## Peninei Halakhah, Days of Awe Chapter 1

###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:1:1)

**הדין השכר והעונש / ברכה ודין**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / Days of Blessing and Judgment**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:1:2)

בכל שנה בורא הקב"ה מחדש חיים לכל אחד ואחד מברואיו. וכדי שחסדו לא יגיע לרשעים, דן ה' בראש השנה את כל ברואיו, מעניק שפע וברכה לטובים וממעט את השפע והברכה מהרעים. בנוסף לזה שכך ראוי וצודק, יש בזה גם צורך לתיקון העולם, שאם הרשעים ימשיכו לקבל שפע של חיים וברכה, יתחזקו על ידי כך ברשעותם ויגרמו רעה וקללה לעולם כולו (של"ה).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Each year, God recreates life for every one of His creations. So that His kindness does not reach the wicked, He judges all creatures on Rosh Ha-Shana, granting life**and blessing to the good and minimizing them for the wicked. In addition to this being proper and just, it is also necessary to improve the world, for if the wicked were to continue receiving life and blessing, it would reinforce their wickedness, and they would bring harm and curses to the whole world (*Shlah*).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:1:3)

נמצא אם כן, שאותם הימים שבהם ה' מתקרב אל ברואיו ומעניק להם חיים חדשים, הם הימים שבהם הוא דן אותם, והם גם הימים שהתשובה מתקבלת בהם יותר, הואיל ואז ה' קרוב יותר לברואיו. ולכן אע"פ שכל ימות השנה יפים לתשובה, בעשרת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים התשובה מתקבלת יותר, שנאמר (ישעיהו נה, ו): "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב", ועל כן הם נקראים 'עשרת ימי תשובה' (ר"ה יח, א; רמב"ם תשובה ב, ו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus, the days on which God draws close to His creations and grants them new life are also the days on which He judges them. These are also the times when repentance is most readily accepted, since God is closer to His creations then. Therefore, even though it is appropriate to repent all year round, repentance is more readily accepted during the ten days between Rosh Ha-shana and Yom Kippur. As the verse states: “Seek the Lord while He can be found; call to Him while He is near” (Yeshayahu 55:6). Accordingly, this period is known as the Ten Days of Repentance (Rosh Ha-shana 18a; MT, Laws of Repentance 2:6).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:1:4)

ואף שהדין עצמו חל בראש השנה ועשרת ימי תשובה, עדיף להתחיל להתעורר בתשובה לפני תחילת הדין, כדי שכאשר נגיע לעשרת ימי תשובה נוכל לזכות לשוב אל ה' באמת. בנוסף לכך, עדיף להקדים תרופה למכה, שכך הם כללי הדין, שלפני שאדם נתבע לדין על עבירות שבידו, בקלות יחסית הוא יכול להתחרט עליהן, לתקן אותן בתשובה ולבטל את הקטרוג שכנגדו או לכל הפחות להפחיתו, כפי שגם מקובל בבתי משפט שבעולם הזה. אבל לאחר שכבר הגיעה שעת הדין, והקטגור כבר התייצב לערוך את טענותיו, קשה יותר לבטל את הקטרוג (ספרי נשא מב). ולכן נהגו ישראל להתעורר לתשובה בחודש אלול.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though judgment does not begin until Rosh Ha-Shana and the Ten Days of Repentance, it is better to begin thinking about repentance beforehand. This way, by the time the Ten Days of Repentance arrive, we can truly return to God. Additionally, an ounce of prevention is worth a pound of cure. For as a general rule, before a person is called to account for his sins, it is relatively easy for him to express remorse for them, to rectify them by repenting, and to neutralize the charges against him or at least to minimize them. (This is true for human courts as well.) However, once the time of judgment has arrived and the prosecutor has already laid out his case, it is harder to get the charges dropped (*Sifrei*, *Naso* §42). Therefore, Jewish practice is to begin repenting in Elul.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:1:5)

בכל שנה מחדש, אנחנו נגשים לימי התשובה ביראה ושמחה. יראה – על שאיננו יודעים אם נצדק לפניו בדין ומה ייגזר עלינו, שרבים האנשים שהיו שאננים בתחילת השנה, ובסופה כבר לא נמצאו בין החיים או שנעשו מסובלים בייסורים קשים. ושמחה – על ההזדמנות לשוב אליו בתשובה, לעמוד לפניו בתפילה ותחנונים, להתנקות מהרע שדבק בנו, ולהתחבר מחדש אל כל הערכים שאנו מאמינים בהם. ואף אם יעלה דיננו לייסורים, הרי שהם לטובה, למרק אותנו מעוונותינו, כדי שנוכל לזכות לתיקון שלם וחיים טובים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Each year anew, we approach these days of repentance with fear and joy. We are fearful because we do not know if we will be vindicated before God, nor what sentence we will receive if found guilty. For many people who were complacent at the beginning of the previous year are no longer alive at year’s end, or are alive but suffering. At the same time, we are joyful because we have the opportunity to return to God through repentance, to pray before Him and offer supplications, to cleanse ourselves of the wickedness that stains us, and to reconnect with the principles we believe in. Even if we are condemned to suffer, this is good for breaking sinful habits, allowing us to improve ourselves and our lives.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:6
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:1:6)

בלא חשבון הנפש השנתי, הצרכים השוטפים היו משכיחים מאיתנו את כל האידאלים הגדולים שנשמתנו נכספת אליהם. ובאין חזון היצרים הרעים גוברים, והאדם נעשה משועבד לתאוותיו ושוקע בבהמיותו. בזכות הימים הנוראים אנחנו זוכים להיזכר בכל שנה בכל התקוות הטובות שהיו לנו, בכל הנושאים והספרים שרצינו ללמוד, בכל המעשים ‏הטובים שרצינו לעשות. ומתוך כך אנחנו מואסים בחטאים שדבקו בנו ומתחרטים ומתוודים עליהם, ובוחנים מחדש את סדרי העדיפויות שלנו. כדי שבשנה הבאה עלינו לטובה נתעלה בתורה ומצוות ומעשים טובים, נשקוד על בניית המשפחה, החברה והעם. וכך אנחנו זוכים להתעלות משנה לשנה, ולהשתתף בתיקונו של העולם ויישובו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Without an annual accounting, the grind of daily life would cause us to forget all the great ideals to which we aspire. Without a vision, we would be overcome by our evil inclination, slaves to our desires, and hostages to our animalistic side. The Days of Awe are our annual reminder of all the great hopes we had, all the topics and books which we wanted to study, and all the good deeds that we wanted to do. We become disgusted with the sins to which we have fallen prey. We are sorry for having committed them, and we confess to them; we re-examine our priorities. All this in hope that the upcoming year will be a good one, during which we will increase our Torah, *mitzvot*, and good deeds, and dedicate ourselves to improving our families, society, and nation. As a result, we ascend higher and higher each year, improving the world and contributing to it.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:2:1)

**הדין השכר והעונש / עניין הדין**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / The Significance of Judgment**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:2:2)

יסוד האמונה שה' ברא את העולם ומחייה אותו, ואם היה מפסיק להשפיע חיים לעולם אפילו רגע אחד, היה העולם כולו מתבטל. והעניק ה' בחירה חופשית לאדם, אם יבחר בטוב – ישפיע חיים וברכה לו ולעולם, אם יבחר ברע – יגרום למוות וצרות. וזה הדין שעל פיו משפיע ה' את חסדו לעולם. שכך קבע ה' בעת שברא את העולם, שהמתקרב אליו – יזכה לשפע ברכה. והמתרחק – יתמעטו ממנו השפע והחיים, ומתוך כך יתייסר ויאבד. והדרך שבה האדם דבק בה' היא על ידי לימוד תורתו וקיום מצוותיו, והמסיר עצמו מהתורה ועובר על מצוותיה דבק במוות.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The belief that God created and sustains the world is a foundation of faith. Were He to stop infusing the world with life, even momentarily, it would cease to be. God also gave human beings free will. If a person chooses good, he draws down life and blessing upon himself and upon the world. If he chooses evil, he causes suffering and death. This is the judgment according to which God bestows His *shefa* (a kabbalistic term referring to the bounty or abundance that flows from God to the world) on the world. For when He created the world, He determined that one who draws near to Him will benefit from a *shefa* of blessing, while one who distances himself will receive less *shefa*and life, leading to his suffering and death. A person who studies Torah and performs *mitzvot* clings to God, but one who distances himself from Torah and transgresses its commandments clings to death.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:2:3)

וכן נאמר (דברים ל, טו-יח): "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם. הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ". וה' רוצה שנבחר בחיים, שנאמר (שם יט-כ): "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus we read:
See, I set before you this day life and prosperity, death and adversity. For I command you this day to love the Lord your God, to walk in His ways, and to keep His commandments, His laws, and His rules, that you may thrive and increase, and that the Lord your God may bless you in the land that you are about to enter and possess. But if your heart turns away and you give no heed, and are lured into the worship and service of other gods, I declare to you this day that you shall certainly perish; you shall not long endure on the soil that you are crossing the Jordan to enter and possess. (Devarim 30:15-18)
God wants us to choose life, as we read:
I call heaven and earth to witness against you this day: I have put before you life and death, blessing and curse. Choose life – if you and your offspring would live – by loving the Lord your God, heeding His commands, and holding fast to Him. For thereby you shall have life and shall long endure upon the soil that the Lord your God swore to your ancestors, Avraham, Yitzḥak, and Yaakov, to give to them. (*Ibid*. 19-20)


