהיינו קמייתא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:14:4)

**והתנינן ר' יוסי וכו'.** ואמאי צד החיצון פטור הרי גם כאן נתחייב בו מחשבת חיוב של צד הפנימי ומשני דלא דמייא להך דר' יוסי במתני' דתמן הצד הפנימי שהוא למאכל לעולם הוא למאכל ומה שהוא לסייג לעולם הוא לסייג ואין כאן עירוב מחשבת חיוב אבל הכא מכיון שנתערב בו בכולו מחשבת חיוב בדין הוא שיהא חייב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:14:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:14:5)

**נטעו.** שיהו כל שלש שנים הראשונים לסייג ומכאן ואילך חישב עליו שיהא למאכל והוסיף האילן אח"כ בגידולו פליגי אמוראי בתוספתו דאלו לא הוסיף הרי כל ג' שנים של ערלה לא היה בו צד חיוב וכן דין רבעי ג"כ אין לו כדלקמן דכל שאין לו ערלה אין לו רבעי אלא בתוספת שלו ס"ל לר' ירמיה דנמי פטור מן הערלה כדמפרש טעמיה לקמן ור' בא ס"ל דהתוספת חייב דהוי כנטיעה בתחילה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:15:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:15:1)

**א"ר יוסי הדא דר' ירמיה מתחמי קשיא.** כלומר לפום ריהטא נראה דקשיא על דברי ר' ירמיה מחכמים דברייתא דלקמיה ואפ"ה לית היא אלא ניחא ולא קשיא מידי כדמפרש ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:15:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:15:2)

**דתני.** בתוספתא והובאה לעיל בפ"ה דפאה ובכמה מקומות שדה שהביא שליש לפני הגוי וחזר ולקחה ישראל ממנו ר"ע אומר התוספת שגדלה ברשות ישראל פטור מן המעשרות לפי שכבר הביאה שליש ביד הגוי והגיעה התבואה לעונת המעשרות בעודה ברשות הפטור וחכמים אומרים התוספת שהוסיפה ביד ישראל חייבת וזהו דנראה דקשיא על ר' ירמיה דהא חכמים מחייבי כאן בתוספת ואע"פ שהביאה שליש ביד הגוי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:15:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:15:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:15:3)

**והכא עיקרו פטור ותוספתו חייב.** בתמיה וסיומא דמילתיה דר' יוסי הוא וכלומר דמכל מקום ניחא היא ולא קשיא על הא דר' ירמיה דשאני התם שהרי התוס' מיהת בחיוב היא שניתוסף ביד הישראל ואין אתה פוטרו בשביל שליש הראשון שיש בו מהפטור דהגדל בחיוב חייב הוא ותורם ומעשר לפי חשבון כדאמרינן לעיל בפ"ה דמעשרות בהל"ד אבל הכא הרי עיקרו פטור הוא לגמרי מן הערלה שכבר עברו עליו שלש שנים הראשונים בפטור והיאך יהא התוספת חייב שניתוסף בו אח"כ מהעיקר שאין בו צד חיוב כלל אלא ודאי בדין הוא שהתוספת פטור כר' ירמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:16:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:16:1)

**א"ר יוחנן דברי ר' ישמעאל וכו'.** כלומר תנינן בחדא ברייתא דס"ל לר' ישמעאל דכל שאין לו ערלה אין לו רבעי והשתא מיבעי ליה לר' יוחנן היכי דמי האי דר' ישמעאל אם עד שיהא לו שלש שנים ערלה קאמר דאז יש לו דין רבעי או אפי' אם אין לו אלא שנה אחת מערלה או שתים וכגון שנטעו שנה אחת או שתים שיהא לסייג ומכאן ואילך למאכל דבכה"ג יש לו מיהת דין ערלה בשנה אחת או שתים משלש שנים יש לו דין רבעי ומשום דר' יוחנן סתם דבריו בהבעי' דיליה ואיכא לפרושי להכי ולהכי פליגי בהא תלמידיו ר' יונה ור' יוסי דר' יונה מפרש דעיקר ערלה צריכה לי' לר' יוחנן כלומר בעיקר דין ערלה נסתפק כאן אם השנה או השתים שהן למאכל נוהגת בו דין ערלה או לא לפי שאין עיקר ערלה פחות שנים כלומר השנים של ערלה והן שלש שנים ולפיכך נסתפק לו דהואיל וכאן אין בהאילן הזה שלש שנים שלמים של חיוב ערלה איכא למימר דשוב אין בו דין ערלה כלל ואפי' באותה שנה או שתים שהן של מאכל ור' יוסי מפרש לה להבעי' של ר' יוחנן דעיקר דין רבעי הוא דצריכה ליה אם דוקא שלש שנים חיוב ערלה בעינן לדין רבעי או לאו דוקא ג' שנים אלא שיהא בו מיהת דין ערלה ואפי' בשנה אחת נוהגת בו אח"כ דין רבעי ור' ישמעאל ה"ק כל שאין לו ערלה כלל אין לו רבעי ולאפוקי אם היה לו ערלה אפי' שנה אחת מג' שנים הראשונים יש לו דין רבעי וכדפרישית מעיקרא אבל לענין דין ערלה באילן הזה לא מספקא ליה לר' יוחנן דמסתברא דאותה שנה מהג' שנים שהוא למאכל נוהג בו דין ערלה ועד שיעברו עליו ג' שני ערלה עם אותה שנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:17:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:17:1)

**תני.** בתוספתא והובאה לעיל בפיאה פ"ד ובדמאי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:17:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:17:2)

**כאלו כולו בארץ.** דהשרשים יונקין זה מזה וכדמפרש ר' יוחנן לקמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:17:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:17:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:17:3)

**נעשה כטבל ומעושר.** כלומר אליבא דר' קאמר משום שנעשה כטבל וחולין מעורבין זה בזה ולענין זה הוא כאלו כולו בארץ שמה שהוא יונק מצד ח"ל הוא חולין וכמעושר הוא ומצד של א"י הוא טבל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:18:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:18:1)

**שורש פטור פוטר.** אם יש מעורב בשרשין שורש א' של פטור פוטר הוא את שאר השרשין ואפי' יונקין הן מן החיוב וכדמפרש ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:18:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:18:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:18:2)

**מאי.** לענין מאי קאמר לה ר' יוחנן בפשיטות להאי מילתא אם סובר הוא כרבי דאומר שרשין חיין ויונקין זה מזה כהאי דקאמר באילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל ומכריע הוא להלכה כרבי וקאמר הש"ס דלא היא אלא מילתיה דר' יוחנן לד"ה הוא ולענין אחר הוא דקאמר הכא שורש פטור פוטר וכדמסיק ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:18:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:18:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:18:3)

**הן דתימר שורש פטור פוטר.** הא דקאמר דפוטר הוא לענין ערלה הוא דקאמר ובשורש ישן שכבר עברו עליו שני ערלה שהשריש מתוך שלו לתוך של חבירו ויונקין שרשי אילן שנטע חבירו ממנו פוטר הוא את של חבירו מערלה אבל אם השריש מח"ל לתוך אשר בארץ לא בדא אמר שורש פטור פוטר דאפשר דבכה"ג ס"ל כרשב"ג ולחומרא דצד הנטוע בארץ חייב וצד ח"ל פטור ולא הוי כמעורב של חיוב ושל פטור זע"ז:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:19:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:19:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:19:1)

**והתנינן ר' יוסי אומר וכו'.** ואמאי של צד הפנימי חייב ויפטור צד החיצון לצד הפנימי דהא יונקין זה מזה למטה ואת אמרת שורש הפטור פוטר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:19:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:19:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:19:2)

**ר"ז אמר לה סתם.** להאי שינויא דלקמיה ור' הילא אמר לה בשם ר' אלעזר שאני במתני' שראוי הוא צד החיצון לחשוב עליו שיהא גם הוא למאכל ולחייבו במחשבה זו כדאמרינן לעיל ולא מיקרי שורש הפטור לגמרי מכיון שיכול לבוא לידי חיוב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:20:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:20:1)

**שרשים אין בהן ממש.** ומשום דקאמר לה סתם בשם ר' יוחנן שאל לו ר"ז אם בפירוש שמעת להא מר' יוחנן ולענין דין ערלה דקיימינן כאן או דלאו הכי הוא אלא בערלה הויתון קיימין כלומר בעוד שהייתם עומדין לעסוק במס' ערלה ונזכרת להדא מילתא שאמר לענין בכורים שרשים אין בהם ממש וכהאי דאמרינן לקמן בפ"ק דבכורי' בענין דבעינן שיהו כל גידולים מאדמתך וחשבת דגם לענין ערלה אמר לה אבל לאו מילתא הוא דהא אמרינן לעיל בשם ר' יוחנן דשורש פטור פוטר לענין ערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:20:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:20:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:20:2)

**הן דתימר.** השתא מפרש לה ומילתא באנפי נפשה היא כלומר והא דאת אמר בעלמא להאי מ"ד דס"ל שרשין אין בהן ממש דוקא בשהשרישו מח"ל לתוך הארץ דאין בהן ממש לפטור אבל איפכא יש בהן ממש ולחיוב דלחומרא אזלינן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:21:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:21:1)

**סיפקה.** ילדה שסיפקה לזקינה ויונקת ממנה פטור מערלה וכן לח"ל להנטוע בח"ל ויונקת משם פטור מד"ת בערלה דאין ערלה בח"ל אלא מהלכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:21:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:21:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:21:2)

**להקדש חייב וכו'.** וכדמפרש טעמא דלהקדש חייב משום שראוי הוא לפדותו ולחייבו בערלה וכן אם סיפקה לצד העליון של אילן שהוא לסייג או לצד התחתון שהוא לסייג אע"ג דעכשיו פטור מ"מ איכא ביה צד חיוב מכיון שהוא ראוי לחשוב עליו למאכל ולחייבו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:22:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:1:22:1)

