## Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 10

###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:1:1)

מתני' **המצניע לזרע ולדוגמא לרפואה.** לדוגמא להראות זה לדוגמא לפני הקונים והתם בגמרא פריך למה לי למיתני המצניע ליתני המוציא לזרע ולדוגמא או לרפואה חייב בכל שהוא דהא ודאי א"צ שיעור אלא במוציא סתם אבל זה שטרח להוציא לכך אחשביה הוא ומתחייב בכל שהוא. ומשני מתני' דמיירי בשהצניעו מתחילה לכך ושכח למאי הצניעו והוציאו בשבת סתם וה"א דמכיון דשכח בטולי בטלה מחשבתו קמ"ל דאמרי' כל העושה מסתמא על דעת ראשונה הוא עושה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:1:2)

**וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו.** הא קמ"ל דאע"ג דזה הצניעו ומתחייב בכל שהוא אין אדם אחר מתחייב בשביל מחשבתו של זה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:1:3)

**חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו.** הכא נמי פריך פשיטא דמכיון שחזר והכניסו נמלך הוא על מחשבתו הראשונה והרי הוא כשאר כל האדם וצריך שיעור אלא דמיירי שזה לא נמלך עליו כ"א אחר שהוציא זרקו לאוצר ומקומו ניכר הוא דמהו דתימא מכיון דמקומו ניכר אכתי במילתיה קמייתא קאי קמ"ל מדזרקו לאוצר בטולי בטל למחשבתו ולפיכך אם חזר והכניסו אינו חייב על הכנסה זו עד שיכניס כשיעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:2:1)

גמ' **ר' יוסי בר' חנינה בעי.** מי נימא דמתני' דקתני המוציא בשבת למה שהצניע לדוגמא מתחייב בכל שהוא דכר' יהודה היא דאתיא דקסבר אומן דרך אומנתו מתחייב לעולם אפי' בדבר שאין שאר כל אדם מתחייב עליו כדקתני בברייתא והובאה לעיל בפ"ק בהלכה ג' גבי לא יצא החייט במחטו וה"נ קס"ד דזה שמצניע לדוגמא או לדבר שדרכו בכך כמו זה שדרכו למכור דברים כאלו וכיוצא בו מתחייב הוא לעולם בכל שהוא ומטעמא דהוי כאומן דרך אומנתו וא"כ מתני' ר' יהודה היא דהא חכמים פליגי עליה התם וסבירא להו דלא מחלקינן בדין הוצאה בשבת. בין אומן דרך אומנתו ובין שאר כל אדם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:2:2)

**אתא ר' יהודה בר פזי.** וקאמר בהדיא בשם ר' יוסי בר' חנינא דאוקי למתני' כר' יהודה ולא כר' ירמיה דקאמר בדרך בעיא בשמיה וכדמפרש לה איהו גופיה דלא אתיא הא דאמרי דכר' יהודה היא דוקא אלא לדין המצניע לדוגמא והוציאו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:2:3)

**שכבר נתפייס הלוקח.** כלומר משום דמשמע שאפילו כבר נתפייס הלוקח בו אחר שראה לדוגמא זו מ"מ מתחייב זה לעולם עליו בכל שהוא וא"כ ע"כ דטעמא הויא משום שהוא כאומן בדרך אומנתו והלכך האי דלדוגמא לא מיתוקמא אלא אליבא דר' יהודה אבל הא דקתני לזרע ולרפואה ודאי ככ"ע אתיא שאפי' בכל שהוא מיתחייב דהני לא דמיין להאי דלדוגמא דבשלמא לדוגמא שייך שפיר למימר ביה שאף שהראה פנים אחת להלוקח ונתפייס בו עדיין מחזיקו זה בידו לראותו לדוגמא לאחר ומכיון דאמרי' דלעולם הוא מתחייב עליו בכל שהוא ואע"פ שעכשיו אינו מוציאו להראות לדוגמא וטעמא הואיל ולדוגמא קאי הוי כאומן דרך אומנתו וא"כ לא מיתוקמא אלא כר' יהודה אבל באינך הרי מכיון שהוציאו לזרע או לרפואה כבר אינו בידו שקיים מחשבתו ונתנו לזרע או לרפואה וברישא דאכתי לא איירי בחזר ונמלך בו או בגוונא אחריתא וכדפרישית במתני' ודאי לכ"ע מתחייב עליהן בכל שהוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:2:4)

**הצניעו זה והוציאו זה.** פלוגתא דחכמים ור"ש בן אלעזר הוא דלחכמים פטור האחר בכל שהוא ורשב"א מחייב כדתני בתוספתא פ"ט. ומפרש לה הש"ס מה אנן קיימין פלוגתייהו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:2:5)

