## Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 7

###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:1)

מתני' **כלל גדול אמרו בשביעית.** הא דאמרו גדול מפרש בשבת משום דגדול עונש של שביעית יותר מן המעשר דאלו שביעית איתא בין במאכל אדם בין במאכל בהמה ואלו מעשר במאכל אדם איתא במאכל בהמה ליתא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:2)

**ואינו מתקיים בארץ.** משום ביעור נקט לה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:3)

**ולדמיו שביעית.** שאם מכרן נתפסין הדמים בקדושת שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:4)

**יש לו ביעור.** כשכלה לחיה בשדה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:5)

**זה עלה הלוף השוטה.** יש ממיני לוף ששם לויי שלו הוא כך ועל שם שהוא מר כדתנן בפ"ג דעוקצין ומשום שהעיקר שלו הוא מתקיים הרבה בארץ ואין לו ביעור כדתנן במתני' דלקמן תני ליה הכא דהעלין שלו יש להן ביעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:6)

**ועלה הדנדנה.** מינט"ו בלע"ז:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:7)

**העולשין.** תרי גווני עולשין איכא עולשי גנה ועולשי שדה וכך בכרישין כרישי גנה וכרישי שדה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:8)

**והרגילה.** פורקוקל"י בלע"ז:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:9)

**ונץ החלב.** נקרא מקדונ"ס והוא עשב כשסוחטין אותו יוצא ממנו חלב וידוע הוא אצל הרופאים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:10)

**החוחים והדרדרים.** מיני קוצים של מאכל בהמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:11)

**ספיחי אסטיס.** הצבע שלו כעין צבע תכלת וקוצרים אותו וחוזר וצומח ולכך נקרא ספיח:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:12)

**וקוצה.** מין ממיני הצבעונים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:13)

**יש להן שביעית.** קדושת שביעית נוהגת בהן שלא להפסידם ושלא לעשות בהן סחורה ויש להם ביעור שצריך לבער' מן העול' כשהגיע זמן הביעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:14
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:14)

מתני' **עוד כלל אחר אמרו וכו'.** ומתקיים בארץ. דכיון שאינה כלה לחיה מן השדה שמתקיים בארץ אין לו ביעור אע"פ שיש לו ולדמיו קדושת שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:15
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:15](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:15)

**הערקבלין.** בסוף פ' עושין פסין אמרינן מאי ערקבלין אצוותא חרוזיאתה והוא כמין סיב עבה הגדל ונכרך סביבות הדקל ועולה בו כעין לולבי גפנים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:16
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:16](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:16)

**והחלבצין.** מפורש בסוף הלכה דלעיל ביצי נץ חלב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:17
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:17](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:17)

**והבוכריא.** מין עשב אחד ובערבי נקרא כנג"ר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:18
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:18](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:18)

**הפואה.** פוו"א ובלע"ז זרוי"א:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:19
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:19](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:19)

**והרכפא.** ברז"ל בלע"ז ויש ששולקין אותן ושותין את המים להמית התולעים שבבטן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:20
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:20](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:20)

**דמיהן מתבערין עד ר"ה.** כלומר רואין שיהו מתבערין עד ר"ה ואם לא ביערן מקודם ר"ה מבערן לאח"כ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:21
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:21](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:21)

**ק"ו לדמיהן.** וטעמיה דר"מ משום דיש חומר בדמי שביעית יותר מבהן כדקאמר בגמ' ואין הלכה כר"מ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:22
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:22](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:22)

מתני' קליפי רימון והנץ שלו הנץ הוא הפרח של הפיטמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:23
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:23](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:23)

**וקליפי אגוזים.** וכל אלו ראוין לצביעה הן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:24
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:24](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:24)

**והגלעינין.** גרעיני פירות כגון הגרעינים שבזיתים שמוציאין מהן שמן וגרעיני תמרה ראוין למאכל בהמה הן יש להן שביעית ולדמיהן שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:25
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:25](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:25)

מתני' **הצבע צובע לעצמו.** כדאמרינן לעיל דשביעית ניתנה לצביעה דכתיב לכם לכל צרכיכם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:26
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:26](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:26)

**ולא יצבע בשכר לפי שאין עושין וכו'.** וצביעה בשכר הוי סחורה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:27
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:27](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:27)

**ולא בבכורות.** דין הבכור דמוכרין אותו תמים חי בזמן הזה שעומד לאכילה אבל לא בזמן הבית שעומד לקרבן אין לכהן זכות בו כדי למוכרו ובעל מום מוכרו בין בזמן הבית בין בזמן הזה בין חי בין שחוט וכדתנן לקמן (בפ"ק דמעשר שני) והכא קאמר דאע"פ שמותר למכרו כדאמרן מ"מ לא יעשה תמיד סחורה בו שאין עושין סחורה לא בבכורות ולא בתרומות:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:28
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:28](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:28)

**ולא בנבלות וכו'.** כדקאמר בגמרא דכל שאיסורו מד"ת אסור לעשות בו סחורה מן התורה כדדריש לה מקראי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:29
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:29](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:29)

**ולא יהא לוקח ירקות שדה.** שלו ומוכר בשוק דזה הוי כלוקט פירות שביעית לסחורה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:30
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:30](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:30)

**אבל הוא לוקט.** כלומר כשלוקט לעצמו לאכילה זה מותר אם בנו מוכר על ידו וכן אם לקט לעצמו לאכילה והותיר מותר למכרו אפי' הוא עצמו והדמים דמי שביעית הן בין כשבנו מוכר ובין כשמוכר הוא בעצמו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:31
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:31](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:31)

מתני' **לקח בכור למשתה בנו.** בכור בעל מום ומותר באכילה לכל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:32
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:32](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:32)

**מותר למכרו.** דזה הוי כנזדמן ואינו אסור אלא לקיימן לעשות סחורה כדלעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:33
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:33](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:33)

**ר' יהודה אומר אף מי שנתמנה לו לפי דרכו.** אע"פ שאינו צייד אלא שנזדמן לו לפי דרכו לוקח ומוכר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:34
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:34](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:34)

**וחכמים אוסרין.** דלא התירו אלא לצייד דוקא ומשום כדי חייו והלכה כחכמים:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:1)