**ר' יוסי כרשב"ג.** על ר' יוסי דמתני' קאי מי נימא דמילתיה אתייא כרשב"ג דברייתא דלעיל דס"ל צד הנטוע בארץ חייב ושל ח"ל פטור וה"נ בצד הפנימי והחיצון דקאמר ר' יוסי וקאמר הש"ס דלא היא אלא אפ"ת דיסבור ר' יוסי כרבי דלעיל שאני ערלה ממעשרות דערלה תלויה לדעתו לפי מה שיחשוב על האילן כך הוא אם לחיוב שהוא למאכל או שיחשוב עליו לסייג שהוא פטור ובדידיה תליא מילתא אבל מעשרות אינן תלוין לדעתו אלא מה שבארץ חייב ומה שבח"ל פטור ואם מקצתו בכאן ומקצתו בכאן חיוב ופטור מעורבין זה עם זה ואיכא למימר דאזלא מילתיה דר' יוסי אפי' כרבי דלעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:1:1)

מתני' **עת שבאו אבותינו לארץ וכו'.** הכי דריש לה בת"כ מקרא דכתיב כי תבואו ונטעתם פרט לשנטען גוים עד שלא באו לארץ או יכול שאני מוציא את שנטעו גוים משבאו לארץ ת"ל כל עץ מכאן אמרו עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור נטעו אע"פ שלא כיבשו חייב וכלומר אפי' הגוים נטעו אותן אם הוא משבאו ישראל לארץ חייב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:1:2)

**הנוטע לרבים חייב.** וכגון שנטעו בתוך שדה שלו שיהא זה לרבים למי שירצה לאכול מהפירות והכי אמר בגמרא וילפינן מדכתיב ונטעתם אפי' לרבים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:1:3)

**ר' יהודה פוטר.** טעמיה דקסבר ונטעתם אף לרבים משמע ולכם נמי משמע אף לרבים והוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט ואין הלכה כר' יהודה הנוטע ברשות הרבים. בשביל עצמו כשנטעו חייב אבל העולה מאליו ברשות הרבים פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:1:4)

**והנכרי שנטע.** בין לישראל בין לעצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:1:5)

**והגזלן שנטע.** שגזל הקרקע ונטעה והכי קאמר בגמרא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:1:6)

**והנוטע בספינה.** אע"פ שאינה נקובה וכדקאמר בגמרא דבנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה שאע"פ שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:1:7)

**והעולה מאליו.** ברשות היחיד דוקא כל אלו חייבין בערלה וכן ברבעי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:2:1)

גמ' **ונטעתם פרט לשנטעו גוים וכו'.** מברייתא דת"כ הוא כמו שהבאתי במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:2:2)

**הדא אמרת שורש פטור פוטר.** כלומר ש"מ מהמתני' להא דאמרינן בהלכה דלעיל דשורש פטור פוטר הוא אפי' להחיוב שיונק ממנו דהא מתני' פוטרת את אשר נטעו הנכרים עד שלא באו לארץ ואע"פ שגדל אח"כ ברשות ישראל וביד החייב מ"מ הואיל ויונק הוא משורש הפטור פטור מן הערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:3:1)

**נטעו אף על פי שלא כיבשו חייב וכר' ישמעאל וכו'.** קושיא היא כלומר וכר' ישמעאל דאמר לעיל בפ"ב דחלה ובכמה מקומות דכל מקום שנאמר ביאה אינה אלא לאחר י"ד שנה שכיבשו ושחילקו ומאי עביד לה להמתני' ומי נימא דפליג ר' ישמעאל על הא דתנינן אע"פ שלא כיבשו חייב דהרי בערלה כי תבואו כתיב וקאמר ר' הילא דלא היא אלא דמודה ר' ישמעאל בחלה ובערלה דנוהגין מיד אע"פ שלא כיבשו וטעמא בחלה כדמפרש לקמיה ובערלה טעמא דריבה הכתוב מדכתיב כי תבואו ונטעתם כל עץ כדדריש לה בת"כ שהבאתי במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:3:2)

**ותני כן.** אחלה קאי דתניא בהדיא בספרי פ' שלח דדריש ר' ישמעאל גופיה כן דגריס התם בבואכם אל הארץ וגו' ר' ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכל ביאות שבתורה הוא אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך ה' וכאן הוא אומר בבואכם ללמדך שכיון שנכנסו לארץ מיד נתחייבו בחלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:3:3)

**מחלפה שיטתיה דר' ישמעאל.** הואיל ואייתי הא דדריש ר' ישמעאל גבי חלה מקשה דידיה אדידיה למאי דקאמר בעלמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:3:4)

**תמן אמר היא הוייה וכו'.** לא מצאתי שאמר ר' ישמעאל לזה בהדיא לא בספרא ולא בספרי ולא במכילתא ואפשר מדגריס במכילתא פ' בא והיה כי תבואו אל הארץ וגו' כאשר דבר והיכן דבר והבאתי אתכם וכו' כיוצא בדבר אתה אומר פחדכם ומוראכם יתן ה' כאשר דבר והיכן דבר את אימתי אשלח לפניך וכו' ואף שאין הלשונות דומות זה לזה וכן מביא עוד שם להרבה מקראות כאשר דבר והיכן דבר וכו' ואינן בלשון אחד כ"א במשמעות אחד וסתם מכילתא ר' ישמעאל היא ומהתם משמע דר' ישמעאל לא היה מדקדק בשינוי לשון הכתוב וכדמסיים הוא הויה הוא קימה כלומר כתוב א' אומר והייתם לי קדושים וכתוב א' אומר יקימך ה' לו לעם קדוש והכל אחד הוא וכן היא שבירה היא נפיצה היא גאולה היא פדייה וכלומר דבין מקום דכתיב לא יגאל ובין מקום דכתיב לא יפדה הכל משמעות אחד הוא ובין דכתיב ישבר או ינפץ ודומיא דדריש ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ומיהת שמעינן דר' ישמעאל לא קפיד אשינוי לשון דהכתוב והכא הוא משנה בין לישן ללישן דמדקדק לישנא דבבואכם שהיא משונה מלשון שאר ביאות שבתורה ויליף לדינא משינוי הלשון וא"כ מחלפא שיטתיה ולא משני הש"ס מידי אלא כלומר דע"כ תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:4:1)

**נטעו לרבים וכו'.** ופריך מחלפה שיטתי' דרבנן דתמן אינון אמרין וכו' והכא אינון אמרין הכין. בתמיה בפ' י"ב דנגעים תנינן ירושלים וח"ל אינן מטמאין בנגעים דכתיב כי תבואו וגו' וירושלים אינה אחוזה אלא לרבים הוא ואמאי מחייבי הכא בנוטע לרבים ומשני תמן גילה הכתוב דמה שהוא לרבים אינו מטמא בנגעים דכתיב ובא אשר לו הבית פרט לירושלים שהיא לכל השבטים שהיא אחוזת כולן ולא נתחלקה לשבטים ברם הכא ריבה הכתוב דכתיב ונטעתם מכל מקום ואפילו לרבים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:5:1)

**מחלפה שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אמר.** בת"כ פ' מצורע דתני אחוזתכם אחוזה מטמא בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים אמר ר' יהודה אני לא שמעתי למעט אלא בית המקדש בלבד וא"כ לר' יהודה ירושלים אע"פ שהיא לרבים מטמאה בנגעים והכא פוטר הוא בנוטע לרבים ומשני תמן הוא אמר אני לא שמעתי וכו' דמפי השמועה ששמע מאחרים אמרה אבל הכא בשם גרמיה אמר ואיהו לא ס"ל להאי דאמר משמועה גבי נגעים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:6:1)

**אמר ר' יוסי בר' בון.** דלא היא דלעולם ס"ל כהאי דנגעים ותרי תנאי אליבא דר' יהודה ותיפתר להאי דאמר בנגעים כהאי תנא בשם ר' יהודה בדין ערלה וכדתני רשב"א משמיה דר' יהודה בת"כ וכן בתוספתא הנוטע לרבים חייב בערלה עלה מאליו לרבים פטור מן הערלה ולא מיקל אלא בעולה מאליו דונטעתם כתיב ולהך תנא אליבא דר' יהודה ס"ל דהא דתני במתני' העולה מאליו חייב אפילו הוא לרבים ובהא הוא דפליג ר' יהודה ולדידיה ל"ק הא דר' יהודה בנגעים משום דשאני הכא דמהיכא דמרבינן לרבים ממעטינן נמי בעולה מאליו דונטעתם קאמר רחמנא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:6:2)

**הנוטע לרבים.** פיסקא דמתני' היא דקתני חייב ומפרש וקאמר דאם ברשות הרבים פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:6:3)

**הנוטע לרבים וכו'.** כלו' דמסיים ואזיל בהך פירושא דהא דקתני הנוטע לרבים חייב דוקא בנוטע בתוך שלו לרבים וכן הנוטע בר"ה דתנינן חייב היינו דוקא בשנטע לעצמו כדפרישי' במתני' אבל הנוטע לרשות הרבים ולרבים פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:6:4)

**בשגזל קרקע.** על הגזלן דמתני' קאי הא דקתני והגזלן שנטע חייב ומפרש בשגזל הקרקע ונטעה ופריך וכי יש קרקע נגזל והרי לעולם בחזקת בעליה היא אמר ר' הילא וכו' וכה"ג אמר נמי לעיל בפ"ז דכלאים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:7:1)

**ר' יאשיה.** היה מביא נטיעות מח"ל בגושיהן ונטע אותן בארץ ופליגי ר' יונה ור' יוסי משום מה עשה כן ר' יונה קאמר לשכרו שנים כלומר שיהא לו השכר שנשכר בשנים של ערלה גופן ע"י כך משום דס"ל לרבי יאשיה דאין ערלה בח"ל ופליג אמתני' דסוף מכלתין דקתני הערלה הלכה בח"ל וכהאי מ"ד בתוספתא דסוף מכלתין דאין ערלה נוהגת בח"ל א"נ דס"ל מהלכות מדינה היא כהאי מ"ד דלקמן שם ובמקום שנהגו נהגו ור' יאשיה לא היה ממקום שנהגו להחמיר ור' יוסי קאמר לשכרו רבעי וכלומר דבערלה לא היה משתכר כלום דערלה נוהגת אף בשל ח"ל אלא להשתכר ברבעי דס"ל דאין דין רבעי נוהג בח"ל ולפיכך הביא אותן עם גושיהן מח"ל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:1)