**אם בשהוציאו מדעת השני.** כלומר זה השני שהוציאו מדעתו הוא שהוציאו ולא על דעת הראשון שהצניעו לכך כזה ודאי לד"ה הוא פטור עליו שהרי אין בו שיעור ואיהו לא הוציאו על דעת מחשבתו של הראשון ואם בשהוציאו על דעת הראשון שחישב עליו להצניעו לכך בזה ודאי לד"ה חייב הוא כמו הראשון:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:1:2:6)

**אלא כן אנן קיימין.** לפלוגתייהו בהוציאו סתם דבהא פליגי דרבנן אמרי דחזקה שמדעת עצמו הוציאו השני ולא על מנת דעתו של הראשון ורשב"א ס"ל דמכיון שהוציאו סתם אמרי' חזקה שעל מנת דעת הראשון הוציאו ומתחייב בכל שהוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:1:1)

מתני' **המוציא אוכלין ונתנו על האסקופה.** והיא המשקוף התחתון שהדלת שוקף עליו ובאסקופה שהיא כרמלית מיירי וכגון שהיא גבוה משלשה ועד עשרה ורחבה ארבעה על ארבעה שזהו דין כרמלית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:1:2)

**פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת.** שלא הוציא להדיא מרשות היחיד לרשות הרבים בבת אחת אלא שהניח בכרמלית ונמצא דהוי עקירה מרה"י והנחה בכרמלית וכשחזר והוציא הוי עקירה מכרמלית והנחה בר"ה ואין זה מרשות לרשות אבל אם לא הניחן על אסקופה אלא שהוציא מרה"י דרך האסקופה לר"ה חייב מכיון דלא נח בכרמלית דמהלך לאו כעומד דמי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:1:3)

**קופה שהיא מליאה פירות.** והוציא את רובה ונתנה על האסקופה החיצונה שהיא לצד ר"ה והיא ר"ה כגון שאינה גבוה שלשה ורבים דורסין עליה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:1:4)

**אע"פ שרוב הפירות.** שבתוכה הן מבחוץ הואיל והקופה עדיין מקצתה בפנים פטור עד שיוציא את כל הקופה לחוץ ואפילו בקופה מליאה חרדל שבודאי יש מהן הרבה שהן כולן מבחוץ אפ"ה פטור דקי"ל אגד כלי שמיה אגד דמכיון שהן מונחין בתוך הכלי עושה אותן הכלי כאלו חפץ אחד והרי מקצת הכלי עדין מבפנים ולפיכך לעולם הוא פטור עד שיוציא את כל הקופה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:2:1)

גמ' **בקופה של קישואין ודלועין היא מתני'.** דוקא במליאה קשואין ודלועין מיירי בסיפא דמתני' לפי שהן ארוכין ומשכחת לה שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו בחוץ והלכך לא מקרי הוצאה עד שיוציא את כל הקופה אבל בקופה שהיא מלאה בשאר פירות מכיון שהוציא מהן כגרוגרת לחוץ חייב ולא איכפת לן במה שמקצת הקיפה עדיין מבפנים הוא דקסבר אגד כלי לאי שמיה אגד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:2:2)

**אמרין.** בני הישיבה דמילתי' דר' יוחנן פליגא על דחזקיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:2:3)

**סרוד.** היא עריבה ונזכר כמה פעמים במסכת כלים בפ"ה ובפט"ו סרוד של נחתומין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:2:4)

**נטל מכאן.** מהפירות שמונחין במקצתו שמבפנים ונתן לכאן למקצתו שמבחוץ וכן איפכא פטור דקסבר אגד כלי שמיה אגד כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:2:5)

**אם עקרו.** כלומר אפילו אם עקרו להסרוד או לאותן שמבפנים אינו כלום עד שיעקור לכולו כאחת והוציאו מרשות היחיד לר"ה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:1)

**א"ר מנא קומי ר' יוסי תיפתר בפרוץ.** כלומר משום דהוה קשיא ליה לר' מנא להא דקאמר אם עקרו עד שיעקור כולו כאחת וקס"ד דהסרוד הזה כרשות בפ"ע הוא וככרמלית חשיב שאינו לא כרה"י ולא כרה"ר וא"כ אפי' עקרו כולו כאחת והוציאו אמאי חייב שהרי זה כמטלטל לכרמלית הוא ואינו מוציא החפץ מרה"י לרה"ר והלכך בעי לאוקמיה דמיירי בסרוד שהוא פרוץ מאחת מרוחותיו ונתבטל מתורת רשות והוי כמוציא כלי עם חפצים מרה"י לרה"ר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:2)

**א"ל ר' יוסי.** רבו דר' מנא דלאו מילתא הוא דאמרת דהא תנינן קופה במתניתין ואם הוציא את כל הקופה חייב וכי אית לך למימר. בקופה פרוצה מיירי הא קופה סתמא קתני ועוד סתם קופה שמניחין לתוכה מליאה פירות אינה פרוצה דאם כן לא היתה מחזקת הפירו' שבתוכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:3)

