## Peninei Halakhah, Pesach Chapter 1

###### Peninei Halakhah, Pesach 1:1:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:1:1)

**משמעות החג / חג המצות וחג הפסח**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / The Festival of Matzot and the Festival of Pesaĥ**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:1:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:1:2)

שני שמות מוזכרים לחג בתורה כנגד שתי משמעויותיו: חג המצות, שנאמר: "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר" (שמות כג, טו. ובעוד מקומות בתנ"ך), וחג הפסח, שנאמר: "זֶבַח חַג הַפָּסַח" (שמות לד, כה). חג המצות כנגד גילוי האמונה, וחג הפסח כנגד סגולת ישראל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The holiday of Pesaḥ has two different names in the Torah: Ḥag Ha-matzot (the Festival of Matzot)¹ and Ḥag Ha-Pesaḥ (the Paschal festival, or Passover).² These two names express two different meanings of the holiday: Ḥag Ha-matzot represents the revelation of God’s providence, and Ḥag Ha-Pesaḥ represents Israel’s unique spiritual capacity.

footnotes:
¹ Shemot 23:15 et al.
² Shemot 34:25.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:1:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:1:3)

ביציאת מצרים נתגלתה הנהגתו של ה' בעולם באופן הבולט והמוחשי ביותר, ולכן יסוד האמונה בה' נעוץ ביציאת מצרים. ולכך רומזת המצה כפי שאנו אומרים בהגדה: "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
At the Exodus from Egypt, God’s sovereignty over the world was given its most apparent and concrete manifestation. Thus, our faith in God is fundamentally rooted in the Exodus. The matza symbolizes this aspect of our holiday, as we read in the Hagada: “This matza that we eat – what is the reason? Because our forefathers’ dough did not have time to rise before the holy Supreme King of kings revealed Himself to them and redeemed them.”


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:1:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:1:4)

גם עניינו של עם ישראל נתגלה ביציאת מצרים, שבכל המכות בלט ההבדל שבין ישראל למצרים, שהמצרים הוכו ובני ישראל ניצלו, עד מכת בכורות, שפגע המשחית בכל בתי מצרים ועל בתי ישראל פסח. עניין זה בא לידי ביטוי בקרבן הפסח שמבליט את סגולת ישראל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The unique mission and destiny of the people of Israel was also revealed at the time of the Exodus. The distinction between the Egyptians and the Israelites was conspicuous in all of the plagues, as the Egyptians were struck and the Israelites were saved. This culminated with the Plague of the Firstborn, when the Destroyer struck every Egyptian household but passed over (pasaḥ) Israelite homes. Israel’s uniqueness is expressed through and symbolized by the Paschal sacrifice.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:1:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:1:5)

שני היסודות הללו, אמונה וישראל, קשורים ותלויים זה בזה. שלא כמו העמים האחרים שנוצרו מתוך מגמות אנושיות, עם ישראל נוסד ביציאת מצרים באופן אלוקי על ידי אותות ומופתים כדי לקבל את תורת ה'. וכל מצבם של ישראל תלוי בקשר לעניין האלוקי, שבשעה שישראל עושים רצונו של מקום ומגלים את שמו של ה' בעולם, הם זוכים לכל הברכות שבתורה, ובשעה שאינם עושים רצונו של מקום, באות עליהם כל הקללות שכתובות בתורה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
These two fundamental principles – faith and Israel – are linked together and interdependent. Unlike the other nations, which are formed through human endeavor, the nation of Israel was forged through divine miracles and wonders at the time of the Exodus for the purpose of receiving God’s Torah. Israel’s status entirely depends on their connection with God: when Israel does God’s will and makes God’s name manifest in the world, they earn all the blessings promised in the Torah. But when they do not fulfill God’s will, all of the curses written in the Torah are visited upon them.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:1:6
[Peninei Halakhah, Pesach 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:1:6)

מנגד, גם גילוי שמו של ה' בעולם, היינו גילוי הערכים האלוקיים בעולם, תלוי בישראל, כמו שנאמר (ישעיהו מג, כא): "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ". לכן אמרו חכמים (ברא"ר א, ד): "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", שלפני כל הדברים שנבראו בעולם, נבראה המחשבה על בריאת ישראל, כי על ידי ישראל מתגלית תכלית בריאת העולם. זהו שאמרו חכמים (שבת פח, א): "תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". ביותר התגלתה סגולת ישראל, בזה שבחר בנו ה' להיות עמו ובניו, למרות היותנו עבדים שפלים שקועים במ"ט שערי טומאה של מצרים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The revelation of God’s name in the world, i.e., the manifestation of divine values on earth, depends upon Israel, as Scripture states: “I created this nation for My sake; they will tell My praise” (Yeshayahu 43:21). For this reason, the Sages stated (Bereishit Rabba 1:4) that the idea of Israel preceded the creation of the world, for it is through Israel that the purpose of the world is revealed. This is what the Sages meant when they said: “God set a condition with Creation: ‘If Israel accepts the Torah, you will continue to exist, but if not, then I will return you to being formless and void’” (Shabbat 88a). Israel’s unique capabilities were further made manifest in that God chose us to be His nation and children, in spite of the fact that we were lowly slaves, stuck in the morass of impurity in Egypt.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:1:7
[Peninei Halakhah, Pesach 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:1:7)

נמצא אם כן ששני השמות של החג שני פנים הם של עניין אחד, והוא: גילוי שם ה' בעולם על ידי ישראל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus the two biblical names of the holiday express two aspects of one matter, namely, the revelation of God’s name in the world through Israel.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:2:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:2:1)

**משמעות החג / גילוי המוסר**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / The Festival of Freedom – the Revelation of Morality**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:2:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:2:2)

מדוע היה צריך עם ישראל לפני הופעתו כעם להשתעבד באופן נורא כל כך במצרים? ההסבר הפשוט, מפני שייעודו של עם ישראל לתקן את העולם מבחינה מוסרית, וכדי שיוכל לעשות זאת עליו להכיר באופן מוחשי את הסבל והכאב שיכול אדם לגרום לזולתו.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Why did the people of Israel, before their appearance as a nation, first have to endure such terrible slavery in Egypt? The simple explanation is that Israel’s mission is to rectify the moral state of the world, and in order to do so, it must experience firsthand the suffering and the pain that human beings can cause to one another.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:2:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:2:3)

וכן מצינו בכמה מקומות בתורה, שכאשר התורה מצווה על עניינים שבין אדם לחבירו, היא מזכירה את ניסיוננו במצרים, ומהם: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ, וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג, ט). וכן נאמר (ויקרא יט, לג-לד): "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus, we find several instances where the Torah invokes our experiences in Egypt when instructing us about interpersonal relationships. For example: “You shall not oppress a stranger – for you know the soul of a stranger, since you were strangers in the land of Egypt” (Shemot 23:9) and “If a stranger resides with you in your land, you shall not wrong him. The stranger who resides with you shall be to you as one born among you, and you shall love him as yourself, for you were strangers in the land of Egypt; I am the Lord your God” (Vayikra 19:33-34).