**תני'.** בתוספת' דמכלתין גוי שהרכיב וכו' אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן. דאסור להרכיב אפי' אילן מאכל ע"ג אילן סרק כדאמרי' בפ"ק דכלאים מיהת חייב בערלה אם הרכיב הגוי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:2)

**ערלה מאימתי הוא מונה לו.** להרכבה זו וקאמר משעת נטיעתו כלומר משעת נטיעת הרכבה זו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:3)

**בלבד דברים שהן באין במחשבה.** דוקא שהרכיבו ע"ג אילן שלפעמים נחשבין הן כשיש לו מחשבה לאכול מפירותיו כגון חרובי צלמונה וחרובי גרורה דאותן חרובין ממקומות הללו אינן חשובין אא"כ חישב עליהן לאכילה כדאמרי' לעיל בריש מס' מעשרות דאלו מכיון שאינן חשובין פטורין הן מן המעשרות ובכגון הני מיירי נמי האי ברייתא וקמ"ל דבכה"ג נמי הרכבה מיקרייא ואילן סרק דקתני לאו דוקא אלא כלומר דאינו אילן מאכל כמו שאר אילני פירות אבל באילן סרק ממש כמו ערבה לא חשיבא הרכבה דנמנה לענין ערלה כמו בהרכב' דהאי הרכבה כמאן דליתא הוא והרי הוא כעוקר את האילן ממקומו ונוטע אותו בארץ ממש במקום אחר דפשיטא דחייב בערלה דהוי כנוטע מחדש ולא איצטריך לאשמעינן כלל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:4)

**ר' יוחנן אמר אפי' ערבה.** כלומר אילן סרק דקאמר אפי' אילן סרק ממש כמו ערבה וכיוצא בה הרכבה היא ואם הרכיב עליו אילן מאכל חייב בערלה ומונין לפירותיו משעת הרכבה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:5)

**והתנינן.** לעיל בפ"ב דשביעית אין נוטעין וכו' כדפרישית התם טעמא דיעקר מפני החשד לפי שפחות מל' יום אינו ניכר שנטעו לפני שביעית שלא יאמרו בשביעית הוא נטע או הבריך או הרכיב והשתא מדייק הש"ס מדקתני יעקר אכולהו וקשיא הא בהרכבה למה לי יעקר בהפרדה זה מזה בעלמא סגי ובשלמא על דעתיה דרשב"ל דהוא פתר לה בערבה ניחא כלומר דלדידיה איכא למימר דהך הרכבה דקתני גבי שביעית בהרכבה על אילן ערבה מיירי דמשום איסור הרכבת כלאים ליכא דלאו הרכבה הויא לא לענין ערלה ולא לענין כלאים ומשום חשד שביעית הוא דאיכא הלכך יעקר וניחא נמי לשון יעקר משום דכגון זו הוי כנוטע בקרקע ממש כדאמרן אלא על דעתי' דר' יוחנן דאמר באילן ערבה נמי הרכבה מיקריא ונהי דלענין איסור הרכבת כלאים לא הויא קשיא דמצינו למימר שהרכיב ע"י נכרי וקמ"ל דמשום איסור שביעית אסור לעשות כן בפחות מל' יום לפני ר"ה אלא דהא קשיא דקתני אם נטע וכו' או הרכיב יעקר למה לי יעקר בהרכיב הא בהפרדה בעלמא סגי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:6)

**שנייא הוא שהן מתאחין בשביעית.** כלומר דשאני הוא התם דהא מיהת מתאחין ונדבקין זה עם זה ומשום חשד שביעית כדאמרן גזרו שיעקר את הכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:7)

**והיידא אמרה דא.** כלומר ומאיזה מקום מצינו לדייק עליה דר' יוחנן מזה היא דדייקינן דתנינן הנוטע והמבריך והמרכיב וכו' וברייתא זו הובאה לעיל בשביעית שם בהל' ו' וכדפרישית שם קתני מיהת במרכיב פחות מל' יום אסור לקיימן בשביעית והשתא לר' יוחנן באיזו הרכבה מוקמית לה דבהרכבה מין במינו שהיא מותרת ואין כאן אלא איסור מראית עין משום שביעית לא מצית לאוקמי וכן נמי בהרכבה ע"ג אילן סרק וע"י נכרי לא מיתוקמא דקשיא כדלעיל אמאי קתני אסור לקיימו כמו בנטיעה ובהברכה דהרי בהרכבה במפריד סגי וליכא לשנויי כדלעיל לפי שהן מתאחין בשביעית דבשלמא התם במתני' שייך שפיר האי תירוצא דקתני יעקר והיינו אחר שנתאחו זה בזה בשביעית יעקור את הכל אבל הכא דקתני אסור לקיימו משמע מיד חל עלי' האיסור קיומו והרי לא שייך האי לישנא בהרכבה ולר"ל שפיר מצינו לשנויי כדלעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:8)

**תני ר' יהושע אוניא.** ממקום אוניא דבאמת לית כאן מרכיב וסמי מכאן מרכיב לר' יוחנן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:8:9)

**אפי' כר"ל לית כאן מרכיב.** דלא אמר ר"ל דהרכבת אילן מאכל ע"ג אילן סרק ממש לאו הרכבה היא אלא לשעבר דהיינו בדיעבד הא לכתחילה לא אמר והכא דקתני הנוטע וכו' דמשמע לכתחילה לא שייך לשנויי כדשנינן לעיל אליבא דר"ל והלכך לדידיה נמי סמי מכאן מרכיב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:9:1)

**הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה.** כדמפרש ר' יוסי טעמא מפני שהשרשין מפעפעין אותו כלומר שרשי אילן מפעפעין ונוקבין אותו לענין שהאילן יונק דרך העציץ מן הארץ ואע"פ שהוא אינו נקוב ה"ז כנטוע בארץ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:9:2)

**ר' יונה מפיק לישנא כלי חרס עומד בפני שרשין.** כלומר לר' יונה לא מספקא ליה מידי בשאר שרשין של הזרעי' והירקות שזרען בעציץ שאינו נקוב דלא חשיבי כזרועים בארץ וזהו מפיק לישנא שהוציא לזה בהדיא וכלשון הזה אמר שאין כן בכל שאר מיני שרשים לפי שהכלי חרס עומד הוא בפני השרשין כשהוא אינו נקוב ואין השרשין יכולין להיות יונקין מן הארץ וכדקי"ל בכל דוכתי שהזורע בעציץ שאינו נקוב אינו כזורע בארץ ולא אמרו חזקיה ור' יצחק אלא בשרשי אילנות בלבד שהן מפעפעין אותו ולר' ירמיה נסתפק לו הדין הזה בדלעת לפיכך הוא דבעי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:9:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:9:3)

**נטע בו דלעת.** בעציץ שאינו נקוב מהו. אם חשוב הוא כנטוע בארץ או לא ופשיט לה הש"ס וקאמר ומאי תיבעי ליה וכי מאחר שהוא כנקוב אצל האילן כנקוב הוא אצל זרעין בתמיה הא בהדיא תנינן בפ"ה דדמאי ובכמה מקומות דעציץ שאינו נקוב לא מיחשב כארץ אצל זרעים ואין חילוק בין דלעת לשאר זרעים כ"א דוקא אצל אילן הוא דאמרו דמיחשב כארץ וטעמא ששרשי אילן מפעפעין ויונקין הרבה יותר משאר שרשין וכדאמרי' בעלמא דיניקת האילן עד ט"ז אמה הוא משא"כ בשאר יניקת זרעים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:10:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:10:1)

**אילן שנטעו בתוך הבית.** לענין ערלה חייב דלא כתיב שדה בערלה אלא הארץ ונטעתם בכל מקום אשר יהיה נטוע בארץ אבל לענין מעשרות פטור דכתיב ביה היוצא השדה ולא היוצא בתוך הבית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:10:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:2:10:2)

**ובשביעית צריכה.** ולענין שביעית מספקא לן וצריכה למיבעי משום דכתוב אחד אומר ושבתה הארץ משמע דבכל מקום שהוא בארץ נוהג בו שביעית וכתוב א' אומר שדך לא תזרע וגו' דמשמע דוקא אם הוא בשדך ולא בתוך הבית ומסתברא דמספיקא לחומרא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:1)

מתני'**.** אילן שנעקר והסלע עמו. העפר שסביבות השרשים דרכו להיות מתעבה ומתקשה כסלע ואם נעקר האילן עם העפר הזה שהוא כסלע וחזרו ונטעו כמה שהוא עם אותו העפר שסביבות שרשיו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:2)

**אם יכול לחיות פטור.** בגמ' קאמר דכן צריך לפרש אם היה יכול לחיות פטור כלומר שמשערין אם היה יכול לחיות מאותו עפר אילו לא חזר ונטע הרי הוא כמי שלא נעקר ופטור שהרי כבר עברו שני ערלה עליו ואם לאו ה"ז כנוטע מחדש וחייב בערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:3)

**נעקר הסלע מצדו.** שהעפר שהוא כסלע נעקר הוא מצד האילן או שזעזעתו המחרישה שחרש מצדו וזעזעתו כלי המחרישה להאילן ולא נעקר או שזעזעתו הוא להאילן ולא עקרו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:4)

**ועשאו בעפר.** כלומר שאח"כ נתן סביבותיו עפר כדי שיתרחב ויתחזק מקום האילן אם יכול לחיות פטור כלומר אפי' בכה"ג שלא נעקר האילן עצמו לגמרי מ"מ הדין הוא כמו בהרישא שאם היה יכול לחיות בלא העפר שנתן סביבותיו פטור ואם לאו ה"ז כמי שעקרו ונטעו וחייב בערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:5)

**אילן שנעקר ונשתייר בו שורש.** בהאי בבא קמ"ל דאפי' לא נשתייר בו אלא שורש א' ממנו שלא נעקר והחזיר אח"כ את האילן למקומו ונטעו פטור שהרי יכול הוא לחיות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:6)

**וכמה יהא בשורש.** הזה שנשתייר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:7)

**כמחט של מיתון.** ויש גורסין של מיתוח וזהו מחט של האורגין שיש להם קנה אחד ובשתי קצותיו שתי ברזלים כמחטין שמותחין בהן רוחב הבגד כשאורגין אותו וכל מחט מהן נקרא מחט של מיתוח או של מיתון והיינו הך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:8)