**מאי כדין.** סיומא דמילתיה דר' יוסי היא ומאי טעמא אמרינן בה דמיחייב בהוציא את כולה ולא מחשבינן לה כרשות בפ"ע ולא שוה לכרמלית לפי שאין לך דבר שהוא מטלטל ברה"ר ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד וכלומר באדם המטלטל ברה"ר אשכחן ביה דאינו אלא ככרמלית וכדתנן בפ"י דעירובין עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר שאע"פ שהוא עצמי ברה"י אפ"ה ניטל את החפץ בר"ה מכאן ומניחו בכאן ובלבד שלא יוציאנו חוץ לד' אמות דככרמלית מחשבינן ליה והלכך מיהת לא יטלטל חוץ לד' אמות אבל בכלים לא נעשו כרמלית דאין כרמלית בכלים אא"כ היתה גבוה עשרה ורחבה ארבעה על ארבעה דאז כרה"י היא דמיחשבה והלכך לא צריכת לאוקמיה בפרוץ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:4)

**הוציא חבילה.** ארוכה של קנים מרה"י לרה"ר והיה צריך למיזקפה ולמירמה וא"כ עד שלא הניחה בר"ה היתה ראשה למעלה מעשרה לפי שהיא ארוכה מעשרה והואיל ואין כולה נוחה ברה"ר מתחלה שהרי הגביהה למעלה מעשרה שהיא מקום פטור הלכך פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:5)

**הוציא קורה.** ארוכה ולא היה יכול להניחה כך ברה"ר עד שהיה צריך להגביהה ובא ראשה לרה"י אחרת וכו' פטור ורבותא טפי קמ"ל שאע"פ שלא היתה ראשה במקום פטור וכהאי דחזקיה אעפ"כ פטור הואיל ולא היתה יכולה מתחלה להיות נוחה כולה ברה"ר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:6)

**אבן שהיא נתונה ברה"ר וכו'.** הא קמ"ל דדוקא כשהיא נתונה כך וזקופה ולאפוקי אם נתנה על צידה וכדלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:7)

מה פליגי דרך שאלה היא מה זה אם שמואל פליג על הא דר' יוחנן שהרי הקופה רה"י היא כמו אבן דקאמר ר' יוחנן וקאמר הש"ס דלא פליג אלא כאן בשהפכה להקופה על צדה דמעתה אינה גבוה עשרה ולא הוי כמשתמש מרה"י לרה"ר וכאן באבן דקאמר ר' יוחנן בשלא הפכה על צידה והוי כמשתמש מרה"י לרה"ר להדיא וכל חד וחד אורחא דמילתא הוא דנקט דסתם אבן שהוא גבוה עשרה אין הופכין על צידה וסתם קופה שהיא גבוה עשרה הופכין אותה על צדה כשרוצין ליטול ממנה החפצים לפי שמונחין בחללה ואפי' היא מוטה על צדה נוחה היא להשתמש ואין נופלים החפצים מתוכה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:8)

**עקר אבן בר"ה וכו' מה את עבד לה.** היכי את מדמת להאי דינא אם הוי כמשתמש מתוכה לרה"ר ומרה"ר לתוכה כשהניחה וחייב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:9)

**ומרה"ר לרה"ר אחרת.** כלומר או דילמא דלא הוי אלא כמשתמש מרה"ר לרה"ר דעקירתה ממקום למקום אינו כמשתמש מתוכה ודינה כמטלטל ברה"ר עצמה דעד ד' אמות פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:10)

**נתן חמשה.** דבר שהיא גבוה ה' טפחים ורחב ארבעה ונתנו ע"ג דבר שהוא גבוה חמשה ורחב ארבעה מה את עבד להאי דינא אם זה כמשתמש מרה"י לכרמלית או איפכא הוא שהרי כל גבוה מג' ועד עשרה ורחב ארבעה כרמלית הוא וא"כ הה' שהיו כרמלית עשאו עכשיו רה"י שהוא גבוה עשרה ורחב ד' והוי כמכרמלית לרה"י וכן מרה"י לכרמלית משכחת לה כגון שנטל האבן ה' שעל גבי ה' ונתנו ע"ג הארץ דהוי מרה"י לכרמלית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:2:3:11)

**מרה"י לרה"י אחרת.** כלומר או דלמא כל כה"ג לא מיקרי כמשתמש מרה"י לכרמלית ומכרמלית לרה"י ולאסרו לכתחלה אלא דהוי כאלו מוציא ומשתמש מרה"י לרה"י אחר דאין בו שום איסור והכא נמי נתינת ה' על ה' או נטילה ממנה לאו כלום הוא. ולא איפשטו הנך בעיי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:1:1)

מתני' **המוציא בין בימינו בין בשמאלו או בתוך חיקו.** שהכל דרך הוצאה היא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:1:2)