גמ' **צבעין לאדם מהו שיהא עליהן קדושת שביעית.** משום דמין הצובעים דקתני במתני' היינו מה שצובעין בהן מיני בגדים דזה ודאי מותר ויש להן קדושת שביעית דשביעית נתנה לאכילה לשתיה לסיכה ולצביעה והבעיא היא אם מותר לצבוע לאדם בדבר שדרך לצבוע בהן כגון אלו הנשים שמתקשטין במיני צבע אם פירות שביעית הותרו ג"כ לכך ולא נקרא הפסד או לא. נשמעינה מן הדא. דכתיב והיתה שבת הארץ לכם ודרשינן לכם לכל שהוא צורך לכם וצביעת אדם נמי בכלל ועוד הא תני עלה בהדיא בת"כ כגון אכילה וכו' יצאת מלוגמא שאינה אלא לחולין לרפואה יצאת אלינתין והוא אלונתית שעושין מיין שמן ודבש שאינה אלא לתפילין כמו לטפלין. לקטנים שעושין האלונתית להן והואיל ואינה שוה לכל אדם לא הותרו פירות שביעית לכך ומדלא ממעט בברייתא אלא אלון ש"מ דלצביעה דקתני כולל ג"כ צביעה לאדם שניתנו פירות שביעית לכך:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:2)

**ר' יונה בעי.** מ"ט דיצאת מלוגמא שלא יהא עליה קדושת שביעית ומי גרעה מהא דתני הדן וצר וזרע אסטיס ומינין צבעונין הן ומשל שביעית מיירי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:3)

**שזורעין אותן במוצאי שביעית.** כלומר אפי' שזרע מהן במוצאי שביעית עדיין קדושת שביעית חלה עליהן וחייבין בביעור ומ"ש דממעטינן מלוגמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:4)

**מאי כדון.** והשתא מ"ט וקאמר דשאני מלוגמא דאינה שוה לכל אדם דלכם כתיב השוה לכלכם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:5)

**שמע מן הדא.** אבעיא דלצבוע לאדם מהדר דר' הילא פשיט לה מהדא ברייתא דדריש לקרא ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה וגו' ותהיה לכל דבר אף להדלקת הנר ולצבוע בה צבע:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:6)

**ולא נמצא מאבד את אוכלי בהמה.** בתמיה כלומר דהא האי קרא באוכלי בהמה משתעי ואי מפרשת לה כפשטה דמרבה גם לצבוע ממאכל בהמה הלא הוא מפסיד אותן ושביעית לא ניתנה להפסד אלא על כרחך תיפתר בצבועין לאדם דלאו הפסד הוא וש"מ לצבוע לאדם מותר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:7)

**א"ר מנא.** דלא היא דמהכא לא מצית למיפשט בעיין דתיפתר להא דמרבה צבע היינו באוכלי בהמה לאדם שמותר לצבוע לאדם במאכלי בהמה ואנן קמיבעיא לן אם אפי' במיוחד למאכל אדם מותר לצבוע בהן לאדם ולית ש"מ מההיא כלום אלא כדפשטינן מעיקרא מקרא דלכם דבמאכלי אדם משתעי ודרשינן אף לצביעה ש"מ דגם מאכלי אדם הותרו לצבוע בהן לאדם כדאמרן דלא ממעטינן אלא דבר שאינו שוה לכל אדם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:1)

**צבעין לבהמה וכו'.** השתא בעי אם ניתנו פירות שביעית אף לצבוע לבהמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:2)

נישמעינה מן הדא דתני בתוספתא (פ"ה):


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:3)

**עקר הורד וכו'.** אין בהן קדושת שביעית. כלומר שאותן העיקרין מן המינים הללו עושין מהם מיני צבעים לבהמה ואין להן קדושת שביעית אלמא דלכל מילי שיש בהן קדושת שביעית לא נתנו לצבוע לבהמה שאין לצבע בהמה קדושת שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:4)

**מיני כביסות.** שכובסין בהן בגדים מהו שיהא עליהן קדושת שביעית ואם הותרה הכביסה בשל שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:5)

**נשמעינה מן הדא.** דתנינן בתוספתא שם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:6)

**הירעונין.** ממיני כביסה הן והבורית סאפונ"ו והאהל ממיני אלומ"א הוא וקתני דיש להן קדושת שביעית אלמא דשביעית ניתנה לכביסה מאותן המינין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:7)

**בשמים מהו וכו'.** ואם מותר לאבדן ולהפסידן ופשיט לה דתני הפרח הלבן וכן פרחי האורז שעשויין להריח בהן ואין עליהן קדושת שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:8)

**חברייא.** הוו אמרי דר"ש היא הא דקתני הפרח אין לו קדושת שביעית אתיא כרבי שמעון דאמר לקמן בפרקין אין לקטף שביעית והוא אילן אפרסמון מפני שאינו פרי ור' שמואל דחי לה דתיפתר להא כדברי הכל בהדא נסורתא כמו נשורתא כלומר הפרח הנושר ולד"ה אינו פרי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:9)

**מיני אדלקות מה אית לך.** בעיא היא מיני הדלקות שמדליקין בהן מה את אומר בהן אם יש להן שביעית כגון ההן פקועה מל' הפקעת של גמי (בפ"י דכלים) שעושין מגמי מכורך כמין פקעיות ועשוי ג"כ להדליק אותן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:1)

**וההן ורד תני בה תלת מלין.** הוורד דאמרינן לקמן דיש לו שביעית ושנינו בו שלשה חלוקי דינים עלין שלו וכו' מפני שהן נושרין ואינן מתקיימין בארץ לפיכך יש להן ג"כ ביעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:2)

פיקה שלו הוא העץ האמצעי ובלשון המשנה כמין פיקה יוצא מגודלו כעין חתיכת בשר (בפ"ז דבכורות) גבי מומין וכהנה הרבה במשנה כלומר חתיכות העץ שלו זה יש לו שביעית ואין לו ביעור לפי שמתקיים הוא ואינו כלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:3)

**עיקר שלו.** אינו חשוב כלום לפיכך אין לו שביעית ואין לו ביעור שמתקיים בארץ:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:4)