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:2:4)

וכך ראוי על פי הדין והמשפט, שהמתקרב אל ה', מתקרב אל מקור החיים והברכה, וממילא זוכה לתוספת חיים וברכה. והמתרחק, כיוון שהתרחק ממקור החיים, מתמעטים חייו, וממילא המחלות, הייסורים והאסונות מתגברים עליו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is only right and just that one who draws near to God, the Source of life and blessing, consequently merits additional life and blessing. In contrast, one who distances himself from the Source of life is moving away from life, and is thus overcome by disease, suffering, and catastrophe.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:2:5)

וזו מתנה טובה שנתן ה' לאדם, שהעניק לו בחירה חופשית, ועל ידי כך כל הטובות שהוא מקבל מה' הוא מקבל בדין ובצדק, ויש לו מכך נחת ושמחה, שכן הוא עצמו על ידי מעשיו קנה את מקומו ומעמדו בעולם. אבל אם ה' היה נותן לאדם את כל החסדים במתנת חינם, לא היתה לו בכך נחת ושמחה (רמח"ל דרך ה' ח"א ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
God gave people a wonderful gift when He granted them free will, as this means the good which they receive from God is theirs justly and by right. This knowledge provides them with joy and satisfaction, as they have earned everything through their own efforts. If God just gifted everything to people, they would not experience the same joy and satisfaction (Ramḥal, *Derekh Hashem* 1:2).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:6
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:2:6)

ועל כן הדין צריך להיות דין אמת, מדוקדק ומפורט, על כל מעשה ומעשה, ועל כל דיבור ודיבור, ועל כל מחשבה ומחשבה. ולכן אף שהאדם נידון על פי רוב מעשיו, שאם רובו זכויות נידון לטוב, מכל מקום יענש על כל עבירה שלא תיקן בתשובה. וכן אם נידון על פי רוב מעשיו לרע, יקבל שכר על כל מצווה שעשה. ומלך המשפט הוא היודע לחשב כל זאת, והוא הקובע אימתי יגיע זמן השכר ואימתי זמן העונש (ב"ק נ, א; חגיגה ה, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
To that end, God’s judgment must be true, precise, and specific, taking into account each and every deed, each and every word, and each and every thought. True, a person is judged in accordance with the majority of his deeds and is vindicated in judgment if his deeds are mostly meritorious. Nevertheless, he is punished for every sin he does not rectify through repentance. Similarly, even if a person is condemned because most of his deeds are evil, he still receives reward for every mitzva he does. The just King knows how to make these calculations, and He determines when reward and punishment will be meted out (*Bava Kama* 50a; *Ḥagiga* 5a).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:7
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:2:7)

וה' רוצה להיטיב לבריותיו, שנאמר (תהלים קמה, ט): "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו", ותכלית העונש לתיקון ולא לנקמה. בעולם הזה העונש נועד לכוון את האדם, כדי שיסור מהחטא ויחזור לדרך טובה, שנאמר (דברים ח, ה): "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלוֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ". ואם לא זכה לשוב בתשובה בעולם הזה, למרות שיש בידו זכויות, כל זמן שהרע עדיין דבוק בו, הוא אינו יכול לזכות לטוב האלוקי. ועל כן הוא נידון בייסורים בגיהנם, ושם הוא מתנקה מהרע, ולאחר מכן זוכה לעלות לגן עדן, וכפי שנאמר (שמואל א' ב, ו): "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל". והרשעים הגמורים, מתכלים בגיהנם ונאבדים (ר"ה יז, א; פסיקתא רבתי מ'; נפש החיים א, יב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
God wishes to bestow benefit on His creations, as we read, “The Lord is good to all, and His mercy is upon all His works” (Tehilim 145:9). The purpose of punishment is to correct, not to avenge. Punishment in this world is meant to direct a person so that he leaves sin and returns to the proper path, as we read, “The Lord your God disciplines you just as a man disciplines his son” (Devarim 8:5). If one has not repented in this world and is still stained by evil, even if he has merits, he cannot be the recipient of divine goodness. Therefore, he is condemned to suffer in Gehinom, where he is purged of evil. Only then can he ascend to Gan Eden, as we read: “The Lord deals death and gives life, casts down into Sheol and raises up” (1 Shmuel 2:6). Those who are entirely wicked are eradicated in Gehinom (Rosh Ha-shana 17a; *Pesikta Rabbati* §40; *Nefesh Ha-ḥayim* 1:12).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:3:1)

**הדין השכר והעונש / זמני הדין**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / Times of Judgment**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:3:2)

כפי שלמדנו (הלכה א), הברכה והדין צמודים, שאותו הזמן שבו ה' מעניק חיים לעולם הוא זמן הדין, שעל פיו נקבע למי ישפיע חיים וברכה ולמי לא. וכיוון שבראש השנה בורא הקב"ה את החיים למשך השנה החדשה, אז הוא עיקר הדין לכל העולם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
As we have seen (section 1 above), blessing and judgment are linked, for when God bestows life upon the world, He also passes judgment upon it, determining who will be granted life and blessing, and who will not. Since God recreates life on Rosh Ha-shana for the next year, it is the primary time of judgment for the whole world.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:3:3)

וזהו שאמרו חכמים במשנה (ר"ה טז, א): "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג, טו): הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". עוד אמרו (ב"ב י, א): "כשם שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus, the Sages state, “On Rosh Ha-shana, all of humanity pass before Him like sheep, as we read (Tehilim 33:15), ‘He who fashions the hearts of them all, Who discerns all their doings’” (Rosh Ha-shana 16a). They also state: “Just as a person’s earnings are determined on Rosh Ha-shana, so are his losses” (Bava Batra 10a).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:3:4)

ואף שעיקר הדין וכתיבתו בראש השנה, חתימת הדין ביום הכיפורים, ועל כן מראש השנה ועד יום הכיפורים הוא זמן תשובה ותפילה, כדי להיטיב את הדין. וזהו שאמר רבי מאיר: "הכל נידונים בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים" (ר"ה שם). וכן אמרו חכמים (ביצה טז, א): "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though judgment primarily takes place and is inscribed on Rosh Ha-shana, it is sealed on Yom Kippur. Therefore, the days between them are a time for repentance and prayer to improve the judgment. R. Meir states: “All are judged on Rosh Ha-shana, and the verdicts are sealed on Yom Kippur” (Rosh Ha-shana 16a). Similarly, the Sages state: “All of a person’s earnings are determined between Rosh Ha-shana and Yom Kippur” (*Beitza* 16a).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:3:5)

ואף שהדין נחתם ביום הכיפורים, במקרים מיוחדים, עד הושענא רבה ושמיני עצרת יש עוד אפשרות לבטלו או להיטיבו. מפני שרק אז המלאכים שצריכים לבצע את הדין מקבלים את 'הפתקאות' להוצאת הדין לפועל, ולכן רק אז הוא הסיום הסופי של הדין השנתי (זוהר ח"ג לג, ב; פנה"ל סוכות ו, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though the judgment is sealed on Yom Kippur, in exceptional circumstances it is still possible to improve or annul it until Hoshana Rabba and Shemini Atzeret. This is because the angels responsible for carrying out sentences receive their instructions then, so it is the final stage of the yearly judgment (*Zohar* III 33b; *Peninei Halakha: Sukkot* 6:1).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:6
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:3:6)

בנוסף לכך שראש השנה הוא יום הדין הכללי לכל השנה, לשלושה עניינים שלושת הרגלים הם ימי דין: בפסח נידונים על התבואה, בחג השבועות נידונים על פירות האילן, ובחג הסוכות נידונים על המים (משנה ר"ה טז, א). משמעות העניין היא, שהברכה האלוקית משתלשלת לעולם על ידי הימים הקדושים, וממילא יש בהם דין על הברכה שמושפעת דרכם. וזמן החגים תואם את התהליכים הטבעיים שבעולם (פנה"ל מועדים א, ב). חג הסוכות לקראת החורף, ולכן על ידו מגיעה הברכה למים ובו נידונים על המים. בימי חג הפסח התבואה גדלה, וממילא על ידו באים הברכה והדין לתבואה. בחג השבועות מתחילים פירות האילן לגדול ולהבשיל, וממילא על ידו באים הברכה והדין לפירות. הרי שבראש השנה נידון עניין המים והתבואה והפירות באופן כללי, והדין המפורט על המים חל בחג הסוכות, והדין המפורט על התבואה חל בפסח, והדין המפורט על הפירות חל בחג השבועות.¹