**או על כתיפו.** אפילו המשאוי למעלה מעשרה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:1:3)

**חייב.** שכן היה משא בני קהת במשכן שנאמר בכתף ישאו וכל המלאכות ממשכן ילפינן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:1:4)

**כלאחר ידו או ברגלו או בפיו או במרפקו.** בתוך המרפק קוד"א בלע"ז או באזנו או בשערו וכל אלו אין דרך הוצאה בכך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:1:5)

**באפונדתו.** הוא אזור חלול שמשימין בו מעות אם פיה למטה אין דרך הוצאה בכך אבל פיה למעלה הוי דרך הוצאה וכגון שהאזור היה תפור בבגדו או קשור עליו דאי לאו הכי מתחייב על האזור עצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:1:6)

**בין אפונדתו לחלוקו.** לא הוי דרך הוצאה וכן בשפת חלוקו בהשפה של החלוק או של בגד ונקט חלוקו לפי שרוצה להטמינו או במנעלו או בסנדלו פטור שבכל אלו לא הוציא כדרך המוציאין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:2:1)

גמ' **ר' יוסי בעי.** דקתני המוציא סתם א"כ מעתה משמע אפילו הוציא כגרוגרת על כתיפו חייב והן משא בני קהת בתמיה וכי משא בני קהת כגרוגרת הוה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:2:2)

**וכתיב וכו'.** מלתא אחריתא היא ולהביא ראיה. דבין בימינו ובין בשמאלו או בתוך חיקו או באפונדתו ופיה למעלה דרך הוצאה הויא שכן מצינו במשכן דכתיב ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן וגו' והיכן היה נושא אותם בשעת מסעות שמן המאור בימינו וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:2:3)

**ומנחת התמיד של יום.** שיהא מוכן להקריב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:2:4)

**היה לו באפונדתו.** באזור שלו או בבגדו תחת מערפתו והיתה הצלוחית של שמן המשחה נתון בתוך הכיס:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:3:1)

**אין תאמר שהיה קטן.** כלומר שלא היה חשוב כל כך והטריחוהו לשאת כל אלה לא כן דאמר רבי יהושע בן לוי כתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:3:2)

**דוך דוכנים.** שר על השרים היה ור' יהודה בר' אומר אמרכל היה ולמה נקרא שמו אמרכל שהוא אומר ומצוה על הכל הרי שחשוב שבחשובים היה אלא שאין גדולה בפלטין של מלך ואין להראות עצמו גדול לפני הקב"ה ולפיכך הטריח א"ע בכל אלה כאחד משאר בני לוי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:3:3:3)

**אמר ר' לוי וכו'.** ג"כ ראיה שאין להראות גדולה בפלטין של מלך שהרי הכהן לובש בגדי בד שלו ומרים את הדשן מעל המזבח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:1:1)

מתני' **המתכוין להוציא.** איזה משאוי לפניו ובא לו לאחריו פטור שזה נתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה וכל שנעשה פחות מכוונתו אין בו חיוב. ואם נתכוין לאחריו ובא לו לפניו חייב שהרי נעשית יותר מכוונתו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:1:2)

**באמת אמרו.** כל מקום שנאמר באמת הלכה למשה מסיני:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:1:3)

**האשה חוגרת בסינר.** שעושה אותו לחגור בו לצניעות ולפעמים תולה היא איזה דבר בו ובין שבא המשא הזה מלפניה ובין מלאחריה (חיי') שכן ראוי מתחלה לזה ודרכו להיות חוזר סביבותיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:1:4)

**ר' יהודה אומר אף במקבלי פיתקין כן.** אלו הרצים של המלך שמקבלין פיתקין ואגרות ונותנין אותן בתוך הכלי שתולה עליהן דרכו ג"כ להיות חוזר מלפניו ומלאחריו. ואין הלכה כר"י לפי שאין זה ראוי להיות חוזר כעין המשא שבין הסינר לבין החלוק שתמיד חוזר חלילה הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:2:1)

גמ' **תמן תנינן.** בפ"ד דכריתות גבי פלוגתא דר"א ור' יהושע במתני' בעושה מלאכה בשבת ואינו יודע מעין איזו מלאכה עשה שר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר ופליגי התם ר"ש ור"ש שזורי עם ר' יהודה במה נחלקו ר"א ור' יהושע דר"ש ור"ש שזורי אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב כגון שהיו לפניו שני אילנות אחד של תאנים ואחד של ענבים ולקט מאחד מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקט דבהא כ"ע ל"פ שחייב דשם לקיטה אחת היא ועל מה נחלקו על דבר שהיא משני שמות כגון שאינו יודע אם קצר או אם טחן בזה ר"א מחייב חטאת שהרי מכל מקום חטא ור' יהושע פוטר דבעינן עד שידע במה חטא. ור' יהודה אומר אפילו נתכוין ללקוט תאנים ולקט ענבים. ענבים ולקט תאנים שהוא שם אחד ר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר דס"ל אליבא דר' יהושע עד שידע באיזה מן המין הוא חטא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:2:2)