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:2:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:2:4)

וכן אמרו חכמים, שלפני שהתחיל הקב"ה להכות את המצרים אמר למשה לצוות את ישראל על מצוות שילוח עבדים. כדי שעוד לפני שישתחררו ממצרים יקבלו על עצמם, שכאשר יהיו הם עצמם בני חורין ויהיו להם עבדים, לא יתעמרו בהם, ואחר שש שנים ישלחום לחופשי ויעניקו להם מתנות בנדיבות (ירושלמי ר"ה ג, ה).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Similarly, the Sages said that before God began to smite the Egyptians, He instructed Moshe to command Israel concerning the mitzva of releasing slaves. Thus, even before they gained their freedom from Egypt they resolved that once they become free and have slaves of their own, they would never torment them. On the contrary, after six years they would send slaves free and grant them generous gifts (y. RH 3:5).


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:2:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:2:5)

אכן דבר מופלא אירע ביציאת מצרים, שכל העמים שבעולם בשעה שהם מצליחים לגבור על משעבדיהם, מתגאים ומשתררים ומשעבדים את אדוניהם לשעבר והופכים אותם לעבדים. ואילו ישראל, גם אחר שהמצרים הוכו לגמרי, לא ניסו לגבור עליהם ולשעבדם אלא רק לצאת לחירות. זו הפעם הראשונה שהרעיון המוסרי של חירות האדם נתגלה בעולם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Indeed, an amazing thing happened at the Exodus. All other peoples who had overthrown their enslavers became haughty and enslaved their former masters. Israel, however, did not try to enslave the Egyptians, even after they had been completely defeated; they only sought their own freedom. This was the first time that freedom appeared in the world as a moral value.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:2:6
[Peninei Halakhah, Pesach 1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:2:6)

על שם זה נקרא חג הפסח חג החירות, כפי שתיקנו חכמים לומר בנוסח התפילה – "זמן חירותנו". ולא בכדי הוא הראשון לרגלים, שבו הונח היסוד לחירותו של האדם, וממילא לאחריותו המוסרית על כל מעשה שהוא עושה כיחיד וכחלק מחברה. אולי לכן גם היו מונים את שנות המלכים מחודש ניסן, כדי שרעיון החירות יהיה בתשתית מלכות ישראל.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This is why Pesaḥ is called the Festival of Freedom, or, as the Sages termed it in the liturgy, “zman ḥerutenu,” “the season of our freedom.” It is no coincidence that Pesaḥ is the first of the pilgrimage festivals: it embodies the foundation of human freedom and consequently of moral responsibility for every individual and societal act. Perhaps this is also why the years of Israelite kings’ reigns were counted from the beginning the month of Nisan, so that the idea of freedom be fundamental to Israelite sovereignty.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:3:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:3:1)

**משמעות החג / שחרור הרוח משעבוד החומר**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / Spiritual liberation from Material Enslavement**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:3:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:3:2)

ניגוד מוחלט ישנו בין מצרים לישראל. מצרים היתה אומה חומרנית ביותר, בעלת תפישת עולם אלילית. ואילו האומה הישראלית מיוחדת בתפישת עולמה הרוחנית והמופשטת, ולכן רק ישראל יכלו לקבל את האמונה המופשטת בה' אחד, שאין לו דמות הגוף ולא שום הגדרה גשמית. מתוך כך גם יחסם של ישראל לעולם הגשמי טהור ומתוקן, ולכן ישראל מטבעם צנועים וגדורים מן העריות. ואילו המצרים, מתוך הדגשתם את החומרניות והתפישה המגושמת, נמשכו מאוד אחר הזנות וגילוי עריות. לכן צוותה התורה (ויקרא יח, ג): "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ", ואמרו חז"ל (תו"כ שם): שלא היתה אומה באומות שהתעיבה מעשיה יותר מן המצריים, ובמיוחד הדור האחרון ששעבד את ישראל (עפ"י מהר"ל גבורות ה' פרק ד').

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Israel and Egypt are diametrically opposed. Egypt was an extremely materialistic society with a pagan worldview. The nation of Israel, on the other hand, is unique with its spiritual and abstract worldview. Thus, only Israel was able to accept the abstract belief in one incorporeal and non-physical God. Consequently, Israel’s relationship to the material world is also pure and refined, and Jews are thus naturally modest and circumscribed in their sexual mores. The Egyptians, on the other hand, due to their emphasis on the physical and their materialistic worldview, were strongly attracted to promiscuity and sexual transgression. Thus, the Torah commands: “You shall not do like the deeds of the land of Egypt, in which you dwelt” (Vayikra 18:3). The Sages interpreted this to mean that no nation committed deeds more abominable than the Egyptians did (Torat Kohanim ad loc.), especially the last generation that enslaved Israel (based on Maharal’s Gevurot Hashem ch. 4).


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:3:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:3:3)

האומה המצרית באותה התקופה הגיעה להישגים חומריים וארגוניים מופלאים, ביצירת סדרי ממשל יציבים, מערכת השקיה מפותחת ומערכת כלכלית משוכללת (לחלקם הגיעו בסיועו של יוסף הצדיק). אולם הישגים חומריים אלו היו בניתוק וניגוד לעולם הרוח. תפישתם היתה אלילית קיצונית. הם לא האמינו בקיומה של נפש רוחנית עצמאית, אלא חשבו כי הנפש תלויה בקיומו של הגוף החומרי ומשועבדת לו. הם התאמצו לחנוט את גופת המת, מפני שסברו שכל קיומו של האדם תלוי אך ורק במציאותו הגופנית, ואפילו כשהוא מת, ואין ביכולתו לזוז ולדבר, מכל הבחינות האחרות הוא עדיין קיים. לכן הם השקיעו מאמצים כבירים בבניית פירמידות, שהם בתי קברות מפוארים לגוף.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Egyptians of that period indeed accomplished some amazing material and administrative feats by creating a stable regime, an advanced irrigation system, and a sophisticated economy (in part due to the help of Yosef, Yaakov’s son). However, these material accomplishments were disconnected from the spiritual world and even opposed to it. Their worldview was extremely idolatrous. They did not believe in the existence of an independent, spiritual soul, but thought that the soul is contingent on and subservient to the existence of the physical body. This is why the Egyptians went to such great lengths to embalm corpses; they thought that one’s existence hinges solely on his physical reality. Death, in their view, merely means that one is no longer able to move or speak, but is no different from life in every other respect. Accordingly, they also invested enormous effort in building the pyramids, which are glorified cemeteries for the body.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:3:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:3:4)