footnotes:
¹ פירשה הגמרא ר"ה טז, א, שדברי המשנה כתנא דבי ר' ישמעאל שאמר: "בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים". ולדעת ר' יהודה: "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים". ונראה שהמחלוקת אינה חריפה, וגם תנא דבי ר' ישמעאל מודה שכלל הדין הוא בר"ה, אלא שבר"ה נקבע המצב הכללי, ואילו דין המים, התבואה והפירות, נקבע בחגים, אלא שכמובן הוא מושפע מהדין הכללי שנקבע בר"ה. ואילו לר' יהודה, בר"ה נקבע גם הדין של המים, התבואה והפירות, ורק גזר דינם נחתם בחגים. (כיוצא בזה ביאר הרמב"ן בדרשתו לר"ה, שכלל הדין בר"ה, ודין פרטי לברכה במים בסוכות וכו'. וכך כתבתי למעלה. הר"ן ר"ה טז, א, כתב, שכלל דין המים בסוכות, ובפסח על התבואה, ובשבועות על פירות האילן, אבל מה יקבל האדם מזה נידון בר"ה).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
While Rosh Ha-shana is the general day of judgment for the entire year, the Mishna states that the three festivals are days of judgment for particular features. On Pesaḥ, judgment is passed about grain; on Shavu’ot, judgment is passed about fruit; and on Sukkot, judgment is passed about water (Rosh Ha-shana 16a). Since holy days are a conduit for divine blessing to descend to the world, there is consequently judgment then associated with the blessings they convey. The timing of the holidays reflects natural processes. Sukkot is at the start of winter (the rainy season in Israel), so it is the conduit for the blessing and judgment of water. Pesaḥ is when crops grow, so it is the conduit for the blessing and judgment of the crops. Shavu’ot is when fruit begin to grow and ripen, so it is the conduit for the blessing and judgment of fruit. In other words, on Rosh Ha-shana the general fate of water, crops, and fruit is determined, while the detailed judgment is reserved for later: water on Sukkot, grain on Pesaḥ, and fruit on Shavu’ot (*Peninei Halakha: Festivals* 1:2).¹ 16a, has a different approach. He writes that the general judgment for water is on Sukkot, the one for grain is on Pesaḥ, and the one for fruit is on Shavuot; it is only what each individual will be allotted of these three that is determined on Rosh Ha-shana.

footnotes:
¹ The Gemara (Rosh Ha-shana 16a) explains that the Mishna accords with the academy of R. Yishmael, which states: “The world is judged four times a year: on Pesaḥ for grain, on Shavu’ot for fruit, and on Sukkot for water. People are judged on Rosh Ha-shana, and the judgments are sealed on Yom Kippur.” In contrast, R. Yehuda states, “Everything is judged on Rosh Ha-shana, but each judgment is sealed at its own time: grain on Pesaḥ, fruit on Shavu’ot, and water on Sukkot. People are judged on Rosh Ha-shana, and the judgments are sealed on Yom Kippur.” It would seem that their disagreement is minor. The academy of R. Yishmael maintains that the specifics of water, grain, and fruit are determined during the holidays, although of course they are influenced by the general judgment of Rosh Ha-shana. (Ramban makes a similar point in his Rosh Ha-shana sermon: the general judgment is on Rosh Ha-shana, while the specifics of water are determined on Sukkot, etc. This is how I formulated it above.) In contrast, according to R. Yehuda, everything is determined on Rosh Ha-shana, including the specifics of water, grain, and fruit. It is only the sealing of the judgment that takes place on the various holidays. Ran, in his commentary on Rosh Ha-shana


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:1)

**הדין השכר והעונש / השתלשלות הברכה והדין**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / The Manifestation of Blessing and Judgment**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:2)

על אף שהדין נכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, עוד ישנה השפעה משמעותית להתנהגותו של האדם במשך השנה. וזאת מפני ששפע החיים שנקצב בראש השנה משתלשל ויורד אל העולם בהדרגה, דרך ראשי החודשים והשבתות, ובדרך השתלשלותו ניתן להטותו לטובה או לרעה. זה הכלל, הימים הקדושים נועדו להשפעת ברכה לעולם, כל יום לפי עניינו המיוחד, ויחד עם הברכה נמשך הדין, כדי שהברכה תגיע למי שראוי לה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Even though judgment is inscribed on Rosh Ha-shana and sealed on Yom Kippur, one’s behavior during the rest of the year still has significant impact, because the *shefa* of life allotted on Rosh Ha-shana descends to the world gradually, via *Shabbatot*and *Roshei Ḥodashim*. As it manifests, it can be diverted toward good or evil. The principle is that the holy days are meant to draw blessing into the world, each day in accordance with its special character. Accompanying the blessing is judgment, so that the blessing reaches the deserving.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:3)

וכיוון שהברכה משתלשלת דרך ראשי חודשים, גם הם ימי דין, ועל כן הם ראויים לתשובה, כפרה וסליחה. והמהדרים נהגו לעשות תשובה בערב ראש חודש (יום כיפור קטן).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Since the blessing descends via *Rashei Ḥodashim*, they, too, are days of judgment and thus propitious times for repentance, atonement, and forgiveness. There is a custom among the pious to repent on the day before Rosh Ḥodesh (also known as Yom Kippur Katan).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:4)

גם יום השבת קדוש ומבורך, ועל ידו נמשכת ברכה לששת ימי המעשה. וכדי שהברכה תימשך כראוי, יש לשוב בשבת אל ה' בתשובה מאהבה. 'שבת' מלשון תשובה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Shabbat, too, is holy and blessed, and through it, blessing extends to the six weekdays. So that this blessing manifests properly, one should repent on Shabbat – albeit out of love, good cheer, and optimism, without pain. Homiletically, the word “Shabbat” is related to the word “*teshuva*” (repentance).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:5)

השפע שמגיע דרך ראשי החודשים והשבתות משתלשל ויורד דרך ימות החול, מפני שגם בכל יום ויום יש קדושה מיוחדת, שבכל יום מתגלה עניין אלוקי שלא התגלה בשום יום אחר. וממילא בכל יום אדם נידון על השפע המיוחד לאותו היום, וכפי שאמר רבי יוסי: "אדם נידון בכל יום". ואף לכל שעה ושעה יש יחוד משלה, שאפשר לגלות בה צד מסוים של קדושה, ולכן יש בחינה מסוימת של דין בכל שעה, וכפי שאמר רבי נתן: "אדם נידון בכל שעה" (ר"ה טז, א). וכנגד הברכה והדין שבכל יום, אנו מתפללים בכל יום שחרית ומנחה וערבית, להיטיב את הברכה והדין המיוחדים לאותו היום.²

footnotes:
² . כיוצא בזה כתבו בתשובה מיוחסת לרי"ף; ר' יוסף ג'יקטיליא בכללי המצוות 'דין'; אברבנאל (ויקרא כג); מאירי (ר"ה טז, א); מהר"ל בחידושי אגדות שם; צל"ח, טורי אבן, ובן יהוידע שם. ומרן הרב ביאר שכאשר הדין שנקבע בר"ה אינו נחרץ, יש השפעה גדולה יותר לדין שבר"ח וימות החול (מדבר שור דרוש תשיעי).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The bounty that descends through *Shabbatot*and *Rashei Ḥodashim* continues its descent via the weekdays, each of which has a special sanctity, for each day manifests something of the divine that is not manifested on any other day. Accordingly, each day a person is judged with regard to the unique *shefa*of that day. As R. Yose said: “A person is judged every day” (Rosh Ha-shana 16a). In fact, every hour presents a unique opportunity to reveal a certain aspect of holiness, and thus there is an element of ever-present judgment. This is the meaning of R. Natan’s statement: “A person is judged every hour” (*ibid.*). Because of the blessing and judgment that take place daily, we recite *Shaḥarit*, *Minḥa*, and *Ma’ariv* daily, to improve the blessing and judgment specific to that day.² s.v. “din”; Abarbanel (Vayikra ch. 23); Me’iri (*Rosh Ha-shana*16a); Maharal (*Ḥidushei Aggadot ad loc.*); *Tzelaḥ*, *Turei Even*, and *Ben Yehoyada* (*ad loc.*). Rav Kook explains that while the judgment passed on Rosh Ha-shana is not immutable, the judgments of Rosh Ḥodesh and weekdays have far more impact (*Midbar Shur*, *derush* 9).

footnotes:
² Similar ideas appear in a responsum attributed to Rif; R. Yosef Gikatilla, Kelalei Ha-mitzvot


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:6
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:6)

ואין הדין שנעשה בראשי חודשים, שבתות וכל שאר ימות השנה, משנה את הדין שנכתב ונחתם בתחילת השנה. מפני שאף שהדין כבר נכתב ונחתם בתחילת השנה, דרכי ביצועו לא נקבעו, ולדרכי ביצועו יש השפעה משמעותית, לטוב או לרע. אפשר לתת לכך דוגמא מתקציב המדינה, שאף שהוא נקבע בתחילת השנה בחוק, ואין לממשלה סמכות לשנותו, מכל מקום לכל שר יש יכולת לקבוע באיזה אופן יחולק, ואף לפקידים יש יכולת להטותו לטובה או לרעה (עיין ברכות נח, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The judgments passed on Rosh Ḥodesh, Shabbat, and every other day do not alter the judgment inscribed and sealed at the beginning of the year, for while judgment is inscribed and sealed at the beginning of the year, the way it is implemented is not, and the implementation has significant ramifications, for better and for worse. Consider a national budget; it is passed by the legislature at the beginning of the year, and the government has no authority to alter it. Nevertheless, every minister can determine how it will be distributed, and even bureaucrats have the power to direct funding toward one project or another. (See *Berakhot* 58a.)