ר' אילא בשם ר' אלעזר כמ"ד בשם אחד נחלקו ברם כמ"ד בשני שמות נחלקו וכאן שני שמות הן והוא פטור. כצ"ל. ונתחלפו השיטות בהעתקה. ומה שכתוב לקמן על הסיפא שייך הוא לכאן והאי דלכאן שייך להא דלקמן. והכי פירושא דהא במתני' שם אחד הוא שהרי שם הוצאה חדא היא אלא דלא אתעבידא מחשבתו שנתכוין לפניו ובא לו לאחריו והשתא קאמר דרישא דמתני' לא אתיא אלא כמ"ד בשם אחד נחלקו ואפילו בכה"ג פליג ר' יהושע ופוטר וא"כ לא אתיא אלא כר' יהושע ומיהת שפיר מצינו לאוקמי להאי רישא דמתני' אבל למ"ד בשני שמות הוא דנחלקו ולדידיה הכל מודים בשם אחד שהוא חייב וא"כ רישא דמתני' כמאן וכאן שני שמות הן והוא פטור בתמיה וכי כאן שני שמות הן דתאמר כר' יהושע הוא דאתיא והרי שם אחד הוא ולכ"ע חייב והלכך על כרחך רישא דמתני' לא אתיא אלא כמ"ד בשם אחד נחלקו ור' יהושע פוטר אפילו בשם אחד ואתיא רישא כר' יהושע והשתא קשיא אימא סיפא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:2:3)

לאחריו ובא לו לפניו חייב כמ"ד בשני שמות נחלקו ברם כמ"ד בשם אחד נחלקו וכאן בשם אחד הוא והוא חייב כצ"ל. וכלומר והרי הסיפא לא מיתוקמא אלא למ"ד בשני שמות נחלקו ובשם אחד הכל מודים שהוא חייב וא"כ אזלא הסיפא ככ"ע דאפי' ר' יהושע מודה שהוא חייב אבל למ"ד בשם אחד נחלקו ור' יהושע פוטר והרי כאן שם אחד הוא וקתני חייב וקשיא הרישא להסיפא דלא מצית מתרצה להמתני' דכמאן אתיא דמרישא משמע דר' יהושע הוא וכמ"ד אף בשם אחד נחלקו וא"כ אליבא דהאי מ"ד הסיפא לאו כר' יהושע אלא כר"א ולהאי מ"ד דקאמר בשני שמות נחלקו ובשם אחד ד"ה חייב הסיפא ניחא והרישא קשיא דכמאן אתיא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:2:4)

**ר' אילא בשם ר' אלעזר.** תניין אינון. כלומר הלכך קאמר ר' אילא גופיה בשם ר' אלעזר דלא מצית לאוקמה להמתני' אלא בתנאי ומי ששנה זו לא שנה זו אלא דמ"ד תמן דבשם אחד חייב אוף הכא חייב בין ברישא ובין בהסיפא ומ"ד תמן פטור אף בשם אחד ולר' יהושע אוף הכא פטור בין בהרישא ובין בהסיפא וכן מצית לאוקמה להמתני' אליבא דמ"ד דאף בשם אחד נחלקו בלחוד הוא דאתיא ומיהת סוף סוף בעית ע"כ לאוקמי כתנאי ובפלוגתא דר"א ור' יהושע גופייהו דלר"א בין ברישא בין בסיפא חייב ולר' יהושע בין ברישא בין בסיפא פטור ומיהו לאידך מאן דאמר דבשני שמות הוא דנחלקו אבל בשם אחד ד"ה חייב לא מצינן לאוקמי אליביה כתנאי דפלוגתא דר"א ור' יהושע גופייהו וכדאמרן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:4:3:1)

**באמת אמרו וכו'.** והכי אמר לעיל בפ"ק ובכמה מקומות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:1)

מתני' **המוציא ככר וכו'.** משום סיפא קתני לה שאם הוציאוהו שנים פטורים לד"ה ואפילו להת"ק שהרי אחד יכול הוא להוציאו וכדאמרי' לעיל בפ"ק דכתיב בעשותה אחת מכל מצות ה' בעשותה את כולה ולא מקצתה יחיד שעשה אותה ולא שנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:2)

**לא יכול אחד להוציאו.** כגון שהוא גדול וכבד והוציאוהו שנים חייבין שהרי זה כמי שכל אחד עושה הכל ובכה"ג לא פטרה התורה לשנים שמתחלה ניתנה המלאכה לשנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:3)

**ור"ש פוטר.** אפילו בכה"ג ואין הלכה כר"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:4)

מתני' **המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי.** מכיון שפטור על האוכלין פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לאוכלין ואין כונתו להוצאת הכלי אלא בשביל להוציא מה שבתוכו והרי אין בו כשיעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:5)

