## Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah Chapter 3

###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:1:1)

**מתני' מלבנות התבואה שבין הזתים.** ערוגות מרובעות של תבואה ומפני שהן עשויין כדפוסי הלבנים קרויין מלבנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:1:2)

**שבין הזתים.** בגמ' מפרש מ"ש דבין הזיתים דנקט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:1:3)

**בש"א פאה מכל אחד ואחד.** מכל מלבן ומלבן דהואיל והערוגות עומדות פסקי פסקי ואין מתערבות זו עם זו קסברי ב"ש דמפסקי זתים אבל היכא דראשי שורות מעורבין זה עם זה מודו דלא מפסקי ובזמן שהאילנות רחוקים זה מזה עד שבקרקע בית סאה שהוא מקום נ' אמה על נ' אמה אין בו עשרה אילנות מודים ב"ה שנותן פאה לכל מלבן ומלבן דהואיל והאילנות מרוחקים נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות ובזמן שהאילנות רצופין ויש עשר אילנות בפחות מבית סאה מודים ב"ש שנותן פאה אחת על הכל לא נחלקו אלא כשיש עשר אילנות בתוך בית סאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:1:4)

**מתני' המנמר את שדהו.** מלקט שדהו מקומות מקומות דמחזי כמנומר מל' ונמר חברברותיו שקצר את התבוא' שנתבשלה ראשון ראשון ושייר קלחים שלא נתבשלו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:1:5)

**שבת.** אניט"ו בלע"ז:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:1:6)

**בשלשה מקומות.** וכך היא הנוסחא הישנה במשנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:1:7)

**שהוא נותן פאה לכל או"א.** לפי שאין דרך לזרוע מהן שדה אחת אלא ערוגות ערוגות וכל אחת מהן כשדה חשיבא. ושבת וחרדל חייבים בפאה ואע"פ שאין פאה לירק משום דהני לזרע עבידי וכמיני זרעים חשיבי והלכה כחכמים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:2:1)

**גמ' אנן תנינן.** במתני' מלבנות התבואה שבין הזתים ובברייתא דתני בבית רבי שבין האילנות וקאמר הש"ס דלא פליגי אלא דתרווייהו צריכי ומה דלא שמעינן מחדא שמעינן מחבירתה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:2:2)

**אילו תנן אנן.** אי ממתני' לחוד הוה אמרינן דבין הזתים דוקא קתני משום דב"ש דהואיל והוא דבר שהוא חייב בפאה שמפורש בכתוב כי תחבוט זיתיך לא תפאר אחריך הלכך הזית מפסיק בין מלבן למלבן לפאה אבל דבר שהוא פטור פאה כגון שאר אילנות שאינם מפורשים בתורה לחיוב פאה אלא שלמדין מן הזית כדאמרינן בפ"ק בהלכה ד' יצא זית ולימד על כל האילנות פאה ואי לאו דשמעינן להאי ברייתא דבית רבי ה"א למטעי גם בהא ולומר דזית דוקא כתבה התורה אבל שאר אילנות הן פטורין מפאה ואף ב"ש מודו בהו שאין מפסיקין בין מלבן למלבן ונותן פאה אחת על הכל הלכך אצטריך לדבית רבי וקמ"ל דשאר אילנות שוין הן לדין דזתים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:2:3)

**או אלו תניי דבית רבי.** וכן אי מדבית רבי לחוד הו"א למטעי אליבא דב"ה דהייתי אומר שאר האילנות הן פטורין מפאה ובהא קאמרי דאין מפסיקין אבל בזתים שהוא מפורש בתורה לחיוב פאה אף ב"ה מודו דמפסיקין הן ונותן פאה מכל מלבן ומלבן הוי דצורכה לתרוייהו ולאשמעינן דבין בזתים ובין בשאר אילנות פליגי ב"ש וב"ה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:3:1)

**שאין דרך בנ"א.** אם רוצין לזרוע שדה אחת אין מכניסין הזרעים במקום שיש אילנות ולזרוע ביניהן וכיון שזה זרע בין האילנות דעתו היה לעשות כשדה שדה בפני עצמה ולפיכך זרע מלבנות מלבנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:3:2)

**אתיא דב"ש כר' יוסי.** דלקמן בפרקין דס"ל מלבנות הבצלים שבין הירק נותן פאה מכאו"א וכמו דטעמיה דר' יוסי לפי שאין דרך להיות מכניסין הבצלים בין הירק והלכך הירק כזרע אחר דמי ומפסיק בין מלבן למלבן כך ס"ל לב"ש הכא לפי שאין מדרך להכניס זרעים בין האילנות ומש"ה מפסיקין הן בין המלבנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:3:3)

**מסתברא וכו'.** כלומר אע"פ שאמרנו דאתיא דב"ש כר' יוסי מסתברא היא דב"ש ודאי הן שמודים להא דר' יוסי דאם אמרינן שאין מדרך להכניס זרעים לבין האילנות מכ"ש דאמרינן שאין מדרך להכניס הבצלים בין הירק דהבצלים מכניסן לקיום וירק אין דרכו להכניסו לקיום ומסתמא זורעין דבר שמכניסו לקיום בפ"ע אבל ר' יוסי לא יודי לב"ש דאע"פ שאין מדרך להכניס בצלים בין הירק מ"מ בזרעים אנו רואין שכן דרך בנ"א להיות זורעין בין האילנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:3:4)

**אם ברצופין.** הרבה וקרובין זה אצל זה א"כ הדבר ניכר שמפני האילנות שהן תכופין היה צריך לעשות התבואה מלבנות מלבנות ובהא אף ב"ש מודו שהוא נותן פאה מאחד על הכל דכולהו כשדה אחת חשיבא וע"כ היה צריך לזרוע מלבנות בשביל האילנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:3:5)

**אלא כי אנן קיימין.** פלוגתייהו בנטועין האילנות מטע עשר לבית סאה דב"ש עבדין להון כמרווחין דהא מיהת אינם תכופים כל כך זה לזה ומפני מה זרע התבואה מלבנות מלבנות אם לא לעשות לכאו"א כשדה בפני עצמה.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:3:6)

וב"ה עבדין להון כרצופין דהרחק של עשר אילנות לבית סאה לאו הרחק חשיבא ומפני האילנות זרע את התבואה מלבנות מלבנות והלכך כשדה אחת היא.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:4:1)

**היה שם גדר.** בין המלבנות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:4:2)

**כמאן דהוא אילן היה שנים.** כלומר כמו בשדה אילן דהגדר מפסיק ועושה אותן כמו שהיו שנים כדתנן בפ' דלעיל ולאילן אינו מפסיק אלא גדר וה"נ במלבנות כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:5:1)

**עד כדון במעורבין מכאן ומכאן.** אסיפא דמתני' קאי. דקתני ומודים שאם היו ראשי השורות מעורבות שהוא נותן פאה מא' על הכל והשתא בעי דעד כאן לא שמענו ממתני' אלא אם היו מעורבין מב' הצדדין דהכי משמע אם היו ראשי השורות מעורבות זו עם זו.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:5:2)

**הרי שהיו מעורבין מצד אחד מהו.** שראש מלבן אחד הגיע לחבירו ואינם מעורבים הראשים כאחד זע"ז. א"נ ע"כ לא שמענו אלא שהיו מעורבין מכאן ומכאן בין כל אילן ואילן אבל הרי שהיו מעורבין מצד אחד להאילנות ומצד השני והיינו בצד שהוא בין אילן לאילן לא היו מעורבין ומהו הדין וקאמר דבזה הרי הוא כהך דשנינו בפרק דלעיל בהלכה א' גבי בור וניר וזרע אחר דבשדה בינונית שיעורן בג' תלמים של פתיח לענין הפסק בשדה וזרע אחר הוי הפסק אפי' בכל שהו ובשדה קטנה שיעור כולן בג' תלמים של פתיח וה"ה הכא נמי כן או דשיעור להפסק הוא בג' תלמים של פתיח או אפי' כל שהוא דאילן כזרע אחר דמי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:7:1)