גם בתפישה הישראלית יש מקום חשוב לחומר, אולם כאשר בונים תפישת עולם שכולה מבוססת על המציאות הגשמית בלבד, הכרחי שתפישת העולם תהיה אלילית ובלתי מוסרית. שכן כל הדוגמאות שהטבע מספק הן דוגמאות שאין בהן מוסר. יש בהן יופי וחכמה המשתקפת בחוקיות המופלאה שבטבע, אבל אין מוסר. החזק טורף את החלש, ובני אדם חזקים משעבדים את החלשים. התפישה האלילית, במקום לחתור אל מדרגה גבוהה יותר, מקדשת את המציאות הגשמית על כל העוול הכוחני שבה. לעומת זאת בתפישת עולם אמונית-רוחנית, ישנה חתירה מתמדת לתיקון עולם, למאבק ברשע, ולהשלטת הצדק. כדברי הנביא ישעיהו על הגאולה והנהגת המשיח:

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
To be sure, the material world has an important place in Judaism as well. However, a worldview based solely on physical existence will necessarily be idolatrous and amoral. This is because all of the paradigms provided by nature are amoral. There may be beauty and wisdom reflected in the amazing regularity of the laws of nature, but they do not possess morality. The strong prey on the weak just as the powerful enslave the poor. The pagan worldview, instead of striving toward a higher level, sanctifies material existence with all its brutality and injustice. In contrast, a faith-based and spiritual worldview is characterized by constant striving toward improving the world, fighting evil and empowering justice. This is how the prophet Yeshayahu described the ultimate redemption and the Mashi’aḥ’s leadership:


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:3:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:3:5)

"וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ, וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ… וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן… לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ד-ט).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
But with righteousness shall he judge the poor, and decide with equity for the meek of the land; he shall smite the land with the rod of his mouth, and with the breath of his lips he shall slay the wicked. Righteousness shall be the girdle of his waist, and faithfulness the girdle of his loins. The wolf shall dwell with the lamb, and the leopard shall lie down with the kid… the cow and the bear shall graze, together their young shall lie down. The lion shall eat straw like cattle… They shall not hurt nor destroy in all My holy mountain, for the earth shall be full of the knowledge of the Lord, as the waters cover the sea. (Yeshayahu 11:4-9)


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:3:6
[Peninei Halakhah, Pesach 1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:3:6)

הרי לנו שיציאת מצרים אינה רק שחרורם של אותם בני ישראל שהיו משועבדים במצרים, אלא שחרור הרוח מכבלי החומר. לכן חשוב כל כך לעסוק ביציאת מצרים, עד שנצטוונו בכל שנה בליל הסדר לראות את עצמנו כאילו אנחנו יצאנו ממצרים, וכן נצטווינו לזכור בכל יום ובכל לילה את יציאת מצרים, ובמידה מסוימת כל השבתות והחגים נקבעו כזכר ליציאת מצרים, מפני שביציאת מצרים יצאה הרוח לחירות מכבלי החומר. וכיוון שעדיין לא גמרנו להשתחרר מכבלי החומר, שהם כבלי היצר ותאוותיו, מבחינה רוחנית אנחנו עדיין צריכים להמשיך לצאת ממצרים, ולכן מצווה לעסוק ביציאת מצרים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Thus, the Exodus from Egypt was not merely the emancipation of the Israelites enslaved in Egypt. Rather, it was the liberation of all mankind from the chains of materialism. This is why it is so important to delve into the Exodus, to the extent that we are commanded to see ourselves, every year on the Seder night, as though we ourselves left Egypt. We have also been commanded to remember the Exodus every day and every night. To a certain extent, Shabbat and all holidays were established to commemorate the Exodus, for at the Exodus the spirit of man was freed from the bonds of material existence. Since we have not finished liberating ourselves from the bonds of the material world – the chains of the evil impulse and its lusts – from a spiritual perspective, we still need to continue leaving Egypt. Hence, it is a mitzva to delve into the Exodus.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:4:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:4:1)

**משמעות החג / ביציאת מצרים נעשה החומר מרכבה לשכינה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / At the Exodus, the Material World Became a Vehicle for God’s Shekhina**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:4:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:4:2)

סדרו של עולם הוא, שהצדדים החומריים בולטים בו תחילה, ובקלות הם באים לידי ביטוי מלא וחזק, ואילו המגמות הרוחניות נסתרות, וזמן רב עובר עד שעומדים על משמעותן. לכן טבעי היה שבתחילה גברו המצרים על ישראל, שכן כוחם של המצרים כבר יצא אל הפועל במלואו, ואילו עם ישראל עדיין היה כעובר שלא נולד. וכיוון שכוחם של ישראל לא יכול היה לבוא לידי ביטוי, ניצלו המצרים את חולשת ישראל ושעבדום כדי להרבות כבודם ותאוותיהם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The way this world is ordered, its material aspects gain prominence first and easily reach their complete, powerful expression. Spiritual elements, however, remain hidden; it takes a long time before their significance becomes discernible. It was thus natural that the Egyptians initially overpowered Israel, for Egyptian might had already come to full fruition, while Israel was still like an unborn embryo. Since Israel’s strength could not be yet expressed, the Egyptians exploited Israel’s weakness and enslaved them to fuel their glory and their lusts.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:4:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:4:3)