**מהו לכבוש בשמן מן ההן ורד של שביעית.** אם אין זה הפסד הפרי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:5)

**אמר לו וכי יש לו מלאכה אחרת.** כלומר והלא למלאכה זו עומד שדרך לכבשו כדתנן בסוף פרקין וורד חדש שכבשו בשמן ישן וכו' שמעינן מיהת שכן דרכו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:6)

**תני ר"ת אוכל אדם הוא.** כלומר דר' ירמיה השיב לו והא תני ר"ת דאוכל אדם הוא ואפשר דשל שביעית אין לכבשו דמפסידו ומתני' דפרקין לקמן דינא אתא לאשמעינן אם כבשו בשמן ולענין נתינת הטעם בהשמן מיתניא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:5:1)

**הורי ר' מנא אורוסטון וכו'.** כל אלו שמות המינין מהעשבים הן ועושין מהן מאכל הידוע להם והיו קוראין אותן כך ואלו שדרכן לעשות מהן כך ולא נקרא הפסד שרי ואידך אסור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:1)

**מהו לחטן בחטין.** לחטן כמו להטן (בפ"ג דמכשירין) המלקט עשבים כשהטיל עליהם להטן בהם חטים להטמין אותן בהן אינן בכי יותן והבעיא אם זה הוא הפסד ומאכלי בהמה יש להן ג"כ קדושת שביעית שאין להפסידן או אין זה הפסד והשיב להם הלא אתון אמרין בשם ר' חנינא שהיה בצפורי והורה שאפי' עלי קרסייה הן הכרישין והן לפעמים מאכל אדם ואפ"ה שרי להטן בעלין שלהן ולא נקרא הפסד:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:2)

**א"ר יאשיה.** כלומר וכן ר' יאשיה אמר שהורה כן ר"ח לעובדא וסמיך עלי להתיר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:3)

**אלא חציר בלבד.** מיני עשבי בהמה נקראו חציר מצמיח חציר לבהמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:4)

ושלקחו לקטו בתחלה להטן בהן חטין מותר ותני נמי הכי בתוספתא שם חציר כו' ואם חישב עליהן לאוכל אדם אסור לחטן בהן דזה הפסד מאכל אדם הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:1)

**ואסור ללות מהן.** כלומר להלוות ולשלם ההלואה מהן שאין פורעין חוב משל שביעית כדתנן בפרק דלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:2)

ופריך ולמה אם מפני שיש עליהן קדושת שביעית והרי כל אוכלי בהמה יש להן קדושת שביעית ואפ"ה את אמר דעושין מהן מלוגמא לאדם כדתנן בריש פ' דלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:3)

**א"ר יוסי.** ומאי קשיא לך שמעינן דזה מותר לעשות מהן מלוגמא לאדם וכן נמי שמעינן שמותר לסוחטן ולעשות מהן סממנין לאדם דהיינו הך אבל לא שמעינן מכאן לעשות מהן שאר דברים שאסור לעשות ממה שיש לו קדושת שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:1)

**תמן תנינן.** (בפ"ג דעוקצין):


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:2)

**לולבי זרדים.** הם הענפים רכים שיוצאין בעת שהאילנות מלבלבין והקצוות הרכים מהן יש שכובשין אותן בחומץ או במים ומלח ואוכלין אותן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:3)

**ושל ערלה.** ממיני הצנון הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:4)

**ועלי לוף שוטה.** כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:5)

**למה לפי שהן מרין.** ואינן חשובין אוכל עד שיוצא מהן מרירותן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:6)

**ותורמוסין לאו מרין אינן.** עד שישלקו אותן ואמאי מטמאין טומאת אוכלין בתחלה. ומשני שאני תורמסין שעיקרן הן נזרעין לאוכל אדם אבל אלו לאו אוכל אדם מיקרו עד שימתקו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:7)

**לא צורכה דלא שמעינן וכו'.** כלומר לא צריכה דקמיבעיא לן אלא הא אם שמעינן נמי שאין קדושת שביעית חלה עליהן עד שימתקו דלא הוו אוכלין לענין שביעית מקודם שימתקו כמו לענין טומאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:1)

**לא כן.** אעולשין דמתני' קאי כלומר דפריך וכי לא כן א"ר יוסי ב"ח בסוף פ' דלעיל עולשין של שדה חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית הואיל דעולשי גינה לא שכיחי בשביעית חשיבי אוכלין ואיתמר טעמא לעיל דהדא אמרה עד שלא התיר רבי וכו' אבל משהתיר רבי להביא ירק מחו"ל אין חילוק בין שביעית לשאר שני שבוע משום דשכיחי עולשי גנה הבאים מח"ל ולא חשיבי עולשי שדה ואינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיחשב עליהן והכא נמי לא יהו חשובות אוכלין לענין קדוש' שביעית עד שיחשב עליהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:2)

**ומצינו דבר בתחלה אין קדושת שביעית חלה עליו ובסוף קדושת שביעית חלה עליו.** כצ"ל בתמיה אלא דבתחלה חלה ג"כ עליהן קדושת שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:3)

**התיבון.** ולא והרי מצינו הסיאה וכו'. דתנן ברישי פרק דלקמן דאם לקטן לעצים הרי הן כעצים ואין שביעית חלה עליהן ואם אח"כ חישב עליהן לאוכלין חלה שביעית עליהן. ומשני שאני התם שכן אם לקטן בתחלה לאוכלין חלה שביעית עליהן מיד ואנן לא אמרינן אלא דלא מצינו שבתחלה לא יהא עליהן תורת שביעית כלל ואם חישב עליהן אח"כ לאכילה תהיה חלה עליהן שביעית לבסוף:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:4)

**הסיאה וכו'.** איידי דאייתי להו מפרש להו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:10:1)

**קורניתא.** כך שמה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:10:2)

**מהו חלביצין.** דמתני' דלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:10:3)

**ביצי.** הן השרשין של נץ חלב דתנינן הכא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:1)

גמ' **אמר להן ר"מ.** בתוספתא (פ"ה) היא שהשיב ר"מ לחכמים על הק"ו ואמר מחמיר אני בדמים של שביעית יותר מן העיקר שכן מצינו חומר בהן שהשמן של שביעית מדליקין בו שניתנה שביעית להדלקה ואם מכרו ולקח בו שמן חולין אין מדליקין בו לפי שאין מדליקין בלקוח מדמי שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:2)