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:7
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:7)

כיוצא בזה אמרו חכמים (ר"ה יז, ב), שהמעשים שנעשים במשך השנה יכולים להטות את הדין לטובה או לרעה: "לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים. לסוף חזרו בהם. להוסיף עליהם אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקב"ה מורידם בזמנם על הארץ הצריכה להם, הכל לפי הארץ (וכך בגשמים מעטים יש ברכה רבה). לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בראש השנה, ופסקו עליהם גשמים מרובים. לסוף חזרו בהם. לִפְחות מהם אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם על הארץ שאינה צריכה להם", וכך אינם נהנים מהגשמים.³

footnotes:
³ לפעמים אין אפשרות להטות את הדין לטובה, מפני שהדין נקבע באופן נחרץ, כגון שהגשמים ‏שנקצבו מעטים כל כך, עד שגם אם ירדו ביעילות מרבית, עדיין תהיה בצורת קשה. ומכל מקום לציבור יש ‏כוח רב מאוד, שאם יחזור בתשובה שלימה ויתפלל על כך לה', יוכל אף לקרוע את גזר דינו (ר"ה יז, ב).‏ואדם יחיד, אף שאינו יכול לקרוע לגמרי את גזר דינו, על ידי תשובה וצעקה אל ה' מקירות ‏הלב, הוא יכול להיטיבו, באופן שאם על ידי פרשנות כל שהיא אפשר יהיה להקל בעונשו – יקלו. ‏שאם למשל נגזרה על האדם מיתה, והגזירה עוד ניתנת לפרשנות, על ידי תשובה שלימה ‏וצעקה אפשר שימירו את המיתה שנגזרה עליו בעוני או גלות או ביזיונות קשים, שבכל אלו יש ‏בחינה מסוימת של מיתה. וזהו שאמר רבי יצחק: "יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין ובין אחר גזר ‏דין" (ר"ה טז, א; יח, א), כלומר יפה ומועילה, אבל לא קורעת את גזר הדין (ר"ן, מהר"ל שם). וזו מסורת מבית דוד המלך: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של ‏אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Similarly, the deeds done all year can direct the judgment for better or for worse. The Gemara elaborates (Rosh Ha-shana 17b):
What is an example of “for better”? Let us say the Jews were completely wicked as of Rosh Ha-shana, and therefore were allotted only a small amount of rain. Later, they repented. It is not possible to send more rain, for the decree has already been made. Rather, God brings [the rain] at the optimal times, on the land that needs it, depending on the land. [Thus, minimal rains can still bring great blessing.] What is an example of “for worse”? Let us say that the Jews were completely righteous as of Rosh Ha-shana, and therefore a lot of rain was allotted to them. Later, they relapsed. It is not possible to send less rain, for the decree has already been made. Rather, God brings it at the worst times, on land that does not need it [so they do not benefit from the rains].³). There is a tradition passed down by the house of King David that “even if a sharp sword is resting upon one’s neck, one should not stop praying” (*Berakhot* 10a).

footnotes:
³ Sometimes it is impossible to divert judgment for the better because the verdict was so decisive; for example, if so little rain was allotted that even if it is optimized, there will be a severe drought. Nevertheless, a community has the great power that if they repent wholeheartedly and pray to God concerning it, they can tear up even a final verdict (Rosh Ha-shana 17b). An individual cannot completely tear up a verdict, but he can improve it by repenting and crying out to God from the bottom of his heart – such that if there is any possible interpretation of the judgment that would minimize the punishment, it will be minimized. For example, if death was decreed for a person, there is still some leeway. Through his repentance and prayer, it is possible that death will be replaced by poverty, exile, or very humiliating experiences, all of which are compared to death. This is why R. Yitzḥak says, “Prayer is helpful to a person, whether before or after judgment has been rendered” (Rosh Ha-shana 16a and 18a). This means it is admirable and has an effect, even though it does not invalidate the judgment (Ran and Maharal ad loc.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:8
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:4:8](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:4:8)

והסדר המתוקן הוא, שנתעורר לחזור בתשובה בחודש אלול, ונקבל מלכותו בראש השנה, וייכתב דיננו לטובה, ונמשיך להתעלות בתשובה ביום הכיפורים וניטיב בכך את החתימה, ומכוח זה נמשיך ללכת בדרכי ה', ונקלוט את שפע קדושת השבתות, החגים וראשי החודשים, ועל ידי כך תרבה ההארה והברכה בכל הימים, השעות והרגעים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The ideal sequence is as follows. We repent during the month of Elul, and accept God’s kingship on Rosh Ha-shana, leading to a good initial judgment. We continue to ascend spiritually by repenting on Yom Kippur, leading to a better final judgment. With this momentum, we continue to walk in God’s ways. We absorb the *shefa*of holiness on Shabbat, holidays, and Rosh Ḥodesh, thus increasing the illumination and blessing present in every day, hour, and minute.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:5:1)

**הדין השכר והעונש / הדין לעולם הבא**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / Judgment and the Next World**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:5:2)

הדין שאדם נידון בראש השנה הוא על חייו בעולם הזה ועל חייו בעולם הבא. על הדין בעולם הזה למדנו בהלכות הקודמות ועוד נלמד בהלכות הבאות, ועתה נבאר את הדין על העולם הבא. תחילה נבאר שחיי העולם הבא מורכבים משני שלבים. השלב הראשון מתחיל לאחר פטירתו של האדם, שאז נשמתו עולה לעולם הנשמות, שבו גן עדן לצדיקים וגיהנם לרשעים. השלב השני יגיע לאחר שיושלם תיקון העולם בתחיית המתים, וישובו הנשמות להתאחד עם הגוף, ויחד עמו יתעלו בלא סוף (רמב"ן שער הגמול; רמח"ל דרך ה' חלק א' פרק ג'; ועיין בשל"ה, תולדות אדם בית דוד).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
How a person is judged on Rosh Ha-shana relates to his life in this world and the next. We have discussed the implications for this world in the previous sections and will yet discuss them further, but at present we will explain how the judgment of Rosh Ha-shana relates to the next world. First, we must explain that life in the next world has two stages. The first stage begins with a person’s death, when his soul ascends to the world of souls, where there is Gan Eden (heaven) for the righteous and Gehinom (hell) for the wicked. The next stage is after the world reaches its perfection with the resurrection of the dead. At that time, souls will reunite with bodies, and together they will experience an infinite ascent (Ramban, *Sha’ar Ha-gemul*; Ramḥal, *Derekh Hashem* 1:3; *Shelah*, *Toldot Adam*, *Beit David*).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:5:3)

העולם הבא על שני שלביו נקרא גם 'עולם האמת', מפני שלעומת העולם הזה שבו השקר גובר, והתדמית החיצונית מסתירה את המהות הפנימית – בעולם הבא מתברר מעמדו האמיתי של האדם וערכם האמיתי של מעשיו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The next world, including both its stages, is also called the “World of Truth,” because, in contrast to this world, where falsehood dominates and external appearances obscure internal essence, in the next world the true stature of a person and the true worth of his deeds become clear.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:5:4)

וכיוון שהעולם הבא חשוב לאין ערוך מהעולם הזה, ש"העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא" (אבות ד, טז), עיקר הדין שנידונים בראש השנה הוא על העולם הבא. ודין זה מחולק לשני חלקים. האחד, שבכל שנה מחשבים את כל מעשיו שעשה במשך השנה, על מעשיו הטובים שמור לו שכר לעולם הבא, ועל מעשיו הרעים שמור לו עונש לעולם הבא. אלא שהדין שנקבע בראש השנה אינו סופי, מפני שאם במשך השנים הבאות יחזור בתשובה, יציל את עצמו מדינה של גיהנם וירבה שכרו לעולם הבא. ואם חס ושלום יתהה על הראשונות ויתחרט על המעשים הטובים שעשה, יירש גיהנם ויפסיד את השכר שהיה שמור לו לעולם הבא.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Since the next world is incomparably more important than this world, as “this world is like a corridor leading to the next world” (*Avot* 4:16), the judgment which occurs on Rosh Ha-shana primarily relates to the next world. This judgment can be divided into two parts. The first takes into account all the deeds of the past year. For a person’s good deeds, reward awaits him in the next world; for his evil deeds, punishment awaits him. But the judgment passed on Rosh Ha-shana is not final. If he repents over the years, he can save himself from Gehinom and increase his reward in the next world. If, God forbid, he regrets the good deeds he has done and wishes them undone, he will go to Gehinom and lose the reward that had been reserved for him in the next world.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:5:5)