**גמ' כהדין נימרה.** ל' המנמר הוא דמפרש כנמר הזה שהוא נראה חברבורות חברבורות אף השדה זו שקוצר אותה מקומות מקומות ומפני שמקום הזבלין עולין תחלה מקום שהוא מזדבל יפה עולה ומתבשל בתחלה ולכן נימרדה קרי לשדה כזו לפי שקוצרין את המתבשל מתבשל מקודם ומניחין מקום הלח עד שיתבשל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:8:1)

**עד כדין.** בעיא היא ע"כ לא שמענו דפליגי רבנן עליה דר"ע במתני' אלא כשהיה יבש מכאן ומכאן ולח באמצע וטעמא דמסתברא הוא לומר דל"פ אלא בכה"ג משום דכשהמקום שנתבשל שנעשה יבש הוא מן הצדדין וקוצרו בתחלה ומניח את המקום הלח שהוא באמצע אינו נראה כשתי שדות אלא דקוצר את היבש יבש קודם וכאתחלתא דקצירה היא והלכך קסברי רבנן דנותן פאה אחת על הכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:8:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:8:2)

**היה לח מכאן ומכאן ויבש באמצע.** מאי מי נימא דבכה"ג מודו רבנן לר"ע דכיון שהוא קוצר בתחלה את היבש שהוא באמצע ומניח את מקום הלח שמכאן ומכאן מחזי כשתי שדות נחלקות והרואה יאמר דערוגות ערוגות נזרעה אותה השדה ואפי' לרבנן נותן פאה מן היבש בפ"ע ומן הלח בפ"ע או דילמא כיון דמין אחד הוא לא חיישינן להכי ואפי' בכה"ג פליגי רבנן עליה דר"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:1)

**ר' בא וכו'.** ומייתי הש"ס להאי מלתא דר' בא בשם ר' יוחנן דקא מפרש למילתיה דר"ע ובעו למיפשט בעיין מהאי שקלא וטריא דלקמן ודחי לה עד לבסוף דפשיט לה ממתני' גופה וכדלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:2)

**אתיא דר"מ בשיטת ר"ע רבו.** דר"מ מה דאמר בריש פרק דלעיל הקוצר לשחת מפסיק ומוקמינן ליה לעיל שם דבשלא הביא שליש איירי והיינו לח שלא נתבשל כל צרכו וקסבר דלאו כאתחלתא דקצירה היא מחשבינן לה וקס"ד דמשום דזה שקוצר לשחת לח הוא ומה שמניח להנשאר עד שתתבשל ותעשה יבש הוי ליה כמין אחר. והלכך קאמר נמי דמפסיק לפאה והיינו כשיטת ר"ע רבו דקאמר במתני' דלח ויבש שני מינין הן ונותן לזה פאה לעצמו ולזה פאה לעצמו וכן טעמיה דר"מ נמי משום דקסבר לח ויבש שני מינין הן וכדאמרן דמשו"ה קאמר נמי דקצירה לשחת מפסיק דלאי כאתחלתא דקצירה הויא דזה לח וזה יבש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:3)

**אמרי חבריא.** ואמרו חברייא לפני ר' יוסי והקשו על הא דרבי יוחנן דאי ס"ד דטעמיה דר"מ משום דקסבר דלח ויבש שני מינין הוו והקוצר לשחת דקאמר בשלא הביא שליש איירי א"כ ולמה לי למימר דכר"ע היא דאתיא הא אפי' כרבנן דפליגי עליה דר"ע במתני' נמי אתיא דהא שמעינן להו דסברי דלח ויבש ב' מינין היו כדתנינן בסתם מתני' לקמן המחליק בצלים לחים למכרן בשוק ומקיים יבישים לגורן נותן פאה לאלו לעצמן ולאלו לעצמן אלמא דקסברי דשני מינין הן אלא דלאו היינו טעמיה דר"מ משום דכשני מינין משוי להו דלא היא אלא משום דס"ל דכל לשחת לאו קצירה הויא ואפי' בשהביא שליש והלכך הוא דקאמר דמפסיק לפאה והשתא מדקאמרי חברייא דרבנן נמי ס"ל דלח ויבש ב' מינין הן וא"כ קשיא במאי פליגי ר"ע ורבנן במתני' אלא ודאי דלא פליגי כ"א ביבש מכאן ומכאן והלח באמצע דרבנן ס"ל דמה שהוא קיצר היבש יבש קודם כאתחלתא דקצירה היא ומה שהניח הלח שבאמצע לאו כשדה אחרת חשיבא ור"ע ס"ל דהואיל וכשני מינין הן נותן פאה מכל אחת ואחת אבל בלח מכאן ומכאן והיבש באמצע דכשהוא קוצר בתחלה היבש שבאמצע ונשאר הלח שמכאן ושמכאן מחזי כשתי שדות והואיל וכשני מינין הן מודו לר"ע דנותן פאה מכל א' וא' ואיפשטא הבעיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:4)

**א"ר יוסי.** דלא היא דהא דקאמרי חברייא וכן הא דא"ר בא בשם ר' יוחנן מעיקרא הוא דליתא דהא מהאי מתני' דהמחליק בצלים שמעינן דשוק וגורן כשני מינין הן לח ויבש שני מינין בתמיה וכי שמעינן מהתם דגם בעלמא מחשבינן לח ויבש כשני מינין והתם שאני דכיון דמתחלה כשזרעה היה בדעתו לחלק אותן ולמכור הלחין מהן לשוק ולקיים היבשים לגורן הלכך הוו כזורע ב' מיני חטין דקיי"ל דבעשיית גורן תליא מילתא וכדתנן בפ' דלעיל וה"נ כעושה ב' גרנות הוי דזה הוא לשוק וזהו מקיימו לגורן אבל במתני' לאו טעמא משום דמחשבינן לח ויבש כב' מינין וכדמסיק ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:5)

**חציו לח וחציו יבש אף ר"ע מודה.** כלומר תדע דהא מדלא קאמר ר"ע אלא המנמר שדהו ולא קאמר סתם הקוצר את היבש ומניח את הלח נותן פאה מכל א' וא' ואפי' חציו לח וחציו יבש הוה במשמע אלא ע"כ דבהא אף ר"ע מודה דנותן פאה אחת דלח ויבש לאו כב' מינין הן וכי פליג במנמר שדהו מקומות מקומות הוא דפליג דמכיון דמחזי כמנומר במקומות הרבה נראה כזה בפ"ע וזה בפ"ע ורבנן לא ס"ל האי סברא משום דהואיל ומין אחד הן אינו נותן אלא פאה אחת לכל והשתא הא דקאמר ר' בא בשם ר' יוחנן נמי ליתא דטעמי' דר"ע לאו משום דס"ל דהוו כב' מינין אלא דלכ"ע לח ויבש מין אחד הוא וטעמיה דר"ע כדאמרן ובעיין נמי לא איפשטא דלרבנן איכא למימר דלעולם אינו נותן אלא פאה אחת הואיל ומין אחד הוא וכדפרישית לעיל בהאי בעיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:6)

**והתנינן.** כעין ת"ש הוא כלומר דמהדר הש"ס למיפשט הבעיא דבעי אליבא דרבנן ממתני' דידן גופה דהא תנינן בסיפא מודין חכמים לר"ע וכו' ומעיקרא מפרש לה והדר קאמר טעמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:7)

**כיני.** כן צריך לפרש דבג' מקומות אתרוייהו קאי אשבת וחרדל וכדקאמר נמי להא בריש פרק דלעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:8)

**שמואל אמר.** ובטעמא דמודו רבנן בהא פליגי אמוראי דשמואל אמר מפני שאינן מתבשלין כאחד ואין הראשון שבהן ממתין לאחרון דלפעמים הראשון שנזרע במקום זה מתבשל מקודם להאחרון שבמקום הזה ולפיכך אין מצטרפין לפאה ונותן מכל א' וא':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:9:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:9:9)

**ר' יסא בשם ר' יוחנן.** קאמר טעמא אחרינא מפני שדרכן של מינין האלו לזרוע אותן ערוגות ערוגות וכל ערוגה וערוגה נחשבת כשדה בפ"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:10:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:1:10:1)