**החליף שמן בשמן.** ושניהן של שביעית אלא שהחליף אחד בשל חבירו שניהן אסורין להדליק לפי שביד כל אחד כדמי שביעית הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:3)

**מחליף שניהן של חולין.** כלומר מחליפין לשניהן בשמן של חולין לפי שהשביעית מתחללת דרך מקח לכ"ע שזה מוכר לו הפירות שביעית וזה מוכר לו החולין:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:4)

**החליף יין בשמן.** ושניהן של שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:5)

**כמה דאת אמר יין.** של שביעית אין סכין אותו לפי שאין דרך סיכה ביין כדתנן בפרק דלקמן לא יסוך יין וחומץ ודכוותה שמן זה אין מדליקין בו לפי שהשמן ביד זה כדמי היין הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:6)

**החליף עלין בלולבין.** באותן שיש חילוק בין העלין ללולבין שלהן מיירי כהאי דתנינן לקמן לולבי האלה והבטנים ואטדים יש להן שביעית ואין להן ביעור ולעלין שלהן יש להם ביעור מפני שנושרין מאביהן ואם החליף עלין של זה בלולבין של זה נעשו הלולבין כדין העלין לפי שהן כדמי העלין וצריך לבערן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:7)

**החליף אוכלי אדם.** של זה באוכלי בהמה של זה כמה דאת אמר אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא כדתנן בריש פ' דלקמן ודכוותה אוכלי בהמה אלו נכנסו תחת האוכלי אדם ואין עושין מהן מלוגמא אף לאדם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:8)

**והתנינן.** בניחותא והכי תנינן בתוספתא שם מוכרין וכו' וכ"ש אוכלי אדם אין מוכרין ליקח בהן אוכלי בהמה לפי שחמורין הן אוכלי אדם בענין שביעית יותר מאוכלי בהמה והלכך כשהחליף אוכלי אדם באוכלי בהמה נתפסין הן האוכלי בהמה בחומר של האוכלי אדם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:1)

**והדא קניבתא דירקא.** ירק שקונבין ובוררין אותו והפסולת הנשאר נקרא קניבתא דירקא כלומר מה שנקנב מהירק:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:2)

**מסקין לה לאיגרא והיא יבשה מן גרמה.** לענין ביעור קאמר לפי שזה ראוי לבהמה הוא וחייב בביעור כשמעלין אותה לגג והיא תתייבש מעצמה וזהו הביעור שלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:3)

**ביין עד הפסח.** איידי דאיירי הכא בענין ביעור תני לכל הני דקחשיב ביין זמן ביעור שלו עד הפסח של שמינית ובשמן עד העצרת לפי שהשמן מתיישן יותר מן היין ובגרוגרת וכו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:13:1)

ר' אילא וכו' הכתוב בספרים כאן לא שייך אלא על המתני' דלקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:13:2)

גמ' ר' אילא בשם ר' שמעון בר ווא אמר דר' יוחנן וחברותיה הוון יתבין ומקשיין בדינא דמתני' דיש להן שביעית קתני ומענין ביעור לא הוזכר ומהדינן יש להן ביעור או אין להן ביעור ואדהכי עבר ר' ינאי ואמרו הא גברא דנוכל משאליניהו שאלוהו ואמר להן זה הכלל כל דבר שדרכו לישור יש לו ביעור כדתנן לקמן להעלין של האלה והבטנא וכו' יש להן ביעור מפני שנושרין הן מאביהן ואינן מתקיימין בארץ ודבר שאין דרכו לנשור אין לו ביעור לפי שמתקיים הוא ואלו דקחשיב במתני' יש מהן שדרכן לישור מאליהן כגון הקליפין החיצונים והנץ של רמון דלפעמים נושרין הן ויש מה שאין דרכן לישור כגון הגלעינין וכן הקליפין עצמן יש מהן שאין דרכן לישור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:13:3)

**ושרע תנייא מינה.** כלומר ולפיכך הסיר ומנע עצמו התנא מינה ולא שנה כאן מדין ביעור לפי שסמך עצמו על הכלל הזה הלמד ממתני' דלקמן דבעינן שיהא דרכן לישור לעולם כמו העלין דשנה שם ולפיכך לא שנה כאן כלום מביעור דמסתמא אין להן ביעור והיינו טעמא דמתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:14:1)

גמ' **מהו לצבוע בטובת הנייה.** שאינו מקבל שכר אלא זה מחזיק לו טובה אם מותר הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:14:2)

**מן מה דתני.** בתוספתא (פ"ה) היא אלא שחסר שם וניכר החסרון מתוכה וגי' דהכא עיקרית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:14:3)

**השלשושית.** מין עשב. וחלביצין דתנן לעיל ואין עומדין לצביעה דהא לא קחשיב לעיל חלביצין במיני צבעונים אלא שלפעמים צובעין מהן איזה דבר מועט וקתני דהתגר עושה לעצמו ולא יצבע בהן לאחרים ואלו ודאי אין מדרך לצבוע בהן בשכר שהרי אינם מיני צבעונים ממש אלא בטובת הנאה וא"כ הדא אמרה שאסור לצבוע אפי' בטובת הנאה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:1)

**כתיב טמאים הם לכם וכו'.** ומיתורא דקראי דרשינן דאחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה אסור והיינו לסחורה כדמסיק ואזיל כל דבר שאיסורו דבר תורה וכו' וגרסי' להא בבבא קמא סוף פרק מרובה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:2)

**והרי חמור.** או גמל שאיסורן מדבר תורה ויהא אסור לעשות בהן סחורה. ומשני למלאכתן הם גדילים ואינן עומדין לאכילה ולא אסרה תורה אלא בהעומדין לאכילה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:3)

**ר' הושעיא.** היה נושא ונותן בשביעית בהדין מורייס שזה נעשה ממיני קמח וידוע הוא דלאו משל שביעית הוא שאין זורעין בה וקמ"ל דלא היה חושש שמא יאמרו מספיחי שביעית הוא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:4)