מתני' **אילן שנעקר ובו בריכה.** בתחלה נפרש דין הבריכה ואח"כ נבין דין זה וכולא מתני'. ידוע הוא מנהג הבריכה שלוקח בד והוא ענף מן האילן ותוחבו בארץ עד שיוצא ראשו לצד אחר ונעשה אילן ויש עוד מין הברכה אחרת שטומן את ראש הגפן עצמו בארץ ומוציאו לצד אחר והיא ההברכה המוזכרת לעיל בריש פ"ז דכלאים כדפרישית שם וההברכה דאיירי הכא כגוונא קמייתא הוא ודין ההברכה לענין ערלה כך הוא דכל זמן שאותו ענף שהבריך אותו מחובר הוא להאילן שיוצא ממנו וזהו שנקרא אילן הזקן אין אותה הברכה חייבת בערלה משום דזה הוא כאילן אחד וכבר עברו עליו שני ערלה על אותו האילן הזקן ואם חתך הענף מן האילן והבריך אותו בארץ ונעשה אילן אחר אז הוא חייב בערלה דהויא כנטיעה מחדש וכך הוא הדין בהרכבה לענין ערלה ובכה"ג דוקא הוא דאמרינן דאחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב חייב בערלה והיינו כשחתך ענף אחד מן האילן והבריכו בארץ או שהרכיבו על אילן אחר ולא כשהענף עדיין מחובר הוא לאילן הזקן ובזה נבין כל חילוקי דינים דהמתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:9)

**אילן שנעקר ובו בריכה.** כלומר שהבריכה היתה מחוברת באילן הזקן וכל זמן שהאילן קיים אין בהבריכה דין ערלה כדאמרן אלא דזה שנעקר עכשיו והוא חיה ממנו כלומר שמכיון שנעקר אילן הזקן ושרשו יונק הוא וחי מן הבריכה שמחוברת בו הרי האילן הזה עם הבריכה שבו כמי שעתה נטע אותן מחדש וזהו שאמרו חזרה זקינה להיות כבריכה כלומר שמעתה שתיהן חייבין הן בערלה ומונין לשתיהן שני ערלה משעה שנעקר אילן הזקן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:10)

**הבריכה שנה אחר שנה.** זהו דין אחר הוא ונלמד ממה שזכרנו בדין דהרישא כלומר הרי שהבריך ענף אחד מן האילן וטמנו בארץ ויצא מזה אילן אחר וחזר והבריך ענף מאותו אילן האחר וכן שנה אחר שנה וכל זמן שענף הראשון מחובר באילן שיצא ממנו אין דין ערלה נוהגת לא בו ולא בכל הבריכות השני' והשלישית וכן כולן כדפרישית לעיל ואם נפסקה בריכה הראשונה מן האילן שהיתה מחוברת בו אז דין ערלה נוהגת בה וכן בכל הבריכות כולן ומונה שני ערלה לכולן משעה שנפסקה בריכה הראשונה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:11)

**סיפוק הגפנים וסיפוק ע"ג סיפוק.** ה"ז כגוונא שהוזכרה בהברכה אלא שבגפנים לשון סיפוק הוא שייך שדרך למתוח זמורה מגפן זו ומספיק ומחבר אותה לגפן אחרת כעין ששנינו לעיל בסוף פ"ו דכלאים המותח זמורה מאילן לאילן וכו' וקמ"ל הכא דכך הוא הדין נמי גבי סיפוק הגפנים ואע"פ שהבריכן לאותן הסיפוקין וטמן מהן בארץ מ"מ כל זמן שהסיפוק בהראשון מחובר בו וכולן זה בזה הכל מותר משום ערלה עד שיהא נפסק מהראשון ואז אם הבריכן בארץ חייבין הן כמו שאמרנו בדין ההרכבה ומשום דר"מ פליג בהא הדר נקט לה גבי גפנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:12)

**ר"מ אומר מקום שכחה יפה.** דוקא הוא שמותר ומשום דבגפן אין הענפים חזקים כ"כ כמו בשאר האילנות בהרכבה שלהן הלכך ס"ל דבמקום שכחה יפה וחזקה יונקת היא מן הראשון ומותר ומקום שכחה רע אסור ואין הלכה כר"מ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:13)

**בריכה שנפסקה.** מן האילן שהיתה מחוברת בו דהדין הוא שנוהגין בה דין ערלה משעה שנפסקה ואם היא מליאה פירות מאותן שגדלו מקודם שנפסקה והן של היתר והניחן שיתגדלו ויוסיפו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:14
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:1:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:1:14)

**אם הוסיף אחר שנפסקה במאתים.** כלומר שיש בהתוספת אחד ממאתים של אותן הפירות של היתר אסור הכל כדין ערלה שאוסרת במאתים כמו ששנינו בריש פרק דלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:2:1)

גמ' **כיני מתני' אם היה יכול לחיות וכו'.** כלומר כן צריך לפרש דמשערינן בין ברישא בין במציעתא אם היה יכול לחיות בלא שחזר ותקנו והכל כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:3:1)

**חזקיה שאל.** בהא דתנינן אם נשתייר בה שורש אחד ושיעורו כמחט של מיתון ואם הוא פחות מכאן אי מחשבינן ליה להאילן כתלוש לכל מילי לענין אם משתחוה לו לע"ז אסרו דקי"ל המשתחוה למחובר לא אסרו ואם זה כתלוש הוא אסרו וכן אם כותבין עליו גיטו נשים דקי"ל אין כותבין על המחובר לקרקע ואם זה כתלוש הוא כותבין עליו או דילמא מכיון שעדיין מעורה במקצת הוא לא מחשבינן ליה כתלוש לשארי דברים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:3:2)

**אמרין.** בבית המדרש חזר בו חזקיה ממה שנסתפק לו בתחילה והם לא שמעו אלא סתם שחזר בו חזקיה מאיזו שאלה אשר שאל ולא היו יודעין מה הוא כדמוכח מדלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:3:3)

**א"ר יונה מן הדא חזר ביה.** ר' יונה שמע ג"כ שחזר חזקיה משאלתו וקאמר דנראה לו שמן שאלה זו דשאל לקמן הוא שחזר בו ומשום דהדר אשכח בה טעמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:3:4)

**דאמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי.** כלומר ומה הוא השאלה אחרת של חזקיה על הא דר' ינאי הוא שאמר דהטעם שאמרו אם נשתייר בו שורש כמחט של מיתון שפטור מן הערלה מפני שמכיון שיש בו כמחט של מיתון דבר בריא הוא שכבר [עברו] עליו שלש שנים משעת נטיעתו הואיל ונתעבה שרשו כשיעור הזה ולפיכך פטור מן הערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:3:5)

**חזקיה שאל.** כלומר ושאל חזקיה בענין זה אם אמרינן דהכל לפי ערך שיעור עובי מחט הוא וא"כ שליש מחט שנה שאם בעובי השורש כשליש אותו מחט הוא בידוע שעבר עליו שנה אחת משעת נטיעתו וצריך להשלים עוד שתים לשני ערלה וכן אם יש בו כעובי שתי שלישי מחט כבר עברו עליו שתי שנים וא"צ להשלים אלא שנה אחת ואם נוכל לסמוך על זה לענין אם נסתפק לו אימתי היה שעת נטיעה של אילן אחד וחברייא בעיי ג"כ כעין אותה הבעיא של חזקיה שאם יש בעביו כשיעור מחט הזה ועוד שליש מחט אם נאמר דדבר בריא הוא שיש לאילן הזה הרבה שנים לפי שבכל שנה ניתוסף עביו של השורש כמלא שליש אותו המחט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:4:1)

**אין תימר לא חזר ביה.** השתא מהדר הש"ס להא דלעיל שנסתפקו בני בית המדרש אם על השאלה הראשונה של חזקיה הוא זה ששמעו שחזר בו או לא ומסיים וקאמר למה כלומר ולמה נימא דלא חזר בו משאלה הראשונה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:4:2)

**שעל כן אמר ר' יונה ממילתיה חזר בו.** כלומר לפי שנוכל לומר שעל כאן בדוקא הוא דשמענו שאמר רבי יונה שחזר בו חזקיה ממילתיה וזהו על דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי וכו' ושאל חזקיה על זה כדאמרן ואפשר דדוקא משאלה על הענין דמיירי כאן הוא שחזר בו כדמפרש ואזיל לטעמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:5:1)

**אמר ר' יוסי.** כלומר משום דאמר ר' יוסי עלה דודאי זהו אמת דמכיון שיש בה כמחט של מיתון דבר בריא הוא שעברו עליו ג' שנים אבל יש דלפעמים אפי' יש בו שלש שנים שעברו עליו ואין בו כמחט של מיתון ומשום דמשתהא יותר ויותר עד שיגיע שיהא בשרשו כעובי מחט של מיתון והשתא שפיר הוא דקאמר רבי יונה משאלה זו השניה חזר בו חזקיה דאין שום סברא לומר דבשליש המחט עברה עליו שנה אחת וכו' דזה לא נלמד מהא דר' ינאי דנהי דזהו דבר בריא אם יש בו כעובי מחט הזה שעברו עליו ג' שנים אבל הרי יש שאע"פ שעברו עליו ג' שנים עדיין לא הגיע לשיעור הזה ולפיכך חזר בו חזקיה משום דאכתי איכא לספוקי דאף שאין בו אלא שליש עובי מחט אפשר שכבר [עברו] עליו שתי שנים או יותר וליכא למיסמך עלה לענין זה כלל והשתא הדרינן לשאלה קמייתא דאיכא למימר דמשאלה זו הראשונה לא הדר ביה חזקיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:5:2)

**מתניתא מסייע לר' יוסי.** תניא בתוספתא דמסייע לר' יוסי שיש שהאילן משתהא יותר ויותר מג' שנים עד שיתעבה במקצת ותוספתא זו הובאה לעיל בסוף פ"ק דשביעית ונשנית גם שם בפ"ק דקתני איזהו נטיעה ר' יהושע אומר בת חמש בת שש בת שבע אמר רבי מפני מה אמרו בת חמש בת שש בת שבע כלומר ולא פירשו לחלוקי זמנים הללו. אלא אומר אני גפנים בני חמש תאנים בני שש וזיתים בנות שבע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:5:3)