**על דעתיה דשמואל.** ומפרש דאיכא בינייהו בהני טעמי דלשמואל מפריש מכל קלח וקלח כלומר מכל מה שמתבשל בתחלה ואפי' באותה ערוגה הבשל בשל קודם וקוצרו מפריש ממנו פאה ולר' יוחנן מכל ערוגה וערוג' הוא דמפריש והשתא איפשטא נמי הבעיא דלעיל דהא חזינן דלר' יוחנן היינו טעמא דמודו חכמים בשבת וחרדל מפני שדרכן לזרען ערוגות ערוגות ומשמע דאף שזרען עכשיו שדה אחת מהן כולה שבת או כולה חרדל וקצר את היבש ומתבשל בתחלה במקומות מקומות צריך להפריש מכאו"א משום שהרואה יאמר ערוגות ערוגות נזרעו וה"ה נמי ברישא במנמר שדהו לאפליגי רבנן אלא ביבש מכאן ומכאן והלח הוא באמצע דבזה כיון דקצר היבש שמכאן ושמכאן לא נשאר אלא הלח במקום אחד לא חיישינן שיאמרו ערוגות ערוגות זרע את שדהו דהכל יודעין שהתחיל זה לקצור מן הצדדין כדרך הקצירה מה שיבש מכרן ומכאן והניח את הלח באמצע עד שיתייבש ויגמור את קצירו אבל כשהיבש הוא באמצע כשקוצרו בתחלה ומניח מקומות הלח שמכאן ומכאן הרואין ששדהו חלוקה היא לשתי מקומות יאמרו שבודאי ערוגות ערוגות זרע זה את שדהו ולפיכך מודים חכמים גם ברישא דבכה"ג נותן מן היבש בפ"ע ולהלח שיקצור אח"כ בפני עצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:1:1)

**מתני' המחליק בצלים.** מל' ואנכי איש חלק על שם שכשנתלשו נשאר המקום חלק. א"נ המחליק כמו המחלק שנוטל חלק מן הבצלים לחים למכרם בשוק וחלק א' מניח יבשים לגורן לקיום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:1:2)

**וכן באפונים.** אפונים השופין והן הקטנים החלקים שהן מיני זרעים וחייבין בפאה אבל אפונים הגמלונים. והן הגסים מין ירק הן כדתנן בפ"ג דכלאים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:1:3)

**וכן בכרם.** דינן כמו המחליק בבצלים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:1:4)

**המדל.** מל' דלדול כשהבצלים זרועין רצופין הרבה נוטל אחד או שנים מהן כדי שהנשארים יתגדלו בריוח ויעשו גסים וזהו נקרא מדל וכדתנן פ"ד דשביעית איזהו מדל א' או שנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:1:5)

**נותן מן המשואר על מה ששייר.** מן הנשאר לבד הוא שנותן פאה אבל אותן שעקר ליתן ריוח להנשארים אינן חייבין בפאה לפי שתקנת הנשארים היא ולא חשיבא קצירה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:1:6)

**והמחליק מאחת יד.** כלומר כולו מענין אחד או כולו לגורן או כולו לשוק. והרמב"ם פירש מאחת יד ממקום אחד שקצר או בצר הכרם מצד אחד ומכר לשוק ולא מעט מעט מכאן ומכאן יתן הפאה מן הנשאר על הכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:1)

**גמ' תני.** בתוספתא פ"ק והתם גריס המארג:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:2)

**המירוג.** מלשון הנה שמתיך למורג חרוץ והוא כלי מלא נקבים ודשין בו התבואה ומחתך את הקליפה מן הבר וכאן הוא ג"כ מענין מחתך ומחלק לשני דברים כדמפרש לקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:3)

**חייב בתחלתו וחייב בסופו.** כלומר מכל חלק וחלק שבתחלה ושבסוף חייב ליתן פאה מכל אחד ואחד בפני עצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:4)

**והאיידינו מירוג.** ואיזהו מירוג שאמרו ובאיזה ענין הוא מחלק:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:5)

**א"ר ירמיה כהדא דתנינן.** כלומר זהו הענין בעצמו ששנינו במתני' תני נמי בברייתא המחליק בצלים לחים לשוק וכו' וזהו המירוג דקתני שמחלק הלחים בפ"ע למכרן ומקיים היבישין בפ"ע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:6)

**א"ר יוסי הדין קיצחה וכו'.** קצח וכמון בפסוק הם מיני זרעים דקים וכאן מכנה הוא לזרע בצל בקצח ור' יוסי פליג על ר' ירמיה בפירושא דהמירוג בברייתא ומפרש לה דכולה מיירי בבצלים לחים והמירוג והוא החילוק בענין אחר מתפרש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:7)

**הדין קיצחה.** הזרע בצל הזה כשאתה זורעו בתחלה הוא מגדל בצל דק דק וכשאתה שותל ונוטע להבצל הדק נעשה גדול ומתעבה בראשו ובו נעשה הזרע ג"כ והיינו המירוג דברייתא שמחלק הבצלים הדקים מקצתן לאכילה ומקצתן לשתלן ולעשות זרע וקמ"ל דחייב בתחילתו כשעוקרן בפעם ראשון ומתחייב בסופו כששתלן לזרע וצריך ליתן פאה מכאו"א:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:8)

**די לא כן מה אנן אמרין.** כלומר דפריך ומאי קמ"ל בזה פשיטא שחייבין הן בפאה גם כששתלן פעם אחרת וכי אי לא דאשמעינן לזה הו"א הואיל והוא לזריעה יהיה פטור מן הפאה בתמיה וכי חטין לא לזריעה הן והרי ג"כ מחטין שקוצר ומפריש פאה עליהן לוקחין מהן לזריעה ומתחייב בפאה אח"כ. ומשני דלא דמי דחטין רובן לאכילה הן והמועט הוא מה שלוקחין מהן לזריעה אבל זה רובו של מין הבצל שותלין אותי שיתעבה ויעשה זרע וה"א דבפאה אחת שנתן בתחלה פוטר את הכל קמ"ל דמתחייב ג"כ בסופו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:9)

**על דעתיה דר' ירמיה.** כלומר דודאי לר' ירמיה ניחא דלא תקשי ירק חייב בפאה בתמיה והא הבצלים הלחין כירק הן דאין מכניסן לקיום ופטור מפאה דר' ירמיה אמר לך מינו מכניסו לקיום הואיל וממין זה מקיים יבישין לגורן ומכניסן לקיום מתחייב ג"כ חלק הלחין בפאה דהמין מיהת מכניסו לקיום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:10)

**אלא מה עבד לה ר' יוסי.** דלדידיה דמפרש הברייתא בענין אחר שלוקח חלק אחד והן הבצלים הדקין ולחים וחלק אחד מהן לשותלן קשיא ואמאי מתחייב כלל בפאה הא אין מכניסו לקיום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:2:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:2:11)

**גמור הוא.** אמר לך ר' יוסי דאפ"ה מתחייב דהרי גמור הוא חלק הלח ואינו מחוסר אלא ליבש ויכול הוא להכניסו לקיום ואף החלק השני ששיתלו מ"מ הרי מצינו דמין בצל מכניסין אותו לקיום והואיל ובמינו מתקיים הוא מתחייב בפאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:1)

**תני וכו'.** ברייתא היא בספרי פ' כי תצא וכן תני לה בתוספתא פ"ק והבאתי לעיל פ"ק בהלכה ד' היה מקטף ומכניס לתוך ביתו אפי' כל שדהו פטור מן הלקט שכחה ופאה וחייב במעשרות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:2)

**המלקט שבלין לעיסתו.** המלקט מעט מעט וזהו דרך קיטוף שקוטף שבלים שבלים לעיסתו וכלומר אפי' לעשות מהן עיסה ולא נאכלן מלילות מלילות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:3)