**בהדין חלתותא.** קורט של חלתית וקמ"ל דאין קדושת שביעית עליו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:1)

**תני.** בתוספתא (פ"ו):


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:2)

**לא יהו חמשה מלקטין ירק ואחד מוכר.** את הכל ביחד לפי שכשמוכר הרבה ביחד הוי כסחורה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:3)

**אבל מוכר הוא שלו ושל חבירו.** כלו' אבל מוכר הוא על יד על יד בתחלה את שלו ואח"כ של זה ושל זה דמכיון דמוכר מעט. מעט לא מתחזי כסחורה ואותה מכירה לא אסרו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:4)

**ואחד מוכר על ידיהן.** על יד על יד כדקתני ברישא ומשום סיפא הוא דהדר קתני לה כדמסיים שם ובלבד שלא יעשוהו פלטר ומפרש לה ר' יוסי בר' בון שלא יהא מזבין בהוא אתר בכל שנה כלומר שלא יקבע עצמו למכור באותו המקום בכל שנה ולהעשות כפלטר המוכר על יד על יד דזה נראה כעושה סחורה תמיד בהן שהרי בכל שנה הוא מתעסק בכך וא"כ אסור בשביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:5)

ואית דבעי מימר דאע"פ שאינו מתעסק למכור אותן בכל שנה אמרו ובלבד שלא יעשוהו פלטר והיינו דלא יהא מזבין בכל שעה בשביעית שלא התירו אלא בהזדמנות פעם או פעמים אבל לא בכל שעה שזה כעושה סחורה בפירות שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:1)

**תני.** בתוספתא שם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:2)

**החנווני שהיה מבשל ירקות בשביעית.** למוכרן והירק של שביעית הוא לפיכך לא יהא מחשב שכרו על דמי שביעית שהוא שכר הירק אבל מחשב הוא על היין ועל השמן שיש לו מקודם שביעית ועל האבטלה על שכר בטלה וטרחתו ומבליע שכר הירק בהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:3)

**לאלין חלטריא.** המוכרין מיני חליטות והן ממיני קמח מטוגנין בשמן וכשהן מטגנין בשמן של שביעית היה מצוה אותן שלא יחשבו שכרן על השמן אלא על הקמח של חטין שזה הוא מקודם שביעית שאין חטין בשל שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:1)

גמ' **תמן תנינן.** בפ' זה בורר וכל הסוגיא עד סוף הלכה להתם שייכא ואיידי דאיירי ר' יהודה במתני' ובלבד שלא תהא אומנותו בכך מייתי לה הכא דהתם נמי קאמר ר' יהודה כעין זה דלענין פיסול עדות נמי בעינן שלא תהא אומנותו אלא בכך ודקאמר הלכה כר' יודה דמתני' נמי אר' יודה דזה בורר שייכא ולא אמתני' דהכא וכן הא דקאמר בסוף הלכה על דפריך אוף הכא כן ומשני תמן אין המלכות אונסת וכו' לא קאי כלל אהאי מתני' אלא על המתני' דלעיל בפ"ד (בהלכה ב') שדה שנחרשה וכו' דהך קושיא והכא כן אהתם קאי וכן האי שינויא דר' יוסי בר בון כדמייתי הש"ס לעיל בקצרה ואני בארתי הכל שם עיין עליו ובמה שמצוין שם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:1)

מתני' **לולבי זרדים.** זרדים הן הענפים ולפעמים יכרתו מן הגפנים וכשהן לחין נקראו זרדין ולולבי הן הפרח שעליהן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:2)

**לולבי האלה.** מין אילן כדכתיב כאלה וכאלון גלנד"י בלע"ז ובערבי באלו"ט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:3)

**והבטנה.** מל' בטנים ושקדים פאסתא"ק בערבי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:4)

**ואטדים.** מין ממיני הקוצים וצומחים בו גרגרים שחורים קשים כמו אפונים ונאכלין הן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:5)

**אבל לעלים.** של אלו יש ביעור מפני שנושרין מאביהן והן הענפים המחוברין בהן וקרוי אביהן וכיון שנושרין יש להן ביעור אבל הלולבים אינן נושרין ומתקיימין הן לפיכך אין להן ביעור כדאמרינן לעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:6)

מתני' **הוורד.** הם השושנים האדומים שיש להם ריח טוב כדכתיב שפתותיו שושנים נוטפות וגו':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:7)

והכופר נקרא בערבי אלח"נא וי"א שהוא הבושם הנקרא גרופיל"י:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:8)

**והקטף.** סתם קטף פירושו הוא השרף היוצא בין מהפרי בין מן העץ או מן העלין ובאילן אפרסמון עיקר השרף שלו הוא מן העץ והוא הצרי הנקרא באלסו"ם ולכן נקרא אילן אפרסמון קטף ע"ש שעיקר הבושם שלו היוצא מן העץ הוא וזהו פריו לפי שאינו עושה פרי אחר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:9)

**והלוט'.** צרי ולוט תרגומו קטף ולטום וי"א שהלטום הוא הנקרא בלו"ט בל' ישמעאל והוא קאסטאני וי"א שהוא הנקרא צינוב"ר בערבי ובלע"ז פילוניש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:10)

**רש"א אין לקטף שביעית.** מפני שאינו פרי ר"ש פליג על כל מיני קטף דס"ל דאין השרף פרי והלכה כת"ק ודוקא באילן שאינו עושה פירות כמו אילן האפרסמון וכיוצא בו וקטפו זהו פריו ויש לו ולדמיו שביעית אבל אילן העושה פרי שרף היוצא מן הפרי הוא כהפרי ויש לו שביעית והיוצא מן העץ או מן העלין אינו פרי ואין לו שביעית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:11
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:11](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:11)

מתני' **ורד חדש שכבשו בשמן ישן.** הורד הוא של שביעית וכבשו בשמן ישן של ששית ילקט את הורד והשמן מותר מפני שהשמן כשהוא ישן אינו נכנס בו כח הוורד מיד אא"כ יניחנו בו זמן רב:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:12
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:12](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:12)