**ואנא חמיי.** כלומר ופרכינן עלה התם הלא אנו רואין להדין מרותא דתאינה ואתייא בפירא כלומר ילדה אחת של מורביות תאנה שעושה ומביאה פירות והיא לא הגיעה לבת שש ואם היא מביאה פירות מקודם שש אמאי קרי לה נטיעה לבת שש ומשני התם ר' יודן בר' טרפון לעוביה כלומר לכך קרו אותה נטיעה לפי שאינה מתעבה להגיע לשיעור הראוי לקרותו אילן עד שש והיינו דמסייע לר' יוסי שיש שאפי' יש בו שלש שנים לא הגיע לשיעור עובי מחט של מיתוח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:6:1)

גמ' **ובו ברכה.** לישנא דבריכה מפרש דלשון ברכה הוא שנעשה אילן חדש מאותו אילן עצמו שבא ממנו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:6:2)

**ר' הונא בשם ר' יוחנן ובו בריכה.** כלומר בריכה כמשמעה ולשון ילדה הוא וכהאי דתנינן בפ' הספינה גבי בריכי יונים הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה הראשונה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:6:3)

**אית בני נש שמון בריכה כמאן דאמר וכו'.** כלומר ר' מנא מפרש כדאמר מעיקרא שיש בני אדם שמבינים ופותרין כך דבו בריכה שבא ברכה ממנו וכהאי דאמר בוא ברוך ה':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:7:1)

**ילדה שסיפקה.** שסבכה לזקינה טהרה הילדה כלומר שטהרה מאיסור ערלה מפני שיונקת היא מן הזקינה שכבר עברו עליה שני ערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:7:2)

**מתני' אמרה כן.** ממתני' שמעינן לזה דקתני סיפוק גפנים וכו' מותר ואע"פ שהבריכן בארץ הואיל ויונקות מגפן הזקינה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:7:3)

**וחש לומר שמא השרישה וכו'.** ואמאי לא ניחוש לומר שמא השרישה הילדה בארץ עד שלא תתחבר בחיבור ובדיבוק גמור בהזקינה בכדי שתוכל לינק ממנה ושוב לא תהני לה הזקינה שהרי כבר השרישה וכאילן בפ"ע הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:7:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:7:4)

**דר' יהודה היא דאמר מתאחה הוא עד שלא תשריש.** הך דר' יהודה שמעינן ליה מהא דתני בתוספתא דמכלתין אילן העולה בין מן הגזע בין מן השרשים חייב ר' יהודה אומר העולה מן הגזע חייב מן השרשים פטור וטעמיה מפני שהוא מתאחה עם אילן הזקן עד שלא ישריש הוא בארץ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:8:1)

**ר' יוסי בשם ר' יוחנן שרשים אין בהן ממש.** אין הולכין אחר שרשים והלכך אפי' השרישה מקודם שתתאחה לאו כלום הוא לפי שאין בשרשים ממש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:8:2)

**א"ר זעירא וכו' או מן שיטתיה דר' יוחנן.** כדאמר ליה הכי לעיל בסוף הלכה א' דאפשר הואיל ואתם קיימין הכא בערלה נזכרתם בהא דקאמר ר' יוחנן בבכורים וילפת לה מן שיטתיה דר' יוחנן דהתם דכך ס"ל נמי בדין ערלה אבל לאו מילתא הוא דמהתם לא ילפינן מידי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:8:3)

**ותני כן.** כלומר דשמעינן נמי מהא דתני בתוספתא כן דשרשים יש בהן ממש לענין דין ערלה דתני שם הקדיש לאילן אחד ואחר כך נטע אותו בארץ פטור הוא מן הערלה דחל ההקדש עליו מקודם שנטעו נטעו ואחר כך הקדישו חייב בערלה ואע"פ שיונק עכשיו מדבר שהוא הקדש כיון שנטעו והשריש בארץ חייב אלמא דשרשים יש בהן ממש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:8:4)

**ואתון סברין מימר הקדש פטור וזקינה פטור.** בתמיה ותשובת ר' יוסי לר' זעירא הוא וכי סבורין אתם לומר דהואיל והקדש פטור דלכם כתיב וזקינה פטור נילף דין סיפקה לזקינה מהאי דהקדש לענין שרשים הא לאו מילתא הוא דלא דמיא דבהקדש היינו טעמא דמכיון דהאילן עצמו יכול הוא להביאו לחיוב ערלה שהרי ראוי הוא לפדותו מן ההקדש ולחייבו בערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:8:5)

**הואיל וראוי לחשוב וכו'.** וכלומר שההקדש שוה הוא להא דאמרינן לעיל בהלכה א' שאם סיפקה לצד העליון שנטעו לסייג חייב הואיל וראוי הוא לחשוב עליו שיהא למאכל ולחייבו וה"נ בהקדש כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:8:6)

**אית לך גבי זקינה וכו'.** בתמיה וכי יש לך לומר גבי זקינה שראוי לחשוב עלי' ולהביאה לחיוב ערלה הרי כבר עברו עליה שני ערלה הלכך לא דמיא ולא ילפינן דין דסיפקה לזקינה מדין ההקדש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:9:1)

**אתרוג שחנט בשנת הערלה ויצא בשנת היתר.** לפי שהאתרוג עומד כמה שנים על האילן עד שיוגמר להכי נקט להאי גוונא באתרוג דמשכחת לה גביה שחנט בתוך שני ערלה ויצא בשנת היתר שעברו שני ערלה ועדיין הוא על האילן וסיפקו להאילן לחבירו שכבר נגמר כולו בהיתר והרי אילן זה שסיפקו לו יש בו איסור ויש בו גידולי היתר מה שמוסיף ונתגדל אחר שסיפקו לחבירו שהוא של היתר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:9:2)

**אפי' מוסיף כמה.** אחר שסיפקו אסור הוא לפי שאין גידולי איסור מעלין את האיסור כלומר שאין גידולין הבאין מכח האיסור ואע"פ שהגידולין בעצמן היתר הן אפ"ה אין מעלין את האיסור כדאמרי' לעיל בהלכה א' ובכמה מקומות דקי"ל בערלה וכיוצא בה שאין איסורה בא ע"י קרקע אלא ע"י האדם הנוטעה אין גידולי היתר מעלין את האיסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:9:3)

**הא ילדה וכו'.** כלומר הא ש"מ מהך דר' יוחנן דס"ל כהני תנאי דלעיל דילדה שסיפקה לזקינה טהורה הילדה מיד ולעולם מחיוב ערלה ולא חיישינן שמא השרישה מקודם שתתאחה מן הזקינה משום דאפי' השרישה מקודם שרשים אין בהן ממש וכדמסיק ואזיל דאם תאמר לא טהרה אם כן השרישה אחר שתתאחה להזקינה אם כן אפילו מוסיף כמה אחר כך אסור דהרי יש בה איסור דהא אנן לא ידעינן ולעולם איכא למיחש שמא השרישה מקודם ונשארה באיסור שאין גידולי היתר של אח"כ מעלין את האיסור וקמ"ל בזה דהא דאמר ר' יוסי לעיל בשם ר' יוחנן דשרשים אין בהן ממש מילתא הוא דהכי שמעינן נמי מהאי דר' אבהו בשם ר' יוחנן וכדאמרן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:9:4)

**אתרוג שחנט וכו'.** ר"ז בשם רבנן מוסיף בהא דקאמר דלוקין עליו משום איסור ערלה בכזית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:10:1)

**א"ר מיישא לר' זעירא תרתין מילין אתון אמרין וכו'.** משום דקס"ד דר' מיישא דהאי אתרוג של ערלה שסיפקו לחבירו והוסיף אחר כך בגידוליו יש בו איסור ויש בו היתר ואין גידולי היתר מעלין את האיסור דקאמר היינו שאין מבטלין את האיסור אלא מה שאסור נשאר אסור ומה שיש בו גידולי היתר שלאחר כן היתר הוא והרי כאן איסור והיתר שנתערבו ולפיכך מקשה הוא לר"ז תרתין מילין אתון אמרין והן כסותרין זה את זה דהכא אתון אמרין שאין גידולין הבאין מחמת האיסור מעלין את האיסור ונשאר האסור באיסור והכא אתון אמרין שלוקין עליו בכזית ואמאי הא יש בו גם כן מההיתר ואם לא אכל אלא בכזית הרי אין בו כשיעור מן האיסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:10:2)

**וילקה לפי חשבון שיש בו.** כלומר הכי מבעי לך למימר שאינו לוקה אלא לפי חשבון האיסור שיש בו. ואם כן עד שיאכל יותר מבכזית כדי שנוכל לומר שאכל בכזית מן האיסור שיש בו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:10:3)

**אמר רבי יונה.** דלא קשיא כאן מחמת עצמו הוא חי וכאן מחמת הסיפוק הוא כלו' דלא כדקסלקא אדעתך שיש כאן איסור והיתר מעורבין בו דלא היא דכאן לענין אם אכל ממנו ודאי כולו איסור הוא שהרי עכ"פ מחמת עצמו שהוא ערלה הוא חי ומתגדל ומהיכי תיתי לומר שיש בו היתר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:10:4)

**וכאן מחמת הסיפוק הוא.** כלומר והא דאמרינן שאין גידולי איסור וכו' לאו דההיתר נשאר בהיתר אלא דלא תימא מכיון שניתוסף בו אחר הסיפוק לחבירו שהוא היתר יהא מבטל אף האיסור שבתחילה קמ"ל דלא ולעולם כולו אסור דהא מיהת עיקר גידוליו מחמת איסור הוא שהרי ערלה הוא וא"כ בדין הוא שלוקין עליו בכזית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:10:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:10:5)

**מעתה וכו' טהרו זא"ז.** בתמיה סיומא דמילתיה דר' יונה הוא דאי לא תימא הכי א"כ מעתה נאמר אתרוג של ערלה שיצא לשנת היתר וסיפקו לחבירו וחבירו לחבירו שהן של היתר יטהרו זא"ז ויהא הראשון שהוא של ערלה נמי היתר הואיל ועכשיו סיפקו לאלו שהן של היתר אתמהא הא ודאי לא דאיסור ערלה שבו להיכן הלך וכי אמרינן שהסיפוק משל היתר מטהר מן הערלה היינו דוקא בילדה שסיפקה לזקינה דהתם הך ילדה לא חל עליה עדיין איסור ערלה אלא מיד שסיפקה לזקינה טהרה הזקינה אותה שלא תבא להילדה איסור ערלה אבל הכא שכבר בא האתרוג הזה לאיסור ערלה ודאי לא אמרינן הכי דהיכי מפקת ליה להאתרוג מהאיסור ערלה שבו והלכך כולו הוא אסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:11:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:11:1)