**את החי במטה.** ועל הוצאת החי אינו מתחייב לפי שהחי נושא את עצמו הלכך פטור אף על המטה שהיא טפילה ודוקא אדם חי אבל בהמה וחיה ועוף אפילו חיים חייב שהן דומין לכפותין וכן אם הוציא אדם כפות או חולה חייב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:6)

**את המת במטה חייב.** ה"ה אם הוציאו לבדו אלא אורחא דמילתא קתני:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:7)

**וכן כזית וכו'.** כלומר לאו דוקא מת שלם אלא כך הוא אם הוציא אפילו כזית מן המת או כזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ חייב דכשיעור טומאתן כך שיעור הוצאתן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:1:8)

**ור"ש פוטר.** אפילו במת שלם ואפילו במוציאו לקברו דס"ל מלאכה שא"צ לגופה פטור דלא הוי מלאכת מחשבת לדידיה שאין זה אלא לסלקו מעליו ואין הלכה כר"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:2:1)

גמ' **בעשותה וכו'.** הכי דריש לה בת"כ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:2:2)

**קני גירדי.** כך היה נקרא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:2:3)

**רבי פוטר ר"א בר"ש מחייב.** אליבא דר"ש פליגא בלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים דמר קאמר כך קבלתי ומר קאמר כך קבלתי ממנו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:2:4)

**א"ל רבי.** לר"א בר' שמעון כך שמעתי מאביך שפוטר אמר לו ר' אליעזר שמשתי את אבא עומדות מה שלא שמשתי אותו יושבות כלומר וכי כל כך שמשת לפניו כמו ששמשתי אני ומקובל אני מפיו שמחייב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:2:5)

**ורבי וכו'.** וכי רבי תלמידיה דר"ש בן יוחאי הוא דהוה וכי לא תלמידו דר' יעקב בר קודשי הוה וכלומר אע"ג דאשכחן בהרבה מקומות שרבי למד לפני ר"ש ותלמידו היה מ"מ וכי תלמיד מובהק היה שנא' עליו לא שמשת אותו ישיבות דמשמע שאפי' שמשת אותו הרבה אני שמשתי אותו יותר ממך והלא רבו מובהק של רבי ר' יעקב בר קודשי הוה. אלא כך א"ל שמשתי אני את אבא עומדות מה שלא שמשת את רבך ישיבות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:2:6)

**היו פניו של רבי מקדירות.** מבוהלות ונתכרכמו תמיד מחמת התשובות שהשיב עליו כשהיה רבי רוצה לומר דבר אחד בתורה והקיפו בהלכות ואמר לו אביו של רבי והוא ר' שמעון בן גמליאל ויאות הוא כך בני ואל ירע בעיניך זה הוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל ומענוותנותו אמר כן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:2:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:2:7)

**מן דמך.** לאחר שנפטר ר' אליעזר בר"ש שלח רבי לתבוע באשתו שתנשא לו ואמרה לו כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חול ולהגיד גדולתו ושבחו של ר"א בר"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:3:1)

גמ' **הדא דאת אמר.** שפטור אף על הכלי כשהפירות צריכין לכליין שאין להוציא אותן בלא כלי כגון אילן התותים שהן כמלאים קוצים ומסרטין את הידים אבל אם אינן צריכין להכלי שלהן חייב אף על הכלי כלומר שייך החיוב אפילו בשביל הכלי דאלו על האוכלין הרי אין בהם כשיעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:4:1)

**דחייא טעין גרמיה.** הוא נושא את עצמו ובשאינו כפות או חולה כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:4:2)

**את המת במטה דברי הכל.** קושיא הוא אמאי קתני הכא ר"ש פוטר הא לר' אילא לד"ה הוא חייב דהא לא כן תני בפרק דלעיל בהלכה ו' אף המוציא ריח רע כל שהוא חייב ואמר ר' אילא עלה דאף רבי שמעון מודה בה דפליג בשיעורין בריש פ' דלעיל וקסבר דלא נאמרו שיעורין דהתם אלא למצניעהן אבל מוציא ולא הצניעו מתחלה שיעורו גדול כדקאמר שם כל המשקין ברביעית ובריח רע מודה הוא דבכל שהוא מתחייב מפני שרוצה להסיר ממנו וכן מודה ר"ש באיסורי הנאה דבכל שהוא מתחייב משום דאיסוריה אחשביה שמעינן מיהת דריח רע חשיב לצורך גופו לר"ש שמתכוין לסלקו מעליו וכן איסורי הנאה ואמאי פליג הכא במוציא מת דאפילו אם אין בו ריח רע מיירי תיפוק ליה דאיסורי הנאה הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:4:3)