**וישן בחדש.** אם הורד הוא של שביעית וכבשו בשמן של שמינית שעכשיו נקרא הוורד ישן לגבי השמן וזה חייב בביעור כל השמן מפני שהשמן חדש הוא ונוח להכנס בין טעם הורד מיד ולפיכך חייב השמן בביעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:13
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:13](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:13)

**חרובין.** אבל החרובין ביין מיד הן קולטין לטעם היין וכן היין קולט לטעם החרובין מיד לפיכך בין החרובין הן של שביעית ביין של ששית או שהן של שביעית ביין של שמינית חייבין בביעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:14
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:14](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:14)

**והשביעית אוסרת כל שהוא וכו'.** הא דהדר תני להא לאתויי פירות בפירות שאם נתערבו פירות של שביעית בפירות אחרות מין במינו אוסר בכל שהוא אף לענין אכילה והיינו שקדושת שביעית חלה עליהן וצריך לאכול הכל בקדושת שביעית. ושלא במינו בנ"ט:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:2:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:2:1)

גמ' **בראשה דפירקא את אמר וכו'.** אעלין דסיפא פריך דקתני אבל לעלים יש להם ביעור מפני שהן נושרין מאביהן ומשמע דכל זמן שאינם נושרין אין להן ביעור והא ברישיה דפרקא תנינן סתמא דעלי הלוף השוטה וכיוצא בו יש להן ביעור ואין אוכלין אותן אחר זמן הביעור על ידי העיקר שלהן שהעיקרין אין להן ביעור כדתנן לעיל והכא את אמר דאוכלין העלין כל זמן שלא נשרו ע"י העיקר שלהן ואמאי לא נימא מכיון שהן עתידין לישור לא יהו אוכלין אוחן ואע"פ שעדיין לא נשרו כדאמרי' גבי העלין דלעיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:2:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:2:2)

**א"ר פנחס.** לא דמיא דתמן בעלין דריש הפרק אין סופו להקשות שהרי העלין אין דרכן להקשות וכיון דהתם אין בהן לולבין הלכך לעולם יש להן ביעור להעלין מפני שאין מתקיימין ועתידין לישור אבל הכא סופו להקשות כלומר דהכא דאיכא לולבין והלולבין סופן להקשות ומכיון שהקשו נעשה הלולבין כאביהן של העלין משום דעל הרוב מחוברין הן העלים עם הלולבין לפיכך כל זמן שלא נשרו הרי הן כלולבין ואין להן ביעור א"נ יש לפרש דהקושי' ארישא דמתניתין קאי דקתני לולבי זרדין והחרובין יש להן שביעית ויש להן ביעור והעלין לא קתני ומשמע דאין להן ביעור להעלין ומ"ש מהעלין דר"פ דיש להן ביעור ומשני תמן אין העלין סופן להקשות ברם הכא סופו להקשות והיינו עלין של החרובין והדומה להן אין דרכן להיות נובלות וכלות וסופו להקשות קרי להו מפני שמתקיימין הן ולפיכך נעשו כאביהן והן הענפים ואין להן ביעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:1)

**תני.** בתוספתא (פ"ה) והכי גרסי' שם לולבי האלה והבטנא והאטדין והעדל ר"מ אומר ללולבין עם העלין אין ביעור וחכמים אומרים לעלין עם הלולבין יש ביעור רש"א ללולבין אין ביעור אבל לעלים יש ביעור מפני שנושרו מאביהן וכולן שנכנסו מערב שביעית לשביעית או שיצאו משביעית למוצאי שביעית נידונין כאילן חוץ מן העדל שנידון כירק והיינו דמייתי הכא הסיפא אמתני' דסתמא כר"ש דתוספתא היא וכולן שנכנסו מששית לשביעית דין ששית להן וחייבין במעשרות ופטורין מן הביעור מפני שנידונין כאילן דאזלינן ביה בתר שנת חנטה ועונת המעשר חוץ מן העדל מפני שהוא כירק דאזלינן ביה אחר שנת לקיטתו בין למעשרות בין לשביעית. עדל מין צנון הוא ושנוי בפ"ג דעוקצין והובא לעיל (בהל' א'):


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:2)

**לית כאן מששית לשביעית ששית.** סמי מכאן הא דקתני דאם נכנסו מששית לשביעית דין ששית להן דהא ליתא אלא שביעית הן והתוספת' משבש' היא דהכי מיבעי למיתני דהואיל ונכנסו לשביעית אזלינן לחומרא ושביעית נוהגת בהן ואע"ג דלענין מעשרות אזלינן בהו בתר שנה שעברה כדין אילן מ"מ לענין שביעית מחמרינן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:3)

**והתני הסיאה והאיזוב והקורניס שהובילן לחצר.** סיומא דמילתיה דר' אבהו בשם ר' יוחנן היא דמייתי ראיה דמחמרינן בשביעית טפי מלענין מעשרות דהא לענין מעשרות תנינן לקמן (בפ"ג דמעשרות) הסיאה והאיזוב והקורני' שבחצר אם היו נשמרין חייבין דמשמע דוקא אם הן נשמרין אבל אם אינן נשמרין אע"פ שהובילן לחצר פטורין מן המעשרות ואלו לענין שביעית תנינן בריש פרק דלקמן כל שאינו מיוחד למאכל אדם ולא למאכל בהמה חישב עליו לאוכל אדם ואוכל בהמה נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה חישב עליו לעצים הרי הוא כעצים כגון הסיאה והאיזוב והקורנית אלמא דלענין שביעית מחמרינן טפי דבמחשבה בעלמא סגי כשחישב עליהן לאוכל אדם ואוכל בהמה נותנין עליהן חומרי שתיהן ולענין מעשרות הא אמרינן דעד שיהו נשמרין בחצר ואכתי לא אסיק הש"ס לפרש טעמא דר' אבהו עד לקמן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:4)

**אבל אם היתה שניה נכנסת לשלישית שלישית.** כלומר אבל לענין מעשרות אם הן משנה שניה של שני השבוע שמעשרות שלה מעשר ראשון ומעשר שני ונכנסת לשלישית שמעשר שלה מעשר ראשון ומעשר עני דין שלישית להן ומתעשרין מעשר עני:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:5)