**בסתם חלוקין.** אפלוגתא דר"מ ורבנן במתני' קאי דבסתם מיירי שאין אנו יודעין אם הילדה חי הוא מכח גפן הזקינה או לא כדמסיים ואזיל דבמה אנן קיימין לפרושי פלוגתי' אם בדבר בריא שהילדה חי מכח גפן הזקינה בהא לא הוי פליג ר"מ ולד"ה מותר הוא ואם בהיפך שדבר בריא הוא שהוא חי מכח הילדה כלומר זה שסיפקו לא חי הוא מכח הזקינה אלא מכח עצמו בהא לא הוו פליגי רבנן אלא ד"ה אסור אלא ע"כ כדאמרן דכי אנן קיימין בפלוגתיהו בסתם הוא דפליגי וקסבר ר"מ דמקום שכחה יפה הוא דמותר כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:11:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:11:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:11:2)

**כיצד הוא יודע.** כלומר דאמרת אם דבר בריא הוא וכו' ומשמע דאיכא למיקם על האי מילתא וכיצד הוא יודע לזה וקאמר ר' ביבי בשם ר"ח דזהו הסימן אם היו העלין של הילדה הפוכין כלפי הילדה כלומר כלפי עצמו לצד אחר ואינן כלפי הזקינה דבר בריא הוא שהילדה חי הוא מכח הזקינה ולפיכך הוא הופך פניו ממנה כדלקמן ואם היו העלין של הילדה הפוכין כלפי הזקינה ולא לצד האחר בידוע הוא שהוא חי מכח הילדה והיינו מכח עצמה וכדקאמר רבי יודן דסימנא על כך הוא דמאן דאכיל מן דחבריה בהית מסתכלא ביה בוש הוא מלהסתכל בפניו והופך פניו לצד אחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:11:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:11:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:11:3)

**א"ר יודן וכו'.** משום דקשיא דאי הכי נבדוק בהעלין ואמאי קאמרת דפלוגתייהו בסתם הא איכא למיקם עלה דמילתא ולפיכך קאמר דתיפתר פלוגתייהו דמתני' שנשרו העלין של הילדה ואי אפשר למיבדק בהאי סימנא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:12:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:12:1)

**בריכה שנפסקה.** קתני במתני' אם הוסיפה במאתים אסור הא לאו הכי מותר ואע"פ שיש כאן תוספת איסור מפני שבטל בשל היתר ואמר ר' יודן עלה דלא סוף דבר בבריכה הדין הזה אלא אפי' באילן זקן שיש בו פירות ונעקר ונטעו דחייב בערלה במה שיתגדל בו אח"כ אבל אלו הפירות של היתר שעודן בו וניתוספו אחר שנטעו אם הוסיפו במאתים אסורין ואם לאו מותרין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:12:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:12:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:12:2)

**דאמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן וכו' וכן אמר נמי ר' חייה בשם ר' יוחנן.** דבצל שעקרו ותיקנו מן המעשרות וחזרו ושתלו כיון שהשריש אחר ששתלו מעשר אותו לפי כולו שכולו נעשה טבל וצריך לתקן הכל והלכך קמ"ל ר' יודן דלא תיסבור מימר אוף הכא לענין ערלה כן דאותן פירות של היתר נאסרו כולן מחמת תוספת איסור שניתוסף בהן ואפי' אין בתוספת מאתים כמו התם גבי טבל לפיכך אשמעינן דלא היא משום דשאני גבי טבל דאוסר בכל שהוא במין במינו אבל ערלה בטילה באחד ומאתים ואין איסור אא"כ ניתוסף במאתים והאי גופיה קמ"ל במתני' בבריכה ור' יודן מפרש דלאו דוקא גבי בריכה אמרו כן אלא ה"ה נמי באילן והא דנקט במתני' בריכה בדין זה איידי דאיירי במילי דבריכה תני להא נמי בבריכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:13:1)

**חילפיי שאל לר' יוחנן ולר"ש בן לקיש.** גרסינן לכל האי סוגיא עד ברם הכא אפי' מאה מותר בפ"ו דנזיר בהל"ט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:13:2)

**תבל מהו שיאסר ביותר ממאתים.** תבלין של ערלה ושל כלאי הכרם אם אוסרין הן אף ביותר ממאתים משום דלטעמא עבידי ואיכא למימר נמי דאינן בטלין בא' ומאתים כשאר איסורי ערלה וכלאי הכרם והשיבו לו דאין תבלין אוסרין ביותר ממאתים אלא אף הן בטלין באחד ומאתים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:13:3)

**והתנינן וכו'.** ומה זו השאלה ואיך השיבו לו כן דהתנינן לקמן בפ"ב כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור ועל כרחך דאפי' ביותר ממה שאמור בשיעורן אוסרין הן דאין תימר למאה בתרומה ולמאתים בערלה ובכלאי הכרם א"כ מאי אריא המחמץ והמתבל דקתני הא אפי' לא חימץ ולא תיבל אלא אף שאר דברים אוסרין בתרומה עד אחד ומאה ובערלה ובכלאי הכרם עד אחד ומאתים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:13:4)

**אלא בענבים אנן קיימין.** השאלה של אילפא היתה בענבים אם תיבל הקדירה בהן ולפיכך השיבו לו שאין תבל של ענבים ביותר ממאתים לפי שאינם נותנין טעם כל כך כמו שארי תבלין ודברים החריפין שנותנין טעם הרבה דבהו איירי המתני' דפ"ב והני דוקא הוא דלא בטלו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:13:5)

**בשלא צמקו.** והא דענבים אינם אוסרין ועולין בכשיעור דוקא כשהן חדשים דאז אינם נותנין טעם הרבה אבל אם צמקו אוסרין בתבלין שלהן אף ביותר ממאתים מפני שכשצמקו נתקבץ הטעם לתוכן וכשמתבל בהן מתפשט הטעם לחוץ ונותנין טעם הרבה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:13:6)

**בשלא בישלו.** הענבים כל צרכן אבל אם בישלו כל צרכן נותנין טעם הרבה. א"נ בשלא בישלו התערובות עם הענבים אלא שכבשן אבל אם בישלו עמהן נותנין טעם הרבה ויש תבל שלהן ביותר ממאתים וכך פירשתי בנזיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:14:1)

**ר' יוסי וכו'.** חסר כאן וה"ג בנזיר שם ר' יוסי בשם ריב"ל בשם בר פדייה כל נותני טעמים אחד ממאה ר' חייא בר בא בשם ר' יהושע בן לוי בשם בר פדייה כל נותני טעמים אחד מששים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:14:2)

**הא ר' יוסי פליג עלך.** ולא אמר כך בשם ריב"ל והא מתני' דלקמן בפ"ב פליגא על תרויכון דקתני כל המחמץ וכו' וע"כ דאפי' ביותר ממאתים דאין תימר וכו' כדלעיל וקס"ד דמה דקאמרי אינהו אף בתבלין קאמרי מדנקטי בלישנייהו כל נותני טעמים וקשיא מהאי מתני' דשמעינן דהתבלין אוסר אף ביותר מכשיעור וה"ה לכל איסורין שבתורה לפי השיעור שאמרו בהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:14:3)

**תיפתר בשר בבשר.** הא דקאמרי אינהו באחד ומאה ואחד בששים בבשר איסור שנתבשל עם בשר היתר קאמרי והאיסור נותן טעם בהיתר בהא הוא דאמרו לשיעורין הללו ומתני' בתבלין הוא דמיירי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:14:4)

אמר רבי יוסי לאו מילתא היא דקאמרת אלא היא בשר בבשר היא שאר כל האיסורין דין אחד להן לר' יוחנן כדאמר ר' אבהו בשמיה לעיל בתרומות פרק עשירי הלכה א' כל האיסורין שבתורה שנתערבו מין במינו וליכא למיקם אטעמא משערין אותן כאלו כן כלומר כדקאמר התם כאילו הן בצל כאילו הן קפלוט וכך משערין את האיסור שאם היה נותן טעם בהיתר בשיעור שהוא לפנינו אוסרו ואם כן משמע מיהת דלר' יוחנן כל שאר איסורין משערין אותן כאילו הן תבלין דהרי בצל וקפלוט כמיני תבלין הן והשתא מתני' דפ"ב דלקמן פליגא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:15:1)

**מאי כדון.** מילתא באנפי נפשה היא ואפלוגתייהו דהני אמוראי מהדר דאהן קאמר באחד ומאה ואהן קאמר באחד מששים ובמאי פליגי וקאמר דשניהם מאיל נזיר הוא דלמדו דכתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וגו' וקסברי דהזרוע נתבשל עם האיל והרי האיל ההיתר נתבשל עם הזרוע האסור להבעלים ואף על פי כן לא נאסר האיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:15:2)

**מ"ד נותן טעם א' מששים את עושה הזרוע אחד מששים באיל.** כדמפרש לקמיה דלהאי מאן דאמר אין את מוציא את העצמות מן הזרוע כלומר דלא משערינן הבשר בלבד בלא העצמות אלא בכוליה משערינן הבשר בהדי עצמות וקים להו לרבנן דששים איכא ואינה אוסרת את האיל ומאן דאמר אחד ממאה את עושה הזרוע אחד ממאה לאיל לפי שהוא סובר דמשערי' בבשר הזרוע לבד חוץ מן העצמות דאת מוציא את העצמות מהזרוע ואח"כ תשער לפי שהעצמות לא פלטי טעמא וכי משערת בשר הזרוע לבד להדי האיל איכא מאה ובהכי אינה אוסרת את האיל וילפינן מינה לכל שאר האיסורין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:15:3)