אלא שגם זה היה לטובה, מפני שהרוחניות אינה יכולה להתגלות בעולם בלא בסיס חומרי, ואת הבסיס החומרי לקיומנו הלאומי נטלנו ממצרים. במשך כל אותו הזמן שהמצרים שעבדו את ישראל, וחשבו לעצמם שהם מתגברים עלינו לגמרי, אנחנו שאבנו וקלטנו את כוחם, שנאמר (שמות א, ז): "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". וככל שניסו לשעבד ולהכניע אותנו יותר, כן הוספנו להתרבות, שנאמר (שמות א, יב): "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". עד שמנינו ששים ריבוא יוצאי צבא (גברים מגיל עשרים). ומבאר המהר"ל (גבורות ה' פרקים ד' וי"ב), שזה המספר ההכרחי להקמתו של עם ישראל, וכשמנינו ששים ריבוא והיינו בשלים לקבלת ההתגלות האלוקית – האימפריה המצרית התמוטטה ויצאנו ממצרים לקבל את התורה בסיני.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
But this was also for the best. Spirituality cannot be expressed in the world without a material basis, and this is exactly what we gained from being enslaved in Egypt. During the entire period that the Egyptians enslaved Israel and thought that they were overpowering us completely, in reality we were drawing and absorbing their power, as it is written: “The Israelites were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and waxed exceedingly mighty; and the land was filled with them” (Shemot 1:7). The more the Egyptians tried to enslave and subdue us, the more we increased, as it is written: “But the more they tormented them, the more they multiplied, and the more they proliferated” (Ibid. 12) until we numbered 600,000 adult men. Maharal explains (Gevurot Hashem chs. 4 and 12) that this was the number necessary for the establishment of the nation of Israel. Once we numbered 600,000, an aspect of the divine was revealed within us, the Egyptian empire collapsed, and we left Egypt to receive the Torah at Sinai.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:4:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:4:4)

בנוסף לברכת הפריון זכינו בצאתנו ממצרים לרכוש רב, תמורת שנות עבדותנו הרבות, וכך יצא עם ישראל לדרכו עם בסיס חומרי איתן. שנאמר (שמות ג, כא-כב):

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Not only were we blessed with fertility in Egypt, we also left Egypt with great wealth, compensation for many years of slavery. Thus, Israel began its course with a solid material foundation. This is the meaning of:


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:4:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:4:5)

"וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן – לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם. וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
When you go, you shall not go empty-handed; rather, every woman shall ask of her neighbor and of she who lives in her house silver and gold vessels and clothes; and you shall put them upon your sons and your daughters, and thus you shall despoil Egypt. (Shemot 3:21-22)


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:4:6
[Peninei Halakhah, Pesach 1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:4:6)

בכך נעשה דין צדק למצרים, שאילו בחרו להיות צדיקים – היו מסייעים לעם ישראל להתרבות ולהתבסס, והיו זוכים עבור כך לברכה כפולה, וכפי שיוסף הצדיק תרם לשגשוגה של מצרים בשנות הרעב הקשות. אלא שהם בחרו ברע, ושעבדו את ישראל באכזריות, לפיכך נענשו בעשר מכות, ונתקדש שם השם בעולם, שנעשה דין ברשעים ויצאו ישראל לחירות עולם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The Egyptians got their just desserts; had they chosen to be righteous, they would have taken care of the Israelites and helped them multiply and prosper. They would have benefited from this doubly, as they did when Yosef contributed to Egypt’s success during the difficult years of famine. But they chose evil, cruelly enslaving Israel, and consequently they were punished with ten plagues. The name of God was thus sanctified in the world, for the wicked were brought to justice and Israel left to eternal freedom.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:5:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:5:1)

**משמעות החג / גאווה כלפי שמים**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / Pride in Relation to God**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:5:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:5:2)

חומרה מיוחדת ישנה באיסור חמץ בפסח, שלא רק שאסרה התורה לאוכלו אלא הוסיפה וצוותה שלא יראה ולא ימצא חמץ ברשותנו, וחכמים הוסיפו ואסרו תערובת חמץ בכלשהו. כלומר ההתרחקות מהחמץ בפסח היא מוחלטת. אין זאת אלא שהחמץ מבטא את הרע, וכן אמרו בזוהר (ח"ב מ, ב) שהחמץ הוא יצר הרע. ובארו שהוא רומז ליצר הגאווה, שכן החימוץ גורם לתפיחת הבצק, ונראה הדבר כהתגאות והתנפחות של החומר, כפי שהגאוותן מגדיל את עצמו. לעומת זאת, המצה רומזת למידת הענווה, שהיא נשארת בגודלה המקורי כפי שהקב"ה בראה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The prohibition against ḥametz on Pesaḥ is especially stringent, for the Torah not only forbade eating it, but commanded that it not be seen nor found in our possession. Our Sages further forbade eating any food with even the slightest amount of ḥametz mixed in. Thus the avoidance of ḥametz on Pesaḥ is absolute. This is because ḥametz symbolizes evil, as it says in the Zohar (2:40b) that ḥametz is the evil impulse. Specifically, it alludes to the impulse of pride. Fermentation causes dough to rise – it looks as though the dough is inflating itself and puffing up with pride, as an arrogant person would. In contrast, matza, which remains in its original size, as it was when God created it, symbolizes the trait of humility.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:5:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:5:3)

לכאורה קשה, אם החמץ מבטא את יצר הרע, מדוע אין מצווה או מנהג להימנע מאכילתו במשך כל השנה. להיפך, מצינו שאחד משבחיו של האדם שהוא יודע לעשות מהחיטים עוגות חמץ משובחות (תנחומא תזריע ה). לשם כך העניק הבורא לאדם חכמה וכשרון מעשי, כדי שיוכל לעסוק בשכלולו של עולם. ובכוונה ברא הקב"ה את העולם חסר, כדי שהאדם יוכל להדבק במעשיו של ה' יתברך ולהשתתף בתיקונו של העולם על ידי פיתוח המדע והטכנולוגיה והחריצות המעשית. כלומר להתפיח ולהשביח את הטבע ולעשות עוגות חמץ. הרי שהחמץ הוא טוב.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
At first glance, this is difficult to understand. If ḥametz represents the evil inclination, then why is there no commandment or custom to avoid it throughout the year? On the contrary, man is praised for knowing how to make wheat into tasty ḥametz cakes (see Tanḥuma Tazri’a 5). This was the Creator’s purpose in endowing man with the wisdom and practical skills to engage in developing the world. God created an imperfect world intentionally, so that man could imitate His deeds and participate in improving the world through scientific and technological development.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:5:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:5:4)