**אפי' כל שהוא.** כלומר אפי' מה שהוא מלקט מהן ואף אם הן מצטרפין להרבה אלא שבתחלה היה דרך קיטוף להשבלים מעט מעט פטור מן הפאה דאין דרך קצירה בכך כ"א לקצור הרבה שבלים ביחד ולעשות מהן עמרים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:4)

**אפי' במגל.** אפי' לא קטפן ביד אלא שקצרן במגל אבל בדרך הקיטוף שהוא שבלים שבלים.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:5)

**והוא ששייר.** בשדהו ולא לקט את כל השדה בדרך הזה כ"א שייר שבלים לקצרן בדרך קצירה ולהפריש מהן פאה לפי השיעור ששייר דאז פטור מן הפאה מאותן שלקטן שבלים שבלים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:6)

**והתני.** בתוספתא שם לעיל מינה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:7)

**היו לו ד' וה' גפנים והוא בוצרן ומכניסן לתוך ביתו.** כלומר מעט מעט ולא כדרך הבוצרים לגת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:8)

**פטור מן הפרט ומן הערלה ומן הרבעי.** ובתוספתא גריס פטור מן הפרט ומן השכחה ומן הפאה וחייב בעוללות. אלמא דאפי' בצרן כולם ולא שייר כלום פטור מן הפאה והכי משמע נמי מהסיפא דקתני התם ואם שייר נותן מן המשוייר על מה ששייר וא"כ רישא אפי' בדלא שייר איירי וקשיא לר' יוסי דקאמר והוא ששייר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:9)

**כאן בגמורות.** הא דאמר ר' יוחנן המלקט שבלים לעיסתו פטור וקאמר עלה ר' יוסי והוא ששייר בגמורות ועומדות לקצור אלא שהוא לקטן דרך קיטוף וברייתא בשאינן גמורות ופטור אפי' קטף את הכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:10)

**א"ר יוסי.** דלא היא אלא דאפי' תימא כאן וכאן בגמורות או בשאינן גמורות ולא קשיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:11)

**תמן.** בברייתא כשבקש לאוכלן ענבים ולא לעשות מהן יין ואין זה גמר מלאכתן ולפיכך פטור הוא אפי' בצר כך את כולן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:12)

**ברם הכא.** הא דר' יוחנן כשבקש לעשות יין עושה. כלומר ר' יוחנן קמ"ל דכשביקש לעשות יין מהן עושה דקאמר בשבלים לעיסתו וה"ה בגפנים ליין דחד דינא אית להו וכדמסיים לקמיה ובהא קאמרי והוא ששייר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:13)

**הדא ילפא מן ההוא וכו'.** כלומר וחד דינא אית להו וכל א' נלמד מחבירו דהדא דר' יוחנן ילפא מן ההיא דברייתא דכמו דהתם דמיירי בשאוכלן ענבים והלכך פטור הוא ואפי' לא שייר וה"ה הכא שאם בקש לאוכלן מלילות ולא לעשות מהן עיסה פטור הוא ואפי' לא שייר והואיל דר' יוחנן לעיסתו קאמר ולפיכך אמרינן בה והוא ששייר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:14
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:3:14)

וההיא ברייתא דגפנים ילפא נמי מן הדא שאם בקש לעשות מהן יין לשתות בעינן ג"כ והוא ששייר כמו בשבלים לעיסתו.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:4:1)

**המידל וכו'.** דקתני במתני' דמה שהוא מדל פטור מן הפאה ואינו נותן מן המשואר אלא על מה ששייר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:4:2)

**תני.** בתוספתא שם עלה אר"י בד"א במדל לשוק ע"מ למכרם בשוק אבל במדל ע"מ להכניסן לבית דהשתא מה שהוא מדל ג"כ להכניסו לקיום הוא צריך להפריש מן המשואר על הכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:4:3)

**הדא דתימא.** הא דמחלקינן במדל בין לשוק ובין לבית דוקא בשעיבה על מנת להדל. כלומר אם התחיל להדל ולעקור מצד אחד והשאר שעדיין לא הידל לא היה דעתו להניח כך מעובה ומרוצף אלא מה שעיבה והניח עכשיו כן דעתו הוא על מנת להדל אח"כ גם מאותו הצד שהניח מעובה אז הוא פטור מה שהוא מדל לשוק:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:4:4)

**אבל אם עיבה על מנת שלא להדל.** אם מה שהידל רק מצד אחד וצד השני עיבה. כלומר שהניחו מעובה על מנת שלא להדל ממנו.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:2:4:5)

**לא סוף דבר לביתו וכו'.** לאו דוקא בשהוא מדל לצורך להכניס לבית אלא אם למכרן בשוק צריך שיפריש פאה מן המשואר על הכל ואף על מה שהידל דאין דין המדל לפוטרו מן הפאה אלא בשהידל מקומות מקומות מעט מכאן ומעט (מכאן) דאז נראה שאינו עושה כך אלא לתקנת המשואר שלא יהא מעובה ורצוף ויגדל בריוח אבל אם אינו מדל אלא מצד אחד והשאר מניחו מעובה אין זה לתקנת הנשאר אלא כהתחלת הקצירה הויא ולפיכך לעולם הוא ניתן מן המשואר על הכל.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:1:1)

**מתני' האמהות של בצלים.** הן הבצלים גדולים שמניחין אותן לגדל זרע וטעמ' דת"ק דמחייב דמ"מ מכניסן לקיום הוא ואע"פ שאינן אלא המועט מהבצלים כדמפרש בגמ' ואין הלכה כר' יוסי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:1:2)

**מלבנות הבצלים שבין הירק וכו'.** קסבר ר' יוסי דירק בין הבצלים מפסיק הוא כזרע אחר לפי שאין דרך בנ"א להיות מכניס בצלים בין הירק כדקאמר טעמא בריש פרקין ואין הלכה כר' יוסי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:2:1)

**גמ' פורגרה.** מל' תמורה ולא ימיר אותו תרגום ירושלמי ולא יפרג יתיה. כלומר שמניחין אותן בקרקע והן מביאין תמורתן.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:2:2)

**ושמואל אמר צומחתה.** והיינו הך ולא פליגי אלא בלישנא בעלמא שכשמניחין אותן בקרקע הן מתי דלין וצומחין הזרע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:3:1)

**לא א"ר יוסי.** לפוטרן אלא משום הפקר דהואיל ועושין כן במיעוט מהבצלים אינו מקפיד עליהן ומפקירן והפקר הוא פטור מן הפאה כדתנן בפ"ק:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:3:2)

**והבקר חייב בפאה.** בתמיה ולטעמיה דר' יעקב אליבא דר' יוסי פריך דא"ה מ"ט דת"ק דמחייב וכי הפקר חייב בפאה.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:3:3)

אמר להן הכא במאי עסקינן בזכה בהן אחת אחת אחר ששתלן וגלי דעתיה דלא הפקירן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:3:4)

**והתני.** בברייתא אע"פ וכו' דברי חכמים הן שהשיבו לר' יוסי דאע"פ שאינן מתקיימות לו במרובה כלומר שהרוב מהבצלים לאכיל' הן ומכניסן לקיום והמועט מהן שותלן לזריעה כדאמרינן בהלכה דלעיל ואף שאלו אין מתקיימות לו ברוב מן הבצלים מ"מ מתקיימות לו במועט ומכניסן לקיום קרינן להו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:3:5)

**הוי לית טעמא דלא משום מכניסו לקיום.** אלמא דאין הטעם לת"ק אלא משום דמכניסו לקיום ואף שהן החלק המועט ולר' יוסי כיון דרובא דבצלים לאכילה הוא שמכניסן לקיום לא חייש לחלק המועט לחייבן גם אותן בפאה ואין הטעם משום הפקר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:3:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:3:3:6)

בספרי הדפוס כתוב כאן קצר חצי שדה כו' וטעות הוא ולהלכה דלקמן הוא דשייכא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:1:1)

**מתני' האחין שחלקו נותנין שתי פאות.** אע"ג דהתבואה גדלה בתחלה ונעשית קמה כשהיו בשותפות מ"מ הואיל ועכשיו חלוקין הן אחר שעת קצירה אזלינן וכאו"א נותן פאה לחלקו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:1:2)