**וכשם וכו'.** להאי מאן דאמר פריך דס"ל דמשערין בשר הזרוע בלא העצמות אם כן נימא דכשם שאתה מוציא את העצמות מן הזרוע כך אתה מוציא מן כל האיל את העצמות וליכא מאה ומאי חזית דמשער אתה להאיל בשר בהדי עצמות ולהזרוע מלבד העצמות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:15:4)

**לית יכיל.** אי אתה יכול לומר כן דתני וכו' והובאה להך ברייתא לעיל בפ"ה דתרומות בהל"ט דאין טינופת והיא הפסולת וסובין של תרומה מצטרפת עם התרומה לאסור את החולין אבל טינופת של החולין מצטרפת עם החולין להיות כשיעור ולהעלות את התרומה באחד ומאה וה"נ כן דעצמות האיל מצטרפין עם הבשר לבטל טעם הזרוע אבל אין עצמות הזרוע מצטרפין עם בשרו לאסור את האיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:15:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:15:5)

**ר' ביבי בעי.** דהואיל דקאמרת דהפסולת של תרומה אינה מצטרפת לאיסור מהו שתיחשב כהיתר ולהצטרף עם החולין להעלות את התרומה ופשיט ליה מן מה דאמר רב הונא שם בתרומות ובסוף פ"י דקליפי האיסור וכן העצמות מצטרפין להעלות את ההיתר הדא אמרה דה"ה בפסולת של תרומה כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:16:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:16:1)

**כל מה שאסרתי לך במקום אחר התרתי לך כאן.** בזרוע בשלה כדמפרש ואזיל לפי שבכל מקום מאה אסור ומאה ועוד מותר כלומר בכל מקום דמשערת במאה צריך שיהא מאה מלבד האיסור ועם הכל יהא אחד ומאה כמו בתרומה וכיוצא בה ברם הכא אפי' מאה מותר דקים להו לרבנן דבזרוע בשלה אין כאן אלא מאה בין הכל ואפ"ה מותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:17:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:3:17:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:3:17:1)

**ותוב אם הוסיף במאתים אסור.** אמתני' מהדר דקתני אם אחר שנפסקה שוב הוסיף מאתים אסור וכיצד משערין דבית ינאי וכו' כמו דאמרי לעיל בפ"ה דכלאים בהל"ו ושם תמצא מפורש הכל עד המתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:1:1)

מתני' **נטיעות של ערלה.** שנתערבו בנטיעות אחרות של היתר ואינן ניכרין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:1:2)

**ושל כלאי הכרם.** בגמרא פריך וכי נטיעות כלאים הן בכרם ומשני כיני מתני' ה"ק וערוגה של כלאי הכרם שנתערבה בערוגות אחרות של היתר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:1:3)

**הרי זה לא ילקוט.** לכתחילה מן הכל ואם לקט מהן יעלה באחד ומאתים שאם יש בנטיעה של ערלה אחד ומאתים עם הנטיעות וכן בערוגה של כלאים אחד ומאתים עם הערוגות הכל מותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:1:4)

**ובלבד שלא יתכוין.** ללקוט כדי שיעלו בא' ומאתים לפי שאין מבטלין איסור לכתחילה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:1:5)

**ר' יוסי אומר אף מתכוין ללקוט וכו'.** דאע"ג דבעלמא אין מבטלין איסור דאורייתא לכתחילה שאני הכא דחזקה היא שאין אדם אוסר כרמו בנטיעה אחת ואם היה יודעה ומכירה היה מוציא אותה והלכך לא חיישינן דילמא אתי לערב אותן לכתחילה והלכה כר' יוסי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:2:1)

גמ' **נטיעה וכו'.** ופריך והלא כל הנטיעות וכו' כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:2:2)

**א"ר יוסי בר' בון.** דאפשר לאוקמי נמי בכה"ג כגון בשהעביר עציץ נקוב עם זרעים שבתוכו שהן כלאים בכרם והעבירו תחת הגפן אחת ואינו יודע תחת איזו גפן ואותה הגפן נאסרה כדתנן לעיל בסוף פ"ז דכלאים עציץ נקוב מקדש בכרם והוי שפיר השתא דנטיעה זו של כלאי הכרם נתערבה בנטיעות אחרות של היתר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:3:1)

**לוקט שלשה אשכולות ומתיר.** כלומר שלוקט האשכולות משלשה מהן והן אסורות ובכך הוא מתיר את כל האחרות דתלינן האיסור באלו שלשה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:3:2)

**מחלפה שיטתיה דרשב"ל.** דתמן לעיל בפ"ד דתרומות בהל"ח אמר בשם ר' הושעי' היו לפניו מאה וחמשים חביות והן סתומות ונתערבה חבית של תרומה סתומה ביניהן וקיי"ל דחביות סתומות אינן בטילות כדתנן לקמן בפ"ג ונתפתחו מאה מהן מותרות וכשנוטל מהן כדי דימוע חבית אחת והרי יש בהן כדי להעלות כדין מדומע של תרומה וחמשים נשארו אסורות דאפשר שנתערבה באלו החמשי' ואינה בטילה כדין חביות סתומות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:3:3)

**והשאר.** כלומר ואותן שאר החמשים לכשיתפתחו מותרות ומשום דקשיא עלה היכי דמי אם אינו נוטל מהן כדי דימוע אמאי מותרות ואם נוטל מהן כדי דימוע פשיטא ומאי קמ"ל בזה דקאמר והשאר וכו' ומפרש לה ר"ז התם דלדיוקא הוא דנקיט לה דלא אמר אלא לכשיתפתחו מאליהן הא לכתחילה אסור לפתוח אותן שמעינן מיהת דלא סגי בהאי תקנתא דקאמר רשב"ל הכא וכן אסור לו לכתחילה לעשות כן והכא הוא אמר הכין דלוקט משלשה מהן להתיר האחרות וקשיא דרשב"ל אדרשב"ל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:3:4)

**תמן הוא אמר בשם ר' הושעי' והכא אמר בשם חזקיה.** ואינהו הוא דפליגי אהדדי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:3:5)

**ואמרין תמן וכו'.** כלומר ואיכא דאמרי נמי בדין דתמן בשם רשב"ל דפותח שלש חביות ומתיר והאי לישנא אתייא כדקאמר הכא בשם חזקיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:4:1)

**והא תנינן ה"ז לא ילקוט.** כלומר דהא מ"מ קשיא דמתיר הכא לכתחילה ללקוט שלשה והא אנן תנן לא ילקוט לכתחילה ומשני לשעבר כלומר האי לוקט שלשה דקאמר לאו דוקא אלא בדיעבד מיירי אם עבר וליקט משלשה מהן מתיר את האחרות ופריך והא אכתי קשיא דהא תנינן אם לקט יעלה בא' ומאתיס ואמאי מתיר בשלשה מהן ומשני ר' יוסי בר' בון דכאן בשלא ליקט אלא שלשה כבר מתיר הוא את האחרות וכאן במתני' מיירי בשליקט כולהון דאז מוקמינן אדינא וצריך אחד ומאתים שיעלו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:5:1)

**תני.** בברייתא רמוני בדן ששנינו בהן לקמן בפ"ג דהואיל וחשובין הן אינן עולות בא' ומאתים ושסיפקו מעלה וידיין אינו מעלה כלומר אם ודאי אסורין הן ונתערבו בהא הוא דתנינן אינן עולין אבל אם נסתפקו באיסור ואין איסורן אלא מספק מעלה אותן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:5:2)

**אף בקרקע כן.** כלומר אי נימא דאף באיסור המחובר לקרקע כן דספק איסור קרקע מעלה וכדמפרש לקמיה וקאמר דלא דקרקע אינו מעלה אף בספק איסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:5:3)

**היך עבידא.** השתא מפרש לה ה"ד האי איסור קרקע דקאמרת כגון נטיעה של ערלה וכו' ומיבעיא ליה מעיקרא אם אפילו ספק קרקע מעלה ופשטינן בקרקע אינו מעלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:5:4)

**אף לענין נבילה כן.** כלומר אי נימא דאף בשאר איסורין כגון נבילה וכיוצא בה שנתערבו בהיתר ואם ספק נבילה היא נוטל אחת מהן ומתיר את האחרות וחזר ר' יודן ופשיט לנפשיה דלא דמיא לפי שנבילה אין לה עלייה כלומר דלא אשכחן בנבילה ובשאר איסורין כיוצא בה עלייה דאם אינו מכיר אותה אם יש כדי לבטל האיסור הכל מותר ואם אין כאן כדי לבטל הכל אסור אבל כאן באיסורי קרקע כגון נטיעות של ערלה ושל כלאי הכרם יש בהן דין עלייה דעולות הן בכשיעור שאמרו בהן חכמים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:6:1)

**ר' יוסי אומר וכו'.** שכן דרך בני אדם להיות מידל בגפנים. אם הן רצופות ותכופות עוקרין מהן א' או שתים ומדלדל אותן כדי שאלו הנשארים יתגדלו ויתעבו כדתנן לעיל בפאה ובכמה מקומות המדל בגפני' והלכך ה"נ תלינן שדעתו בזה להיות מדל מהן ולא שיבטל האיסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:4:7:1)

**תמן תנינן.** לעיל בפ"ה דתרומות בהלכה ו' סאה תרומה וכו' וגרסינן לעיל שם עד סוף הלכה זו ושם תמצא מפורש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:1)

מתני' **העלין והלולבין.** הלולבים הם הענפים הרכים היוצאין מראשי הענפים הקשים ואוכלין אותם מפני שהן רכים מאוד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:2)

**ומי גפנים.** המים היוצאין מן הגפנים כשחותכין אותן או את הזמורות בימי ניסן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:3)

**והסמדר.** זהו הפרח שיוצא הבוסר ממנו אבל הבוסר לד"ה פרי הוי לענין ערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:4)

**מותרין בערלה.** כדדריש בת"כ וערלתם ערלתו את פריו פרט לעלים ולולבים ומי גפנים וסמדר דאלו לאו פרי נינהו או יכול שאני מוציא את הענקוקלות ואת הבוסר ת"ל פרי פריו כלומר מדכתיב עוד ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש לרבות את אלו שהן פרי לענין ערלה וענקוקלות מפורש במתני' דלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:5)