החלק השני הוא על האפשרות להתקרב לה' בשנה הבאה. שמי שנידון בראש השנה לחיים, יזדמנו לו במשך השנה אירועים שיסייעו לו להמשיך להתעלות בתורה ובמצוות שעל ידם יזכה לחיי העולם הבא. בשעה שילמד תורה – יזכה לתוספת הארה והבנה, ובשעה שיעסוק במצוות ומעשים טובים – יזכה לתוספת שמחה וברכה – מעין העולם הבא. ואם ידונו אותו חס ושלום למיתה, הרי שיזדמנו לו במשך השנה הבאה ניסיונות ואירועים שעלולים להרחיקו מה' ולאבדו מן העולם הבא, וגם כשילמד תורה – יקשה עליו לקלוט את ההארה האלוקית שבה, וגם כשיעסוק במצוות – לא יזכה להרגיש כראוי את הקדושה והעונג שבמצווה. וזו משמעות דברי חכמים (אבות ד, ב): "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" (נפש החיים א, יב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The second aspect of judgment that relates to the next world concerns opportunities to draw close to God in the upcoming year. One who has been judged to life on Rosh Ha-shana will have opportunities during the year that will help him continue to ascend in Torah and *mitzvot*, through which he will merit life in the next world. When he studies Torah, he will attain greater enlightenment and understanding; when he is engages in *mitzvot* and good deeds, he will attain greater happiness and blessing, a foretaste of the next world. If, God forbid, his judgment is for death, then during the next year he will face trials and difficulties likely to distance him from God and lose him his place in the next world. Even when he studies Torah, it will be hard for him to absorb the divine light within it; even when he engages in *mitzvot*, he will not properly feel the sanctity and joy they bring. This is the meaning of the Sages’ statement (*Avot* 4:2): “A mitzva brings another mitzva and a sin brings another sin, for the reward for a mitzva is a mitzva, and the punishment for a sin is a sin” (*Nefesh Ha-ḥayim* 1:12).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:6
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:5:6)

כלל השכר נקרא 'חיים', וכלל העונש נקרא 'מוות'. חיים פירושם קרבה והתחברות לה' מקור החיים, שעל ידי כך האדם זוכה לכל הטובות שה' משפיע בעולם הזה ובעולם הנשמות ובעולם הבא. וכיוון ששורש כל הטובות והתענוגים שבעולם הזה נובעים מהחיים שה' משפיע לעולם, השכר שבעולם הבא גדול לאין ערוך מכל תענוגי העולם הזה, שאינם אלא השתקפות חיוורת של שורש התענוג. וזהו שאמרו חכמים (אבות ד, יז): "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". וזאת משום שבעולם הבא יכול אדם לזכות ליהנות מזיו השכינה ולהתענג על ה' והחיים שבו מתגברים ומתעצמים לאין שיעור. ואילו בעולם הזה, האורה האלוקית מגיעה אלינו דרך מסכים בצמצום גדול. ואע"פ כן, על ידי הדבקות בה' בלימוד התורה וקיום המצוות, יכול אדם לזכות גם בעולם הזה למעין עולם הבא, ולהתענג על הדבקות בה'.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In general, reward is called “life” and punishment, “death.” Life means closeness and connection with God, the Source of life. This closeness allows a person to experience all the goodness that God brings to this world and the next. God is the Source of all the goodness of life; all the pleasures and delights of this world flow from His *shefa*. But they are only a pale reflection of the ultimate pleasure, namely closeness to God. The Sages state, “One hour of spiritual bliss in the next world is better than all of life in this world” (*Avot* 4:17). This is because in the next world, one can enjoy the radiance of the *Shekhina* and take pleasure in God; life there is intensified immeasurably. In contrast, the divine light which reaches us in this world is filtered and constricted. Nevertheless, by drawing closer to God through Torah study and mitzva observance, a person can experience the equivalent of the next world in this world, taking pleasure in his closeness to God.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:7
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:5:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:5:7)

לעומת השכר שנקרא 'חיים', השם הכללי של העונש הוא 'מוות', שפירושו ריחוק ממקור החיים, שגורם להתגברות הצרות, עד מיתת הגוף בעולם הזה וייסורי הנשמה בגיהנם.⁴

footnotes:
⁴ ר"ה טז, ב: "שלושה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים – נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים – נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינוניים – תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו – נכתבים לחיים, לא זכו – נכתבים למיתה". השאלה על איזה חיים ומוות דיברו חכמים. לתוס' מדובר בחיי העולם הבא, וכ"כ בשערי אורה שער השמיני. ולרמב"ן, ר"ן, רשב"א ועוד, הכוונה על חיי העולם הזה. ונראה שאין ביניהם מחלוקת, שכן השכר בעולם הזה עיקרו נוגע לחיי העולם הבא, שהעולם הזה פרוזדור לעולם הבא. (רמ"ע מפאנו עשרה מאמרות, חיקור הדין ב, כא; רמח"ל בדרך ה' חלק ב' פרק ב; ביאור הגר"א או"ח תקפב, כד; ר' חיים מוולוז'ין בדרשתו בסוף נפש החיים). עוד בכלל זה, שאדם נידון אם יזכה למעין הארת העולם הבא בחיי העולם הזה, בחינת "עולמך תראה בחייך" (ברכות יז, א), ועיין באורות הקודש ג, קכב.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
While reward is referred to as “life,” punishment is referred to as “death,” meaning distance from the Source of life. The distance leads to the suffering and death of the body in this world, and the suffering of the soul in the next.⁴16b) states:
Three books are opened on Rosh Ha-shana: one for those who are entirely wicked, one for those who are entirely righteous, and one for those in between. The entirely righteous are immediately inscribed and sealed for life, the entirely wicked are immediately inscribed and sealed for death, and those in between are in limbo from Rosh Ha-shana until Yom Kippur. If they merit it, they are inscribed for life; if not, they are inscribed for death.
What do the Sages mean by “life” and “death”? According to *Tosafot*, they are speaking of life in the next world. This is also the position of R. Yosef Gikatilla (*Sha’arei Ora*, Gate 8). However, Ramban, Ran, Rashba, and others maintain that the Sages are referring to life in this world. It would seem that these positions are not truly in conflict, as reward in this world primarily affects life in the next world, since this world is but a corridor leading to the next (Rama Mi-Fano, *Asara Ma’amarot*, *Ḥikur Ha-din* 2:21; Ramḥal, *Derekh Hashem* 2:2; Vilna Gaon, *Bi’ur Ha-Gra*, OḤ 582:24; R. Ḥayim of Volozhin in his exposition at the end of *Nefesh Ha-ḥayim*). Being inscribed for life may also include experiencing a bit of the illumination of the next world while in this world. This is a fulfillment of the blessing, “May you see your world in your lifetime” (*Berakhot* 17a). See *Orot Ha-kodesh* 3:122.

footnotes:
⁴ The Gemara (Rosh Ha-shana


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:6:1)

**הדין השכר והעונש / עומק הדין ומורכבותו**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / The Profundity and Complexity of Judgment**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:6:2)

אף שכללי הדין פשוטים, שההולך בדרכי ה' זוכה לברכה בעולם הזה ובעולם הבא, והרשע נענש בעולם הזה ובעולם הבא, פרטי הדין עמוקים ומורכבים לאין שיעור. לכן ישנם מקרים שצדיק סובל מעוני וחולאים ומת בקיצור ימים, ויש רשע שמאריך ברשעותו בעושר ובריאות. יכולות להיות לכך סיבות רבות, כפי שנפרט בהמשך, והכל מכוון לתיקון העולם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The broad principles of judgment are straightforward. One who walks in God’s ways is blessed in both this world and the next, while one who is wicked is punished in both this world and the next. However, the specifics of judgment are immeasurably deep and complex. Therefore, there are instances of the righteous suffering poverty, disease, and untimely death, while sometimes the wicked prosper and endure. There are many possible reasons for this, as we will explain below, all of which are meant to improve the world.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:6:3)

לפני הכל צריך לדעת כלל יסודי, שלצורך תיקונו של העולם, מוכרחים שתהיה לאדם בחירה חופשית. ולכן כל זמן שהעולם עוד לא הגיע לתיקונו, הוא נוהג על פי חוקי הטבע והגורל שקבע ה', וממילא לא יתכן שכל הצדיקים ייהנו מהטוב וכל הרשעים יסבלו. ועל כן הנהגת הדין לגבי כל יחיד ויחיד מורכבת מאוד ופרטיה מרובים, כך שתמיד ישנם צדיקים שמתמודדים עם ייסורים ורשעים שנראים כמי שנהנים מתענוגי העולם הזה. ועל ידי כך הבחירה החופשית לא נפגעת, והאדם שבוחר בטוב, זוכה לתקן את עצמו ואת העולם כולו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
First of all, one must know a fundamental principle: To perfect the world, people must have free choice. As long as the world has not been perfected, it runs according to the laws of nature and fate that God determined, so it is not possible for all the righteous to thrive and all the wicked to suffer. Therefore, judgment, as it applies to individuals, is incredibly complex and involves myriad details. There are always righteous people suffering and wicked people appearing to enjoy the pleasures of this world. Thus, free choice is unimpaired, and one who chooses good improves himself and the entire world.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:6:4)