אלא שישנם שני סוגים של גאווה. האחד, שהאדם מפריז בשבחי עצמו, וחושב שהוא יותר חכם, חזק ומוצלח מכפי שהוא באמת. כל בר דעת מבין שגאווה כזו פוגעת ביכולתו של האדם להוציא את כוחותיו אל הפועל. שהואיל וכוח שיפוטו פגום, אין ביכולתו לתכנן את דרכיו כראוי, ובמקום לשמוח במעשיו, כל חייו מלאים טעויות ואכזבות. גאווה זו פסולה כל השנה ואינה קשורה כלל לאיסור חמץ, להיפך, גאווה זו פוגעת בחמץ הטוב של כל השנה, מפני שהיא מפריעה לאדם ליצור דברים יפים בעולם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The answer is that there are two types of pride: One is that man exaggerates his own praiseworthiness and thinks he is wiser, stronger, and better than he really is. Any intelligent person understands that such pride harms one’s ability to actualize his potential for the betterment of the world. His ability to judge is completely impaired, and he cannot conduct his life properly. Clearly, such pride is inappropriate all year long and has nothing to do with the prohibition of ḥametz. On the contrary, such pride detracts from one’s good works and thus harms the good, year-round ḥametz.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:5:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:5:5)

הסוג השני של הגאווה, שכנגדו מכוון איסור חמץ בפסח, הוא הגאווה של האדם כלפי בוראו ואלוקיו. יסוד האמונה שידע כל יהודי, שהקב"ה ברא את העולם וקבע את יעודו, וכל שורשי הדברים תלויים בה' יתברך בלבד. ואף שנתן הקב"ה לאדם יכולת לשכלל ולפתח את העולם, מדובר בפיתוח הענפים, אבל אל שורשי הדברים אין ידו של האדם מגעת כלל, שהם כולם בריאה אלוקית. הקב"ה ברא את העולם והוא שמעניק חיים לכל אדם, והוא שבחר בעם ישראל להיות לו עם סגולה, והוא שנתן לישראל את תורתו. בכל היסודות הללו אין רשות לאדם לנגוע. לכן בשעה שהאדם עומד מול בוראו – עליו להתעטף בענווה גדולה, ולהתאמץ בכל כוחו שלא לערב מחשבות אנושיות ביסודות הבריאה, שהן כאיסור חמץ בפסח. כשם שיש פגם נורא באדם שמתלבט אם לאבד את חייו, כי אסור לאדם לפגוע בחיים שה' נתן לו, כך המערב מחשבות אנושיות ביסודות האמונה פוגם בהם מאוד.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
The second type of pride, which corresponds to ḥametz on Pesaḥ, is man’s pride vis-à-vis his Creator, his God. Jewish faith is predicated on the acknowledgment that God created the world and determined its destiny, and that the roots of all things depend on Him alone. Although God gave man the ability to improve and to develop the world, this is limited to manipulating and developing the outgrowths of the root elements of creation; man has no power over the root elements, which are divine creations. God created the world, chose the people of Israel to be His am segula, His treasured nation, and gave them the Torah. Man has no authority to call these fundamental principles into question. Therefore, when one stands before his Creator, he must envelop himself in humility and make every effort not mix his petty human thoughts with the fundamental principles of creation. Such confusion, like ḥametz on Pesaḥ, is forbidden.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:5:6
[Peninei Halakhah, Pesach 1:5:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:5:6)

חג הפסח ובמיוחד ליל הסדר נועדו להשריש בנו את יסודות האמונה, שיש בורא לעולם והוא משגיח על ברואיו, ובחר בעם ישראל כדי שיגלה את שמו בעולם. ובכל עת שמתגלה יסוד אלוקי בעולם, הוא מופיע בדרך ניסית לגמרי, כדי להודיע לנו שמדובר בעניין אלוקי ולא אנושי. לכן יציאת מצרים נעשתה באותות ומופתים, להודיע ברבים כי בחירת ישראל היא עניין אלוקי. וכן התורה ניתנה בניסים גלויים ובדור שחי בדרך נס ארבעים שנה במדבר, כדי להודיע שמדובר בעניין אלוקי מוחלט. במילים אחרות: את יסודות האמונה אנו קולטים ולא ממציאים. וכל המערב צד של אנושיות ביסודות האמונה הרי הוא חוטא בעבודה זרה. ורמזו לזה בזוהר שהחמץ בפסח הוא עבודה זרה (ח"ב קפב, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Pesaḥ, and especially the Seder, is designed to instill in us the fundamentals of faith: that the world has a Creator, that He watches over His creatures, and that He chose the people of Israel to reveal His name in the world. Whenever there is revelation of an aspect of the divine in the world, it appears in a completely miraculous fashion, to show that it is not a human endeavor. Thus, the Exodus was accompanied by signs and wonders, to make public that the election of Israel was a divine matter. Similarly, the Torah was given with obvious miracles, to a generation that lived miraculously for forty years in the desert, in order to make it known that this was an entirely divine matter. In other words, we receive the fundamental principles of faith from God – we do not invent them. Whoever mixes some human aspect into these basic principles of faith is guilty of idolatry. This is alluded to in Zohar’s statement that ḥametz on Pesaḥ is idolatry (2:182a).


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:5:7
[Peninei Halakhah, Pesach 1:5:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:5:7)

לכן בפסח, החג שנועד להשרשת יסודות האמונה, נצטווינו להיזהר מאוד מכל שמץ של חמץ במאכלינו וברשותנו, שהחמץ מבטא את הצד האנושי שלנו, ואסור לערבו בעת שאנו עוסקים ביסודות האמונה ושורשיה. אבל במשך כל השנה, אנו עוסקים בענפים, ואותם אנחנו צריכים לפתח ולשכלל, ואז החמץ רצוי.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Therefore, on Pesaḥ, the holiday geared toward imparting the fundamentals of faith, we are commanded to be extremely cautious to avoid eating and possessing even a smidgen of ḥametz, which symbolizes our human aspects that must not get mixed in when we speak about the roots and foundations of faith. During the rest of the year, however, when we are involved with developing and improving the branches, ḥametz is allowed and even desirable.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:6:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:6:1)

**משמעות החג / משמעות המצה**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / The Meaning of Matza**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:6:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:6:2)

המצה הפוכה מהחמץ, שהיא באה לרמוז על הענווה שלנו כלפי שמים, שאף שהקב"ה נתן לנו כוחות לפעול ולשכלל דברים בעולם, בשורשי הדברים אין לנו מגע. ולכן בפסח, כשאנו עוסקים בשורשים, איננו מערבים שמץ של חמץ במאכלינו. אלא אנו אוכלים מצה, שהיא נשארת דקה כפי שנבראה, בלא שעברה שום תהליך נוסף של תפיחה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Matza, symbolizing our recognition that the spiritual roots of things are beyond our grasp even though God granted us the ability to operate within and improve the world, is the opposite of ḥametz. Therefore, on Pesaḥ, when we are engaged with the most fundamental elements of faith, we do not mix even one iota of ḥametz in our food. We eat only matza, which remains simple and thin throughout its baking, without going through any additional process of swelling.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:6:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:6:3)