**מששית לשביעית ששית.** ואם נכנסו מששית לשביעית דין ששית להן ומעשרין מעשר ראשון ומעשר עני דגם שנת ששית מעשרות כמעשר שנת שלישית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:6)

**הכא.** ופריך דהא גופה קשיא הכא את מני לחוריה והכא את מני לקומי' דבסיפא את אמרת מששית לשביעית ששית ואת מחשב לאחריה כשנה שעברה והכא ברישא בשניה נכנסת לשלישית את מחשב לפניה דאמרת דין שלישית להן:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:7)

א"ר יוסי היינו טעמא דשלישית וששית אע"פ שאינו נוהג בהן מעשר שני מ"מ יש בהן מעשרות דמתעשרין מעשר ראשון ומעשר עני וכיון דמיהת איכא חיוב מעשרות בשנה שעברה כמו דאיכא חיוב מעשרות בשנה זו לא איכפת לן ומתעשרין כשנה שנכנסין לתוכה אבל בששית שנכנסת לשביעית אם אתה הולך אחר שנה זו שנכנסין לתוכה הרי שביעית אין בה מעשרות כל עיקר ונמצא פוטר אתה אותן מן המעשר לפיכך אזלינן בתר שנה שעברה ודין ששית להן ומתעשרי כשנת ששית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:8
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:8)

**לא כן א"ר אבהו בשם ר' יוחנן וכו'.** השתא פריך כדי לאסוקי טעמא דידיה כלומר ואמאי מחייבת להו בשביעית כדא"ר אבהו בשם ר' יוחנן לעיל והא כיון דאמרת דלענין מעשרות אמרינן בששית שנכנסת לשביעית דדין ששית להן ונימא נמי לענין שביעית כן ויהו פטורין מדין שביעית ומשני דהיינו טעמא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:9
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:9](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:9)

תמן גבי מעשר ברשות הבעלים הוא ליתן לכל מי שירצה ואין העני יכול ליטלו מעצמו שאומר לו לעני אחר אני נותנו ברם הכא לענין שביעית ברשות העני הן דהפקר הוא וכל מי שירצה נוטל בעצמו וכדמסיק ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:10
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:10](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:10)

**מוטב ליתן לי אחד בודאי ולא שנים בספק.** דרך משל הוא כאדם האומר יותר נוח לי שיהא ת"י האחד בודאי מלהמתין עד שיתנו לי שנים והוא בספק דשמא לא יתנו לי וה"נ כן דיותר נוח הוא לעניים שיהא לאלו דין שביעית והן באין ונוטלין מעצמן מלחייבן לאלו במעשרות ואע"פ שיהיה לה מעשר עני כדין הששית מ"מ הרי לכאו"א בספק הוא דשמא לא יתנו הבעלים לו אלא לעני אחר ומה"ט נמי לא חיישינן דאתו למימר אם אתה מחייבן בשביעית א"כ לא נפריש מהן המעשרות דלא ישמעו לחכמים האומרים דהולכין בזה ובזה להחמיר משום דאף אם לא ירצו להפריש המעשרות לא איכפת להו להעניים ומשום תקנתא דעניים עבדינן הכי:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:4:1)

**עלין שכבשן עם לולבין.** מדין סיפא דמתני' דהעלין דין ביעור להן והלולבין אין להן ביעור ואם כבשן יחד פליגי בה דאית תנא תני דלאלו ואלו יש להן ביעור הואיל דנותנין טעם זה בזה ואית תני איפכא דלכולן אין להן ביעור ואית דתני דבדין הראשון שלהן עומדין לעלין יש להן ביעור ולולבין אין להן וקאמר הש"ס דפלוגתייהו תליא בהך פלוגתא במתני' דלקמן (בפ"ט) הכובש ג' כבשים בחבית אחת וכו' ומ"ד אין להן ביעור לאלו ולאלו כר' יהושע דהחם דאמר אוכלין אף על האחרון ומ"ד דבדינן הראשון קיימי כר"ג דאמר התם כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית ואין ענין מין זה למין זה וה"נ כן ולעלין יש להן ביעור ולולבין אין להן ביעור:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:1)

גמ' **אתייא דר"ש כר' יהושע.** ר' יוחנן בא לפרש דחכמים דמתני' היינו ר"א ור"ש כר' יהושע דתנינן תמן (פ"ק דערלה) ר"א אומר המעמיד בשרף הערלה אסור א"ר יהושע שמעתי בפי' שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין מותר בשרף הפגין אסור מפי שהוא פרי והאי מתני' דערלה ודאי באילן העושה פירות מיירי דבאילן סרק שאינו עושה פרי לא שייכא ערלה גבי' דונטעתם כל עץ מאכל כתיב ופליגי ר"א ור' יהושע בהשרף היוצא מן העץ או מן העלין דלר"א גם השרף הזה הוא אסור דכפריו הוא ור' יהושע קאמר דאינו אסור אלא שרף היוצא מן הפגים שהוא הפרי והשתא קא"ר פדת בשם ר' יוחנן דר"ש דמתני' דאמר אין לקטף פרי היינו הקטף היוצא מן העץ ומן העלין דשמע לת"ק דקאמר דסתם קטף יש לו שביעית ואפי' בהיוצא מן העלין ומן העץ ואף באילן העושה פירות וכר"א ועלה פליג דאין לקטף הזה שביעית אלא דוקא היוצא מן הפרי והיינו כר' יהושע דהתם:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:2)

**א"ר זעירא לר' פדת.** א"כ לדבריך כמה דתימא תמן הלכה כר' יהושע דלית הלכתא כוותיה דר"א לגבי ר' יהושע והכא נמי את אמר הלכה כר"ש בתמיה והא אנן קיי"ל בכל מקום הלכה כת"ק דמתני' דרבי סתים לן דברי הת"ק שהן חכמים דפליגי עליה דר"ש:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:3)