**אמר ר' יודן תיפתר.** לר' אילא אליבא דר"ש דהכא מיירי במת עכו"ם שאין בו משום איסור הנאה ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו משום סיפא נקט לה וכן כזית מן המת וכו' ור"ש פוטר דאי ברישא במת עכו"ם שהוציא לכלבו הוי מלאכה שצריכה לגופה אף לר"ש אלא דהואיל דמפרש לדברי ר"ש אליבא דהאי דר' אילא מפרש גם להסיפא בכזית מן המת דפוטר ר"ש אפילו בהוציאו לכלבו ומשום דלדידיה לא סגי בשיעורא דכזית דס"ל כל שיעורין שאמרו חכמים לא אמרו אלא למצניעיהן והכא מיירי כשהוציאו לכלבו אבל לא אצנעיה מעיקרא לכך הלכך פוטר ר"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:4:4)

**תני.** בברייתא דלאו דוקא כזית מן המת וכו' כדקתני במתני' אלא אפילו בחצי זית מהן חייב ואין לומר דהך ברייתא לענין צירוף קתני דהא קתני ופחות מכעדשה מן השרץ והרי כל שאין שיעורן שוה אינן מצטרפין זה עם זה כדתנינן בפ"ה דמילה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:4:5)

**מ"ט דר"ש דפוטר.** משום שכבר נתמעטה שיעור הטומאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:4:6)

**מ"ט דרבנן.** כלומר אי הכי מ"ט דרבנן דברייתא דמחייבי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:5:4:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:5:4:7)

**כההיא דר' יודן.** אלא תריץ בה כההיא דר' יודן דלעיל דמיירי בשל מת עכו"ם ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו והשתא ניחא אליבא דר' שמעון ואליבא דרבנן דר' שמעון אזיל לשיטתו דאפי' הוציאו לכלבו לא מיתחייב בהאי שיעורו דאפי' בכזית מהן פוטר במתניתין מכיון דלא אצנעיה מעיקרא לכך. ואין כאן לא ריח רע ולא איסור הנאה ורבנן דברייתא נמי ניחא. דמכיון שהוציאו לכלבו אחשביה ולא בעינן שיעור טומאה ומתניתין אליבא דרבנן בשלא הוציאו לכלבו הוא דבעי כזית ור' יודן דלעיל קאמר לרבותא אליבא דר"ש דאפילו בשהוציאו לכלבו נמי פוטר וטעמא כדאמרן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:1)

מתני' הנוטל צפורניו וכו' וכן שערו שבראשו או בגופו וכו' שתלשן להשערות בידו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:2)

**וכן הגודלת.** שמקלעת שער הראש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:3)

**והכוחלת.** וכחול בעיניה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:4)

**והפוקסת.** שמחלקת השער שבאמצע ראשה לכאן ולכאן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:5)

**ר"א מחייב חטאת.** ברישא משום גזיזה וגודלת ופוקסת משום בנין וחכמים סברי אין דרך גזיזה בכך ואין דרך בנין בכך ואין דרך כותבת בכך ואינו אסור אלא לכתחלה משום שבות ודוקא בנוטל צפרנו ושערו ביד הוא דפטרי רבנן אבל בכלי מיחייב וכשיטול שתי שערות מהשער ואין חילוק בין לו בין לאחר ובין לפטורא דביד ובין לחיובא דבכלי וצפירן שפירשה רובה וכן ציצין שעל העור שפירשו רובן אם פירשו כלפי מעלה ומצערות אותו מותר ליטול אותן בידו אבל לא בכלי ואם נטלן בכלי פטור ואם אין מצערות אותו אפי' ביד אסור ואם לא פירשו רובן אפי' מצערות אותו אסור לנטלן בידו ואם נטלן בכלי חייב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:6)

**התולש מעציץ נקוב.** שהוא על הקרקע חייב דהוי כתולש ממקום גידולו שהוא יונק מן הארץ דרך הנקב ושיעורו של נקב בכדי שורש קטן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:7)

**ושאינו נקוב פטור.** שאין זה מקום גידולו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:1:8)

**ור"ש פוטר בזה ובזה.** דס"ל עציץ נקוב אינו כארץ לכל מילי ואינו אסור אלא לכתחלה ואין הלכה כר"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:1)

גמ' **מה פליגין.** ר"א וחכמים בשנטלן הוא לעצמו לצפרניו ולשערו דבהא ר"א מחייב אבל אם נטלן אחר אפי' לר"א פטור מפני שמאוסין הן לו ואינו מאמן את ידיו ליטלן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:2)

**דברי חכמים ר' אחא וכו'.** כלומר ולדברי חכמים קאמר ר' אחא בשם רב דלעולם אינו חייב בין לו בין לאחר עד שיטלנו בקרוסטל הוא גניסטרא דדוקא בכלי הוא דמחייבי אבל ביד לעולם פטור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:3)

**באתרין.** במקומנו קורין לקלעיתא בנייתא שהיא כדרך בנין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:4)

**אמר ר' זעירא לא מסתברא.** דאין זה בונה אלא משום אריג הוא שהקליעה כאריגה היא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:5)