**וברבעי.** שאין נוהג בהם דין רבעי דבשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש כתיב וילפינן קדש קדש ממעשר שני דנאכל בירושלים ואינו נאכל חוץ לירושלים אלא בפדיון אבל הני אין בהם דין רבעי מפני שזה הכלל כל שאין לו ערלה אין לו רבעי כדאמרינן לעיל בהלכה א':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:6)

**ובנזיר.** שמותר הנזיר לאכלן דלא יאכל כתיב גביה דוקא בדבר שהוא חשוב אכילה לכל אדם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:7)

**ואסורין באשירה.** הוא אילן של ע"ז כדתנן בפ"ג דע"ז משום דכתיב גבי ע"ז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מכל שהוא של ע"ז:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:8)

**ר' יוסי אומר וכו' מפני שהוא פרי.** וערלה ורבעי נוהג בו וכן אסור לנזיר ואין הלכה כר' יוסי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:9)

**המעמיד בשרף הערלה.** שהעמיד את הגבינה בהשרף גומא בלע"ז של אילן ערלה שנוטף ממנו אסור דס"ל דשרף פירא הוי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:10)

**אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש.** דאין שרף העלים והעיקרים חשוב פרי גבי ערלה והמעמיד בשרף שלהן מותר אבל בשרף הפגים הנוטף מן הפירות שלא בישלו כל צרכן ונקראים פגים אסור דשרף הזה פרי הוי לענין ערלה והלכה כר' יהושע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:11)

מתני' **ענקוקלות.** בגמרא מפרש דלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון כלומר שנלקו ונפסד השליש שלהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:12)

**והחרצנים.** הן הגרעינין שבתוך הענבים והזגין הן קליפתן החיצונה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:13)

**והתמד שלהן.** שנתן מים ע"ג החרצנים והזגין לקלוט טעם היין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:14
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:14)

**והנץ שלו.** זהו הפרח שע"ג הפיטמא שלו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:15
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:15](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:15)

**והגרעינין.** גרעינין של הפרי כגון גרעיני תמרים והזיתים והתפוחים והאפרסקים וכיוצא בהן שהן נתרבו לאיסור ערלה ולאשרה ולנזיר אבל ברבעי מותרין משום דרבעי גמר קדש קדש ממעשר שני ואין מעשר שני אלא בדבר הראוי לאכילה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:16
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:16](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:16)

**והנובלות.** הן פירות הנושרין מן האילן כולן אסורות כלומר אסורות בכולן בין בערלה ובין ברבעי ואשירה ונזיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:17
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:1:17](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:1:17)

מתני' **נוטעין יחור של ערלה.** שיכול לחתוך זמורה מן אילן ערלה וליטע אותו שאין העץ בכלל איסור ערלה אבל אין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואסור בהנאה וכן אין מרכיבין את הדקלים בכפניות של ערלה מפני שהן כפרי והלכה כר' יוסי בשתיהן ומודה ר' יוסי שאם נטע האגוז והרכיב בכפניות שהצומח אח"כ מותר מפני שזה וזה גורם הוא הפרי האסור והארץ המותרת וכל זה וזה גורם מותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:2:1)

גמ' **מתני' דלא כר' אליעזר.** מילתיה דר"א בפ"ו דנזיר היא שנויה דס"ל אף העלין והלולבין אסורין בנזיר דדריש מכל אשר יעשה מגפן וגו' לרבות את העלים ולולבים ורבנן דפליגי עליה התם קאמר טעמייהו דדרשי בכללי ופרטי מה הפרט מפורש חרצנים וזגין שהן פרי ופסולת פרי לאפוקי הני דלאו פרי ולאו פסולת פרי מיקרי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:3:1)

**תני.** בתוספתא דנזיר ומייתי לה בהאי תלמודא בפ"ו דנזיר בהלכה ב' והכי גריס התם ר' יוסי אומר סמדר אסור בנזיר מפני שהוא פרי וכאן חסר תיבת בנזיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:3:2)

**וקשיא.** על הך לישנא דהברייתא אליבא דר' יוסי דאם אסור בנזיר למה לי פרי כלומר דאי טעמיה דר' יוסי משום דבנזיר מרבי ליה אפילו דבר שאינו פרי וס"ל כר"א דמכל אשר יעשה מגפן ריבויא הוא א"כ למה לי טעמא מפני שהוא פרי דקאמר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:3:3)

**אם פרי הוא.** ואי טעמיה משום דס"ל דסמדר הוי פרי ולא משום דאתיא מרבויא דקרא דכתיב גבי נזיר א"כ יהא אסור בכל כלומר בכל אלו דחשיב הכא במתניתין בערלה וברבעי ג"כ כמו בנזיר ומאי שנא נזיר דנקט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:3:4)

**מילתיה דר' יצחק אמרה.** ממילתיה דלקמן שמעינן שהוא אסור בכל לר' יוסי דר' יצחק שאל מאן תנא אין מרכיבין בכפניות של ערלה כמו דתנינן לקמן בסוף פרקין וכפניות הן תמרים שלא בישלו וכמו סמדר גבי ענבים ומאן תנא להא וקאמר ר' יוסי דמתני' א"כ ש"מ דלר' יוסי סמדר אסור אף בערלה וכן ברבעי והאי אסור אכולן קאי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:4:1)

**תני.** בברייתא פרי גבי רבעי כתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש ודריש פרי אתה פודה ובלא פדיון אסור כדלעיל אבל אין אתה צריך לפדות לא בוסר ולא פגים משום דלאו פרי נינהו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:4:2)

**הורי ר' זבידא וכו' שיקברו.** דמכיון שאין להם פדיון סבור היה שטעונין קבורה דקס"ד דהאי תנא קאמר דלא מהני בהו פדיון הואיל דלאו פרי נינהו ור' יונה בעי עלה דאפילו להס"ד דידך אי אתה מודה שאם עבר ופדיו שמא אינו פדוי בתמיה דהא האי תנא לא קאמר אלא אין אתה פודה לכתחילה ואת אמר טעון קבורה בתמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:5:1)

**רבי פדת וכו'.** הך מילתא גרסי' לה לעיל בפ"ז דשביעית בהלכה ז' אהאי דתנינן התם ר"ש אומר אין לקטף שביעית וכו' ושם תמצא מפורש הכל עד סוף הלכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:6:1)

גמ' ענקוקלות וכו' ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש בישולן ור"ז וכו' בשם רב פליג שאפילו לקו משהביאו שליש וכן אמר ר' חייא בר אדא דענקוקלות מלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון אלמא דהאי תלת אתלתיהון מיתפרשא שנפסד השליש שלהם ועל הפרי ולא על הזמן קאמר אלא אף לקו משהביאו שליש שלהן ונפסדו נמי בכלל ענקוקלות הוא ולענין שמותרין ברבעי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:7:1)

גמ' **אמר ר' יוחנן עבר ונטע מותר.** אבל אם עבר והרכיב אסור דס"ל דמחמרינן בהרכיב שניכר ביותר האיסור מבנוטע האגוז שכלה ואח"כ צומח ממנו האילן. אגוז של ערלה וכו' וכן ביצת ע"ז שנעשית אפרוח וכו' ולקמן מפרש לה וגרסי' לכולא סוגיא עד סוף הפרק לקמן בפ"ג דע"ז בהל"ה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:8:1)

**איתפלגון חזקיה וכהנא.** בהאי דינא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:8:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:8:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:8:2)

**על דעתיה דחזקיה אין אפשר וכו'.** כלומר לחזקיה קשיא היך אפשר לביצת ע"ז שתעשה אפרוח דהיכי דמי ובמה אנן קיימין דמשכחת לה בביצה שנאסרה משום ע"ז ותעשה אפרוח דאם בשפחסה ושברה לפני ע"ז והרי יש כאן מעשה לאסרה א"כ אין כאן אפרוח דכששברה נתקלקלה ואפי' אם היה בה אפרוח נתקלקל עמה ואם בשהכניסה לפנים מן הקנקילון לתקרובת ע"ז קשיא איתא חמי בא וראה מאי קאמרת הרי אפי' השתחוה לה לא אסרה לחזקיה דהכי ס"ל התם לעיל דהשתחוה לביצה לא אסרה מפני שלא עשה בה מעשה ומפני שהכניסה לפנים מן הקנקילון אסרה משום תקרובת בלא מעשה בתמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:8:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:8:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:8:3)

**אבוה דר' מתניה.** דלא קשיא דתיפתר שגדר בה ע"ז שהעמידה לפני ע"ז לגדר וכמעשה הויא והתם גריס שגירר בה לע"ז שגירר אותה לפני הע"ז ועביד בה מעשה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:9:1)

**ביצת הקדש וכו'.** ובע"ז גריס הכא הא דלעיל דמדמי אגוז של ערלה שנטעו וכן בביצת הקדש שנעשה אפרוח דאיתפלגון בהא כהנא ור' יוחנן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:9:2)

**הא ר' יוחנן אמר מותרת וכו'.** כלומר הא לך דשמעת מינה דלר' יוחנן דס"ל האפרוח מותר דהויא ליה גידולי הקדש וחולין הוא א"כ אוף הוא פודה אותה בזמן זרעה כדתנן לעיל בפ"ט דתרומות גידולי הקדש ומעשר שני חולין ואע"פ כן פודה אותן מדבריהם וכשהוא פודה אותן מחשב כפי אשר היו שוין בזמן הזרע ואע"פ שנתרבו לאחר מכאן והשתא לר' יוחנן דמדמי לה לגידולי הקדש אף הוא פודה אותה בזמן זרעה כפי אשר היתה שוה קודם שנעשה ממנה האפרוח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:9:3)

**ר' חנינא וכו'.** אמרו הכי בשם כהנא פודה אותה בזמן זרעה והאי משבשתא היא דהא כהנא אמר אסורה ולא מחשיב לה לגידולי הקדש אלא כגופה היא ולדידיה פודה אותה כמו שהאפרוח היא שוה עכשיו והלכך כי אתא ר' חנניה בשם ר' פנחס אמר מתקנתא מלתא כתיקנה דלכהנא דאומר אסורה פודה אותה כמות שהיא עכשיו ולר' יוחנן דאמר מותרת פודה אותה בזמן זרעה וכדר' זירא אליבא דר' יוחנן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/1:5:9:4)

הדרן עלך הנוטע לסייג