**חזרו ונשתתפו.** קודם הקצירה נותנין פאה אחת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:1:3)

**לקח זה צפונו וזה דרומו.** אע"ג דאילן אחד הוא כיון שמתחל' לקח כל א' במקום מסוים לעצמו ולא היו שותפין מעולם צריך כל א' ליתן פאה לעצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:2:1)

**גמ' קצרו חצי שדה בשותפות וחלקו.** ונטל אחד את הקציר ואחד נטל את הקמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:2:2)

**אינו מפריש משלו.** זה שנטל את הקציר אינו צריך להפריש פאה מחלק שלו לא בתחלה כשנטל חלקו ולא בסוף בשכילה חבירו חלק הקמה שלו מפני שבשעה שחלקו הניח זה חובת הפאה של השדה בקמה ואף כשקצר זה אח"כ חלק הקמה חיוב הפאה עליו ולא על זה שנטל בתחלה את חלק הקציר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:2:3)

**חזרו וחלקו ונשתתפו.** כלומר שחזרו וחלקו ביניהם לחלק הקציר בשותפות וחזרו ונשתתפו גם על חצי הקמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:2:4)

**וקצרו.** חצי השדה בשותפות וחלקו וקצרו אותה הקמה של חצי השדה בשותפות וחלקו ביניהם.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:2:5)

**אינו מפריש אלא שבסוף על חבירו שבסוף.** כצ"ל ובספרי הדפוס חסר תי' אלא כלומר אינו צריך להפריש אלא מחצי השדה הנשאר בקמה וכשחזרו ונשתתפו בה מפריש פאה אחת מחלק אחד על חלק חבירו מאותה חצי השדה שנקצרה בסוף בלבד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:2:6)

**אבל לא משלו שבתחלה על חבירו שבתחלה.** אבל לא מחלק חצי השדה שנקצרה בתחלה ואע"פ שיש עכשיו גם לחבירו חלק בה שהרי חזרו ונשתתפו בכל ע"מ מכיון שכבר נפטר אותו חלק הקציר שבתחלה שהניח חובת הפאה בקמה שוב א"צ להפריש על החלק הזה ואין חיוב פאה אלא על חלק הקמה שנקצרה בסוף:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:3:1)

**א"ר יוחנן קצר חצי שדה וכו'.** כלומר דר' יוחנן בא להשמיענו ג"כ שדין הצירוף כעין הא דריב"ל לקמן אלא דר' יוחנן מיירי בשנגמרה התבואה לגמרי במה שקצר ודריב"ל בשהביאה שליש וה"פ להא דר' יוחנן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:3:2)

**קצר חצי שדה.** לאותה התבואה שנתבשלה ונגמרה וכגון שלא נגמר בתחלה אלא חצי השדה ואח"כ כשהתחיל לקצור וקצר חצי חציה מהחצי שהיה נגמר ולא הספיק לקצור את השאר עד שקצר כולה. כלומר מה שאמרנו קצר חצי השדה לא שכבר קצר לאותו חצי אלא שקצר חצי החצייה בלבד ולא הספיק לקצור את השאר והיינו חצי חצייה השני עד שקצר כולה כלומר עד שנתבשלה התבואה מכל השדה וקצר כולה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:3:3)

**מפריש מן הראשון על האמצעיים ומן האמצעיים על הראשון.** אותה חצי חציה שקצר בראשון עם חצי חצייה השני מצטרפין לפאה אחת וקורא אותה אמצעיים מפני שלא הספיק לקוצרה עד שנגמרה כל השדה וקמ"ל דאע"פ שלא גמר לקצור כל אותה חצי השדה כאחת אפ"ה אלו החצי חצייה מצטרפין הן שהרי היו עומדות לקצרן כאחת אלא שלא הספיק לקצור עד שנתבשלה כל התבואה של השדה כולה.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:3:4)

**ואינו מפריש מן הראשון על הראשון.** מן חצי חצייה שקצר בתחלה על חצייה האחרון שקצר לבסוף אינו מפריש וקורא אותן ראשון כמו מן הקצה אל הקצה דהנקצר בתחלה והנקצר בסוף שניהם ראשי השדה הן ואותן אין מצטרפין לפאה להיות מפריש מזה על זה משום דבשעה שקצר חצי חצייה שבתחלה עדיין לא נגמרה התבואה שבחצי האחרון ולפיכך אין מצטרפין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:4:3:5)

**א"ר יהושע בן לוי היתה לו שדה אחת וכו'.** דברי ריב"ל הן מתפרשין כעין הא דר' יוחנן ומוסיף הוא לענין דינא דאלו ר' יוחנן לא קאמר אלא בשנגמרה התבואה של חצי השדה ועומדת להקצר וריב"ל קאמר דאפי' בשהביאה שליש בלבד נמי דינא הכי שאם לא הספיק לקצור חצי חצייה של חצי השדה שהביאה שליש עד שהביאה כל השדה כולה שליש מפריש מן חצי חצייה הראשון על השני שנקרא אמצעיים וכן להיפך דאותן הן שמצטרפין לפאה אחת אבל לא מן הראשון על הראשון שבשעה שהביא שליש אותה חצי חצייה הראשון עדיין חצי האחרון לא הביא שליש ואינן מצטרפין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:1:1)

**מתני' המוכר קלחי אילן בתוך שדהו.** קלחי האילן הם שרשי הצמחים ומחוייבין בפאה ואינם אילן והקרקע לא מכר לו נותן הלוקח פאה מכאו"א:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:1:2)

**א"ר יהודה אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה.** מן אותה השדה לעצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:1:3)

**אבל אם שייר בעל השדה.** והיינו לאחר שהתחיל לקצור את שדהו מכר המקצת ושייר מקצת השדה לעצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:1:4)

**הוא נותן פאה לכל.** דמכיון שהתחיל לקצור חל חיובא דפאה עליו ואם לא היה משייר לעצמו כלום היה החיוב ביד הלוקח כדתנן לעיל סוף פ"ב קצר חציה ומכר חצייה הלוקח הוא נותן פאה לכל אבל הכא שהתחיל לקצור ושייר המקצת לעצמו חיוביה בידיה דהמוכר הוא והוא נותן פאה לכל ורבי יהודה לפרש הוא בא וכן הלכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:2:1)

**גמ' עד כדון כשהתחיל לקצור.** עד כאן לא שמענו דבששייר בעל השדה מקצת לעצמו דהמוכר הוא שצריך ליתן פאה לכל אלא בשהתחיל הוא לקצור דאז מסתברא דחיובא עליה רמיא דכתיב ובקצרכם מכיון שהתחיל לקצור מתחייב בפאה והואיל ושייר לעצמו חיובא גבי דידיה הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:2:2)

**ואפי' לא התחיל לקצור.** בעיא היא אי נימא דמחייב ר' יהודה להמוכר בששייר לעצמו ואפי' לא התחיל הוא לקצור אלא הלוקח הוא שקצר בתחלה לחלקו אשר לקח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:2:3)

**נשמעינה מן הדא.** דתנן בפ' ראשית הגז הלוקח גז צאנו של חבירו שמכר לו כשהוא מחובר לצאן כדי לגוזזו אם שייר המוכר מקצת מן הגיזה לעצמו המוכר חייב הוא בראשית הגז גם על חלקו של הלוקח ואם לא שייר הלוקח הוא שחייב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:2:4)

**ר' ירמיה.** וקאמר עלה ר' ירמיה בשם ר' יוחנן דר' יהודה דמתני' הוא דס"ל דכל היכא דשייר המוכר מקצת לעצמו חיובא עליה דידיה הוא דרמי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:2:5)

**שנייא היא תמן וכו'.** והשתא וכי שניא היא תמן בין שהתחיל המוכר לגזוז או לא בתמיה דמהיכי תיתי לחלק כן התם שהרי אף שהתחיל לגזוז מקצת מן הצאן לא רמי חיובא עליה בכוליה עדריה עד שיגזוז אותן אלא ודאי דאין חילוק בין התחיל לגזוז ובין לא התחיל כששייר הוא חיובא גבי דידיה הויא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:3:1)