ומכל מקום, כאשר מתבוננים לטווח ארוך, למשל, על ענייני המשפחה והאושר האמיתי שבחיים, אנו מוצאים שבדרך כלל גם בעולם הזה הצדיקים זוכים לברכה והרשעים נענשים. וזה עיקר הניסיון, שהיצר הרע מטה את האדם להתבונן על העולם במבט שטחי ולטווח קצר, ואילו היצר הטוב מעורר את האדם להתבונן לעומק ולטווח ארוך. ולכן למרות שגם בעולם הזה לטווח ארוך הצדיקים זוכים בדרך כלל לרוב טובה והרשעים מתייסרים, עדיין נותרת הבחירה חופשית, מפני שלטווח קצר אין הדברים ניכרים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Nevertheless, over the long term, for example, when it comes to families and true happiness in life, we find that in this world, too, usually the righteous experience blessing while the wicked suffer. The crux of our challenge is to disregard our evil inclination, which urges us to take a superficial, myopic view of the world, and instead to follow our good inclination, which encourages us to look further and more deeply. Thus, even though in this world, too, the righteous, over the long term, attain benefit and the wicked suffer, free choice remains intact, because this truth is not discernible over the short term.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:6:5)

נתחיל לבאר את פרטי הדין: יש אדם שגורל ייעודו להיות עשיר ולהתמודד עם היצר הנלווה לכך, וגם אם ירבה לחטוא, יהיה עשיר, וכל הדין של ראש השנה בעניין זה הוא על תנאי חייו כעשיר, האם ישמח בעושרו או יתייסר מדאגות עבורו. וכן לגבי חייו בעולם הבא, האם עושרו יגרום לו לעמוד בניסיונות קשים מאוד או קלים או אולי אף יסייע לו בעבודת ה'. ויש מי שגורל ייעודו להתמודד עם עוני, וגם אם ירבה זכויות יישאר עני, ודינו הוא על השאלה האם העוני יהיה נורא או נסבל. ולגבי העולם הבא, האם תנאי חייו כעני יועילו לו לעבודת ה' או יפריעו לו. ולעיתים רחוקות, על ידי זכויות מיוחדות או חטאים חמורים, יכול אדם לשנות את גורל ייעודו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Let us begin to explain some specifics. One person may be destined to be wealthy and face the challenges that accompany wealth. Even if he sins greatly, he will remain rich. His judgment on Rosh Ha-shana is about the circumstances of his life as a wealthy person. Will he find joy in his wealth, or will it cause him endless worry? With respect to the next world, will his wealth help him to withstand trials, be they minor or major? Might it even help him in serving God? Another person may be destined for poverty. Even if he is righteous, he will remain poor. The question is simply whether his poverty will be bearable or unbearable. With respect to the next world, will his impoverishment help or hinder his service of God? In rare cases, a person can change his destiny through outstanding merits or grave sins.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:6
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:6:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:6:6)

פעמים שהגורל אינו נחרץ, אלא רק קובע את הכיוון, ומאפשר עדיין שינויים מסוימים, ואזי הדין שבראש השנה יכול להשפיע גם על מי שגורלו להיות עשיר אם יהיה אמיד או עשיר או עשיר מאוד, וכן על העני אם יהיה דחוק מעט, או עני ממש או אביון.⁵

footnotes:
⁵ מועד קטן כח, א: "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא". והראיה, שרבה ורב חסדא היו שניהם צדיקים, ובעת עצירת גשמים תפילות שניהם היו נענות. רב חסדא חי תשעים ושתיים שנים, ורבה חי ארבעים שנה. בביתו של רב חסדא היו ששים חתונות, ובבית רבה ששים מקרים של שכול. בבית רב חסדא היו עשירים ואף את הכלבים האכילו בסולת חיטים, ואילו בבית רבה היו עניים, ואף לחם שעורים זול לא נמצא להם תמיד לפי צורכיהם. ובשבת קנו, א, מובא שלרבי חנינא יש מזל לישראל, ולר' יוחנן ורב אין מזל לישראל. ובאר התוס' שם, שגם לדעת הסוברים שאין מזל, הכוונה שעל ידי זכות גדולה המזל משתנה (כמבואר ביבמות נ, א). אבל פעמים שגם על ידי זכות גדולה מאוד אין המזל משתנה, וכמבואר לגבי רבי אלעזר בן פדת (תענית כה, א). עוד צריך לומר שרק ליחידים יש מזל אבל לכלל אין מזל, וזהו השכר והעונש המבואר בתורה (שו"ת הרשב"א א, קמח). אלא שגם היחידים יכולים במאמץ רוחני רב להתעלות אל מדרגת הכלל אל מעל המזל. ראוי לציין, שעיקר השכר והעונש שנאמרו בתורה על ענייני העולם הזה – נאמרו לכלל ישראל, והם מגיעים באופן טבעי, ולכן אין בכך פגיעה בבחירה החופשית, כי עדיין היחידים תחת גורל ייעודם (עיינו להלן הלכה ח).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Sometimes a person’s destiny is not absolute, but only determines a direction that allows for change. In such cases, the judgment of Rosh Ha-shana can determine whether someone destined to have money will be comfortable, rich, or fabulously wealthy, or whether someone destined to be needy will be needy, poor, or destitute.⁵)” (*Mo’ed Katan* 28a). The Gemara’s proof is that Rabba and R. Ḥisda were both righteous; when there was a drought, the prayers of both were answered. Yet R. Ḥisda lived to the age of 92, while Rabba died at 40. R. Ḥisda’s household celebrated 60 weddings, while Rabba’s home suffered 60 bereavements. R. Ḥisda’s home was wealthy, and even the dogs were fed the highest grade of wheat. Rabba’s home was poor, and people did not always have enough of even cheap barley bread. Another Gemara sheds light on this. R. Ḥanina asserts that Jews are subject to *mazal*, while R. Yoḥanan and Rav maintain that they are not (*Shabbat* 156a). According to *Tosafot*, even those who maintain that Jews are not subject to *mazal* do not mean that it has no effect, but rather that someone with great merit can change his fate (as explained in *Yevamot* 50a). However, sometimes, even with great merit, *mazal* does not change, as we see in the case of R. Elazar b. Pedat (*Ta’anit* 25a).
It is important to note that only individuals are subject to *mazal*, not the collective. The reward and punishment discussed in the Torah are collective (*Responsa Rashba* 1:148). However, individuals, with great spiritual effort, can ascend to the level of the collective, beyond the reach of *mazal*. It should be further noted that the Torah’s this-worldly rewards and punishments are primarily promised to Israel as a people, to be delivered naturally. Thus, free will is not compromised, since individuals are still subject to fate. (See section 8 below.)

footnotes:
⁵ “Children, life, and sustenance do not depend upon merit but upon fate (mazal


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:7:1)

**הדין השכר והעונש / פרטי הדין**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / Specific Considerations in Judgment**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:7:2)

יש אדם שאין לו ייעוד מיוחד להיות עני או עשיר, ועל כן גורלו אינו קבוע, וכיוון שבחר בטוב בעניינים הקשורים לממון וצדקה, מגיע לו על פי הדין שיהיה עשיר והוא מתעשר והולך כדי שיוכל להמשיך להתעלות בחסידותו וצדיקותו. ולעיתים גלוי לפני יודע תעלומות שאם יזכה בעושר, יגבר עליו יצרו ויש חשש שיחטא בגאווה, תאווה וקמצנות ויאבד את מדרגת צדקותו. ואזי כיוון שהדבקות בה' היא העיקר, ובה תלויים חיי העולם שלו, מרחמים עליו ודנים אותו לקשיי פרנסה, כדי שימלט מן הניסיון הקשה ויזכה לחיי העולם הבא. ואם לא זכה כל כך, יתכן ויזכה לעושר בעולם הזה, אבל יצטרך לעמוד בניסיונות קשים שעלולים להורידו לשאול תחתיות.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Sometimes a person is destined to be neither rich nor poor. Rather, his destiny is not fixed; if he chooses well in matters of money and charity, then he deserves to be wealthy so that he can continue to improve his piety and charity. Yet sometimes it is known to the Knower of secrets that if a certain person were to become wealthy, his evil inclination would overcome him and perhaps make him arrogant, lustful, and stingy; he would no longer be righteous. Since people’s relationship to God is the most important thing and their eternal life depends on it, heaven has mercy upon him and sentences him to struggle to make a living. This way he avoids the difficult challenge and is more likely to earn a place in the next world. Without such mercy, he may become wealthy in this world but face challenges likely to corrupt him.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:7:3)

עוד חשבון ישנו, והוא מידת ההתמודדות שנדרשת לאדם כדי לבחור בטוב ולהימנע מהרע. יש אנשים שמצד גורל ייעודם נבראו עם יצר רע חזק מאוד, או שגדלו בסביבה קשה ורעה, וגם אם יצליחו ללמוד מעט תורה ולעשות מעט מעשים טובים, יש לכך ערך עצום, ויזכו לשכר מרובה. וכפי שאמרו חכמים (אבות ה, כג): "לפום צערא אגרא". ויש שיצרם הטוב חזק וגדלו בסביבה טובה, ואם יחטאו – יענשו בחומרה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Another consideration is how difficult it is for a person to choose good or avoid evil. Some people are born with a very strong evil inclination or grow up in very difficult and toxic environments. If they manage to study a bit of Torah and do a few good deeds, it is extremely impressive, and they will receive immense reward. As the Sages say, “In accordance with the pain is the reward” (*Avot* 5:23). Other people are born with a strong good inclination or grow up in a supportive environment. If they nevertheless sin, they will be punished severely.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:7:4)