**א"ר יונה ודמיא הוא לכל רביה.** כך הוא בפ"ק דערלה. ובתמיה הוא דקאמר כלו' דר' יונה אסיק למילתיה דר' זעירא ומתמה על הא דר' פדת דמעיקרא דהיכי מדמי לה האי מתני' דשביעית למתני' דערלה בכולא מילתא וכי כל הרביה והן הגידולין של כל מיני האילן שוין הן כדמסיק ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:4)

**קטף בטל ע"ג שרפו.** כלומר אילן קטף והוא האפרסמון בטל הוא האילן לגבי שרפו והיינו שהשרף שלו היוצא מן העץ הוא העיקר ואילן כלומר שאר האילן שעושה פירות אינו בטל ע"ג שרפו שיוצא מן העץ שלו דעיקר הוא הפרי ואין השרף היוצא מן העץ שלו נחשב לכלום וכיון שכן הוא ת"ק דמתני' נמי כר' יהושע ס"ל דלא מיירי הכא באילן העושה פירות אלא בקטף שאינו עושה פירות אלא הקטף שלו זהו פריו ושאני מתני' דערלה דלא איירי אלא באילן העושה פירות והיינו דמסיים ואזיל:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:5
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:5)

**אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן ואין קדושת ערלה חלה עליהן.** כלומר הא ודאי דבמתני' דידן שפיר מצינו לומר דבאילן שאינו עושה פירות מיירי שהרי אפילו על אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן וכמו העלין של האילן וכיוצא בהן וא"כ בהא הוא דקאמר הת"ק דיש לקטף שביעית דאינו עושה פרי אחר אלא זה וקטפו זהו פריו אבל ערלה אין קדושת ערלה חלה על דבר שאינו עושה פירות וכמו העלין של האילן סרק והקטף היוצא ממנו וכדומה אלא דוקא באילן העושה פירות חל על הכל וא"כ ר' יהושע דערלה דלא איירי אלא באילן העושה פירות שפיר ס"ל כת"ק דהכא דלא איירי אלא בקטף שאינו עושה פרי אחר או בכיוצא בו באילן סרק דבהא מודה ר"י דקטפו זהו פריו ודלא כר' פדת:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:6
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:6](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:6)

**א"ר אבין אית לך חורי.** יש לך כאן דבר אחר למיפרך ועל הא דבעי ר"ז לדייק אליבא דר' פדת דאי אתיא האי דר"ש כר' יהושע א"כ נימא הלכה כר"ש כמו דהלכה כר' יהושע לגבי ר"א הא בלאו הכי לא קשיא דר' יהושע אמרה התם מפי שמועה דקאמר שמעתי וכו' ואיכא למימר דליה לא סבירא ליה הכי אבל ר"ש דמתני' בשם גרמיה אמרה הוא עצמו ס"ל כן ומיהת לענין הלכתא לא קיי"ל כוותיה דר"ש ואע"ג דהוה אתיא מילתיה כר' יהושע דהא ר' יהושע לאו אליבא דנפשיה אמרה. א"נ דר' אבין אדר' פדת גופיה מהדר דאית לך חורי לפרוכי מילתיה דקאמר אתיא דר"ש כר' יהושע הא ר' יהושע שמעתי קאמר ואיכא למימר דליה לא ס"ל הכי. ועיקר:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:7
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:7](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:7)

**למה.** ובעי הש"ס אליבא דר' אבין ולמה ומ"ט נימא דר' יהושע אליבא דנפשיה לא ס"ל כהאי דשמע בהאי דינא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:6:1)

**שרף פרי פגין פרי.** כלומר אי משום דמספקא ליה לר' יהושע דאפשר דשרף עצמו הוי נמי פרי וא"כ שרף העלין והעיקרין של ערלה אסור או דנימא דוקא הפגין פרי הוי והמעמיד בשרף הפגין הוא דאסור ולא בשרף העלין והעיקרין והא דקאמר על מילתיה דר"א שמעתי וכו' היינו משום דר"א מדמה להו לכולהו שרף אהדדי דקאמר סתם המעמיד בשרף ערלה אסור ועלה' קא"ר ר' יהושע אני שמעתי לחלק בין שרף העלין והעיקרין לבין שרף הפגין ולדידי מספקא לי האי מילתא אי אמרינן קטפו זה פריו או לא:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:6:2)

**ואין תימר שרף פרי עשה כן בתרומה מותר.** כלומר דהש"ס מסיים לפרש הנ"מ אי אמרינן דמשום דמספקא ליה לר' יהושע הוא משום דלא תקשי ומאי נ"מ לענין ערלה הא אפי' אי מספקא לן מ"מ אסור הוא משום חומרא דערלה הלכך קאמר דלענין תרומה הוא דאיכא נ"מ בהא שאם עשה כן בתרומה שהעמיד הגבינה בשרף של תרומה דאין תאמר שרף פרי כלומר דאיכא לספוקי דשמא השרף של העלין הוי נמי פרי א"כ גבי תרומה מותר שאם הפריש הפירות עם העלין והעמיד בשרף העלין ליכא איסורא לזרים דהא לא שייך למיסר כ"א באיסורי הנאה כמו ערלה אבל תרומה אין איסורה איסור הנאה כדקאמר לקמיה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:6:3)

ואין תימר פגין פרי עשה כן בתרומה אסור כלומר אבל אי הוה ברירא לן דדוקא שרף הפגין הוי פרי ותו לא בזה ודאי תרומה כערלה ואם העמיד בשרף פגי תרומה אסור כמו בערלה:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:4
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:6:4)

**ולמה שהניית תרומה מותרת וכו'.** סיומא דמילתא היא בפירוש הנ"מ לתרומה דאין תימר משום ספק דשרף הוי פרי מותר הוא בתרומה דשאני תרומה מערלה כדפרישית:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:1
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:7:1)

גמ' **הכא את אמר.** ארישא בדין דוורד פריך מאי שנא חדש בשמן ישן דאת אמר ילקט את הורד והכא ישן בחדש את אמר חייב בביעור וקאמר ר' אבהו דתרי תנאי נינהו:


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:2
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:7:2)

**יכיל אנא פתר להון וורד בחד תנא.** כצ"ל וורד חדש וכו' כדפרישית במתני':


###### Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:3
[Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Penei%20Moshe%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:7:3)

הדרן עלך כלל גדול