**מחלפא שיטתיה דר' זעירא דתמן אמר.** על מה ששנו תמן בשם ר' יוחנן הקולע שלש נימין באדם חייב עליו משום אריג ואמר ר' זעירא עלה וכי לא טווי ואריג היא שהרי בתחלה מחליקן באצבעותיו והוי כטוה וליחייב שתים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:6)

**והכא הוא אומר הכין.** בתמיה דאין בקליעה אלא משום אריגה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:7)

**כאן במרובה.** שקולע הרבה וצריך לחלקן ומיחייב נמי משום טוויה לר' זעירא וכאן שאינו קולע אלא מעט בראשי השערות ואין בזה אלא משום אורג:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:8)

**הדא דאת אמר באדם אבל בבהמה טהור.** אהא דקאמר הקולע שלש נימין באדם דהוי אריג קאי ומפרש לה מאי באדם לצורך אדם כגון שעושה לתלות בצואר בתו וכיוצא בזה דהוי כאריג לענין שבת ומשום דזה מיקרי אריג לענין טומאה כדתנינן בפכ"ז דכלים הבגד מטמא משום חמשה שמות וכו' מוסיף עליו השק שהוא מטמא משום אריג ועלה קאמר דוקא בשארג הנימין לתלות בצואר אדם אבל אם לתלות בצואר בהמה טהור כהדא דתני וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:9)

**פסיקיא.** רצועה רחבה מהאריג:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:10)

**ללבב.** ללבב ולחבר או לשפר או להדוק בה את המרצופין של עור או לתלותו בצואר בהמה טהור דכל משמשי כלים ושל בהמה טהורין מלקבל טומא':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:11)

**הדא דאת אמר.** דבשל בהמה טהורין. בפשוטין ולא עשאן בכפליים ואינן עומדות אלא לבהמה אבל במכופלין בין עשאן לאדם בין עשאן לבהמה טמאין משום שכשהם מכופלין ראוין הן לתלות גם על האדם שהן עשויין לנוי ואפי' עשאן מתחלה לבהמה מקבלין טומאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:12)

**משום צובעת.** דכשפוקסת שערה צובעת אותן. א"נ דמפרש לפוקסת על פניה היא מלשון פרכוס והמעברת שרק על פניה ה"ז משום צובעת כדאמרי' לעיל פ' כלל גדול:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:2:13)

**מה פליגין.** ר"ש ורבנן בתולש מעציץ נקוב בשלא תלש מכנגד הנקב שבו אבל אם תלש מכנגד הנקב אף ר"ש מודה דכנגד הנקב יונק הוא מקרקע וחשיב כמחובר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:3:1)

**ר' ירמיה בעי.** בדינא דעציץ נקוב היה כולו עומד בארץ והנקב שלו הוא כנגד חוץ לארץ מהו אי אמרינן דעיקר יניקה היא ממה שכנגד הנקב וא"כ כיונק מח"ל ופטור ממעשרות או דילמא מכיון דכולו עומד בארץ מלבד מקום הנקב בתר כולו שדינן ליה ומיחייב במעשרו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:3:2)

**אשכחת אמר.** נמצינו למידין דמאי דמספקא ליה לר' ירמיה פשיטא ליה ליצחק בר אוריון דהא קאמר מה שהיא כנגד הנקב אף ר"ש מודה אלמא לדידיה מקום הנקב הוא העיקר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:3:3)

**אילין אינון והא אית לך חורנין.** עיקרא דהאי מילתא לעיל בסוף פ"ז דכלאים איתמר ואגב דקחשיב ליה נמי להתולש דתנינן ליה הכא מייתי נמי להא. דהתם גרסי' על המתני' עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש ר"ש אומר זה וזה אוסרין ולא מקדשין ומייתי לה התם להתוספתא דפ"ד דכלאים אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד ועלה הוא דקאמר דכר"ש הוא דאתא ברם כרבנן אות לך חורנין יש דברים אחרים ג"כ ביניהן כדקחשיב ואזיל עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים. כדתנן בפ"ג דעוקצין וד"ה היא ובהא אף ר"ש מודה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:3:4)

**ר' יוסה אמר לה סתם.** להא דלקמן ור' חנינא משיבה בשם ר' שמואל בר יצחק דמפרש טעמא דר"ש דמודה לחלק לענין הכשר זרעים דעציץ נקוב במחובר הוא ואינו מכשיר ואע"ג דלכל מילי לדידיה כתלוש מחשביה משום שהתורה רבתה טהרה בזרעים מדכתיב על כל זרע זרוע אשר יזרע ודרשינן בדרך שאדם מוציא לזריעה והיינו בתלוש ואהני הני זריעות יתירא דקרא למעוטי מחובר כל דהוא דכשהוא נקוב חשיב כמחובר לענין זה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/10:6:3:5)

הדרן עלך פרק המצניע