**וכא.** וא"כ הכא נמי לא שניא בין שהתחיל לקצור או לא דהא ר"י מוקי לההיא מתני' דראשית הגז כר"י אלמא חד דינא אית להו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:3:2)

מאי טעמא דר' יודה השתא בעי הואיל ולר' יודה לעולם בשיורא ביד הבעל השדה תלינן ומ"ט אי דטעמיה משום דחובת הקציר בקמה הנשארת בידו היא כדכתיב לא תכלה פאת שדך או דטעמי' הוי משום דכמוכר להלוקח חוץ מחובתו דפאה והיא נשארת עליו וקאמר דנשמעינה להדא ג"כ מהאי מתניתין לקח גז צאנו וכו' דמוקי לה ר"י כר' יהודה דהכא וכי אית לך למימר דתמן שחובת קציר בקמה כלומר וכי בראשית הגז חיובא תלי בהגיזה הנשארת לבסוף ודאי לא וע"כ דלאו טעמיה אלא משום דמכר לו חוץ מחובתו והכא נמי מהאי טעמא הוא דבטל השדה מיחייב בששייר מקצת לעצמו דהוי כמכר לו חוץ מחובתו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:4:1)

**מה נפק מביניהון.** ומאי נפקא בין הני טעמי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:4:2)

**עבר הלוקח והפריש.** איכא בינייהו בדיעבד שהלוקח הפריש את הפאה לכל דאין תימר דטעמא דחיובא על המוכר מפני שחובת הקציר בקמה א"כ אם הפריש הלוקח הפריש ותורת פאה עליה ואין המוכר חייב ליתן לו דמים בשביל הפאה דהוי כאילו הפריש הפאה בתחילה או באמצע הקציר דהוה פאה אלא שלכתחילה חובת הפאה בקמה שבסוף הקציר ואם הפריש בתחילה הפריש אבל דאין תימר משום דכמוכר לו חוץ מחובתו וא"כ לעולם חובת הפאה על המוכר הוא דחליא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:4:3)

**הפריש.** כלומר ודאי פאה הויא מה שהפריש הלוקח ונוטל מן המוכר דמים בעדה שהחובה חל על גוף המוכר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:5:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:5:4:4)

**נשרף.** וכן אם אחר שמכר לו ושייר מקצת לעצמו נשרף חלקו של מוכר נמי איכא בינייהו דאין תימר משום שחובת הקציר נשארת בהקמה אם נשרף נשרף ואזדא לה חובתה אבל אין תימר דטעמא משום דכמוכר לו חוץ מחובתו וא"כ החובה על המוכר לעולם ואם נשרף נוטל הלוקח ממנו דמים ומפריש הפאה משלו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:1:1)

**מתני' קרקע בית רובע.** מקום שהוא ראוי לזרוע בו רובע הקב והוא עשר אמות ושני טפחים ומחצה על עשר אמות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:1:2)

**העושה סאתים.** ר' יהושע לא אזיל בתר זריעה אלא קרקע המוציאה סאתים תבואה שהן י"ב קבין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:1:3)

**ששה טפחים על ששה טפחים.** מפרש בגמ' כדין ערוגה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:1:4)

**כדי לקצור ולשנות.** כדמסיק בגמ' כדרך הקוצרים שאוחז מלא כפו מן הקמה וקוצר ואם יש בקמה כדי לעשות כך ולשנו' שהוא שני פעמים מלא כפו חייבת בפאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:2:1)

**גמ' מה שדך שנאמר להלן בית רובע.** כדתנן פ"ב דכלאים כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:2:2)

**מה שדה שנאמר להלן שתים.** כדתנן לקמן בפ"ו שני עומרים שכחה ותנינן שם שני עומרים ובהם סאתים ושכחו דחכמים ס"ל דהוי שכחה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:2:3)

**כערוגה.** דשיעורה לה' זרעונים בו' על ו' כדתנן בפ"ג דכלאים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:2:4)

**מה קצירה.** דקאמר כדי לקצור אם כדרך הקוצרים בכל מקום או אפי' כל שהוא שהוא קוצר נקרא כדי לקצור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:2:5)

**מן מה דכתיב אשר לא מלא כפו קוצר.** משמע דאין נקרא קצירה אלא במלא כפו


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:6:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:6:2:6)

הדא אמרה דקצירה דקאמר כדרך הקוצרים שהוא מלא כפו ולכך קאמר נמי כדי לקצור ולשנות כדמשמע מסיפי' דקרא וחצנו מעמר דבשני פעמים מלא כפו ראוי לעשות מהן עומר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:1)

מתני' קרקע כ"ש חייבת בפאה דס"ל פאת שדך כ"ש משמע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:2)

**ובבכורים.** דכתיב אדמתך כל שהו והנ"מ בבכורי חטה ושעורה אבל בכורים של אילן אינו חייב אא"כ יש לו קרקע ט"ז אמות סביב להאילן שהוא שיעור יניקתו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:3)

**ולכתוב עליה פרוזבול.** כדתנן בפ"י דשביעית הלל התקין פרוזבול שלא תהא השמיטה משמטת החוב כדי שלא ימנעו מלהלוות זה לזה ואין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע דאז חשיב כאילו החוב גבוי כבר ביד הב"ד ולא קרינן ביה לא יגוש וכשיש להלוה קרקע כ"ש ראוי לכתוב עליו פרוזבול דהוי כאילו שוה כל החוב דאין אונאה לקרקעות ועוד דיכול לגבות ולחזור ולגבות עד דמי החוב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:4)

**ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות.** כדתנן בפ"ק דקדושין דמטלטלין נקנין אגב קרקע בכסף ובשטר ובחזקה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:5)

**מתני' הכותב נכסיו.** והוא שכיב מרע השוכב על מטתו מחמת חולי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:6)

**שייר קרקע כל שהוא.** כל הני שייר קרקע כ"ש דתנן במתני' עד סוף פרקין לאו דוקא קרקע דה"ה מטלטלין כ"ש אלא איידי דתנא רישא גבי פאה ובכורים ופרוזבול וכו' קרקע תני בכל הנך נמי קרקע כל שהוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:7)

**מתנתו קיימת.** אם קנו מידו על המתנה אע"פ שעמד מחליו אינו יכול לחזור בו דהואיל ושייר לעצמו כל שהוא גלי אדעתיה דלאו מחמת מיתה כתב המתנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:8)

**לא שייר קרקע כל שהוא.** לעצמו אמרינן מסתמא לא שביק אינש נפשיה ערטילאי ואם לא שהיה חושב ודאי שימות לא היה כותב כל נכסיו לאחר הלכך אם עמד חוזר ואפי' קנו מידו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:9)

**אבדה כתיבתה.** בשכיב מרע מיירי שמחלק נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק בין הבנים ושמעה איהי ושתקה ולא אמרה כתובתי אני גובה או כיוצא בזה אבדה כתובתה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:1:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:1:10)

ר' יוסי אומר אם קיבלה עליה שתהא שותפת בין הבנים אפי' לא קני מידה והיא לא צוה בפניה שיכתבו כך אבדה כתובתה ושוב אינה יכולה לחזור בה. ואין הלכה כר' יוסי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:2:1)

**גמ' הגע עצמך שהיה שם שבולת אחת.** על דברי ר"ע דמתני' פריך דקאמר קרקע כ"ש חייבת בפאה ואם אין שם אלא שבולת אחת מאי חיובא דפאה שייך בה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:2:2)

**עד שלא קצר וכו'.** כלומר אין כאן חיובא לא בקצירה דלא קרינן בה שדך ואין כאן לא שיור ואנן שיור בשדה בעינן כדאמרי' בריש מכילתין דעושה אדם כל שדהו פאה ובלבד שישייר בה מקצת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:2:3)

**תיפתר בשהיה שם קלח א'.** שורש קנה אחד ובו חמש שבלים כלומר כמה שבלים יוצאים ממנו והרי יש כאן קצירה לשבולת אחת או לב' ויש כאן שיור מקצת וכלומר דכ"ש דקאמר לאו כ"ש ממש אלא עד שיהא כאן קצירה לחיוב פאה ושיור למקצתה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:3:1)