מתוך הענווה כלפי שמים המתבטאת במצה, אנו קולטים את האמונה שהתגלתה ביציאת מצרים, שה' משגיח על העולם ובחר בישראל. ואף שגם לפני יציאת מצרים היו אנשים פרטיים שהאמינו בה', מכל מקום היתה זו התקשרות אישית של יחידי סגולה עם העניין האלוקי, אבל עדיין האמונה השלימה לא נתגלתה במילואה בעולם. רק מיציאת מצרים, כשנוצר עם שלם, שכולל בתוכו את כל רבדי החברה, וייעודו לגלות את דבר ה' בעולם, נתגלתה האמונה במילואה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Through our humility before God, expressed in the matza, we internalize the faith, first revealed at the Exodus from Egypt, that God actively watches over the world and elected Israel. To be sure, there were elite individuals who believed in God even before the Exodus, but their connection with the divine was of a personal nature. The wholeness of faith was first revealed only at the Exodus, with the formation of a complete nation containing all strata of society destined to manifest God’s name in the world.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:6:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:6:4)

המצה באה להזכיר לנו את האמונה. וכן בזוהר (ח"ב קפג, ב) קראו למצה: "מיכלא דמהימנותא" – לחם האמונה. כי על ידי אכילת המצה בליל הסדר בכוונה הראויה, זוכים לאמונה, ועל ידי אכילת המצה בכל שבעת ימי הפסח, זוכים להשריש ולקבוע בלב את אותה האמונה (פרי צדיק מאמרי פסח ט').

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Matza comes to remind us of faith and is therefore called the “food of faith” (meikhla de-mehemnuta) by the Zohar (2:183b). By eating matza on the Seder night with the proper intent, one achieves faith, and by eating matza all seven days of Pesaḥ, one implants that faith firmly in one’s heart (Pri Tzadik, Pesaḥ 9).


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:6:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:6:5)

כיוון שהמצה רומזת לאמונה, מובן שכל תהליך עשייתה צריך להיעשות בשמירה גדולה, וכפי שנלמד בהלכות מצה (פרק יב). והטעם, מפני שהאמונה היא שורש הכל, וכל שמץ פגם שיימצא באמונה יגרום אח"כ לחורבן גדול בעולם.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
Since matza signifies faith, it is understandable that its entire manufacturing process must be performed very meticulously, as we will learn below (ch. 12, p. 200 ff.). This is because the roots of all things depend on faith, and any small flaw in faith can cause tremendous destruction in the world.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:6:6
[Peninei Halakhah, Pesach 1:6:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:6:6)

מתוך כך אפשר להבין מדוע עם ישראל נוצר כעבדים במצרים. שכל העמים שבעולם מתפתחים באופן טבעי, מלמטה למעלה, ממשפחה לשבט, ומשבט לעם, ותוך כדי התפתחותם הם יוצרים תרבות שצמחה מתוך תנאי חייהם, מזג ארצם, והעימותים עם שכניהם. מתוך אותה תרבות נוצרת גם איזו אמונה שבני אדם מעורבים בהמצאתה, ולכן היא עבודה זרה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
We can thus understand why the nation of Israel came into being as slaves in Egypt. All other nations develop naturally, from the ground up, from family to clan to tribe to nation. As they grow, they develop cultures that evolve out of the circumstances of their lives, the climate of their territories, and their conflicts with their neighbors. As part of the emergence of their culture, they develop some type of deistic belief. Since human beings are involved in their invention, such beliefs are idolatrous.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:6:7
[Peninei Halakhah, Pesach 1:6:7](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:6:7)

אבל ישראל התפתחו לעם בהיותם עבדים נטולי תרבות, שכן תרבות עצמאית לא יכלו לפתח בהיותם משועבדים ושפלים בעיני עצמם, ומנגד, התרבות המצרית לא היתה שלהם, ומן הסתם היתה שנואה עליהם, בהיותה תרבותם של אלו שהתעמרו בהם. וכך היו ישראל כדף חלק בלא דעות קדומות, ויכלו לקבל את האמונה האמיתית, שכולה מבוססת על ההתגלות האלוקית, ולקבל תורה מן השמים בלא לערב ביסודותיה שיקולים אנושיים. לזה רומזת המצה שהיא דקה וענייה, כמו שהיו ישראל באותה שעה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
In contrast, Israel became a nation as slaves, devoid of any culture. They could not develop their own culture while enslaved and lacking national self-esteem. At the same time, Egyptian culture was foreign to them and possibly despised by them, as it was associated with their tormentors. Israel was thus a tabula rasa, free of preconceived notions, and perfectly capable of absorbing the true faith based on divine revelation and accepting the Torah without introducing human considerations into its fundamental principles. The impoverished, unembellished matza alludes to the condition of the Israelites at that time.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:7:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:7:1)

**משמעות החג / המבזה את המועדות**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / One Who Demeans the Holy Days**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:7:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:7:2)

במסכת אבות (ג, יא) מבואר יסוד חשוב. "רבי אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקודשים והמבזה את המועדות… והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא".

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
An important principle is articulated in Mishna Avot (3:11): “Rabbi Elazar Ha-Moda’i says: ‘One who desecrates holy foods, one who demeans the holy days … and one who expounds the Torah not in accordance with halakha, even if he has Torah study and good deeds to his credit, has no share in the World to Come.’”