עוד חשבון ישנו, שלפעמים דנים רשע שעשה מעט מצוות, שיקבל את כל שכר מצוותיו בעולם הזה, כדי לאבדו בגיהנם. וכן לפעמים דנים צדיק שעשה מעט עוונות, שיקבל את כל עונשו בעולם הזה, כדי שיעלה זך ונקי לגן עדן. ואף שהשכר והעונש שבעולם הזה אינם נחשבים לעומת השכר שבעולם הבא, כך ראוי וצודק, משום שהרשע עשה את מצוותיו מסיבות חיצוניות, כדי להתגאות ולהתפאר, ולכן ראוי שגם שכרו יהיה בעולם הזה החולף ולא יקבל על כך שכר בעולם האמת. וכן לגבי הצדיק, כיוון שעיקר רצונו להידבק בה', אם חטא בטעות, כשם שחטאו חיצוני, כך ראוי שהעונש עליו יהיה חיצוני בעולם הזה, ועל ידי כך יזדכך עד שלא יישאר ממנו שום כתם לעולם הבא (קידושין לט, ב; דרך ה' חלק ב' ב, ו).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Another consideration is that sometimes a wicked person who has done a few *mitzvot* is rewarded for them in this world, so that he is utterly destroyed in Gehinom. Similarly, sometimes a righteous person who has committed a few sins receives his punishment in this world, so that he can ascend, pure and clean, to Gan Eden. Even though reward and punishment in this world are trivial compared to the next, these judgments are still just and proper, for the wicked person performed *mitzvot* with superficial motivations, because he wanted to show off and impress people, so it is fitting that his reward be given in this superficial, transient world, rather than in the World of Truth. In contrast, the primary interest of the righteous person was closeness to God. If he sinned accidentally, just as his sin was superficial, so is his punishment. This will purify him and he will enter the next world without blemish (*Kiddushin* 39b; *Derekh Hashem* 2:2:6).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:7:5)

אלו מקצת החשבונות המצטרפים בדין, ועוד ישנם חשבונות כלליים, שיבוארו בהלכה הבאה. והעיקר מבחינת האדם הוא, שישוב בתשובה אל ה', שאף שאיננו מבינים את עומק הדין, יודעים אנו בוודאות שתשובה ומעשים טובים יפים תמיד לאדם, ועיקר השכר בעולם הבא ומעט ממנו נמשך בעולם הזה. וכל עוד אדם נמצא בעולם הזה מקום הבחירה, ערכם של מעשיו גדול לאין שיעור, ועל כן הם מזכים אותו בשכר הנצחי. וזהו שאמרו חכמים (אבות ד, ב): "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
These are some of the factors that go into judgment, and there are also collective factors that will be elaborated on in the next section. The main point from the human perspective is to repent and return to God, for even if we do not understand the profundity of the judgment, we are certain that repentance and good deeds are always good for a person. Reward is primarily in the next world and secondarily in this world. As long as a person is alive in this world of free choice, his actions are of incalculable value and earn him eternal reward. This is as the Sages say, “One hour of repentance and good deeds in this world is better than the whole of life in the World to Come” (*Avot* 4:17).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:8:1)

**הדין השכר והעונש / דין העם ודין היחיד בארץ ובגלות**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / Individual and Collective Judgment in Eretz Yisrael and in Exile**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:8:2)

עוד צריך לדעת, שאף שהדין של ראש השנה הוא לעם ככלל ולכל יחיד ויחיד בפני עצמו, מכל מקום דין היחיד בעולם הזה מושפע מאוד ממצבו הכללי של העם, כל עם ועם לפי עניינו. וכפי שלמדנו בתורה לגבי ישראל בפרשיות הברכה והקללה (ויקרא כו, ג-ד): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב… וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלוֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם… וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה… אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ, וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם… וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה. וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ… וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם… וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב, וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה… וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם…"

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is important to know that even though on Rosh Ha-shana the Jewish people as a whole as well as each individual are judged, the judgment of the individual is strongly impacted by the general state of whichever nation that person belongs to. This is as we learned about the nation of Israel in the section dealing with blessings and curses:
If you follow My laws and faithfully observe My commandments, I will grant your rains in their season so that the earth shall yield its produce and the trees of the field their fruit. I will grant peace in the land…. You shall give chase to your enemies, and they shall fall before you by the sword…. I will be ever present in your midst; I will be your God, and you shall be My people…. But if you do not obey Me and do not observe all these commandments…I in turn will do this to you: I will wreak misery upon you – consumption and fever, which cause the eyes to fail and the body to languish; you shall sow your seed to no purpose, for your enemies shall eat it…. I will break your proud glory. I will make your skies like iron and your earth like copper, so that your strength shall be spent to no purpose. Your land shall not yield its produce, nor shall the trees of the land yield their fruit…. I will lay your cities to waste and make your sanctuaries desolate, and I will not savor your pleasing odors…. And you I will scatter among the nations, and I will unsheathe the sword against you. Your land shall become a desolation and your cities a ruin…. You shall not be able to stand your ground before your enemies but shall perish among the nations; and the land of your enemies shall consume you…. (Vayikra 26:3-38)


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:8:3)

פעמים שאין סתירה בין דין העם לדין היחיד, שכן גם כאשר העם ככלל זוכה לשפע ברכה, אין הברכה נפגעת מכך שכמה יחידים נענשים על חטאיהם. וכן כאשר העם ככלל מקבל עונש, אין העונש נפגע מכך שכמה יחידים יזכו בשכר. אבל לעיתים ישנה סתירה בין דין העם לדין היחיד, כגון בשעה שנגזרה על העם גזרה קשה כחורבן וגלות, ואזי אין מנוס מכך שגם הצדיקים יענשו. ומכל מקום הדין נותר על כנו, שכן בעולם הנשמות, בגן עדן, יקבלו הצדיקים את מלא שכרם. וכן לעיתים דין העם הוא טוב, באופן שאין אפשרות שהרשעים יקבלו בעולם הזה את מלא עונשם, ומכל מקום הדין יושלם בעולם הנשמות, בגיהנם. וההשלמה המלאה תהיה בעולם הבא, בעת תחיית המתים, כשיחזרו הנשמות להתאחד עם גופם.⁶

footnotes:
⁶ . על ידי חטא אדם הראשון נוצרה הפרדה בין העולמות ובין הגוף לנשמה, וזוהי המיתה שנקנס בה האדם, שנשמתו נפרדת מגופו. ועל ידי כך נוצר מצב שהשכר והעונש אינו יכול להגיע במילואו בעולם הזה הגשמי, אלא חלקו הקטן מתקיים בעולם הזה. חלק גדול יותר בעולם הנשמות, בגן עדן וגיהנם. והשלמת השכר בעת תחיית המתים, שאז העולם יחזור לתיקונו, וישובו העולמות ויתאחדו, וישובו הנשמה והגוף ויתאחדו. ובעניין זה ישנו ייחוד לכלל ישראל, שהוא מייצג גם עתה בעולם הזה את האחדות הזו שבין הנשמה והגוף, החזון והמעשה, שגם כאשר כלל ישראל נפגע ברוחניותו ‏או בגשמיותו, הוא נותר על כנו, בגרעינו הרוחני והגשמי, ועל כן גם בעולם הזה חייו הם חיי אמת. ועיין בהלכה הבאה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Sometimes there is no contradiction between the judgment of the nation and that of the individual. For even if the nation as a whole merits a *shefa* of blessing, this does not mean that a few individuals cannot be punished for their sins. Similarly, if the nation as a whole is punished, this does not mean that a few individuals cannot be rewarded. However, sometimes there is a contradiction between the judgment of the nation and that of the individual. For example, if a harsh decree such as destruction or exile has been issued against the nation, the righteous, perforce, will also suffer. Nevertheless, the judgment stands, and the righteous will receive their reward in the world of souls, in Gan Eden. Similarly, if the nation as a whole is good, the wicked will not receive their punishment in this world but in the world of souls, in Gehinom. Judgment will be completed in the next world, when the dead are resurrected and souls reunite with their bodies.⁶

footnotes:
⁶ The sin of Adam created a division between the worlds and between body and soul. This division is the “death” that was Adam’s punishment. His soul and body were separated. As a result, reward and punishment cannot be fully realized in the physical world. Rather, a small part is meted out in this world and a larger part in the World of Souls (i.e., in Gan Eden and Gehinom). Reward and punishment are completed at the time of the resurrection of the dead, when the physical world will be perfected, the worlds will be reunited, and body and soul will become one again. Part of the uniqueness of the Jewish nation is that it represents the unity of body and soul, vision and deed, even in our current imperfect world. Even when the Jewish people are damaged spiritually or physically, their spiritual and physical core remain. Therefore, even in this world, they experience true life. See the next section.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:8:4)