**ולית אנן אמר קמה כל שהוא.** לדידך קמה כל שהו מבעי ליה ומאי קרקע כל שהוא אלא דאיכא למימר בגין דתני נמי בכורים ולא שייך בהו אלא לשון קרקע תני נמי בפאה קרקע.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:4:1)

תני בברייתא דקחשיב נמי והראיון בהדי דמתני' וכדמפרש ר' יוחנן דכל מי שאין לו קרקע פטור מן הראיון שאין חובה עליו לעלות לרגל כדלקמן דכתיב שם ולא יחמוד איש את ארצך להוציא מי שאין לו ארץ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:4:2)

**ולמה לית אנן אמרין נמי דמי שאין לו קרקע פטור מוידוי מעשר.** ואע"ג דאשכחן ביה חיובא דמעשר כגון שלקח פירות המחוברין ונגמרו ברשותו למעשר ואפ"ה יהא פטור מן הוידוי דכתיב גביה מן האדמה וגו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:4:3)

**אמר שמועתה כן.** אע"ג דלא תנינן לה בברייתא אמר בשם שמעתתא דאמוראי כן דפטור מן הוידוי.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:5:1)

**את כריו.** של תבואה בשדה ואגב דדריש להאי קרא ולא יחמוד מייתי להני עובדי והנסים שארעו להן בעלותם לרגל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:5:2)

**חכינה.** נחש כרוך על המנעול של הפתח לשמירה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:5:3)

**הוו להו מגורין.** שכנים נכרים והוי אומרים זה לזה עכשיו כשאילו היהודים יעלו לירושלים לרגל אנן נקח את כל אשר להם מביתם ואחר שעלו לרגל זימן להם הקב"ה מלאכים בדמותן והיו נכנסין ויוצאין שם וכשירדו מירושלים לבא לביתם שלחו להם מקודם לומר להן שיבאו ושאלו אותם היכן הייתם ואמרו בירושלם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:5:4)

**מאן שבקתון.** ולמי הנחתם בתוך הבית והשיבו לא לשום אדם ומיד הכירו הנכרים ואמרו בריך הוא אלההון דיהודאי שלא עזב אותם ולא יעזוב להם לעולם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:1)

**מנין לנכסים בשאין להם אחריות וכו'.** שנויה היא בפ"ק דקידושין בהלכה ה' אמתני' דהתם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:2)

**עד כדון.** שמענו בשהיו במקום אחד. כדמשתעי קרא. שהיו המתנות עם ערים בצורות ובתוכן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:3)

**היו הקרקעות במקום א' ומטלטלין במקום אחר.** מהו אם בעינן צבורין המטלטלין בתוך הקרקע או לא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:4)

**נשמעינה מן הדא.** דתנן בפ' מי שמת. גבי המחלק נכסיו על פיו דר"א סבר בין בריא בין ש"מ נכסין שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אינן נקנין אלא במשיכה וחכמים פליגי בשכיב מרע דקסברי לא בעי קנין דדברי ש"מ ככתובין וכמסורין הן ואמר להן ר"א לחכמים ראיה לדבריו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:5)

**מעשה במדוני אחד.** על שם מקומו.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:6)

**וביקש לחלקן.** ולא היה לו קרקע להקנות המטלטלין אגבה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:7)

**וקיימו את דבריו.** וס"ל לר"א דשכיב מרע היה אלמא דבעי קנין שמעינן מיהת מדקאמר סלע אחד משמע קרקע גבוה וחדוד שא"א להעמיד עליה כל אלו ואפ"ה קנו ש"מ לא בעינן צבורין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:8)

**ולא שכיב מרע היה.** בתמיה הא לדברי ר"א שמביא ראיה מכאן על כרחך שמעינן דשכ"מ היה וא"כ לא שמעינן מהא מידי לענין צבורין דאיכא למימר שאני שכ"מ הואיל ומצינו שהקילו בי חכמים כדמסיק ואזיל לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב ובשכ"מ אפי' בדברים וה"ה נימא נמי לענין צבורין לפי שבכל מקום בעינן שיהו הקרקעות והמטלטלין במקום אחד וכאן בשכ"מ לא בעינן ומה ראיה מכאן למתנת בריא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:6:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:6:9)

**א"ל ר' מנא לא ר' אליעזר היא.** בתמיה והלא לר"א קיימינן וכי שנייא אליבא דר"א בין בריא לשכ"מ שהרי שכ"מ דר"א כבריא דרבנן דכמו דבריא לרבנן בעי קנין ה"נ לר"א בשכ"מ ומדלא הצריך צבורין בשכ"מ היא הדין דבבריא נמי לא בעינן צבורין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:7:1)

**תמן תנינן וכו'.** אגב דבסוגיא דקידושין קאמר תמן תנינן קאמר נמי הכא כן כדרך הש"ס הזה דמה שנשנה בבית המדרש במקום אחד בו בלשון הזה נשנה בכל מקום:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:7:2)

**קרקע כל שהו מהו טב.** למאי חזיא הא אי אפשר להעמיד בה מטלטלין ונשמע נמי מהכא דלא בעינן צבורין.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:7:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:7:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:7:3)

**א"ר מתניה.** מהכא לא שמעינן מידי דתיפתר שהיה שם מקום שבולת אחת ומרגלית טמונה בו והקנה אותה אגב קרקע כ"ש הלזו והלכך איצטריך להא דלעיל דהתם שפיר נפשטה הבעיא דלא בעינן צבורין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:8:1)

**גמ' איזהו שכיב מרע כל שלא קפץ עליו החולי.** שנויה היא בפ"ו דגיטין סוף הלכה ה' דקאמר התם אף המסוכן שאמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו מה בין חולה למסוכן חולה כדרך הארץ ומסוכן כל שקפץ עליו החולי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:8:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:8:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:8:2)

**דרך הארץ.** של ביקור חולים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:8:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:8:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:8:3)

**דלמא.** מעשה היה שנכנסו ר' הונא ור"פ ור"ח לבקר את ר' יוסי לאחר שלשה ימים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:9:1)

**א"ל בי בעיתין מקיימה מתניתא.** בתמיה בי אתם רוצים לקיים האי ברייתא שלא לבקר מקודם ג' ימים והלא חביריי אתם. ודין החברים כדין הקרובין שנכנסין לבקרו מיד ואיידי דאיירי הכא בהאי ענינא מייתי נמי להא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:9:2)

**שייר וכו'.** השתא מהדר הש"ס לפרושי מתני' הא דתנן בשייר כל שהוא מתנתו קיימת ואפי' לא הבריא ומת מתנתו קיימת והוא דיש בה קנין דמתנת שכיב מרע במקצת בעי קנין בין עמד בין לא עמד ואם לא שייר כלום אין מתנתו קיימת והוא שהבריא דיכול לחזור בו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:10:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:10:1)

**והיא שמת מאותו חולי.** הא דאמרינן דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי דוקא שמת מאותו חולי שצוה אבל אם הבריא ואח"כ מת לא כדאמרי בפ' מי שמת.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:10:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:10:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:10:2)

**ובמסיים.** ודוקא באומר דבר מסויים תנו שדה פלונית לפלוני:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:10:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:10:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:10:3)

**אמר תנו חצי שדה פלונית לפלוני וכו'.** בעיא היא אם כמי שמסויים הוא או דבעינן עד שיאמר חציה בצפון לפלוני וחציה בדרום לפ' ולא איפשיטא וכך הוא בכתובות פי"א בהלכה א':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:1)

**שייר מטלטלין.** לעצמו לא עשה כלום דלא הוה שיור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:2)

ומתמה הש"ס על הא דר' ירמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:3)

**אתא חמי.** בא וראה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:4)

**שייר קרקע כל שהוא יש לו מחיה ושייר אבנים טובות ומרגליות אין לו מחיה.** בתמיה והא אנן דקפדינן אשיור משום דלא שביק אינש נפשיה ערטילאי ואם שייר לעצמו במה שיכול להתפרנס ממנו אמאי לא להוי שיור אלא ודאי דאף מטלטלין הוי שיור ומתנתו קיימת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:5)