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:7:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:7:3)

היה אומר מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שצריך להבין, היאך אדם שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. ולא זו בלבד, אלא שהואיל ולא פרטה המשנה כמה תורה ומעשים טובים יש בידו, משמע שאפילו אם הוא גדול מאוד בתורה, ומדקדק מאוד במצוות ומרבה מאוד במעשים טובים, כיוון שהוא מבזה את המועדות ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה – אין לו חלק לעולם הבא.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
R. Zvi Yehuda Kook would ask how one with Torah study and good deeds to his credit could not have a share in the World to Come. Moreover, since the mishna does not specify how much Torah study and good deeds this person has to his credit, it is implied that even if the person is a great Torah scholar, highly scrupulous in his observance of mitzvot, and a doer of many good deeds, he has no share in the World to Come since he demeans the holy days and expounds the Torah not in accordance with the halakha.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:7:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:7:4)

אלא שמדובר אמנם באדם שמכבד מאוד את המסורת, ומדקדק לקיים את ליל הסדר כהלכתו, אבל את הכל הוא תולה בשכל האנושי בלבד. הוא מסביר את חשיבותו של חג הפסח וליל הסדר בכך שהאבות מעבירים את המסורת לדורות הבאים, ונוטעים בהם יסודות מוסריים של חירות האדם, ותודעת שליחות לתיקון עולם; המצות ממחישות את התודעה ההיסטורית של עם ישראל, וארבע כוסות היין מבטאות את השמחה הראויה לאדם. ואף שכל הרעיונות הללו יפים ונכונים, העיקר חסר, שה' יתברך הוא זה שבחר בנו מכל האומות ונתן לנו את תורתו וצוונו לחוג את הפסח ולאכול מצות בליל הסדר.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
R. Zvi Yehuda went on to describe one who greatly respects tradition and is meticulous about fulfilling the halakhic requirements of the Seder, but considers it all the product of human intelligence. He explains that the importance of the Pesaḥ holiday and the Seder lies in the parents passing their traditions on to the next generations, imparting to them the moral principles of human liberty and a sense of mission to improve the world. The matza merely concretizes Israel’s historical consciousness, and the four cups of wine simply add a dimension of joy. Even though all of these lovely ideas are true, the central fundamental principle is missing: that God chose us from among all nations, gave us the Torah, and commanded us to celebrate Pesaḥ and eat matza on the Seder night.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:7:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:7:5)

אותו יהודי מכבד מאוד את השבת, מפני שבה המשפחה היהודית מתגבשת ומתלכדת, וכל יהודי זוכה לנוח בשבת מעמלו ולעסוק בעניינים רוחניים. והוא אף מוסיף ומסביר, יותר מששמרו ישראל את השבת, השבת שמרה על ישראל. אבל דבר אחד הוא בוחר לשכוח, שהקב"ה הוא שציווה אותנו לשמור את השבת בכל כלליה ודקדוקיה.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
R. Zvi Yehuda’s hypothetical Jew similarly honors Shabbat as a day when the family spends time together and grows closer, and when hardworking people can rest and engage in spiritual pursuits. He even adds that “Shabbat kept the Jews more than the Jews kept Shabbat.” He forgets only one thing: that God commanded us to observe Shabbat, down to its finest detail.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:7:6
[Peninei Halakhah, Pesach 1:7:6](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:7:6)

זהו "המגלה פנים בתורה שלא כהלכה". למרות שהוא שוקד בלימודה, אין היא בשבילו תורה מן השמים, אלא דברי חכמה אנושיים בלבד, ולכן הוא מרשה לעצמו לפעמים לפרש אותה שלא כהלכה. הוא מבזה את המועדות בכך שהוא חושב שהם מנהגים ומסורות שבני אדם המציאו כדי לתת ביטוי לכל מיני רעיונות רוחניים, וכופר בכך שהן מצוות אלוקיות מן התורה. לכן, אף שיש בידו תורה ומעשים טובים, ובעולם הזה הוא נחשב אדם טוב ומכובד – אין לו קשר עם הקדושה, אין לו חלק בשליחות הנצחית של עם ישראל לדורותיו, ולכן אין לו חלק לעולם הבא.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This is what the mishna meant by “one who expounds the Torah not in accordance with halakha.” Even though he studies it diligently, to him it is not God’s Torah but merely human wisdom, so he allows himself to interpret it any way that comes to mind. Thus he demeans the holy days; he thinks they are customs and traditions that human beings invented to give expression to all sorts of spiritual notions, thereby denying that they are God-given mitzvot of the Torah. Therefore, even though he may have studied much Torah and performed many good deeds, and he is thought of as a good, honorable man in this world – he has no connection with holiness. He has no share in the eternal historical mission of the Jewish people, and thus has no share in the World to Come.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:8:1
[Peninei Halakhah, Pesach 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:8:1)

**משמעות החג / שואלים בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום**

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
**The Meaning of the Holiday / One Inquires about the Laws of Pesaĥ Beginning Thirty Days before Pesaĥ**


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:8:2
[Peninei Halakhah, Pesach 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:8:2)

שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, שכן למדנו ממשה רבנו שבפסח ראשון באר עניינו של פסח שני שבא שלושים יום אחריו. והטעם העיקרי לכך, שהיו צריכים כל ישראל להכין את הקורבנות לקראת הפסח, ולבדוק שלא יהיה בהם מום שיפסלם לקרבן (פסחים ו, א; ע"ז ה, ב).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
We inquire about and expound upon the laws of Pesaĥ beginning thirty days before Pesaĥ. We learn this from Moshe, who on Pesaĥ itself explained the matter of Pesaĥ Sheni, the make-up date for those unable to bring the Paschal offering, which takes place thirty days later. The main reason for this is that all of Israel had to prepare animal sacrifices as Pesaĥ approached, examining them to be certain that they were free of disqualifying blemishes (Pesaĥim 6a; AZ 5b).


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:8:3
[Peninei Halakhah, Pesach 1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:8:3)

ואף לאחר שחרב בית המקדש תקנה זו לא נתבטלה, ויש לעסוק בהלכות פסח שלושים יום לפני בואו, וכידוע הלכות הפסח מרובות – הכשרת הבית, בדיקת חמץ וביעורו, אפיית המצה וליל הסדר. אמנם יש מן הראשונים שסוברים, שעיקר התקנה היתה, ששלושים יום קודם לפסח מחויבים תלמידי חכמים, כשמפנים אליהם שאלות בנושאים שונים, לענות תחילה על שאלה בהלכות הפסח, מפני שהיא שאלה מעשית הנוגעת לפסח הקרב, אבל אין חובה על כל אדם לקבוע לימוד בהלכות פסח (ר"ן ורשב"א). אולם כיוון שרבים מן הראשונים סוברים שמצווה לקבוע לימוד בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, ראוי לכל אדם לקבוע לימוד בהלכות פסח שלושים יום לפני הפסח, היינו מיום י"ד באדר (פורים). וכן בבתי הספר ובישיבות ראוי לקבוע לימוד בהלכות פסח באותם שלושים יום.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
This enactment was not canceled even after the Temple was destroyed; one must study the laws of Pesaĥ thirty days before the holiday arrives. As is well known, Pesaĥ has very many laws, pertaining to preparing the home for Pesaĥ, seeking and destroying ĥametz, baking the matza, and the Seder. Some Rishonim maintained that the enactment applies specifically to Torah scholars, enjoining them to prioritize answering practical questions about the upcoming holiday. According to this view, there is no universal obligation to set a fixed time for studying the laws of Pesaĥ (Ran and Rashba). Nevertheless, since many Rishonim maintain that it is indeed obligatory to set a fixed time for studying the laws of Pesaĥ beginning thirty days before Pesaĥ, it is proper that every individual do so, beginning on the fourteenth of Adar (Purim). It is also proper for schools and yeshivot to set a fixed time for studying the laws of Pesaĥ during this period.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:8:4
[Peninei Halakhah, Pesach 1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:8:4)