עוד צריך לדעת, שכאשר ישראל בגלות ובית המקדש חרב, גם ההנהגה האלוקית בעולם הזה נסתרת מאוד, ונראה כאילו עזב ה' את הארץ, והרשע שולט בעולם, וטוב לרשעים ורע לצדיקים. שכשם שכוחות הרשע גברו והחריבו את בית המקדש, כך גם דרכם של הרשעים מצלחת. וכשם שהשכינה בגלות, כך גם הצדיקים שרויים בצער וייסורים. וזאת מעבר לכך שכאשר נגזרות על ישראל גזרות קשות כל היחידים סובלים מהגזירות שעל הכלל.⁷

footnotes:
⁷ וכן ביאר בספר התניא אגרת התשובה פרקים ד-ו, שבזמן החורבן והגלות אין בידינו יכולת להבין "לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים" (אבות ד, טו), כי ההנהגה האלוקית נסתרת, וכוחות הטומאה מתגברים על ידי העוונות. וזו משמעות גלות השכינה, ששרויה בשבי הקליפות, והשפע שיורד אליה מגיע לסטרא אחרא, לחזק את הרשעים ולהרע לצדיקים. ובזמן הגלות אין דיני כרת ומיתה בידי שמיים האמורים בתורה מתקיימים, ולכן רבים מחייבי כריתות מאריכים ימים בטוב ובנעימים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is also important to be aware that when the Jewish nation is in exile and the Temple lies in ruins, God’s role in the world is deeply hidden. It appears as if God has left the earth and evil rules the world; the wicked prosper and the righteous suffer. The same forces of evil that destroyed the Temple allow the wicked to prosper. Just as the *Shekhina* is suffering in exile, so too, the righteous are drowning in pain and suffering. Additionally, when harsh decrees are passed against the Jews, all individual Jews suffer as a result.⁷(*Igeret Ha-teshuva*, ch. 4-6) explains that at a time of destruction and exile, we can fathom “neither the tranquility of the wicked nor the suffering of the righteous” (*Avot* 4:15), for God’s role is concealed, and the power of impurity is strengthened by sins. This is the meaning of the exile of the *Shekhina*. It is imprisoned by the husks of impurity, and the goodness directed toward it is hijacked by the *sitra aḥra*(the “other,” demonic side) to strengthen the wicked and harm the righteous. In times of exile, the divine punishments of *karet* and death at the hands of heaven are not carried out, so many who deserve to die live long and happy lives.

footnotes:
⁷ Similarly, Tanya


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:8:5)

ואף שלכאורה אין זה צודק שהצדיקים יסבלו יותר, מכל מקום כך היא דרכם של הצדיקים, שהם מצטערים יותר על גלות ישראל, וכל זמן שכבוד שמיים מחולל בגויים אין להם נחת בתענוגי העולם הזה. ומתוך צערם ואבלותם על ציון והמקדש, הם זוכים להידבק בשכינה ולקרב את הגאולה, ושכרם על כך גדול מאוד.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Though it seems unjust that the righteous suffer more, being righteous means experiencing more pain over Israel’s exile; as long as the honor of heaven is being trampled by the nations, the righteous take no joy from this-worldly pleasures. Their sorrow and mourning for Zion and the Temple allow them to cling to the *Shekhina*and draw redemption nearer. For this, their reward is very great.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:1
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:9:1)

**הדין השכר והעונש / דינם של ישראל**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**Judgment, Reward, and Punishment / The Judgment of Israel**


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:2
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:9:2)

דינם של ישראל משפיע על כל העולם, שישראל באומות כמו לב שבאיברים, וכל קיומו של העולם תלוי בישראל, שצריכים לגלות בו את אור התורה, כדי להדריכו אל תיקונו השלם. וכן אמרו חכמים (שבת פח, א): "שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". וכך מאז מתן תורה, בזכות דבקותם של ישראל בתורה ובמצוות העולם מתקיים, ובתשובתם של ישראל תלויה גאולת העולם. וכיוון שהאחריות המוטלת על עם ישראל גדולה, עונשם של ישראל על חטאיהם גדול מעונשם של הגויים על חטאיהם. ומאידך גם שכרם של ישראל על הבחירה בטוב גדול יותר, הואיל ועל ידי כך הם מביאים ברכה וגאולה לכל העולם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The judgment of Israel impacts the entire world, since the relationship of Israel to the other nations is like the heart’s relationship to the body’s other organs. The existence of the entire world depends upon the Jews, who must reveal the light of Torah in the world in order to guide it to perfection. Thus, the Gemara declares, “God made a condition with the act of creation and said, ‘If the Jews accept the Torah, you will continue to exist; if not, I will return the world to chaos’” (*Shabbat* 88a). Ever since the Torah was given to the Jews, the world’s existence has depended upon their adherence to it. Furthermore, the redemption of the world depends upon the repentance of the Jews. Since Israel bears such a great responsibility, when they sin, their punishment is more severe than the punishment that other nations would incur for the same sin. On the other hand, the reward that Israel receives for choosing what is right is greater as well, since by doing so they bring blessing and redemption to the entire world.


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:3
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:9:3)

לכן תחילת הדין בראש השנה הוא לעם ישראל, כמו שנאמר (תהלים פא, ד-ה): "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלוֹהֵי יַעֲקֹב", ולאחר שישראל עומדים לדין, דן ה' את כל שאר העמים (ר"ה, ח, א-ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Therefore, judgment on Rosh Ha-shana begins with the Jewish people, as we read: “Blow the shofar on the new moon, on the covered moon, for our festival day; for it is a law for Israel, a ruling for the God of Jacob” (Tehilim 81:4-5). Only after judging the Jews does God judge the other nations (Rosh Ha-shana 8a-b).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:4
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:9:4)

לכאורה על פי כללי הדין, אם חס ושלום ישראל יבחרו ברע, ה' יאבדם ויחריב את העולם. אלא שבחר ה' בעמו וכרת עימו ברית, ולכן גם אם ירבו חטאים לאין שיעור, לא יעזבם, אלא יענישם בייסורים נוראים ובחימה שפוכה ימלוך על ישראל, כדי שיחזרו לדרך טובה. וכפי שנאמר בסוף דברי הקללה (ויקרא כו, מד-מה): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיהֶם. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלוֹהִים אֲנִי ה'".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This seems to imply that if (God forbid) the Jews choose evil, God will destroy them and the entire world. But God chose His nation and entered into a covenant with them. Therefore, even if they sin greatly, He will not desert them. Rather, He will punish them severely and rule over them wrathfully, in order to encourage them to return to the right path. This accords with the conclusion of the section of blessings and curses in Vayikra:
Yet even then, when they are in the land of their enemies, I will not reject them or spurn them so as to destroy them, annulling My covenant with them; for I the Lord am their God. I will remember in their favor the covenant with the ancients, whom I freed from the land of Egypt in the sight of the nations to be their God; I am the Lord. (Vayikra 26:44-45)


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:5
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:9:5)

וכן למדנו בפרשיות הברכה והקללה שבחומש דברים, שבסוף, לאחר כל הייסורים, יעניש ה' את הרשעים שייסרו את ישראל כפליים על חטאותיהם, ויגאל את עמו ויכפר לאדמתו, שנאמר (דברים לב, מג): "כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". ונאמר (תהלים צד, יד): "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Additionally, the blessings and curses of Devarim state that ultimately, after the suffering of the Jewish people, God will doubly punish their wicked tormentors, redeem His people, and purify His land: “For He will avenge the blood of His servants, wreak vengeance on His foes, and purify His land and His people” (Devarim 32:43). Similarly, we read: “For the Lord will not forsake His people; He will not abandon His very own” (Tehilim 94:14).


###### Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:6
[Peninei Halakhah, Days of Awe 1:9:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Days%20of%20Awe/r/1:9:6)

נמצא שהדין אינו על עצם קיומם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא, אלא על הדרך שבה יתקיימו, אם בשלום וברכה, או להיפך חס ושלום. וכן מובטח לישראל שתבוא הגאולה, אלא שאם יחזרו בתשובה תבוא הגאולה במהרה, בשובה ונחת. ואם לא יחזרו בתשובה, לאחר גלות ארוכה יבואו ייסורים קשים ונוראים, ומתוך כך יתקבצו הגלויות והארץ תיבנה ונמשיך להתעלות עד שנזכה לגאולה ותשובה שלימה (סנהדרין צז, ב – צח, א; זוהר ח"ג סו, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
We see that the Jews’ existence in this world and the next is guaranteed. What judgment determines is what type of existence they will have. Will it be blessed and peaceful, or (God forbid) the opposite? Similarly, the Jews are guaranteed that redemption will arrive; if they repent, it will arrive more quickly and peacefully. If they do not repent, a long exile will culminate in terrible, awful suffering. Following this, the scattered Jews will gather together and settle Eretz Yisrael. They will continue to ascend until they achieve complete repentance and redemption (*Sanhedrin* 97b-98a; *Zohar*III 66b).