**א"ר יוסי יודע הוא וכו'.** האי דר' יוסי אמתנת ש"מ שכתוב בה קנין קאי וכדאמרי' הכא בפ"ק דקידושין וכן בפ' מי שמת דארכביה אתרי ריכשי והמסקנא דאם במיפה את כחו שכתב וקנינא מניה מוסיף על מתנתא דא קנה המקבל כדמפרש טעמא לפי שיודע הוא האיש הזה שש"מ מזכה אפי' בדברים וא"צ קנין ולאיזה דבר כתב בהן קנין כדי לעשות מתנת בריא שאפי' אם עמד לא יחזור בו. ומייתי לה הכא דהיינו נמי טעמא דמתני' במתנת ש"מ במקצת ויש בה קנין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:6)

**שייר עבדים.** לעצמו אי הוי שיור או לא וקאמר דתנא עלה דהאי דינא ר' יודן בן פזי דברדליא אבל לא ידעין מה תנא עלה.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:7)

**כתב לזה וחזר וכתב לזה.** במתנת ש"מ בלא קנין איירי אלא שזיכה בכתיבה לזה וחזר וזיכה לאחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:8)

**רב אמר אינו יכול לחזור בו.** והראשון קנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:9)

**ור' יוחנן אמר יכול לחזור בו.** והשני קנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:10)

**היך עבידא היה רבו הראשון וכו'.** כלומר ואם כתב עבדו לזה וחזר וכתב לזה ורבו הראשון זהו השכ"מ היה כהן וכן השני שכתב לו בתחלה היה כהן והשלישי שכתב לו בשנייה היה ישראל והאיך הוא הדין לעבד הזה באכילת תרומה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:11)

**על דעתיה דרב יכול הוא לאכול בתרומה ועל דעתיה דרב אבא א"ר יוחנן אין יכול לאכול בתרומה.** כצ"ל ובספרי הדפוס נהפך בטעות. דלרב דהראשון קנה וא"כ יכול הוא לאכול בתרומה לעולם דאם לא יבריא הרי הוא של הראשון ואם יבריא ויכול הנותן לחזור בו שהרי אין בו קנין הרי גם הוא כהן ואין כאן חשש שמא יבריא כדלקמן ואוכל העבד בתרומה ממ"נ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:12)

ועל דעתיה דר' יוחנן אין יכול לאכול בתרומה שמא לא יבריא והרי הוא של השני הישראל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:13)

**הכל מודין שאם היה רבו הראשון.** זה השכ"מ הנותן הי' ישראל אינו אוכל העבד בתרומה ואפי' לרב דאמר הראשון והוא כהן קנה דחיישינן שמא יבריא הישראל והרי הוא יכול לחזור בו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:14
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:11:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:11:14)

**מתנית'.** האי ברייתא דלקמיה מסייעא לרבי יוחנן דשכיב מרע לעולם הוא יכול לחזור בו ואפי' כתב וזיכה בל' מתנה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:14:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:14:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:14:1)

**בריא שכתב דייתיקי.** שכתב בשטר ל' צוואה ולא כתוב בה מהיום ולאחר מותי ושכ"מ שכתב בלשון מתנת בריא חוזר בו וכדמפרש טעמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:14:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:14:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:14:2)

**בריא שכתב דייתיקי חוזר בו.** שהרי ולא עוד הוא בריא ולא שייכא ביה לשון דייתיקי ודכוותה שכ"מ שכתב בלשון מתנת בריא חוזר בו שהרי ולא עודהו ש"מ ולא תקנו בו ל' מתנת בריא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:15:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:15:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:15:1)

**תהא לי להיות ולעמוד.** דייתיקי ל' נוטריקון דא תהא קאי שאם מתי ינתנו נכסי לפ':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:15:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:15:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:15:2)

**איזהו מתנה של הבריא הרי וכו'.** ושתהא כתוב בשטר המתנה כך מהיום אני נותן לו.


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:16:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:16:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:16:1)

**וסלק אחוי רבא.** ועלה אצלה האח הגדול ופייסה וכתבת ליה ופסק ר' אימי בתחלה דיכולה היא שתחזור כר"י דאמר לעיל חוזר בו וא"ל ר"ז מי לא מודה ר"י שאם כתב להראשון מהיום אני נותן לך ולאחר מיתה שאינו יכול לחזור בו וכאן היה כתוב ג"כ כלשון הזה במתנה שכתבה לר' גוריון וכן כי אתא ר' אבהו ור' אולא אמרו כן בשם ר' יוחנן דאם כתוב בה מהיום אינו יכול לחזור בו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:16:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:16:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:16:2)

**ואנהר.** ונזכר ר' אמי במתנה שכתבה כך בשם ר' יוחנן והחזיר המעשה וזיכה לר' גוריון:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:17:1)

**רב אמר במזכה על ידיה.** הא דתנינן במתני' הכותב לאשתו קרקע כ"ש בין הבנים אבדה כתובתה דוקא במזכה להבנים על ידיה דכיון דאיכא תרתי שהוא מקנה בקנין סודר על ידיה לחלקי הבנים וגם כתב לה קרקע כל שהוא נתרצית היא בכך ואבדה כתובתה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:17:2)

ושמואל אמר במחלק לפניה אפי' אינו מזכה על ידיה להבנים אלא שמחלק להן לפניה והיא שותקת שתיקה כהודאה דמיא ונתרצית היא בהך קרקע כ"ש שכתב לה ואבדה כתובתה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:17:3)

**מקולי כתובה שנו כאן.** אטעמא דתרוייהו קאי דבשאר ב"ח לא אמרינן שאיבדו אלא דבכתובה הקילו לומר כך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:7:17:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:7:17:4)

טעמא לטעמא דר' יוסי בר' חנינא דאמר הקילו בכתובה א"כ לא סוף דבר בכתובה מנה או מאתים אמרו כן אלא אפי' היתה כתובה של אלף דינר שהוסיף לה התוספת ג"כ בכלל מקולי כתובה ואיבדה הכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:8:1:1)

**מתני' הכותב נכסיו לעבדו.** שכתב לו כל נכסיי נתונין לך יצא בן חורין שאף הוא בכלל נכסים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:8:1:2)

**שייר קרקע כ"ש לא יצא בן חורין.** דכיון דנחת לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר וכי אמר כל נכסיי לך אשאר כל נכסים קאמר ולתכופי ליה קאתי ולא שחרריה כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסיי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:8:1:3)

**רש"א לעולם הוא בן חורין.** דמאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:8:1:4)

**עד שיאמר הרי כל נכסי נתונין לאיש פ' עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן.** דהואיל וקאמר חוץ מדבר מועט ולא פירש מהו משייר דבהא אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו העבד ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים אע"ג דשוי טפי ואין הלכה כר"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:8:2:1)

**גמ' שייר מטלטלין לא עשה כלום.** כלומר הא דקתני שייר קרקע כל שהוא אינו בן חורין לאו דוקא קרקע אלא אפי' שייר מטלטלין ג"כ לא עשה כלום לשחרר העבד דאינו יוצא בן חורין לפי שאני אומר גופו של עבד שייר לעצמו והיינו מטלטלין דקאמר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:8:3:1)

**וכשבא מעשה לפני ר' יוסי.** סיפא דהתוספתא מייתי לה הכא דתנינן בתוספת' ספ"ק הכותב נכסיו לעבדו יצא ב"ח שייר קרקע כל שהוא לא יצא ב"ח ר"ש אומר האומר כל נכסי נתונין לפ' עבדו חוץ מאחד מרבוא שבהן לא אמר כלום חוץ מעיר פלונית חוץ משדה פלונית אע"פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר זכה העבד זה בנכסים וקנה עצמו בן חורין וכשנאמרו דברים לפני ר' יוסי אמר שפתים ישק משיב דברים נכוחים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 3:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Peah/r/3:8:3:2)

הדרן עלך מלבנות