לקראת שאר החגים, נחלקו הפוסקים אם צריך ללמוד את הלכותיהם שלושים יום לפניהם. יש אומרים שעיקר התקנה נוסדה כדי להתכונן להבאת הקורבנות, ובכל אחד משלושת החגים היו מביאים שלושה קורבנות: עולת ראיה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה, ולכן ראוי ללמוד שלושים יום לפני כל אחד משלושת החגים את הלכות החג. ויש אומרים, שעיקר המנהג נוגע כיום לפסח, הואיל והלכותיו מרובות וחמורות (משנה ברורה תכט, א).¹

footnotes:
¹ התוס' בע"ז ה, ב, 'והתנן' כתב, שאף לאחר החורבן התקנה לא נתבטלה. ועי' במ"ב ובאו"ה על סימן תכט, א, שמחזק את הדעה שצריך ללמוד הלכות פסח שלושים יום, ודחה את דעת הר"ן הואיל ורוב הראשונים חלקו עליו. וכן דעת הרבה אחרונים, וכן כתב בשועה"ר תכט, א-ג, וביאר העניין היטב, וכתב שזו תקנת חכמים (שלא כב"ח שכתב שדין זה מדאורייתא). ועי' ביבי"א ח"ב או"ח כב, שמבאר את דעת הר"ן והרשב"א שעיקר העניין הוא לענות תחילה לשואל בהלכות פסח שהוא שואל כעניין, וסובר שזו דעת רוב הראשונים. (גם בדעת השו"ע או"ח נחלקו, יש שדייקו מזה שנקט לשון 'שואלין' בלבד, שהוא סובר כר"ן, ויש שלא דייקו כן). למעשה כתבתי לשון 'מצווה' ו'ראוי' הואיל ואין החיוב מוסכם על הכל. ואף שלדעת הב"ח חיוב זה יסודו מדאורייתא, מ"מ לרוה"פ הוא דרבנן.עוד ראוי לציין שיש פוסקים שסוברים שעיקר החיוב הוא על הרבנים והדרשנים, שיתחילו ללמד את העם שלושים יום לפני הפסח, אבל אין חיוב על כל אחד ואחד. וכ"כ חק יעקב תכט, א, ג, והוסיף בשם הרוקח, ראב"ן וכלבו, שאף קריאת פרשת פרה שאנו קוראים אחר הפורים, נתקנה כדי להזכיר לעם להיטהר לקראת הפסח הקרב ובא. כיוצא בזה כתבו כמה אחרונים, שלכן תיקנו לדרוש בשבת הגדול בהלכות פסח, והובא בשועה"ר ובמ"ב תכט, ב. מ"מ לדעת רוה"פ גם לכל יחיד יש מצווה לעסוק בהלכות פסח באותם שלושים יום. וכ"כ בבאו"ה. אמנם אפשר לומר שיותר חיוב יש על הרבנים והמורים.

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
There is a dispute amongst halakhic authorities on whether one is obliged to study the laws of the other holidays thirty days in advance. Some say that since this enactment was established primarily for preparing the animal sacrifices, and such sacrifices were in fact brought on the three pilgrimage festivals – the olat re’iya (pilgrimage burnt-offering), shalmei ĥagiga (pilgrimage peace offerings), and shalmei simĥa (festival peace offerings) – therefore it is proper to study the laws of each festival thirty days in advance. Others say that the practice today primarily concerns Pesaĥ, since its laws are so numerous and strict (MB 429:1).³

footnotes:
³ Tosafot AZ 5b, s.v. “ve-hatnan” states that even after the destruction of the Temple this decree was not nullified. MB 429:1 (see also BHL ad loc.) reinforces the opinion that one must learn the laws of Pesaĥ thirty days before, and rejects Ran’s opinion since most Rishonim disagree with him. This is also the opinion of many Aĥaronim, including SAH 429:1-3, which explains the issue thoroughly and states that this is a rabbinic decree (as opposed to the opinion of Baĥ, which states that it is a Torah law). Conversely, see Yabi’a Omer 2:222, which explains that Ran and Rashba maintain that the essence of the decree is to first answer a person who asks about the laws of Pesaĥ, since he is asking about a pertinent issue, and that this is the opinion of most Rishonim. (There is also debate about the position of Shulĥan Arukh itself: some infer that it concurs with Ran from the fact that it only mentions the term “ask”; others reject this inference.) In practice, I used the terms “mitzva” and “proper” since not everyone agrees that this is an obligation. Moreover, even though according to Baĥ this is in fact a Torah obligation, most authorities view it only as a rabbinic decree.


###### Peninei Halakhah, Pesach 1:8:5
[Peninei Halakhah, Pesach 1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Peninei%20Halakhah%2C%20Pesach/r/1:8:5)

כל זה אמור לגבי ההכנות לקראת החגים, אבל בחגים עצמם, ישנה תקנה קדומה ממשה רבנו ע"ה, שיעסקו בכל חג בהלכותיו ובמשמעותו הרוחנית (מגילה לב, א, מ"א תכט, א).

**Peninei Halakhah, English ed. Yeshivat Har Bracha:**
It is also worth noting that there are authorities who maintain that the main obligation is for rabbis and Torah teachers to begin teaching the laws of Pesaĥ thirty days before the festival, but there is no obligation on each individual. This is what Ĥok Yaakov states in 429:1, 3, adding in the name of Rokei’aĥ, Raavan, and Kol Bo, that even the reading of Parshat Para right after Purim was established to remind the people to purify themselves for the upcoming Pesaĥ. Similarly, many Aĥaronim write that this is the reason for the establishment of the custom to teach the laws of Pesaĥ on Shabbat Ha-Gadol, as recorded in SAH and MB 429:2. Nevertheless, according to most authorities there is still a mitzva for every individual to delve into the laws of Pesaĥ during the thirty days prior to the festival. BHL rules accordingly. However, there is arguably a greater obligation for rabbis and teachers.